NST
לפי גישת ה"תרפיה אל-תרופתית משקמת" כל הליקויים הנפשיים והרגשיים קשורים לשינוים במוח, לרוב כה זעירים שלא ניתן לראותם במכשור שיש כיום. השינויים מתבטאים גם במערכות הגוף השונות. היא מתייחסת לשינויים אלה כהפיכים ורואה כמטרתה לעורר את הגוף להשתקם. "תרפיה אל-תרופתית משקמת" פותחה בסוף שנות ה80 של המאה החולף ברוסיה, על ידי רופאה פסיכיאטרית צעירה (אגב יהודיה). היא סיימה לימודי רפואה והתמחתה בפסיכיאטריה ילדים, במהלך לימודיה ובמיוחד כשהתחילה לעבוד ראתה תוצאות שליליות כה רבות של השימוש בתרופות וזה הביא אותה לדחות לחלוטין את השימוש בתכשירים "פסיכוטרופיים" בטיפול בילדים, וכך, להסבה מקצועית. היא המשיכה כפסיכוטרפיסטית המתמחה בטיפול בילדים. עם הזמן, הגיעה לפיתוחה של "תרפיה אל-תרופתית משקמת". "תרפיה אל-תרופתית משקמת פותחה כאלטרנטיבה לשימוש הנפוץ בתכשירים רפואיים בעלי השפעה חזקה, המפירים את האקולוגיה הטבעית של גוף האדם" – ציטוט מדבריה. בתחילת שנות ה90 עלתה לארץ. גם כאן, למרות הקשיים בחרה לא ללכת בדרך המתבקשת והמקובלת ולנסות "לאשר" את הרישיון כפסיכיאטרית – בחרה לא לחזור לתחום בצורתו הממסדית. "את יכולה לדמיין אותי רושמת מרשם תרופתי לילד?" – ענתה כששאלתי אותה למה. בחרה להיות "מטפלת אלטרנטיבית" במקום (מטורפת, אה?) הקימה קליניקה בירושלים שכוללת צוות של מטפלים בשיטות הוליסטיות שונות – רפואה סינית, טכניקות גופניות שונות, בבליותרפיה, תרפיה במוסיקה, תרפיה באמנות (זו אני) ועוד, חלק מאנשי הצוות הם בעלי השכלה מדיצינית (למשל מישהי שקוראת לעצמה "מסג'יסטית" ובדרך כלל מתחילה את הסדרה הטיפולית עם התינוקות למעשה עבדה 20 שנה כרופאה נוירופסיכולוגית ומומחית בנוירולוגיה יילודים בכירה בב''ח ברוסיה) כל מי שפונה – פונה אל מנהלת הקליניקה ובהתחלה עובר אבחון אצלה והיא מתאמת לו סדרה טיפולית, כשבהתחלה או בשלב כלשהו כוללת את סדרת המפגשים אתה (NST) אבל לרוב גם סדרה אצל אחד מאנשי הקליניקה. כל מי שעובד בקליניקה בקשר ישיר אתה לגבי כל מטופל, כך כל מטופל בקליניקה נמצא במעקב אישי שלה, והיא המכוונת גם בתקופה שלא נפגשת אתו ישירות. אם מדובר בילדים, ההורים גם כן מקבלים הדרכה וליווי. ממה שאני רואה, השילוב הזה "תחת קורת גג אחת" הוא טוב. בכל מקרה, התוצאות טובות בהרבה ממה שראיתי ב"ממסד" הישראלי. NST עצמה, אם הבנתי נכון, היא "אחות" או לפחות "בת דודה" של מה שקרוי בדרך כלל בארץ "דמיון מודרך". בחדר עם תנאי דפריבציה סנסורית חלקית (הפחתת גירוים – שקט, אפלוליות ועוד) ובעיניים עצומות, המטופל חווה את מה שמזכיר חלומות בהקיץ, אך זה לא היפנוזה, ולא שינה – הוא ער. היא מכוונת שיחה במצב ה"ביניים" הזה. יש לה גם מכשיר מיוחד שמחקה פעילות גלי מוח בריאים וכך משיג תוצאה דומה, אבל במכשיר היא משתמשת רק לעתים רחוקות – רק עם מטופלים שלא יכולים לשתף פעולה, למשל במקרה של פיגור או אוטיזם קשה, אלצהיימר או היפראקטיביות קיצונית. כי אין כמו התהליך הטבעי. לפעמים היא גם עושה טיפול NST בזמן של אקופונקטורה או אקופרסורה. היא טוענת שמה שקורה, ברמה הפיזיולוגית – "חיקוי" של השינה הטבעית, כשכל יתרונותיה מוגברים. (ידוע שתהליכי הריפוי העצמי מתרחשים בעיקר בשינה בריאה, פתגמי עמים שונים מתעדים את הידע הזה, בתרבויות עתיקות היו מסורות הריפוי בשינה.) בתהליך זה, המוח מתנקה מה"פקקי מידע" ומשתקם. ברמה הפיזיולוגית, אספקת הדם למוח עולה, מוגבר חילוף החומרים ונוירוגנזיס – שיקום תאי העצב. גם בחיי יום יום (או לילה לילה) שנת הלילה משתפרת ונעשית יותר יעילה, מוח כאילו לומד להפיק יותר תועלת משנת הלילה. וכך האקולוגיה של הגוף משתקמת וביריאות הגוף והנפש חוזרת. אני מעריכה את עבודת הצוות שיש במקום. אולי זה העיקר.והגישה שבאמת הוליסטית ומאמינה בכוחותיו הבריאים של האדם. מינוסים - זה יקר ויכול להיות ארווווך ודורש השקעה רבה מההורים.
