אובכן...
אני לא יודעת מה הגיל של רוב האנשים פה, אבל אני מאוד קרובה עלייך בגיל ויש לי כמה דברים להגיד לך. קודם כל, אני רק שתדעי שרוב הבנים יעדיפו אותך על פני מקלון. כן, כן, תאמיני או לא אבל רוב הגברים אוהבים נשים עם "קצת בשר" כלומר שיש טיפה תחת ובטן. לי, לעומתך, יש משקל עודף של בערך כל מה שאת שוקלת. ובכל זאת גברים התחילו איתי. כשאני יוצאת למועדונים לפחות גבר אחד או שניים מנסה (ולרוב אני קוטעת אותם כי הם מגעילים, תאמיני לי כמעט כל הגברים שמתחילים עם נשים במועדונים הם מגעילים ואת לא רוצה שהם יתחילו איך בכל מקרה). בכל זא, לא היה לי חבר אף פעם. למה? כי, כמו שאמרתי בהודעה אחרת, רושם ראשוני הוא הרבה יותר מרק המראה. לא הייתה לי התבגרות קלה, היו לי דיכאונות רבים ואני דיי בטוחה שגם אם מישהו מהשכבה שלי או מהבית ספר כן נמשך עליי, המצב הנפשי שלי הרחיק אותו ממני. מאוד יכול להיות שזה גם מה שקורה איתך, בגלל איך שאת מציגה את עצמך. תמיד הייתי בטוחה שאני דוחה אנשים מההתחלה בגלל שאני שמנה יותר מכמעט כל בן אדם שאני מכירה. היה לי את המזל להיות בחברת כמה אנשים נפלאים ואת האמץ באמת לבחון את עצמי כדי להבין שאני דווקא עושה רושם ראשוני נהדר ואנשים בהתחלה אוהבים להיות איתי- ואחר כך בגלל איך שאני מתנהגת ובגלל שאני בטוחה שהם שונאים אותי אז הם מתרחקים ממני. עזבי אותן מבנים לכמה זמן (ד"א, זה שבטלוויזיה מראים שכל הבנות מאבדות את הבתולין בגיל 16 זה בערך הדבר הכי רחוק מהמציאות, את לא תאמיני כמה נשים בכלל, ועוד כאלו שבחיים לא היית מאמינה שאין להם חבר עדיין בתולות גם בגיל 24-25) תעבדי על עצמך, תתחזקי נפשית וזה יגיע כשזה יגיע. גם אל תשכחי שבגילך עוד קשרים רומנטיים הם לרוב לא באמת עמוקים במיוחד. בנים בגיל הזה הם לרוב מגעילים (ואם לא אז הם בדרך כלל ביישנים מדי כדי להתחיל עם מישהי).
