ארנבי, הכבוד הפעם שלך

סגירת הבאסטה ../images/Emo141.gif../images/Emo77.gif

אתחיל מכך שיודעין כאן כולם כמה אוהב אני שרשורי ענק והכמנות וכל עוד לא מגיעה חידה לשורתה ה-20 (בעיירך) עדיין יש לי הסבלנות לחקור חילופי הדברים ולנסות למצוא הפתרון הנוסח הראשון לא הובילני לכלום השימוש בנשק חם מעורר שאלת המחיר שימוש בנשק חם
"ירי" "מטח" של "כדורים" , נותבים" ועל איזה מחיר הוא מדבר משימוש בנשק אנו משלמים בדמים , דמם של נפגעי הירי , ודמים הוא גם ביטוי שמשמעותו כסף ואז הוסיף שמחה והטיל הפצצה הראשונה , (פצצה קונבנציונלית בינתיים) רותי המפתחות ועדיין אין כיוון (הגם שלאחר מציאת התשובה נתגלתה החכמה ברמז זה מפתח = יל חוזר לי+רות = לירות) ורק הרמז שנתן אחרי שאלת חיננית אם זה שיר הוא ביטוי "שאלה שאינה שגורה בפי הצעירים" הזכירה לי את אמי המנוחה שתמיד התחשבנה ב"לירות" וכמו רבים מבני דורה היתה "אלופה" לכפול כל סכום שמדברים עליו בש"ח ברבבה כדי להגיע לסכום האסטרונומי בלירות ומיד צצה השאלה שאמא ע"ה היתה שואלת אחרי כל קניה כמה זה ?? בלירות !! ואיך מכמינין זאת , הכמנתי כפי שודאי קראו כולם כמה נשמע כמו קמה ,זה +ב זהב=פז לי רות (בחולם) לי רוט ו"סרבלתי" ההכמנה ובמקום לכתוב פשוט "עבורי חנה" הפכתי הסדר הדגשתי בהודעה שאחרי שהחלק של השמיעה לא כולל את האמצע (זהב) וגם אז לא בטוח שהכמנתי תובן , עברתי עברה ושלחתי לשמחה במסר אישי את התשובה וההסבר , מה שגרם לבקשה נשנית של שמחה לא להשתמש באמצעי נלוז זה נח על זרי הדפנה שיכור מניחוחות נצחוני המזהיר פרשתי לטובת מחויבויות משפחתיות , הסעתי את הכלבה של בתי שהיתה אצלי למשמורת אל בתי שחזרה מאילת כשחזרתי , וראיתי אישורו של שמחה וכן מספר תשובות נוספות ששמחה הגיב גם עליהן , שברתי שמירה והגם שהחניכה הופקדה בידי זנחתיה ופרשתי לסרדיניה. כאשר עקבתי מאוחר יותר אחרי חלק מן ההכמנות רובן נראו סתומות לי אבל שמחה אשר אותן אהבתי במיוחד את הויכוח בין ה"יורו" של חיננית וה"לירטות" של שמחה הוספת "ו" כפי שהציעה חיננית או "ט" כפי שהעדיף שמחה גם אני לא כל כך הבנתי את ה"מזרחיות" אצל רותי ולא הצלחתי לזהות את כלי המיתרים היווני של סלשי אבל אבי ומוליד החידה שמחה כנראה שהבין ואשר ואחזור לחלק ממחשבותי הראשונות ביחס לחידה זו אני תקווה כי מחיר השימוש בנשק חם , במיוחד באזורנו , ימדד בלירות/שקלים/דולרים/יורו/לירטות וכל מטבע אחר ובלבד שלא בדם
 

אוֹחַ

New member
לירטה, היא מתה ../images/Emo7.gif

נשבע לכם שידעתי את זה... ואת המשפט הנ"ל רציתי להכמין. רק שאמרתי לעצמי, הלו: עצור! לא יכול להיות שאתה מכיר את זה זה אמור להיות ממזמן... לא פייר
ואני מצטרף לתפילתו של ארנבנבון בשורתו (תרתי משמע) האחרונה.
 

סלשיי

New member
ואאאוו. ארנבון, איזה יופי של סגירה!

בקשר ל"מזרחיות" של של רותי - הכוונה, כנראה, ללירות מצריות למשל. בקשר ללירה של שלי/סי - לירה הוא אכן כלי מיתרים קדום [דומה לנבל] ואם איני טועה, הצורה שלו הוטבעה במטבע של הלירה הישנה שלנו. מופיע באבן שושן תחת הערך "לירה".
 

גוז

New member
וואו! ../images/Emo118.gif

ארנבנב - יופי יופי של סגירה!
 
תודה, ארנבי, הגדלת לעשות ../images/Emo141.gif

ראשית, אני מתנצל על השעות הארוכות מאז שסגרת לי את הבאסטה ועד שבאתי להודות לך, אבל הייתי עסוק בחניכה עם הטרילוגיה, וגם הייתה לי עבודה להכין למחר. לא רק שעשית עבודה יפהפיה, אלא שמצאת שם דברים שאני עצמי לא חשבתי עליהם. כמו, למשל, עניין המפתחות, אשר לא התיימר להיות רמ"ז, אלא רק חלק מהפולקלור הלילי כאן, שאותי קמה לעמל יומה כאשר אני גומר את עמל לילי, אז אני מעביר לה את המפתחות. זההכל, ממ"ש פרוזה, אבל אתה מצאת אוצר שלם. זה שאהבת את הויכוח בין
לביני רק מאשש את גישתי שלא לדבר בענייני הפורום אלא במסגרת הגלוייה שלו. באשר לאותם הדברים שלא הבנת - אל דאגה: כמו האקדל אשר מופיע במערכה הראשונה, ואח"כ חוזר במעכה האחרונה - גם אלה יופיעו בעתיד הנראה לעין (אפילו שהיא בלתי-חמושה) אני מצטרף בשם כולנו, למשאלתך שמחיר השימוש בנשק חם יהיה רק בדמים, ולא בדם. שיהיה לך בוקר טוב, ויום נפלא.
 
תודה לכל המודים ../images/Emo141.gif

כשהתחלת לכתוב את שלמי התודה, אף אחד עו"ד לא היה כאן, ולקח לי כמה שעות עד ה"שלח/י", ואני אפילו לא חשבתי לרפרש... והנה, המדבר התמלא ... נהניתי משלמי התודה שהעתרתם על ארנבנו, וכנראה שלא רק צדיקים מלאכתם נעשית ע"י אחרים.
 
למעלה