אתה מגיע לאיור התעשיה בחולון?
אני בת"א. רבע שעה הליכה עד לתחנה המרכזית הישנה. בדרך רציתי לקנות בקבוק שתיה ברחבה שבסופה יש קיוסק, עד שלפתע התחלתי לשמוע גניחות נשיות מהטלויזה ששם. ככה, באמצע הבוקר, ברחבה פתוחהלקהל הרחב, אנשים רואים להם סרטי תכלת כהים, באמצע הרחוב, לעיני העוברים ושבים. פשוט מגעיל.(מה יש? לא יכלו לסובב את המסך?) ויתרתי על התענוג השתייתי, הגעתי לתחנה, שכמובן מבין כל התחנות שם, היתה היחידה ללא גג. וחם היום. מאד, למי שלא שם לב. כל נהג שעובר נשאל אותה שאלה: "אתה מגיע לאיזור התעשיה בחולון?" כולם ענו לא, ואפילו לא חיכו לראות את פרצופי המאוכזב, סגרו את הדלת ונסעו. אחרי חצי שעה שהאוטובוס לא מגיע, אמר לי נהג מקו אחר, שכדאי לי לעלות איתו למרות שהוא עוצר קצת רחוק מאיזור התעשיה, כי ממילא האוטובוס שאני צריך נכנס לאיזור תעשיה רק כל פעם שניה, ונפלתי על הפעם שהוא לא נכנס. כרגיל, רק אני נופל לחורים כאלה. עשיתי סיבוב בכל חולון עד שהוזנחתי באיזה כביש ללא מדרכה ללכת על קוצים עד לאיזור התעשיה. אחד המוכרים בחנות שחיפשתיה, כיוון אותי מסתבר כל כך רע, עד שמצאתי עצמי מהלך 35 דקות בחום ומתפלל לטיפת מים הגונה שתפול על ראשי הקודח. הגעתי. שאלתי את המוכר איפה יש מים, והמפגר הזה אמר "לך עוד כמה מטרים, יש שם חנות". יוהו, תה לא מבין שאני תכף מתעלף??? הבוס שלו הגיע אחרי 5 דקות ובלי בכלל שאבקש הציע לי מיץ אשכוליות קר ונעים, שהיה כזהב אל מול עיני. בדרך חזרה ראיתי כיכר מאד ענקית ושאלתי את הנהג אם זו הכיכר המאד מפורסמת מחולון, אימת הטסטים. זה כל מה ששאלתי. אבל בתגובה הוא החליט לספר לי את כל תולדות חייו ואת המקרה בו נהג חדש נכנס בו ובגללו הוא שנתים במשפט. איפה הוא שמע אותי שואל אותו על זה??? בסך הכל רציתי להגיע לת"א בשלום! חצי ממה שהוא אמר בכלל לא הבנתי כי הוא דיבר בשקט, אבל הבנתי מתנועות הראש שלו שהוא בסך הכל מחפש שיאשרו את דבריו, אז הנהנתי כל כמה שניות עם הראש לאות הזדהות, וזהו. עבר בשלום אני בבית.
אני בת"א. רבע שעה הליכה עד לתחנה המרכזית הישנה. בדרך רציתי לקנות בקבוק שתיה ברחבה שבסופה יש קיוסק, עד שלפתע התחלתי לשמוע גניחות נשיות מהטלויזה ששם. ככה, באמצע הבוקר, ברחבה פתוחהלקהל הרחב, אנשים רואים להם סרטי תכלת כהים, באמצע הרחוב, לעיני העוברים ושבים. פשוט מגעיל.(מה יש? לא יכלו לסובב את המסך?) ויתרתי על התענוג השתייתי, הגעתי לתחנה, שכמובן מבין כל התחנות שם, היתה היחידה ללא גג. וחם היום. מאד, למי שלא שם לב. כל נהג שעובר נשאל אותה שאלה: "אתה מגיע לאיזור התעשיה בחולון?" כולם ענו לא, ואפילו לא חיכו לראות את פרצופי המאוכזב, סגרו את הדלת ונסעו. אחרי חצי שעה שהאוטובוס לא מגיע, אמר לי נהג מקו אחר, שכדאי לי לעלות איתו למרות שהוא עוצר קצת רחוק מאיזור התעשיה, כי ממילא האוטובוס שאני צריך נכנס לאיזור תעשיה רק כל פעם שניה, ונפלתי על הפעם שהוא לא נכנס. כרגיל, רק אני נופל לחורים כאלה. עשיתי סיבוב בכל חולון עד שהוזנחתי באיזה כביש ללא מדרכה ללכת על קוצים עד לאיזור התעשיה. אחד המוכרים בחנות שחיפשתיה, כיוון אותי מסתבר כל כך רע, עד שמצאתי עצמי מהלך 35 דקות בחום ומתפלל לטיפת מים הגונה שתפול על ראשי הקודח. הגעתי. שאלתי את המוכר איפה יש מים, והמפגר הזה אמר "לך עוד כמה מטרים, יש שם חנות". יוהו, תה לא מבין שאני תכף מתעלף??? הבוס שלו הגיע אחרי 5 דקות ובלי בכלל שאבקש הציע לי מיץ אשכוליות קר ונעים, שהיה כזהב אל מול עיני. בדרך חזרה ראיתי כיכר מאד ענקית ושאלתי את הנהג אם זו הכיכר המאד מפורסמת מחולון, אימת הטסטים. זה כל מה ששאלתי. אבל בתגובה הוא החליט לספר לי את כל תולדות חייו ואת המקרה בו נהג חדש נכנס בו ובגללו הוא שנתים במשפט. איפה הוא שמע אותי שואל אותו על זה??? בסך הכל רציתי להגיע לת"א בשלום! חצי ממה שהוא אמר בכלל לא הבנתי כי הוא דיבר בשקט, אבל הבנתי מתנועות הראש שלו שהוא בסך הכל מחפש שיאשרו את דבריו, אז הנהנתי כל כמה שניות עם הראש לאות הזדהות, וזהו. עבר בשלום אני בבית.