לא התבלבלתי - המשכתי דיון
כשהייתי בחטיבה, הייתי מנויה על מעריב לנוער.
קראתי כתבה, שנדמה לי שהיתה קשורה לאנונימוס (או שהגעתי אליהם לבד?) על צמחונות ועל ניסויים בבעלי חיים.
בתור מתבגרת - הושפעתי עמוקות וכמעט מיד הפכתי לצמחונית.
לאמא שלי לא נותר אלא לקבל, לבשל יותר מנות צמחוניות ולקנות טבעול.
ניסיתי גם, ככל יכולתי, לקנות מוצרים עם הסימן 'לא נוסה על בעח) - בכל זאת בכסף של אמא.
עם נעליים תמיד היתה בעיה.
שנים התמדתי (התרגלתי) עם הצמחונות. אם בטעות שמו לי אנשובי על הפיצה...לא יכולתי לאכול.
אבל לפני שבע שנים ילדתי את בתי. עוד לא נגעתי יותר מדי במטבח (חוץ מנסיונות אורז ועוגות)
בעלי אכל את הבשר בעבודה. בסופש היינו אוכלים טוסטים ופיצות (בריא זה לא היה)
אז לא הייתי מוכנה מבחינת תפריט לבת, והתחלתי לבשל עוף. היא כבר מהטעימות הראשונות לא אהבה ירקות ומרבית הפירות.
(אולי הטעמים באו מהבטן?)
כמובן שהייתי צריכה לטעום את הבישול. וככה מצאתי את עצמי חוזרת לבשר.
עכשיו אני מנסה לתפוס את עצמי בידיים. להיות בריאה. להיות פעילה יותר. להיות דוגמה טובה יותר לבת שלי. בת זוג מפקנת יותר לבעלי.
והכל מתחיל מבפנים.
אני במשקל גבוה מאוד. ובשנה האחרונה הופיעו לי המון פצעים בפנים, כמו אקנה.
קיבלתי טיפול אנטיביוטי, ונאמר לי שזה מצב כרוני שמצריך טיפול כל הזמן.
במקרה באותו הזמן קראתי/צפיתי בסרטונים על מוצרי החלב והקשר שלהם לאקנה ועוד בעיות רבות.
האנטיביוטיקה גרמה לתופעות לוואי (כאבי פרקים - שהם חלק מהלופוס/זאב הרדום שלי) הפסקתי אותה מיד.
ובאותה הנשימה הפסקתי את החלב.
הפצעים לא חזרו. מלבד בודדים (בכל זאת, הגוף עוד לא נקי)
זה היה יומיים לפני פסח.
לפני כמה שבועות הפסקתי גם את שאר המוצרים מהחי (גארי עזר לי
כיום יש לי קצת יותר מושג בבישול ובבריאות.
יש לי עוד הרבה ללמוד.
ואני מרגישה מצויין לגבי ההחלטה הזו.