אתרי היכרויות וחיות אחרות
רק רציתי לשתף עד כמה אני מזועזעת ממה שהולך שם.
אני אפילו לא יודעת להגדיר מה הולך שם.
אני מוצאת כל כך הרבה באגים בפורמט.
אני נותנת צ'אנס ומגלה שהוא נמוך מדי, הקול שלו מרתיע מדי, משעמם מדי וכו'.
אפשר להגיד שאני קטנונית, שטחית ומה לא.
גם מראה זה עניין בעייתי (שגורם לי להרגיש עוד יותר שטחית). מעולם לא חיפשתי\נמשכתי למראה המושלם
אבל יש סטייל מסויים שהוא פשוט כל כך נדיר, שאז אני נופלת אצלם כי אני לא מספיק בלונדינית, כנראה.
אני מפחדת שאני נופלת לסינדרום-האקס, שאני משווה, שכל מי שלא עומד ברף שלו ומעלה, נושר כמו עלה נידף.
כבר תהיתי לרגע אולי אני לא באמת בשלה להתקדם הלאה, ולכן אני פוסלת בכזאת קלות.
אני לפעמים מקבלת תגובות מהסביבה על השיקולים שלי שגורמים לי לתהות, שוב,
אני מרגישה שאני צריכה "להתפשר" על הסטנדרטים (בחיי שהם לא כאלה גבוהים כמו שנשמע!) כאילו הגעתי לגיל 30
או שאני מקרה סעד קשה.
מה כ"כ רע בזה שאני מחפשת מראה מסויים???
או יותר נכון, שוללת מראה מסויים, מה שמשאיר לי בנאדם וחצי מתוך 4943289.
כן, זה נשמע מתנשא נורא, אבל לא יתכן שכל מי שאני מכירה, לא נמשך לבן זוג שלו (או, נמשך בעיקר לפנימיות).
וואלה אני מרגישה כמו גבר פתאום. לא סתם גבר, ערס.
אבל...
I use to be there! זה בטוח קיים!
אני רוצה להתעורר בבוקר לצד מישהו שיראה לי כמו יופי הבריאה, בכל מצב צבירה שלו,
שיתחשק לי לקפוץ עליו גם אחרי שהביא לי את הסעיף.
מצד אחד, אני אומרת לעצמי שהלבד מתבקש, שלא רע לי, שהחופש נותן הרבה, שיש משקעים שצריך לתת להם לשקוע
מצד שני, אני משתוקקת למלא את התקן החסר רק כדי להרגיש שזוגיות הרמונית עוד קיימת,
שלא חייתי\חיה בסרט.
ויותר מהכל,
להאמין שלא עשיתי טעות כשעזבתי את הזוגיות ההיא שענתה לי כמעט על כל הפנטזיות האפשריות
רק רציתי לשתף עד כמה אני מזועזעת ממה שהולך שם.
אני אפילו לא יודעת להגדיר מה הולך שם.
אני מוצאת כל כך הרבה באגים בפורמט.
אני נותנת צ'אנס ומגלה שהוא נמוך מדי, הקול שלו מרתיע מדי, משעמם מדי וכו'.
אפשר להגיד שאני קטנונית, שטחית ומה לא.
גם מראה זה עניין בעייתי (שגורם לי להרגיש עוד יותר שטחית). מעולם לא חיפשתי\נמשכתי למראה המושלם
אבל יש סטייל מסויים שהוא פשוט כל כך נדיר, שאז אני נופלת אצלם כי אני לא מספיק בלונדינית, כנראה.
אני מפחדת שאני נופלת לסינדרום-האקס, שאני משווה, שכל מי שלא עומד ברף שלו ומעלה, נושר כמו עלה נידף.
כבר תהיתי לרגע אולי אני לא באמת בשלה להתקדם הלאה, ולכן אני פוסלת בכזאת קלות.
אני לפעמים מקבלת תגובות מהסביבה על השיקולים שלי שגורמים לי לתהות, שוב,
אני מרגישה שאני צריכה "להתפשר" על הסטנדרטים (בחיי שהם לא כאלה גבוהים כמו שנשמע!) כאילו הגעתי לגיל 30
או שאני מקרה סעד קשה.
מה כ"כ רע בזה שאני מחפשת מראה מסויים???
או יותר נכון, שוללת מראה מסויים, מה שמשאיר לי בנאדם וחצי מתוך 4943289.
כן, זה נשמע מתנשא נורא, אבל לא יתכן שכל מי שאני מכירה, לא נמשך לבן זוג שלו (או, נמשך בעיקר לפנימיות).
וואלה אני מרגישה כמו גבר פתאום. לא סתם גבר, ערס.
אבל...
I use to be there! זה בטוח קיים!
אני רוצה להתעורר בבוקר לצד מישהו שיראה לי כמו יופי הבריאה, בכל מצב צבירה שלו,
שיתחשק לי לקפוץ עליו גם אחרי שהביא לי את הסעיף.
מצד אחד, אני אומרת לעצמי שהלבד מתבקש, שלא רע לי, שהחופש נותן הרבה, שיש משקעים שצריך לתת להם לשקוע
מצד שני, אני משתוקקת למלא את התקן החסר רק כדי להרגיש שזוגיות הרמונית עוד קיימת,
שלא חייתי\חיה בסרט.
ויותר מהכל,
להאמין שלא עשיתי טעות כשעזבתי את הזוגיות ההיא שענתה לי כמעט על כל הפנטזיות האפשריות
