אתם שמחים בתורה שלכם??????
יכול להיות שכבר הבאיו פה את המכתב הזה אבל היה לנו עליו פעולה היום והוא פשוט זיעזע אותי והרגשתי צורך להביא אותו לכאן... ד"א- המכתב הזה אמיתי... לכבוד--- ר"מ בישיבת בנ"ע אני אחת מקבוצת הקיבוצים בני האזור שביקרו בישבתכם לפני כמה שבועות. הסיבה שאני פונה אליך דווקא, אעפ"י שמעולם לא נפגשנו, היא שבמקרה שמעתי את שמך בביקורי אצלכם. ואינני מכירה שמות של מחנכים אחרים. ברצוני לכתוב את הרגשתי בעת ביקורי ולאחריו. הדיון שנערך עם התלמידים שלכם היה לדעתי, יסודי ברובו ונגע בכמה שאלות בסיסיות. החבר´ה שלכם ענו לעניך ושאלו שאלות טובות. אעפ"י שברור לי שהצגתם "נבחרת" ומאותה "נבחרת" ענה כל פעם השחקן הבכיר מאותו תחום. נהנתי ממכם, אמנם גם מצידנו היתה "נבחרת", למרות שחלק ניכר מהמעולים שלנו העדיף במקום להפגש איתכם, לנסוע למפגש של נוער באום אל פחם. לאחר הדיונים יצא לי לשוחח עם אחד מתלמידכם (שלצערי שכחתי את שמו) הוא תיאר לי בהתלהבות את היופי שביהדות, המשפחה היהודית,החגים, תפילה, ערכי צדק, יושר וכו´. אמנם אצלי הדברים אינם חדשים לגמרי, בניגוד לרוב חברישלהם כן. אני קצת מתענינת בנושאואף השתתפתי פעם בסמנריון של "גשר" בצפת. אך הדברים הלהיבו אותי. הבחור דיבר הבתחלה על מוטיב "תורה ועבודה" כמוטיב מרכזי אצלכם\ וברור שקיבוצניקים כמוני התלהבו מכך. אודה ולא אבוש, חשבתי לעצמי שסוף סופ נוצר לנו בארץ, דור חדש של אנשיים דתיים בעלי רמה מוסרית גבוהה, שלא כמו הקיצונים הפנאטים, אנשים התורמים למדינה (כמובן שנזכרי בבחורי ההסדר) אלא שלצערי, ולבושתכם כאן נגמרה האידיליה. תוך כדי שיחתנו ביקשתי להשתמש בשרותים והבחור הובילני ברוב אדיבות לפנימיה הסמוכה. ראיתי שם כ25 תלמידים מסתובבים באפס מעשה. לשאלתי "האם אין לכם לימודים" סיפר לי מלווי שאומנם יש להם עכשיו "סדר" (ופרט לי את משמעות המושג), אך הוסי בשקט :"אלו תלמידים שניצלו את העובדה שהמורה שלהם לא הגיע כדי להתחפף". שאלתי אותו כיצד אתה מסביר עם האידאלים הגדטלים של תורה ועבודה, של רצום להתעלות רוחנית, של יושר ואמון שהור דיבר עליהם אך זה אתה, אך יותר מכמה מילים מגומגמות לא קיבלתי תשובה. המשכתי ושאלתי על נושא העתקות במבחנים ונענתי במבט מושפל. אינני מכחישה, גם אצלינו מעתיקים. אך אנחנו לפחות לא מנסים לדבר על ערכים שממים של "לא תגנוב" של "מצלמת טלויזיה" המצלמת אותך מין השמים וכו´. אצלנו זה משחק בן המורה לתלמיד אך אתם מדברים על מי שצופה בכם מן השמים. האם אתם מאמינים בזה או שאתם עובדים עלינו?. הצלחתי מרחוק לשמוע את הדיבורים של אותם חבר´ה, השמקתי מבושה לשמוע את הקללות העסיסיות ששמעתי. אפילו אצלנו לא מדברים כך. האם אתם עוברים קורס לניבולי פה? החלטתי להעמיק בענין ודיברתי עם אחד מידידי שביקר בישיבה בשנה שעברה, הוא סיפר לי כי נכח בתפילה וכי החבר´ה שלכם מפטפים כבשוק הכרמל, מסתובבים כבטלנים ובמקרה הטוב רק חולמים. אמת! לא היו אלה כולם. אך נזכרתי בביקור שערכתי פעם במסגד, שם ראיתי אוירה רצינית דממה בתפילה. בקיצור הרגשתי קדושה ולא סתם מפגש חברתי. באותה הזדמנות סיפר לי חברי, כי הוזמן לחדר האוכל. "חטפתי שוק" סיפר כי נזכר בצילומי מקומות מזי רעב כאשר המשאית של האו"ם מחלקת אוכל למסכנים. איזו התנפלות, איזו רעבתנות, בולמוס של מטורפים מורעבים. אעפ"י שבהחלט היה אוכל בכמות מספקת לכולם. ואני הרי יודעת כיצד נראה חדר האוכל בקיבוץ. ההתנהגות אצלניו לעומתכם ממש התגשמות גן עדן עלי אדמות. ואיזה ביזבוז והשחתת אוכל אצליכם. כשנכנסתי צללתי לפח, ראיתי שם כמויות אדירות של לחם, אוכל הראוי בהחלט למאכל. האם גם אתם כמו דוסיפ אחרים סוחטים מליונים מהמדינה על מנת לבזבז אותם? הקשב ידיד, יובל אחי מ"פ בצנחנים בפלוגתו 10 דתיים שניים מהם רצינים מאוד. אך השמונה מקללים כמו כולם, אבל לא יותר מזה. מנצלים את הדת לצרכי השתמטות, מתנהגים עם בנות הפלוגה בצורה שאיני בטוחה שהדת שלכם מרשה. הולכים לסרטים ששמעתי שאסור לכם לראות, בקיצור הדת מתבטאת אצלם באיזה משהו על הראש ובועד כמה מעשים חפיפניקים. אאחרי הביקור בגשר בתווכחתי עם אחי, הוא טעם שהדמות של הדתי המצוי דומה לרוב חיליו ואני טענתי שדווקא השניים הם המיצגים. אודה ולא אבוש, אחרי ביקורי אצלכם כבר אינני יודעת מה להחליט. ואתם אמורים להיות העילית של הנוער הדתי. אני נזכרת בעוד משהו כשהייתי באותו סמנריון בתלהבתי מההרצאה על חיי המוסר היהודים, מעל לכל יחסי בנים ובנות. אצלנו כידוע, תחום זה הוא פרוץ. המרצה סיפר שאתם לא הולכים בנים ובנות ביחד לים וכך שומרים על "טהרת עינים". משום מה אני מרבה לפגוש בים קבוצות של בנים דתיים (הנראים בדיוק כמותכם). איני רוצה להכביר במילים, כי תחשוב שאני סתם אחת שמחפשת ביקורת. אני יודעת שלא כולם ככה ואולי יש טובים ורצינים יותר. אך אלו חבר´ה שאני וחברי פגשנו ובשבילנו זו היהדות. עוד מעט חג השבועות, אצלנו חוגגים זאת כחג הקציר, שירה בציבור, טכס ביכורי יבול, חג טבע בסגנון "העבודה היא חיינו" אצלכם כחג מתן תורה. אצלנו ודאי ישמחו. ואצלכם? עם יד על הלב, אתם שמחים או עצובים בתורה שלכם? אז אולי כדאי שתשאלו את עצמכם טוב. אתם באמת "תורה ועבודה" או אולי "תורת העבודה", איך לעבוד עלינו החילונים ואולי על עצמכם? כל טוב! אני חושבת שהמכתב די מדבר בעד עצמו, ואותי באופן אישי הוא זיעזע... חיים מאושרים ובשורות טובות!
יכול להיות שכבר הבאיו פה את המכתב הזה אבל היה לנו עליו פעולה היום והוא פשוט זיעזע אותי והרגשתי צורך להביא אותו לכאן... ד"א- המכתב הזה אמיתי... לכבוד--- ר"מ בישיבת בנ"ע אני אחת מקבוצת הקיבוצים בני האזור שביקרו בישבתכם לפני כמה שבועות. הסיבה שאני פונה אליך דווקא, אעפ"י שמעולם לא נפגשנו, היא שבמקרה שמעתי את שמך בביקורי אצלכם. ואינני מכירה שמות של מחנכים אחרים. ברצוני לכתוב את הרגשתי בעת ביקורי ולאחריו. הדיון שנערך עם התלמידים שלכם היה לדעתי, יסודי ברובו ונגע בכמה שאלות בסיסיות. החבר´ה שלכם ענו לעניך ושאלו שאלות טובות. אעפ"י שברור לי שהצגתם "נבחרת" ומאותה "נבחרת" ענה כל פעם השחקן הבכיר מאותו תחום. נהנתי ממכם, אמנם גם מצידנו היתה "נבחרת", למרות שחלק ניכר מהמעולים שלנו העדיף במקום להפגש איתכם, לנסוע למפגש של נוער באום אל פחם. לאחר הדיונים יצא לי לשוחח עם אחד מתלמידכם (שלצערי שכחתי את שמו) הוא תיאר לי בהתלהבות את היופי שביהדות, המשפחה היהודית,החגים, תפילה, ערכי צדק, יושר וכו´. אמנם אצלי הדברים אינם חדשים לגמרי, בניגוד לרוב חברישלהם כן. אני קצת מתענינת בנושאואף השתתפתי פעם בסמנריון של "גשר" בצפת. אך הדברים הלהיבו אותי. הבחור דיבר הבתחלה על מוטיב "תורה ועבודה" כמוטיב מרכזי אצלכם\ וברור שקיבוצניקים כמוני התלהבו מכך. אודה ולא אבוש, חשבתי לעצמי שסוף סופ נוצר לנו בארץ, דור חדש של אנשיים דתיים בעלי רמה מוסרית גבוהה, שלא כמו הקיצונים הפנאטים, אנשים התורמים למדינה (כמובן שנזכרי בבחורי ההסדר) אלא שלצערי, ולבושתכם כאן נגמרה האידיליה. תוך כדי שיחתנו ביקשתי להשתמש בשרותים והבחור הובילני ברוב אדיבות לפנימיה הסמוכה. ראיתי שם כ25 תלמידים מסתובבים באפס מעשה. לשאלתי "האם אין לכם לימודים" סיפר לי מלווי שאומנם יש להם עכשיו "סדר" (ופרט לי את משמעות המושג), אך הוסי בשקט :"אלו תלמידים שניצלו את העובדה שהמורה שלהם לא הגיע כדי להתחפף". שאלתי אותו כיצד אתה מסביר עם האידאלים הגדטלים של תורה ועבודה, של רצום להתעלות רוחנית, של יושר ואמון שהור דיבר עליהם אך זה אתה, אך יותר מכמה מילים מגומגמות לא קיבלתי תשובה. המשכתי ושאלתי על נושא העתקות במבחנים ונענתי במבט מושפל. אינני מכחישה, גם אצלינו מעתיקים. אך אנחנו לפחות לא מנסים לדבר על ערכים שממים של "לא תגנוב" של "מצלמת טלויזיה" המצלמת אותך מין השמים וכו´. אצלנו זה משחק בן המורה לתלמיד אך אתם מדברים על מי שצופה בכם מן השמים. האם אתם מאמינים בזה או שאתם עובדים עלינו?. הצלחתי מרחוק לשמוע את הדיבורים של אותם חבר´ה, השמקתי מבושה לשמוע את הקללות העסיסיות ששמעתי. אפילו אצלנו לא מדברים כך. האם אתם עוברים קורס לניבולי פה? החלטתי להעמיק בענין ודיברתי עם אחד מידידי שביקר בישיבה בשנה שעברה, הוא סיפר לי כי נכח בתפילה וכי החבר´ה שלכם מפטפים כבשוק הכרמל, מסתובבים כבטלנים ובמקרה הטוב רק חולמים. אמת! לא היו אלה כולם. אך נזכרתי בביקור שערכתי פעם במסגד, שם ראיתי אוירה רצינית דממה בתפילה. בקיצור הרגשתי קדושה ולא סתם מפגש חברתי. באותה הזדמנות סיפר לי חברי, כי הוזמן לחדר האוכל. "חטפתי שוק" סיפר כי נזכר בצילומי מקומות מזי רעב כאשר המשאית של האו"ם מחלקת אוכל למסכנים. איזו התנפלות, איזו רעבתנות, בולמוס של מטורפים מורעבים. אעפ"י שבהחלט היה אוכל בכמות מספקת לכולם. ואני הרי יודעת כיצד נראה חדר האוכל בקיבוץ. ההתנהגות אצלניו לעומתכם ממש התגשמות גן עדן עלי אדמות. ואיזה ביזבוז והשחתת אוכל אצליכם. כשנכנסתי צללתי לפח, ראיתי שם כמויות אדירות של לחם, אוכל הראוי בהחלט למאכל. האם גם אתם כמו דוסיפ אחרים סוחטים מליונים מהמדינה על מנת לבזבז אותם? הקשב ידיד, יובל אחי מ"פ בצנחנים בפלוגתו 10 דתיים שניים מהם רצינים מאוד. אך השמונה מקללים כמו כולם, אבל לא יותר מזה. מנצלים את הדת לצרכי השתמטות, מתנהגים עם בנות הפלוגה בצורה שאיני בטוחה שהדת שלכם מרשה. הולכים לסרטים ששמעתי שאסור לכם לראות, בקיצור הדת מתבטאת אצלם באיזה משהו על הראש ובועד כמה מעשים חפיפניקים. אאחרי הביקור בגשר בתווכחתי עם אחי, הוא טעם שהדמות של הדתי המצוי דומה לרוב חיליו ואני טענתי שדווקא השניים הם המיצגים. אודה ולא אבוש, אחרי ביקורי אצלכם כבר אינני יודעת מה להחליט. ואתם אמורים להיות העילית של הנוער הדתי. אני נזכרת בעוד משהו כשהייתי באותו סמנריון בתלהבתי מההרצאה על חיי המוסר היהודים, מעל לכל יחסי בנים ובנות. אצלנו כידוע, תחום זה הוא פרוץ. המרצה סיפר שאתם לא הולכים בנים ובנות ביחד לים וכך שומרים על "טהרת עינים". משום מה אני מרבה לפגוש בים קבוצות של בנים דתיים (הנראים בדיוק כמותכם). איני רוצה להכביר במילים, כי תחשוב שאני סתם אחת שמחפשת ביקורת. אני יודעת שלא כולם ככה ואולי יש טובים ורצינים יותר. אך אלו חבר´ה שאני וחברי פגשנו ובשבילנו זו היהדות. עוד מעט חג השבועות, אצלנו חוגגים זאת כחג הקציר, שירה בציבור, טכס ביכורי יבול, חג טבע בסגנון "העבודה היא חיינו" אצלכם כחג מתן תורה. אצלנו ודאי ישמחו. ואצלכם? עם יד על הלב, אתם שמחים או עצובים בתורה שלכם? אז אולי כדאי שתשאלו את עצמכם טוב. אתם באמת "תורה ועבודה" או אולי "תורת העבודה", איך לעבוד עלינו החילונים ואולי על עצמכם? כל טוב! אני חושבת שהמכתב די מדבר בעד עצמו, ואותי באופן אישי הוא זיעזע... חיים מאושרים ובשורות טובות!
