אתמול שנתיים לאביתר שלנו

[מישל נורית והדבש]

אתמול שנתיים לאביתר שלנו../images/Emo16.gif

בערב שישי סוער וקר ב- 05.12.1967 בשעה 16.00 , בדיוק 6 ימים לפני יום הולדתי עם ירידת מים נוראית, לילה לבן טרגי, ועם החלטה נוראית עוד יותר שמנו קץ לחייו של בני מחמלי. לפני שנתיים אחזתי בזרועותיי צרור במשקל 1.600 ונפרדנו ממנו מישל ואני. נישקתי , חיבקתי והצמדתי אותו חזק חזק אליי , ביקשתי סליחה ולחשתי באזניו שבשנה הבאה אני רוצה לאחוז תינוק חיי בידיי. ואכן שנה שבועיים אחרי חגגתי את ניצחוני. דמותו השברירית עומדת מול עיניי מחייכת ומנפנפת לי לשלום ממרומים. גם היום כשאני הורה לילד חי , לא שכחתי , לא סלחתי עדיין לעצמי על שכיביתי את פתיל חייך בזריקה נוראית אל ליבך וכל חיי תישאר לי בן. אוהבת אותך.

 

[נעמולה]

../images/Emo24.gif גדול גדול

זוכרת איתך את הימים ההם, וההודעות של מישל ושלך. אין מילים שינחמו אבל הזמן והמתנה שמתרוצצת לך בבית עושים את שלהם. את חייבת לסלוח לעצמך. עשית מעשה שכל אמא הייתה עושה, חסכת מבנך ומכם חיים של סבל. שולחת לך חיבוקים גדולים ומוחה יחד איתך דמעה.

 

[מישל נורית והדבש]

../images/Emo24.gifגם לך והחלמה מהירה לבלונדיני

הקטן

 

[סינטה1]

נורית יקרה ../images/Emo24.gif

איתך ביום הכואב הזה

 

[בנצ100]

../images/Emo7.gif זוכרת איתך...

ולא אסלח לעצמי לעולם, שראיתי את שרשורי החזקת האצבעות ולא הרהרתי בכך לרגע. האמנתי שאני במקום אחר לגמרי והתעלמתי. עבר שבוע והצטרפתי אליך לכאב האיום והנורא של אובדן ילד. אין הרבה מילים עכשיו. רק חיבוק גדול.

 

[מישל נורית והדבש]

תסלחי לעצמך, גם אני אולי לא הייתי

מגיבה, אני חושבת שבאופן אינטנקטיבי כשאנו הרות, במיוחד אנחנו, אנחנו מנסות ל"התעלם", לברוח מכל מה שבעליל מביא מזל רע, מובן ביותר, אנושי ביותר. את אדם נפלא ומדהים ואני אוהבת אותך. ותכף מגיע יומה של נעמי שלך. חיבוק ענק.

 

[טאניוש]

זוכרת איתך ../images/Emo16.gif

אין מילים שינחמו. מחבקת חזק חזק.

 

[טלירונאלירן]

../images/Emo24.gif../images/Emo7.gif

 

[ברבי28]

../images/Emo16.gif איתך תמיד../images/Emo16.gif

ובמיוחד בימים קשים אלו

 

[noaagr]

זוכרת איתך ../images/Emo16.gif

ומחבקת ביום הנורא הזה

 

[happy]

../images/Emo7.gif../images/Emo16.gif נורית אהובה שלי

לדעתי המעשה שעשיתם הוא תמצית ההורות. אתם לקחתם את הסבל והכאב מבינכם והעברתם אותו אליכם. חסכת מבניך חיי סבל וכאב והענקת לו מרגוע. מקווה שנועה האור העצום בחייך מקלה ולו במעט. נשיקות וחיבוקים חזקים

 

[שירי ב]

עצוב כל כך../images/Emo7.gif

אני כל כך מזדהה איתך, בייחוד עם 2 המשפטים האחרונים, כאילו אני כתבתי אותם. חיבוק גדול

 

[אמא של פילפילון]

../images/Emo24.gif נורית יקרה

כמה זוכרת איתך את הימים ההם, את התקווה שהפכה ךכאב הידיעה וללידה העצובה. זה בסדר שאת לא שוכחת, גם אנו זוכרות איתך, אבל אנא, סלחי לעצמך, עשית עם אביתר חסד אמהי.

איתך בימים הללו.

 

[רונה 4]

זוכרת איתך, נורית יקרה ../images/Emo16.gif

אמנם לא היכרנו אז, ולא עברתי זאת איתך, אבל כל-כך מזדהה עם כאבך על אובדן אביתר. שולחת חיבוק גדול.

 

[תולו]

זוכרת איתך ../images/Emo16.gif

מחבקת אותך ומחזקת אותך. כמה קשה זה.

 

[זוהרה האחרת]

זוכרת איתך ../images/Emo16.gif

 

[להבה איתנה]

../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo7.gif../images/Emo16.gifזוכרת איתך.

 

[תמי ס]

יקרה יקרה שלי

זוכרת איתך תמיד, תמיד, ולא רק היום. מבינה בדיוק את ההרגשה הנוראית שבמו ידינו (או במו החלטתינו) שמנו קץ לחיי ילדינו. אבל מבקשת שתצטרפי להרגשה שלי, לידיעה שעשינו עבור ילדינו את ההחלטה ההורית הטובה ביותר, חסכנו מהם חיי סבל. סלחי לעצמך, חבקי את נועה חזק חזק גם בשמי, ולחשי לאזנה שהיא כאן והיא נפלאה, זכרי שיש לך בת מושלמת גם בזכות זה שהם אינם. למרות הכל את תזכרי לעולם את מה שאבד, אך זה הזמן להתנחם בחיים. אוהבת אותך כל כך.

 

[ariane]

../images/Emo7.gif

אין לי מילים...רק דמאות בעניים איתך

 

[2קשת]

נורית יקרה

עצוב לי איתך. עצוב לי גם שלא סלחת לעצמך על החלטה אימהית נכונה, אמיצה וכואבת עד בלי די שקיבלת עבור אביתר. אני מחבקת אותך, את נועה ואת מישל.