אשמח (כרגיל ) לדעתכם...

[mikilk]

אשמח (כרגיל ) לדעתכם...

אשמח (כרגיל ) לדעתכם...
לפני מספר שבועות, במהלך יום ההורים תיארה לי מחנכת הכתה מצב די עגום לגבי בני, לטענתה הוא "כבוי" בבית הספר, נראה אומלל, ממציא הרבה "כאבים" כדי ללכת לאחות או להתקשר אלינו, די שקט מהבחינה החברתית. לעומת זאת כשהוא מקבל פרויקטים כגון נאמן מחשב, או הקמת אתר אינטרנט בית ספרי או שיעור הדגמה לכתה בנושא בנית מצגת במחשב - הוא תורם המון מעצמו. תוסיפו לזה מקרים בהם הוא "מתפוצץ" מגיב לילדים באופן מוגזם עד אלים, אינו מתחיל במריבות, אבל כשנפגע - הוא יוצא משליטה (מכירה את זה היטב גם מהבית). לטענתה - חייבים לעזור לו ובדחיפות.... בינתיים חלפו עברו השבועות, נקבעה פגישה עם יועצת בי הספר והפסיכולוגית - אשר בוטלה על ידן מפאת קוצר זמן, לא נקבעה פגישה חדשה, וסיום הלימודים בפתח. נעלמה הדחיפות???...... האם לנדנד לבית הספר? האם לקחת את הילד לפסיכולוג באופן פרטי? האם להתעלם ולתת לילד להיות ילד - גם אם הוא מאוד מאוד שונה מאחרים וסדר העדיפויות שלו בחיים כמעט ואינו כולל פעילויות חברצתיות נורמליות? אציין כי בבית הוא נראה בסדר גמור - (פרט להתפרצויות הזעם בהן אינו שולט בלשונו באופן קיצוני), נרשם מיוזמתו לקיטנת אתגרים (מאוד מיוחדת ו"אתגרית" ומתקשר נפלא אם מי שהוא אוהב (וזה בדרך כלל לא ילדים משכבתו או בני גילו).

 

[ציפי ג]

בעיה

אשמח (כרגיל ) לדעתכם...
לפני מספר שבועות, במהלך יום ההורים תיארה לי מחנכת הכתה מצב די עגום לגבי בני, לטענתה הוא "כבוי" בבית הספר, נראה אומלל, ממציא הרבה "כאבים" כדי ללכת לאחות או להתקשר אלינו, די שקט מהבחינה החברתית. לעומת זאת כשהוא מקבל פרויקטים כגון נאמן מחשב, או הקמת אתר אינטרנט בית ספרי או שיעור הדגמה לכתה בנושא בנית מצגת במחשב - הוא תורם המון מעצמו. תוסיפו לזה מקרים בהם הוא "מתפוצץ" מגיב לילדים באופן מוגזם עד אלים, אינו מתחיל במריבות, אבל כשנפגע - הוא יוצא משליטה (מכירה את זה היטב גם מהבית). לטענתה - חייבים לעזור לו ובדחיפות.... בינתיים חלפו עברו השבועות, נקבעה פגישה עם יועצת בי הספר והפסיכולוגית - אשר בוטלה על ידן מפאת קוצר זמן, לא נקבעה פגישה חדשה, וסיום הלימודים בפתח. נעלמה הדחיפות???...... האם לנדנד לבית הספר? האם לקחת את הילד לפסיכולוג באופן פרטי? האם להתעלם ולתת לילד להיות ילד - גם אם הוא מאוד מאוד שונה מאחרים וסדר העדיפויות שלו בחיים כמעט ואינו כולל פעילויות חברצתיות נורמליות? אציין כי בבית הוא נראה בסדר גמור - (פרט להתפרצויות הזעם בהן אינו שולט בלשונו באופן קיצוני), נרשם מיוזמתו לקיטנת אתגרים (מאוד מיוחדת ו"אתגרית" ומתקשר נפלא אם מי שהוא אוהב (וזה בדרך כלל לא ילדים משכבתו או בני גילו).

בעיה
מה הילד אומר? כי כשהמורה של בני התלונן על מצב רוח, שוחחתי על כך עם הילד, ולמדתי רבות על התחושות שלו.

 

[mikilk]

הוא מכחיש כל בעיה, הנושא היחידי

בעיה
מה הילד אומר? כי כשהמורה של בני התלונן על מצב רוח, שוחחתי על כך עם הילד, ולמדתי רבות על התחושות שלו.

הוא מכחיש כל בעיה, הנושא היחידי
שמוכן להודות בו הוא שאכן אינו ממלא משימות / שיעורים... בתירוץ הוא כי כואבת לו היד במהלך הכתיבה. בעבר הלכנו איתו למרפאה בעיסוק שלמדה אותו ישיבה ואחיזה נכונה. המורה טענה שזה פתיר (לדוגמא לצלם מה שהיה בשיעור ולהגיש עבודות במחשב) אולם, כאמור, לא נערכה אפילו פגישה ראשונית

 

[ציפי ג]

ומה הוא אומר לגבי הטענה

הוא מכחיש כל בעיה, הנושא היחידי
שמוכן להודות בו הוא שאכן אינו ממלא משימות / שיעורים... בתירוץ הוא כי כואבת לו היד במהלך הכתיבה. בעבר הלכנו איתו למרפאה בעיסוק שלמדה אותו ישיבה ואחיזה נכונה. המורה טענה שזה פתיר (לדוגמא לצלם מה שהיה בשיעור ולהגיש עבודות במחשב) אולם, כאמור, לא נערכה אפילו פגישה ראשונית

ומה הוא אומר לגבי הטענה
שהוא מגיע לאלימות בעימותים עם ילדים?

 

[mikilk]

הוא מביע צער עמוק

ומה הוא אומר לגבי הטענה
שהוא מגיע לאלימות בעימותים עם ילדים?

הוא מביע צער עמוק
הוא יודע שהגזים, מצטער על המעשה. אני חייבת לציין שוב - שלעולם אינו פותח בקטטה, אלא מגיב בצורה מוגזמת לגירויי או הצקות

 

[ציפי ג]

נראה שיש לו בעיה

הוא מביע צער עמוק
הוא יודע שהגזים, מצטער על המעשה. אני חייבת לציין שוב - שלעולם אינו פותח בקטטה, אלא מגיב בצורה מוגזמת לגירויי או הצקות

נראה שיש לו בעיה
בפתרון בעיות. כאשר הוא במצב של לחץ, הוא מתפרץ. גם בזה יש טכניקות שאפשר ללמוד, וחבל שהוא יסתובב עם כתם כזה, שנבדק גם לדימוי העצמי שלו ולאיך שהוא רואה את מקומו בחברה.

 

[mikilk]

מנצלת לשאלה נוספת ואשמח לתשובות

בעיה
מה הילד אומר? כי כשהמורה של בני התלונן על מצב רוח, שוחחתי על כך עם הילד, ולמדתי רבות על התחושות שלו.

מנצלת לשאלה נוספת ואשמח לתשובות
בכל מקרה אותו "תכשיט" אינו מוגדר כילד חביב ונחמד. אם מישהו לא מוצא חן בעיניו - הוא יגיב באופן חסר סבלנות ובוטה לכל נסיונות התקרבות, גם לילדים של חברים שלנו, גם אם במקרה נגעו בו או התקרבו אליו. בתעודה של המחוננים רשמו בחלק מהמקצועות "מבריק, יצירתי, צריך להעריך יותר את הסובבים" או "חבל שאינו מתייחס בכבוד לחבריו". מפריע לי מאוד... ראוי לציין שיש ילדים שמאוד אוהבים ומעריכים אותו והוא מסוגל לשעות של משחקים משותפים, וניסיתי מספר פעמים לדבר איתו ולהסביר לו, אבל הוא פשוט "לא נחמד"...לפעמים נראה לי סוציאומט...

 

[mikilk]

ורק שתבינו

מנצלת לשאלה נוספת ואשמח לתשובות
בכל מקרה אותו "תכשיט" אינו מוגדר כילד חביב ונחמד. אם מישהו לא מוצא חן בעיניו - הוא יגיב באופן חסר סבלנות ובוטה לכל נסיונות התקרבות, גם לילדים של חברים שלנו, גם אם במקרה נגעו בו או התקרבו אליו. בתעודה של המחוננים רשמו בחלק מהמקצועות "מבריק, יצירתי, צריך להעריך יותר את הסובבים" או "חבל שאינו מתייחס בכבוד לחבריו". מפריע לי מאוד... ראוי לציין שיש ילדים שמאוד אוהבים ומעריכים אותו והוא מסוגל לשעות של משחקים משותפים, וניסיתי מספר פעמים לדבר איתו ולהסביר לו, אבל הוא פשוט "לא נחמד"...לפעמים נראה לי סוציאומט...

ורק שתבינו
אני אוהבת אותו בכל ליבי - הוא "הסנדויץ שלנו" ויושב לי על הבטן הרכה שלי - לא מסוגלת לכעוס עליו באמת. ואנחנו תמיד צוחקים שהוא סוציאומט כמו אבא שלו.... כך שהדברים שכתבתי לא באים מתוך כעס וביקורת שלילית, רק מתוך רצון להבין.

 

[נועה לביא]

יש לו "חוש טעם" מפותח

מנצלת לשאלה נוספת ואשמח לתשובות
בכל מקרה אותו "תכשיט" אינו מוגדר כילד חביב ונחמד. אם מישהו לא מוצא חן בעיניו - הוא יגיב באופן חסר סבלנות ובוטה לכל נסיונות התקרבות, גם לילדים של חברים שלנו, גם אם במקרה נגעו בו או התקרבו אליו. בתעודה של המחוננים רשמו בחלק מהמקצועות "מבריק, יצירתי, צריך להעריך יותר את הסובבים" או "חבל שאינו מתייחס בכבוד לחבריו". מפריע לי מאוד... ראוי לציין שיש ילדים שמאוד אוהבים ומעריכים אותו והוא מסוגל לשעות של משחקים משותפים, וניסיתי מספר פעמים לדבר איתו ולהסביר לו, אבל הוא פשוט "לא נחמד"...לפעמים נראה לי סוציאומט...

יש לו "חוש טעם" מפותח
וסביר שבבי"ס למחוננים יהיו טיפוסים שלא ימצאו חן בעיניו. כל עוד זה לא כואב לו או להם יתר על המידה, עדיף פשוט להניח לו לגדול ולמצוא בעצמו את הדרכים הכי טובות להתמודד איתם, והוא ימצא שכן לאלה יש סיכוי רב יותר להיות חלק בעלת משמעות זו או אחרת מעולמו כמבוגר מלבני כיתתו. לנסות לגרום לו לחבב אותם - לא יעבוד וסתם ירגיז אותו ויגרום לו לפתח יותר אנטי, לדעתי.

 

[נועה לביא]

לתת לו להיות הילד שהוא ../images/Emo13.gif

אשמח (כרגיל ) לדעתכם...
לפני מספר שבועות, במהלך יום ההורים תיארה לי מחנכת הכתה מצב די עגום לגבי בני, לטענתה הוא "כבוי" בבית הספר, נראה אומלל, ממציא הרבה "כאבים" כדי ללכת לאחות או להתקשר אלינו, די שקט מהבחינה החברתית. לעומת זאת כשהוא מקבל פרויקטים כגון נאמן מחשב, או הקמת אתר אינטרנט בית ספרי או שיעור הדגמה לכתה בנושא בנית מצגת במחשב - הוא תורם המון מעצמו. תוסיפו לזה מקרים בהם הוא "מתפוצץ" מגיב לילדים באופן מוגזם עד אלים, אינו מתחיל במריבות, אבל כשנפגע - הוא יוצא משליטה (מכירה את זה היטב גם מהבית). לטענתה - חייבים לעזור לו ובדחיפות.... בינתיים חלפו עברו השבועות, נקבעה פגישה עם יועצת בי הספר והפסיכולוגית - אשר בוטלה על ידן מפאת קוצר זמן, לא נקבעה פגישה חדשה, וסיום הלימודים בפתח. נעלמה הדחיפות???...... האם לנדנד לבית הספר? האם לקחת את הילד לפסיכולוג באופן פרטי? האם להתעלם ולתת לילד להיות ילד - גם אם הוא מאוד מאוד שונה מאחרים וסדר העדיפויות שלו בחיים כמעט ואינו כולל פעילויות חברצתיות נורמליות? אציין כי בבית הוא נראה בסדר גמור - (פרט להתפרצויות הזעם בהן אינו שולט בלשונו באופן קיצוני), נרשם מיוזמתו לקיטנת אתגרים (מאוד מיוחדת ו"אתגרית" ומתקשר נפלא אם מי שהוא אוהב (וזה בדרך כלל לא ילדים משכבתו או בני גילו).

לתת לו להיות הילד שהוא

שנת הלימודים כבר הגיעה לסיומה, והחופש הגדול הוא זמן טוב ללמוד האם מצב רוחו העכור והכעס הם בגלל התסכול בבי"ס או מסיבות אחרות. אם גם בחופש הגדול הוא נראה מוטרד (לא חושבת שזה שהוא "יוצא מכלל שליטה" לפעמים זה מדאיג מדי, זה קורה לכולם, השאלה היא כמה הוא נפיץ) אולי כדאי לפנות לפסיכולוג, אם לא - אולי כדאי להחליף בי"ס...

 

[בזזזזזזז]

../images/Emo45.gif

לתת לו להיות הילד שהוא

שנת הלימודים כבר הגיעה לסיומה, והחופש הגדול הוא זמן טוב ללמוד האם מצב רוחו העכור והכעס הם בגלל התסכול בבי"ס או מסיבות אחרות. אם גם בחופש הגדול הוא נראה מוטרד (לא חושבת שזה שהוא "יוצא מכלל שליטה" לפעמים זה מדאיג מדי, זה קורה לכולם, השאלה היא כמה הוא נפיץ) אולי כדאי לפנות לפסיכולוג, אם לא - אולי כדאי להחליף בי"ס...

 

[mikilk]

לא רואה סיבה להחליף בית ספר

לתת לו להיות הילד שהוא

שנת הלימודים כבר הגיעה לסיומה, והחופש הגדול הוא זמן טוב ללמוד האם מצב רוחו העכור והכעס הם בגלל התסכול בבי"ס או מסיבות אחרות. אם גם בחופש הגדול הוא נראה מוטרד (לא חושבת שזה שהוא "יוצא מכלל שליטה" לפעמים זה מדאיג מדי, זה קורה לכולם, השאלה היא כמה הוא נפיץ) אולי כדאי לפנות לפסיכולוג, אם לא - אולי כדאי להחליף בי"ס...

לא רואה סיבה להחליף בית ספר
במיוחד לאור העובדה כי נותרה לו עוד שנה. בית הוא נראה בסדר, כמו כל מתבגר צעיר - יש לו את הקריזות שלו, אבל שום דבר לא יוצא מפרופורציות של נער בגילו

 

[TikvaBonneh]

הפרעת קשב

אשמח (כרגיל ) לדעתכם...
לפני מספר שבועות, במהלך יום ההורים תיארה לי מחנכת הכתה מצב די עגום לגבי בני, לטענתה הוא "כבוי" בבית הספר, נראה אומלל, ממציא הרבה "כאבים" כדי ללכת לאחות או להתקשר אלינו, די שקט מהבחינה החברתית. לעומת זאת כשהוא מקבל פרויקטים כגון נאמן מחשב, או הקמת אתר אינטרנט בית ספרי או שיעור הדגמה לכתה בנושא בנית מצגת במחשב - הוא תורם המון מעצמו. תוסיפו לזה מקרים בהם הוא "מתפוצץ" מגיב לילדים באופן מוגזם עד אלים, אינו מתחיל במריבות, אבל כשנפגע - הוא יוצא משליטה (מכירה את זה היטב גם מהבית). לטענתה - חייבים לעזור לו ובדחיפות.... בינתיים חלפו עברו השבועות, נקבעה פגישה עם יועצת בי הספר והפסיכולוגית - אשר בוטלה על ידן מפאת קוצר זמן, לא נקבעה פגישה חדשה, וסיום הלימודים בפתח. נעלמה הדחיפות???...... האם לנדנד לבית הספר? האם לקחת את הילד לפסיכולוג באופן פרטי? האם להתעלם ולתת לילד להיות ילד - גם אם הוא מאוד מאוד שונה מאחרים וסדר העדיפויות שלו בחיים כמעט ואינו כולל פעילויות חברצתיות נורמליות? אציין כי בבית הוא נראה בסדר גמור - (פרט להתפרצויות הזעם בהן אינו שולט בלשונו באופן קיצוני), נרשם מיוזמתו לקיטנת אתגרים (מאוד מיוחדת ו"אתגרית" ומתקשר נפלא אם מי שהוא אוהב (וזה בדרך כלל לא ילדים משכבתו או בני גילו).

הפרעת קשב
באופן כללי, מה שאת מתארת נשמע ממש כמו הפרעת קשב וריכוז. אולי כדאי לכם לאבחן אותו כדי שתדעו אם זו הבעיה ואז גם יוצעו לכם פתרונות מתאימים, שתוכלו לקבל או לדחות. המורה אומרת שהילד נראה אומלל. חשוב לברר אם הוא *באמת* אומלל. כי אם כן, אז חשוב מאוד לטפל בבעיה. הבן שלי (מחונן עם הפרעת קשב), היה אומלל וכעת לאחר האיבחון, עם טיפול תרופתי ופסיכולוגי, מצבו השתפר לאין ערוך. התשובה לשאלה שלך, האם לתת לו להיות שונה או לטפל בו, היא מורכבת. קודם כל, תמיד הוא יהיה *שונה*. ושנית, השאלה היא אם טוב לו, אם הוא מאושר. ונדנוד לא יעזור, אז את פטורה מלנדנד.

 

[נועה לביא]

לא כל אומללות כתוצאה משהות בבי"ס

הפרעת קשב
באופן כללי, מה שאת מתארת נשמע ממש כמו הפרעת קשב וריכוז. אולי כדאי לכם לאבחן אותו כדי שתדעו אם זו הבעיה ואז גם יוצעו לכם פתרונות מתאימים, שתוכלו לקבל או לדחות. המורה אומרת שהילד נראה אומלל. חשוב לברר אם הוא *באמת* אומלל. כי אם כן, אז חשוב מאוד לטפל בבעיה. הבן שלי (מחונן עם הפרעת קשב), היה אומלל וכעת לאחר האיבחון, עם טיפול תרופתי ופסיכולוגי, מצבו השתפר לאין ערוך. התשובה לשאלה שלך, האם לתת לו להיות שונה או לטפל בו, היא מורכבת. קודם כל, תמיד הוא יהיה *שונה*. ושנית, השאלה היא אם טוב לו, אם הוא מאושר. ונדנוד לא יעזור, אז את פטורה מלנדנד.

לא כל אומללות כתוצאה משהות בבי"ס
מקורה בהפרעת קשב וריכוז או מרמזת על כזאת. אני משערת שלבן שלך היו עוד תסמינים חוץ מחוסר רצון להיות בבי"ס, שבין היתר גם הצדיקו טיפול תרופתי. הבן של מיקי הולך גם לבי"ס למחוננים יום בשבוע, ולדבריה, שם אין זכר למה שרואים בבי"ס. חוסר השתלבות במסגרת אחת ובעייתית לא מעיד על בעיה נוירולוגית.

 

[TikvaBonneh]

זה לא בטוח - אבל כדאי לבדוק

לא כל אומללות כתוצאה משהות בבי"ס
מקורה בהפרעת קשב וריכוז או מרמזת על כזאת. אני משערת שלבן שלך היו עוד תסמינים חוץ מחוסר רצון להיות בבי"ס, שבין היתר גם הצדיקו טיפול תרופתי. הבן של מיקי הולך גם לבי"ס למחוננים יום בשבוע, ולדבריה, שם אין זכר למה שרואים בבי"ס. חוסר השתלבות במסגרת אחת ובעייתית לא מעיד על בעיה נוירולוגית.

זה לא בטוח - אבל כדאי לבדוק
נכון, לא רק בבית הספר הייתה לבן שלי בעיה, אלא גם היו לו מריבות עם האחים שלו בבית . מיקי לא אמרה אם יש לה עוד ילדים ואיך הוא מסתדר איתם, אבל הזכירה גם התקפי זעם בנוסף לחוסר הענין בבית הספר. ולא הצעתי לרוץ ולטפל תרופתית בלי לאבחן. אני חושבת שיש סיכוי שיש לו הפרעת קשב וריכוז ושכדאי לאבחן. אם לא אז לא. לפעמים אנחנו עושים בדיקות הרבה יותר מסוכנות כשהסיכויים הרבה יותר קטנים לבעיה (מי שפיר...).

 

[mikilk]

יש לי עוד ילדים

זה לא בטוח - אבל כדאי לבדוק
נכון, לא רק בבית הספר הייתה לבן שלי בעיה, אלא גם היו לו מריבות עם האחים שלו בבית . מיקי לא אמרה אם יש לה עוד ילדים ואיך הוא מסתדר איתם, אבל הזכירה גם התקפי זעם בנוסף לחוסר הענין בבית הספר. ולא הצעתי לרוץ ולטפל תרופתית בלי לאבחן. אני חושבת שיש סיכוי שיש לו הפרעת קשב וריכוז ושכדאי לאבחן. אם לא אז לא. לפעמים אנחנו עושים בדיקות הרבה יותר מסוכנות כשהסיכויים הרבה יותר קטנים לבעיה (מי שפיר...).

יש לי עוד ילדים
עם הבן הקטן שלי - צעיר ממנו ב - 5 שנים הוא משחק באופן מדהים, הם יכולים להיות ביחד שעות ארוכות במחדב, במשחקי דמיון או בטלויזיה, כמובן, שיש בינהם גם מריבות קולניות ומרגיזות - כמו כל אחים.... אינני רואה למה את חושבת שיש לו הפרעת קשב וריכוז ואשמח מאוד לשמוע את דעתך, גם אני חשבתי על כך לא פעם, מצד שני - כולם מסביבי טוענים שאני ממש מגזימה. בכל מקרה הוא ממש לא מקרה של לקיחת תרופות, התפקוד היומיומי שלו מצויין, הוא אכן מפוזר מאוד ולא אוהב לבצע מטלות ושיעורים, אבל חוץ מזה הוא בסדר. אבחון בגילו עולה המון כסף, שלא לדבר על עוגמת הנפש שיכולה להיגרם לילד רק מעצם הענין שאנחנו חושבים שיש בעיה.

 

[נועה לביא]

נכון, ומעבר לכך,

יש לי עוד ילדים
עם הבן הקטן שלי - צעיר ממנו ב - 5 שנים הוא משחק באופן מדהים, הם יכולים להיות ביחד שעות ארוכות במחדב, במשחקי דמיון או בטלויזיה, כמובן, שיש בינהם גם מריבות קולניות ומרגיזות - כמו כל אחים.... אינני רואה למה את חושבת שיש לו הפרעת קשב וריכוז ואשמח מאוד לשמוע את דעתך, גם אני חשבתי על כך לא פעם, מצד שני - כולם מסביבי טוענים שאני ממש מגזימה. בכל מקרה הוא ממש לא מקרה של לקיחת תרופות, התפקוד היומיומי שלו מצויין, הוא אכן מפוזר מאוד ולא אוהב לבצע מטלות ושיעורים, אבל חוץ מזה הוא בסדר. אבחון בגילו עולה המון כסף, שלא לדבר על עוגמת הנפש שיכולה להיגרם לילד רק מעצם הענין שאנחנו חושבים שיש בעיה.

נכון, ומעבר לכך,
נניח שיש לו הפרעת קשב קלה, מה הלאה? הרי, כפי שאמרת, הוא ממילא לא מקרה של תרופת הפלא (וטוב שכך). גם עם שם מפוצץ, הקשיים ישארו אותם הקשיים.

 

[ציפי ג]

הפרעת קשב קלה

נכון, ומעבר לכך,
נניח שיש לו הפרעת קשב קלה, מה הלאה? הרי, כפי שאמרת, הוא ממילא לא מקרה של תרופת הפלא (וטוב שכך). גם עם שם מפוצץ, הקשיים ישארו אותם הקשיים.

הפרעת קשב קלה
נתנת לפתרון באמצעות של טכניקות להשגת ריכוז. אם הורה חושב שיש לילד בעיה קלה, הוא לא חייב לקחת אותו לאבחון, אבל הוא יכול לפנות ליעוץ שיקנה לילד את היכולות הללו.

 

[mikilk]

תודה רבה, ובשל העובדה

הפרעת קשב קלה
נתנת לפתרון באמצעות של טכניקות להשגת ריכוז. אם הורה חושב שיש לילד בעיה קלה, הוא לא חייב לקחת אותו לאבחון, אבל הוא יכול לפנות ליעוץ שיקנה לילד את היכולות הללו.

תודה רבה, ובשל העובדה
כי כל הנראה יועצת בית הספר והפסיכולוגית שהיו כל כך "בלחץ ובדאגה" לפני יותר מחודש מתעלמות לחלוטין עכשיו, החלטנו לפתור \את בכוחות עצמינו ע"י פסיכולוגית התפתחותית שעובדת בעיקר בשיטת הדמיון המודרך. נקווה לטוב - המצב באמת לא חמור או גרוע....

 

[מורטון תומפסון]

נתת את התשובה בעצמך

אשמח (כרגיל ) לדעתכם...
לפני מספר שבועות, במהלך יום ההורים תיארה לי מחנכת הכתה מצב די עגום לגבי בני, לטענתה הוא "כבוי" בבית הספר, נראה אומלל, ממציא הרבה "כאבים" כדי ללכת לאחות או להתקשר אלינו, די שקט מהבחינה החברתית. לעומת זאת כשהוא מקבל פרויקטים כגון נאמן מחשב, או הקמת אתר אינטרנט בית ספרי או שיעור הדגמה לכתה בנושא בנית מצגת במחשב - הוא תורם המון מעצמו. תוסיפו לזה מקרים בהם הוא "מתפוצץ" מגיב לילדים באופן מוגזם עד אלים, אינו מתחיל במריבות, אבל כשנפגע - הוא יוצא משליטה (מכירה את זה היטב גם מהבית). לטענתה - חייבים לעזור לו ובדחיפות.... בינתיים חלפו עברו השבועות, נקבעה פגישה עם יועצת בי הספר והפסיכולוגית - אשר בוטלה על ידן מפאת קוצר זמן, לא נקבעה פגישה חדשה, וסיום הלימודים בפתח. נעלמה הדחיפות???...... האם לנדנד לבית הספר? האם לקחת את הילד לפסיכולוג באופן פרטי? האם להתעלם ולתת לילד להיות ילד - גם אם הוא מאוד מאוד שונה מאחרים וסדר העדיפויות שלו בחיים כמעט ואינו כולל פעילויות חברצתיות נורמליות? אציין כי בבית הוא נראה בסדר גמור - (פרט להתפרצויות הזעם בהן אינו שולט בלשונו באופן קיצוני), נרשם מיוזמתו לקיטנת אתגרים (מאוד מיוחדת ו"אתגרית" ומתקשר נפלא אם מי שהוא אוהב (וזה בדרך כלל לא ילדים משכבתו או בני גילו).

נתת את התשובה בעצמך
לפי דברייך זה ברור שהילד "כבוי" מחוסר אתגר וענין כי ברגע שנותנים לו דברים מענינים הוא מתנהג אחרת . כנראה שרוב הזמן הוא אינו מקבל דברים שמענינים אותו , הוא נשאר מתוסכל ואז מתפרץ בבית . הגיוני לא ? אני חושבת שהילד לא זקוק לשום טיפול או אבחון , הוא רק זקוק ליותר אתגרים , ולמערכת תומכת שמבינה אותו ואם זו כפי שמשתמע מדברייך אינה נמצאת בבית הספר , כי שם גם החברים לא מענינים אותו . אז אולי כדאי לחפש במקומות אחרים והוא עושה זאת בגלל שנרשם לקיטנה שצינת . לדעתי את צריכה להבהיר לו את הנושא שיהיה מודע לכך , אתם צריכים לדבר איתו על זה בצורה שיבין שאתם לצידו בשונות שלו מבני גילו ברגע שיבין שאת לצידו וזה בסדר שהוא שונה לדעתי המצב ישתפר כך אני חושבת בכל מקרה בהצלחה ...