אש ומים...
אתה האש, ואני המים, כיביתי בך כל ערב, את השריפה. אלי הגעת, כמו אל הבאר- צמא, הרויתי אותך מים זכים בצימאונך. כאשר מילים הוצאת מפיך, המשכתי אני את המשפט, נכון שאני עבורך אמרת, אשאר תמיד ה``סימפוניה הבלתי גמורה`` אך גם סימפוניות בלתי גמורות, יכולות להמשיך להתנגן, ובתוך תוכינו, להמשיך ניגונן, וכעת אלך לדרכי, בה המציאות והחלום, אינם חוברים יחדיו. גילית
אתה האש, ואני המים, כיביתי בך כל ערב, את השריפה. אלי הגעת, כמו אל הבאר- צמא, הרויתי אותך מים זכים בצימאונך. כאשר מילים הוצאת מפיך, המשכתי אני את המשפט, נכון שאני עבורך אמרת, אשאר תמיד ה``סימפוניה הבלתי גמורה`` אך גם סימפוניות בלתי גמורות, יכולות להמשיך להתנגן, ובתוך תוכינו, להמשיך ניגונן, וכעת אלך לדרכי, בה המציאות והחלום, אינם חוברים יחדיו. גילית