איש יקר
קראתי וכאבתי את כאבך , הבנתי את צערך , כי בידיוק לפני כמה דקות כתבתי הודעה כזו על אחותי , אך הקושי גם אצלי הוא אצל כל המשפחה , ההורים ואחותי בעיקר , אחי פחות. אני יכולה לומר שאני יודעת ומדגישה שרק יודעת שהדרך הטובה היא לבוא ולדבר ולומר "קשה לי עכשיו" "אני מעדיף/לא מעדיף להיות לבד", לא להסתיר!!! לא , לא , לא , זה עושה את זה יותר קשה , זה נותן להם להכנס לסרטים , שהם יכולים להיות "יותר חמורים" מהמציאות . אני יודעת כמה זה קשה לבוא ולשתף ולספר , כמה זה לפעמים מביך ולא נעים ואלי אפילו אתה חושב שזה מקשה יותר , אבל תסתכל כמה כואב עכשיו לא עדיף לנסות להקל , לנסות להראות שיפור או לספר קצת לא הכל , רק מעט. לתת להם לנסות לעזור , גם אם זה לא באמת עוזר , לפעמים זה יכול לשפר להם את ההרגשה וככה להפחית את תחושת האשמה שלך. מקווה שעזרתי ולו במעט , בכל מקרה אנחנו פה קוראים ומקשיבים הקיסרית הילדותית ואולי תתן לה לקורא משהו ,, תתן לה לקרוא את ההודעה הזו, מה דעתך?
