yehudit4god
New member
אתם
לימור,ענבל,יעל,גבי, חנן בטח היומעוד אבל מספיק לי חמש כמוכם כדי להתחרט שנולדתי לעולם כזה מילאתם את העולם שלי ברוע ליכלכתם את היופי והתקווה, התמימות והאמון החסר גבולות שהיה לי בבני אדם. לא נשאר שם כלום עכשיו אני כמו כולם לא סומכת,חושדת, תוקפת פעם היה בי משהו אחר משהו טוב אין מקום לטוב הזה בעולם הזה ואם אלוהים שם הוא לא הלך איתי הוא עזר לכם כי כשאני בודקת לאן הגעתם היום שנים אחרי.. אני לא שוכחת ואתם המשכתם וצמחתם באותו המקום שבו השארתי אתכן. באותו המקום שבו דרכתן ניצלתן פגעתן בפניי ושלא בפניי ונשאר רק כעס על חוסר היושר על הבורות ואדישות הסביבה על חוסר הצדק וחוסר המצפון ונשאר בי הרצון עדיין לראות אתכם נופלים ולשמוע שכאב לכם לפחות כמו שהכאבתם לאחרים. פעם מישהו חכם אמר לי שברגע שאלך הכאב יחלוף וכבר לא יהיה לי אכפת. זה לא קרה 14 שנה אחרי ענבל עדיין כואב לי שהצדק לא נעשה איתך. 7 שנים אחרי יעל ק. ואת עוד שם אצלי בראש עם החיוך השטני שצחק לי בפנים ביום שהלכתי. לימור 5 שנים אחרי ולא הפסקתי לכעוס על הניצול. גבי לא אשכח לעולם מה עשית. חנן 25 שנה אחרי אני עדיין רואה את פניך והמבט הרשעי בעיניים. החלק הכי כואב שלא למדתי מזה דבר. שזה חוזר על עצמו כמו קרוסלה שלא נגמרת כמו סצינה בסרט אכזרי שממשיכים לשדר. כך אתם כולכם מופיעים שוב ושוב בחיי כל פעם לובשים דמות אחרת עושים את אותו הדבר ואני קופאת במקום חושבת שאולי אם אהיה קצת יותר טובה תהיו גם אתם.. מחפשת את הניצוץ האנושי שאולי יש בכם מסרבת להאמין שיש רוע אמיתי לא רוצה לקבל את זה כולכם התגלמות הרשע שטן שחובש כל פעם תחפושת אחרת ומופיע בחיי לעוד סיבוב מחזק אותי ומכאיב לי שוב ושוב אני לא לומדת מכך כלום רק כאב יודעת ללא ספק שעוד יצטרפו לרשימה זה נוספים רבים ורעים מכם או כמוכם אין בי כבר תקןוה לרדת מרכבת ההרים הזו. חתמתי קבע ונותר רק לחגור חגורה ולהחזיק חזק כי עוד מעט מתחיל סיבוב נוסף. מקום חדש אנשים חדשים ושטן נוסף יצטרף לחיי להחריב את פרנסתי, את כל ניצוץ התקווה והטוב שעוד נשארו ושרדו את המסע.
לימור,ענבל,יעל,גבי, חנן בטח היומעוד אבל מספיק לי חמש כמוכם כדי להתחרט שנולדתי לעולם כזה מילאתם את העולם שלי ברוע ליכלכתם את היופי והתקווה, התמימות והאמון החסר גבולות שהיה לי בבני אדם. לא נשאר שם כלום עכשיו אני כמו כולם לא סומכת,חושדת, תוקפת פעם היה בי משהו אחר משהו טוב אין מקום לטוב הזה בעולם הזה ואם אלוהים שם הוא לא הלך איתי הוא עזר לכם כי כשאני בודקת לאן הגעתם היום שנים אחרי.. אני לא שוכחת ואתם המשכתם וצמחתם באותו המקום שבו השארתי אתכן. באותו המקום שבו דרכתן ניצלתן פגעתן בפניי ושלא בפניי ונשאר רק כעס על חוסר היושר על הבורות ואדישות הסביבה על חוסר הצדק וחוסר המצפון ונשאר בי הרצון עדיין לראות אתכם נופלים ולשמוע שכאב לכם לפחות כמו שהכאבתם לאחרים. פעם מישהו חכם אמר לי שברגע שאלך הכאב יחלוף וכבר לא יהיה לי אכפת. זה לא קרה 14 שנה אחרי ענבל עדיין כואב לי שהצדק לא נעשה איתך. 7 שנים אחרי יעל ק. ואת עוד שם אצלי בראש עם החיוך השטני שצחק לי בפנים ביום שהלכתי. לימור 5 שנים אחרי ולא הפסקתי לכעוס על הניצול. גבי לא אשכח לעולם מה עשית. חנן 25 שנה אחרי אני עדיין רואה את פניך והמבט הרשעי בעיניים. החלק הכי כואב שלא למדתי מזה דבר. שזה חוזר על עצמו כמו קרוסלה שלא נגמרת כמו סצינה בסרט אכזרי שממשיכים לשדר. כך אתם כולכם מופיעים שוב ושוב בחיי כל פעם לובשים דמות אחרת עושים את אותו הדבר ואני קופאת במקום חושבת שאולי אם אהיה קצת יותר טובה תהיו גם אתם.. מחפשת את הניצוץ האנושי שאולי יש בכם מסרבת להאמין שיש רוע אמיתי לא רוצה לקבל את זה כולכם התגלמות הרשע שטן שחובש כל פעם תחפושת אחרת ומופיע בחיי לעוד סיבוב מחזק אותי ומכאיב לי שוב ושוב אני לא לומדת מכך כלום רק כאב יודעת ללא ספק שעוד יצטרפו לרשימה זה נוספים רבים ורעים מכם או כמוכם אין בי כבר תקןוה לרדת מרכבת ההרים הזו. חתמתי קבע ונותר רק לחגור חגורה ולהחזיק חזק כי עוד מעט מתחיל סיבוב נוסף. מקום חדש אנשים חדשים ושטן נוסף יצטרף לחיי להחריב את פרנסתי, את כל ניצוץ התקווה והטוב שעוד נשארו ושרדו את המסע.