אתמול בערב
אתמול בערב חיפשתי את הרקדן שלי. כן, ההוא מ"ריקוד מושחת". אני לא יודעת עליו דבר חוץ מאת שמו, והאמת.. זה לא ממש מעניין אותי. רציתי להתמכר שוב לחוויה, לחוש אותו עוד ערב, אבל הוא לא היה. במקומו פגשתי כל מיני קטינים (25-) ובחורים משעממים. גם הם ניסו לגעת במסווה של ריקוד סלסה סוער, אבל זה ממש לא היה זה... כנראה שלרקדן שלי בכל זאת היה קסם מיוחד. הדבר היחיד שאני זוכרת ממנו הוא ריחו.. בושם משובח מהול בזיעה ואלכוהול. אני חושבת עליו כשאני שוכבת עם בן-זוגי.. האם זה גרוע? וכמה? האמת.. הייתי רוצה לפגוש בו, לרקוד איתו ו ל ה ז ד י י ן איתו, עד כלות הנשימה. ואני בכלל לא מכירה אותו, וזה בכלל לא משנה לי. אתם מבינים, אני אף פעם לא התקרבתי אפילו למישהו שלא ידעתי את כל סיפור חייו, מידת תחתוניו ומספר חשבון הבנק שלו.. ועכשיו.. אני לא רוצה לדעת עליו כלום. רק להיסחף איתו למחוזות הפנטזיה. כיף להרגיש מופקרת! ההרגשה מאוד משחררת. בטח אני נשמעת מוזר... מה אתם חושבים?
אתמול בערב חיפשתי את הרקדן שלי. כן, ההוא מ"ריקוד מושחת". אני לא יודעת עליו דבר חוץ מאת שמו, והאמת.. זה לא ממש מעניין אותי. רציתי להתמכר שוב לחוויה, לחוש אותו עוד ערב, אבל הוא לא היה. במקומו פגשתי כל מיני קטינים (25-) ובחורים משעממים. גם הם ניסו לגעת במסווה של ריקוד סלסה סוער, אבל זה ממש לא היה זה... כנראה שלרקדן שלי בכל זאת היה קסם מיוחד. הדבר היחיד שאני זוכרת ממנו הוא ריחו.. בושם משובח מהול בזיעה ואלכוהול. אני חושבת עליו כשאני שוכבת עם בן-זוגי.. האם זה גרוע? וכמה? האמת.. הייתי רוצה לפגוש בו, לרקוד איתו ו ל ה ז ד י י ן איתו, עד כלות הנשימה. ואני בכלל לא מכירה אותו, וזה בכלל לא משנה לי. אתם מבינים, אני אף פעם לא התקרבתי אפילו למישהו שלא ידעתי את כל סיפור חייו, מידת תחתוניו ומספר חשבון הבנק שלו.. ועכשיו.. אני לא רוצה לדעת עליו כלום. רק להיסחף איתו למחוזות הפנטזיה. כיף להרגיש מופקרת! ההרגשה מאוד משחררת. בטח אני נשמעת מוזר... מה אתם חושבים?
