מישל נורית והדבש
New member
אתמול שנתיים לאביתר שלנו../images/Emo16.gif
בערב שישי סוער וקר ב- 05.12.1967 בשעה 16.00 , בדיוק 6 ימים לפני יום הולדתי עם ירידת מים נוראית, לילה לבן טרגי, ועם החלטה נוראית עוד יותר שמנו קץ לחייו של בני מחמלי. לפני שנתיים אחזתי בזרועותיי צרור במשקל 1.600 ונפרדנו ממנו מישל ואני. נישקתי , חיבקתי והצמדתי אותו חזק חזק אליי , ביקשתי סליחה ולחשתי באזניו שבשנה הבאה אני רוצה לאחוז תינוק חיי בידיי. ואכן שנה שבועיים אחרי חגגתי את ניצחוני. דמותו השברירית עומדת מול עיניי מחייכת ומנפנפת לי לשלום ממרומים. גם היום כשאני הורה לילד חי , לא שכחתי , לא סלחתי עדיין לעצמי על שכיביתי את פתיל חייך בזריקה נוראית אל ליבך וכל חיי תישאר לי בן. אוהבת אותך.
בערב שישי סוער וקר ב- 05.12.1967 בשעה 16.00 , בדיוק 6 ימים לפני יום הולדתי עם ירידת מים נוראית, לילה לבן טרגי, ועם החלטה נוראית עוד יותר שמנו קץ לחייו של בני מחמלי. לפני שנתיים אחזתי בזרועותיי צרור במשקל 1.600 ונפרדנו ממנו מישל ואני. נישקתי , חיבקתי והצמדתי אותו חזק חזק אליי , ביקשתי סליחה ולחשתי באזניו שבשנה הבאה אני רוצה לאחוז תינוק חיי בידיי. ואכן שנה שבועיים אחרי חגגתי את ניצחוני. דמותו השברירית עומדת מול עיניי מחייכת ומנפנפת לי לשלום ממרומים. גם היום כשאני הורה לילד חי , לא שכחתי , לא סלחתי עדיין לעצמי על שכיביתי את פתיל חייך בזריקה נוראית אל ליבך וכל חיי תישאר לי בן. אוהבת אותך.