אתה לי ארץ

[געגועים]

אתה לי ארץ

אני פוסעת חרש בשביליך. אני נוגעת בעשבי הזמן, אני לומדת את כל משעולך חונה ליד כל מעין. אני הולכת במסע אליך. האדמה עיקשת וצרובה, אני לאט פורחת בין סלעיך כמו אילה תועה בערבה. אני יודעת עוד רבה הדרך, אבל אלך בה עד יכלה כוחי. אתה לי ארץ אבודה לנצח, אך שורשיך כבר בתוך תוכי. תן לי זמן, הושט לי יד עד נגלה ביחד את הארץ. אני יודעת עוד רבה הדרך אך שורשיך כבר בתוך תוכי. אני מוצאת במסתרי החורש פינות בן לא דרכה עוד אהבה, ובצלן אפול מוכת סחרחורת, הזאת הארץ הטובה? אני יודעת - עד ימי ייתמו, לא, לא אבואה עד עמקי לבך. אך מה יפה הדרך בה השארתי את פסיעותי שלי על אדמתך. יורם טהר לב

 

[השמש העולה]

אולי תהיי קצת יותר "מקורית" ולא

"מעתיקנית"

 

[אורמור]

שמש..אל תמנע ממני את העונג..

נהנתי מהקריאה גם אם לא מקורית של הגעגוע.. מה נגרע? לפעמים כיף לקרא מילות שיר מוכר.. תהייה טולרנטי.. אנא אור

 

[ניקיטיטה]

משום שאם אתה משתמש

בחומר שאינו שלך, יש לציין את המקור. ע"מ שלא תתהדר בנוצות שאינן שלך. ובעיקר למען ההגינות. ואם החומר טוב, תהני ממנו ממילא.

 

[אורמור]

געגועים ציינה את המקור..רשום למטה

 

[ניקיטיטה]

נכון, עניתי לאור לא לשמש.

 

[אורמור]

אז סליחה על התפרצות לדלת פתוחה ניקי