הכוכבהכחול
New member
אשמח לקבל ייעוץ...
שלום, אני חדש..פעם ראשונה פה בפורום.. אז בקצרה לגבי הקשר: יש לי חברה כבר 3 שנים היא 24 אני 27 אחרי כשנה- שנה וחצי של קשר עברו לגור כשנה-שנה וחצי ביחד, אח"כ נסענו לטיול לחו"ל ביחד היא 3 חודשים ואני 4.5 (היא חזרה מוקדם מסיבות משפחתיות ואני המשכתי עוד קצת..) סה"כ הכל עובד בצורה טובה אין כלכך ריבים ויש הבנה אכפת אחד משני, ודואגים וכל זה.. הבעיה היא כזאת.. חברה שלי דיי בטוחה בקשר וטוב לה והיא רוצה להמשיך הלאה.. (לחתונה בעתיד) אני מצד שני לפעמים כן בעניין ולפעמים לא.. חשבתי על זה קצת עם עצמי והגעתי למסקנה שאני לא מסתפק במה שיש ומסקרן מה היה אם היינו נפרדים והייתי חוזר להיות רווק ויוצא עם אחרות (היא קשר רציני ראשון שלי ולפני זה לא יצאתי עם הרבה בחורות), אולי אני גם לא מעריך תקשר וגם יש לי נטייה שכשמשהו לא טוב לי או שיש תקופה שרע לי אני נוטה לרצות לסיים את הקשר כאילו שזה מה שיסדר לי את החיים, ההתחלה החדשה במקום לשקם את הקיים.. ולסיכום הבעיות שלי הן: 1. איך אני יכול לגרום לעצמי להעריך אותה יותר 2. איך אני יכול לדעת "להסתפק" (ולא במובן הרע) בקשר הזה ולא לצפות למה שיכול להיות יותר טוב עם אחרת 3. ואיך "להתגבר" על החוסר הניסיון שלי עם בנות לפניה שמפריע לי לפעמים. אני צריך לציין גם שכרגע אני מרכז את זה בקשר אבל גם בדברים האחרים בחיים אני לא בדיוק יודע להעריך אותם או להסתפק בהם. בגלל זה נראה לי שגם אם אני יפרד ממנה וימצא לי מישהי שלמראה ראשונה נראה שזה יהיה יותר טוב אז אחרי כמה זמן הדברים האלה יכולים לצוץ בצורה כזאת או אולי אחרת. יש דרכים לעבוד על זה באימון כלשהו? או שזה אולי יותר עבודה של פסיכולוג? אשמח לכל עצה\הכוונה.
שלום, אני חדש..פעם ראשונה פה בפורום.. אז בקצרה לגבי הקשר: יש לי חברה כבר 3 שנים היא 24 אני 27 אחרי כשנה- שנה וחצי של קשר עברו לגור כשנה-שנה וחצי ביחד, אח"כ נסענו לטיול לחו"ל ביחד היא 3 חודשים ואני 4.5 (היא חזרה מוקדם מסיבות משפחתיות ואני המשכתי עוד קצת..) סה"כ הכל עובד בצורה טובה אין כלכך ריבים ויש הבנה אכפת אחד משני, ודואגים וכל זה.. הבעיה היא כזאת.. חברה שלי דיי בטוחה בקשר וטוב לה והיא רוצה להמשיך הלאה.. (לחתונה בעתיד) אני מצד שני לפעמים כן בעניין ולפעמים לא.. חשבתי על זה קצת עם עצמי והגעתי למסקנה שאני לא מסתפק במה שיש ומסקרן מה היה אם היינו נפרדים והייתי חוזר להיות רווק ויוצא עם אחרות (היא קשר רציני ראשון שלי ולפני זה לא יצאתי עם הרבה בחורות), אולי אני גם לא מעריך תקשר וגם יש לי נטייה שכשמשהו לא טוב לי או שיש תקופה שרע לי אני נוטה לרצות לסיים את הקשר כאילו שזה מה שיסדר לי את החיים, ההתחלה החדשה במקום לשקם את הקיים.. ולסיכום הבעיות שלי הן: 1. איך אני יכול לגרום לעצמי להעריך אותה יותר 2. איך אני יכול לדעת "להסתפק" (ולא במובן הרע) בקשר הזה ולא לצפות למה שיכול להיות יותר טוב עם אחרת 3. ואיך "להתגבר" על החוסר הניסיון שלי עם בנות לפניה שמפריע לי לפעמים. אני צריך לציין גם שכרגע אני מרכז את זה בקשר אבל גם בדברים האחרים בחיים אני לא בדיוק יודע להעריך אותם או להסתפק בהם. בגלל זה נראה לי שגם אם אני יפרד ממנה וימצא לי מישהי שלמראה ראשונה נראה שזה יהיה יותר טוב אז אחרי כמה זמן הדברים האלה יכולים לצוץ בצורה כזאת או אולי אחרת. יש דרכים לעבוד על זה באימון כלשהו? או שזה אולי יותר עבודה של פסיכולוג? אשמח לכל עצה\הכוונה.