סגירת הבאסטה ../images/Emo141.gif../images/Emo77.gif
אתחיל מכך שיודעין כאן כולם כמה אוהב אני שרשורי ענק והכמנות וכל עוד לא מגיעה חידה לשורתה ה-20 (בעיירך) עדיין יש לי הסבלנות לחקור חילופי הדברים ולנסות למצוא הפתרון הנוסח הראשון לא הובילני לכלום
השימוש בנשק חם מעורר שאלת המחיר שימוש בנשק חם
"ירי" "מטח" של "כדורים" , נותבים" ועל איזה מחיר הוא מדבר משימוש בנשק אנו משלמים בדמים , דמם של נפגעי הירי , ודמים הוא גם ביטוי שמשמעותו כסף ואז הוסיף שמחה והטיל הפצצה הראשונה , (פצצה קונבנציונלית בינתיים)
רותי המפתחות ועדיין אין כיוון (הגם שלאחר מציאת התשובה נתגלתה החכמה ברמז זה מפתח = יל חוזר לי+רות = לירות) ורק הרמז שנתן אחרי שאלת חיננית אם זה שיר הוא ביטוי "שאלה שאינה שגורה בפי הצעירים" הזכירה לי את אמי המנוחה שתמיד התחשבנה ב"לירות" וכמו רבים מבני דורה היתה "אלופה" לכפול כל סכום שמדברים עליו בש"ח ברבבה כדי להגיע לסכום האסטרונומי בלירות ומיד צצה השאלה שאמא ע"ה היתה שואלת אחרי כל קניה
כמה זה ?? בלירות !! ואיך מכמינין זאת , הכמנתי כפי שודאי קראו כולם כמה נשמע כמו קמה ,זה +ב זהב=פז לי רות (בחולם) לי רוט ו"סרבלתי" ההכמנה ובמקום לכתוב פשוט "עבורי חנה" הפכתי הסדר הדגשתי בהודעה שאחרי שהחלק של השמיעה לא כולל את האמצע (זהב) וגם אז לא בטוח שהכמנתי תובן , עברתי עברה ושלחתי לשמחה במסר אישי את התשובה וההסבר , מה שגרם לבקשה נשנית של שמחה לא להשתמש באמצעי נלוז זה נח על זרי הדפנה שיכור מניחוחות נצחוני המזהיר פרשתי לטובת מחויבויות משפחתיות , הסעתי את הכלבה של בתי שהיתה אצלי למשמורת אל בתי שחזרה מאילת כשחזרתי , וראיתי אישורו של שמחה וכן מספר תשובות נוספות ששמחה הגיב גם עליהן , שברתי שמירה והגם שהחניכה הופקדה בידי זנחתיה ופרשתי לסרדיניה. כאשר עקבתי מאוחר יותר אחרי חלק מן ההכמנות רובן נראו סתומות לי אבל שמחה אשר אותן אהבתי במיוחד את הויכוח בין ה"יורו" של חיננית וה"לירטות" של שמחה הוספת "ו" כפי שהציעה חיננית או "ט" כפי שהעדיף שמחה גם אני לא כל כך הבנתי את ה"מזרחיות" אצל רותי ולא הצלחתי לזהות את כלי המיתרים היווני של סלשי אבל אבי ומוליד החידה שמחה כנראה שהבין ואשר ואחזור לחלק ממחשבותי הראשונות ביחס לחידה זו אני תקווה כי מחיר השימוש בנשק חם , במיוחד באזורנו , ימדד בלירות/שקלים/דולרים/יורו/לירטות וכל מטבע אחר ובלבד שלא בדם
