אתם חושבים שאתם מכירים מישהו ואז מס

[shani24]

אתם חושבים שאתם מכירים מישהו ואז מס

שהפרצוץ האמיתי שלו הוא לא מה שחשבתם. אני לא יודעת איך לקרוא לו החבר שלי / האקס שלי כי העניינים לא ממש ברורים בינינו. הייתי יומיים מאושפזת בבית חולים והוא לא טרח לבוא לבקר אותי הוא שלח לי היום הודעה מסכנה איך אני מרגישה וזהו. היום הייתי בהלוויה של החבר הכי טוב שלי , מה זה חבר יותר נכון להגיד אח אנחנו מכירים עוד מהתקופה שהייתי בכיתה א'. מיותר לציין שאני שבורה וחיפשתי תמיכה ממנו תמיכה שלא באה. הוא מבולבל עכשיו מרגיש חנוק וטוען שזה לא בגללי אלא בגלל שהיה לו המון לחץ בשבועיים האחרונים והוא הרגיש שהוא מתפוצץ ואני באתי עם "דרישות" אליו ובגלל זה הוא מתנהג אליי ככה. הוא ביקש את השבת לחשוב מה הוא באמת רוצה ואני רק זוכרת שלפני חודש שסבא שלו נפטר לא חשבתי פעמיים לא עזבתי אותו לרגע למרות שהיינו פרודים (מאז כמובן חזרנו). הוא אומר שאתמול אמרתי לו משהו שגרם לו לסטירה אמרתי לו שהוא חי בבועה שלא מעניין אותו כלום לא אני לא החברים שלו ולא המשפחה שלו (סבתא שלו מאושפזת כבר שבועיים בבי"ח וכשאני שואלת אותו מה איתה הוא אומר שהוא לא יודע) לא איכפת לו מכלום חוץ ממה שעובר עליו ואני לא מבינה איפה נעלם החבר שלי המבין , המתחשב הדואג. מהרגע שחזרנו ללימודים לא מעניין אותו כלום. אני שבורה לגמרי מהכל אני צריכה להתרכז בבריאות שלי להתאבל על החבר שלי וברגעים שאני הכי צריכה אותו הוא לא פה....

 

[ליאן.]

לא יודעת מה לומר לך..

אני בהחלט מסכימה איתך שבן זוג אמור לתמוך, בייחוד אם מדובר בקשר רציני, אבל עד גבול מסוים. לכל אחד מכם יש את הבעיות שלו ואני לא חושבת שזה פאייר שכל אחד 'יפיל' על השני את כ-ל הבעיות שלו ויצפה לתמיכה. לא כל אחד בנוי לזה ואי אפשר לצפות לתמיכה באופן אוטומטי. מה גם שבין לבין הזוגיות שלכם קצת הלכה לה לאיבוד בין כל האסונות מסביב, בליווי הלחצים והציפיות.. אני מציעה לך לשים את הקשר שלכם בצד, לדאוג קודם כל לעצמך ולבעיות שלך וכמו כן לפנות ליועץ או מטפל שיוכל לעזור לך להתמודד.

 

[הפרי האסור 2003]

זו את שביקשה עצה

ואמרה שסבא לו נפטר או עומד למות ולמרות שאתם כבר לא יחד את לא יודעת מה לעשות? הצענו לך אז להיות שם בשבילו ולא בתור כבת זוג! זה מה שיש עכשיו ואת לא יכולה לצפות ליותר. כ"כ רע לך? תפרדי ממנו מה את רוצה מאיתנו? רחמים? לא תקבלי!

 

[יפשושית]

אני דווקא חושבת אחרת

אני חושבת שזה שהיית מאושפזת במשך יומיים והוא לא טרח לבקר אותך זה ממש מוזר ובכלל נשמע כאילו הוא נורא נורא נורא מרוכז בעצמו עד כדי כך שהוא פוגע בך וגורם לך להרגיש שאת לבד..... אני חושבת שקשר רציני ואמיתי נמדד דווקא ברגעים כאלה.... משהוא בהתנהגות שלו מרמז לך שאת צריכה לחשוב טוב טוב אם את רוצה לחלוק עם בן אדם כזה את החיים שלך.... כי לי נשמע שאת נותנת לו יותר מי מה שאת מקבלת.... הוא מצטייר לי כבן אדם אנוכי ואני לא חושבת שזה מגיע לך..... וההתנהגות שלו היא רמז מקדים לבאות לדעתי את צריכה להעמיד אותו במקום ולהגיד לו שאת לא מוכנה לקבל אותו בצורה כזאת ושם הוא בן אדם כזה אז תפרשי לך ותמצאי משהוא שיעניק לך יותר ויהיה שם בשבילך בלי תנאים המצבים שתארת הם בדיוק המצבים שבהם בן הזוג צריך לתת מעצמו קצת יותר שיהיה לך בהצלחה

 

[שייירן]

מסכימה בהחלט

 

[ס22ית]

קודם כל..תקחי את הזמן לעצמך..

תתרכזי בבריאות שלך..באבל הפרטי שלך... נכון שלפעמים מגלים פרצוף אמיתי של אנשים ומאוד מאוד מתאכזבים.. כי אנחנו מצפים לכל מיני דברים, אבל כמו ששמעתי פעם מאדם חכם ציפיות יש רק לכריות - אסור לצפות..סתם מתאכזבים. מה שכן..לפעמים כשאנשים עצבניים אומרים דברים שלא ממש מתכוונים אליהם ומה שאת אמרת נבע מתוך העצבים שלך..והוא לא יכול לשפוט אותך בסיטואציה בה את נמצאת, אלא להפך צריך להיות יותר מבין כלפיי העצבים שלך כי יודע ממה הם נובעים.

 

[kanb]

הוא לא שווה את הזמן שלך

ראשית, אני משתתפת בצערך. בתור אחת שחוותה מוות של מישהו קרוב לא פעם, אני יודעת מהו הצורך הזה במישהו קרוב אליך שיהיה איתך אפילו אם לא תדברי אלא תשבי עם המחשבות שלך והעצב שלך אבל העיקר שהוא יהיה שם לידך למקרה שתחליטי לדבר. בממצבים שכאלו את מגלה מי החברים האמיתיים שלך ומי לא. אני כבר לא מתייחסת לעובדה שהיית מאושפזת והוא לא בא כי זה דבר נורא בפני עצמו אבל לא כמו העובדה שהוא לא היה איתך באבלך. אז רפואה שלמה ותהיי חזקה

 

[lola251]

מעניין...

לא קראתי עד הסוף, אבל נראה לי שממש לא אכפט לו ממך. היה לי חבר בחו"ל, שכשאני הייתי בבית חולים הוא היה מדבר איתי שעות בטלפון ומעודד אותי, אחרי המקרה נסעתי אליו, זה נתן לי להבין, שלא רק מתי שטוב לי הוא לצידי, אבל גם כשרע וקשה, וזה מה שחשוב ביחסים בין בני זוג, ולא טעיתי. אולי זה המקרה שמראה לך באמת לא רק מי הבן האדם, אלא מה יחסו אלייך...

 

[פרה קטנה וחמודה]

שלום לך שני

קודם כל קבלי את תנחומיי על חבר הילדות שלך. זה קשה... וכעת לבעייתך, חבר (On n off), שנמצא בבועה (בלבלה), ולא ממש מראה אכפתיות כבעבר, ואת הכרת אותו בואי נאמר בזמנים יותר טובים- הזכרת עדינות והתחשבות, שאין אותם כרגע כאשר את זקוקה לו יותר מכל. לא משתנה בהתאם לצורך שלך, אלא משתנה ברגעים ותקופה מסויימת של חייו הוא בלבד. לא משנה מי או מה הסביבה שלו- ומי בעצם בת זוגו- זו יכלה להיות כל אחת אחרת, הוא עדיין היה מתנהג בצורה כזו. למעט, דבר אחד, אם הייתם רק בתחילת החיזור שלכם, (למען הסדר הטוב אני מדברת רק על רוב הגברים), רוב הגברים מצאו שיטות המתאימות להם איך להשיג/ לכבוש /לאהוב בחורה, בת זוג פוטנציאלית, וכאשר עוד נמצאים (כל אחד ישנה את תקופת הזמן לפי ראות עיניו), כחודש וחצי, ששם יש את מירב העדינות, הרושם הטוב, רק אז גבר שם את כל מרכולתו על השולחן. מרשימתך אני מניחה שעברתם דברים רבים יחד, את מרגישה שנתת לו הרבה מזמנך, והשקעת בו יותר ממה שהוא השקיע בך (כאשר את נמצאת במצב חולשה), בעינייך זה לא פייר, בעיניו, זה לא שהוא (פרדן מיי פרנש) "שם ז עלייך", אלא פשוט תהליך ההתבגרות שלו (אפילו שהוא נניח בן 30), הגיע בעקבות מאורעות ואולי טראמות שהוא עבר או עובר, רבים מאיתנו, גברים כנשים אינם יודעים הכין לשים את עצמינו כשאנו במצבים לא מוכרים לנו, חלקנו מתכנסים בעצמינו, חלקנו אוהבים לדב רולשתף, חלקנו מתרחקים. כי המוח אוטומטית כאשר הוא מזהה מצב לא מוכר, הוא מחפש הגדרה, הגוף מגיב אחרת , חלקנו בצורה הגיונית וחלקנו, ויש כאלה הבורחים למקום לא מוגדר (מטאפורי) כהתעלמות מהבעיה , כי ככה הם חושבים שהיא תעלם. אל תנסי לשאול שאלות כי ייתכן שהוא אפילו לא מחפש תשובה בכלל, ייתכן שבכלל האופי האמיתי שלו, (כי הרי הוא כבר יודע שאת שלו, הוא לא צריך להתאמץ בכלל), יצא החוצה לאחר שכבר הכרת אותו. תדעי שאם את לוחצת על מישהו ולא חשוב מי, לחץ יוצר התנגדות, מייד כל אגו מגן באופן טבעי על התנהגות, נדיר שתמצאי בן אדם שלא יגן על עצמו. כך שבעברית פשוטה יותר, תתעלמי ממנו, תלמדי להעשיר את עצמך, אם הוא לא מתקשר, ולא מבקר, SO WHAT?, נשים (גם כאן ללא הגדרה כוללנית, רובינו), אוהבות תשומת לב, אם לא מתקשרים אלינו לפחות כל שעה וחצי אנו מחליטות שזהו, הוא לא אוהב אותנו, תורידי קצת מהלחץ. ותעשי לעצמך גם חשבון קטן, האם האדם הזה מגיע לו שתשקיעי מחשבה בעתיד משותף איתו? איך הוא יתנהג בתפקידים יותר חשובים, כאב לילדייך, וכבעל? אם זו רק תקופה שעוברת ,ולא אופי אמיתי שפרץ החוצה לאחר שהוסתר היטב, אז סבבה, תני לו לנשום, יש סיכוי שהוא יחזור להיות אכפתי, רק קחי בחשבון שכאשר בן אדם עובר תהליך התבגרות קטן הוא לא חוזר אחורה.....