ארנבון ננסי- כמה שאלות

1Lara1

New member
ארנבון ננסי- כמה שאלות

מבחינת כלוב, שמירה על ניקיון, אוכל ומים ומרחב- אין בעיה.
רציתי לדעת, האם זו חיה שילד יכול ללטף? הם ידידותיים?
אפשר נניח להתפנק ולפנק אותו בליטופים על הידיים?
ומה לגבי צרכים? הם עלולים לעשות זאת על הידיים של הילד או שזו חיה נקייה?

האם יש עדיפות להביא אותם בזוגות או שזו חיה שמסתדרת לבד?

מה לגבי מחלות ותדירות ביקור אצל וטרינר, האם מדובר בטיפול קשה (האמא השואלת, שזו לא אני :) ) חוששת מיותר מדי אחריות (לכן לא הסכימה חתול או כלב).

זהו
אשמח לתגובה :)
 

trilliane

Active member
מנהל
כמה תשובות
(רק לגבי ארנבון, לא מבינה בגרבילים)

ראשית, ההבדל בין ארנבונים ננסיים לרגילים הוא בעיקר הגודל. ארנבון ננסי שוקל עד 1.5 ק"ג, ארנבון רגיל יכול להיות יותר לכיוון 3 ק"ג (כמו חתול קטן) ולפעמים יותר, תלוי בזן (הזנים הגדולים ממש לא מגודלים בישראל, למיטב ידיעתי). לדעתי הגודל הרגיל מושלם, זו חיה קצת יותר "אמיתית" ופחות בגודל של "צעצוע". לקחת בחשבון שארנבון ננסי עדין ורגיש יותר מארנבון רגיל (בין היתר לחום בקיץ) ולכן אם גרים באזור חם במדינה / הארנבון מיועד להיות בחוץ/במפרסת ולא במזגן / מעוניינים בארנבון פחות רגיש, לא מומלץ לגדל ננסי.
&nbsp
כדאי לדעת שבישראל מוכרים אותם כשהם גורים ואז קשה לדעת אם הם באמת ננסיים אלא אם מכירים את ההורים, ואפילו אז לא ניתן לדעת בביטחון, כי גם להורים ננסיים יכולים להיוולד ארנבונים בגודל רגיל. לא ניתן לסמוך על הבטחות של מוכרים בחנויות חיות שמדובר בננסיים (באופן כללי לא מומלץ לסמוך על מוכרים בחנויות חיות, רובם די בורים/משקרים).
&nbsp
מבחינת כלוב, גם ארנבון ננסי זקוק לכלוב באורך מטר לפחות (כל ארנבון צריך להיות מסוגל לדלג/לעמוד בכלוב שלו) ורצוי לשחרר לפחות לשעתיים יום יום. אפשר גם בלי כלוב סגור (כך רוב גולשי הפורום גידלו/מגדלים), אם לא בהתחלה, בהמשך.
&nbsp
לגבי ליטופים, הרמות וכו': בניגוד לכלב או לחתול, ארנבונים אינם חיות טורפות אלא נטרפות. בטבע הם מורמים רק ע"י טורפים (בשונה מחתולים שמורמים ע"י אימם). הם נוטים לפחד בקלות ואוהבים קרקע מוצקה תחת רגליהם. יש כאלה שזורמים עם הרמות, יש כאלה שלא מוכנים בשום פנים (שלנו כזה). חשוב לכבד את רצון הארנבון, הוא לא צעצוע... אם הולכים נגדו הוא עלול לפתח עוינות ולהיות תוקפני, וכמו כן ההתנגדות שלו עלולה לסכן אותו – הוא עלול לבעוט חזק ולפגוע לעצמו בשלד, הוא עלול ליפול (בעיקר אם מוחזק ע"י ילד קטן) ולהיפגע (זה לא כמו חתול שמזנק היטב ויודע לנחות על הרגליים).
&nbsp
אם חולמים על בעל חיים להרים וללכת איתו מעורסל בידיים, אי אפשר לבנות על ארנבון כי זה הימור. גם מבחינת אופי, קצת בדומה לחתולים, יש ארנבונים פחדנים, יש סנובים, יש מתמסרים, יש כאלה שבאים ללקק ולהתלטף ויש כאלה שעושים טובה שהם מאפשרים ללטף אותם. אם לוקחים גור אי אפשר לדעת איך הוא יהיה כשיגדל (בגדול התרשמתי ששמוטי האוזניים נוטים להיות קצת יותר ידידותיים).
&nbsp
שלנו למשל די סנוב, ופחדן אבל נינג'ה (הוא נלחם על חייו כשהוא נלחץ). הוא לא מוכן בשום פנים שנרים אותו ובורח אם הוא חושד שזה עומד לקרות. הוא נוטה להתחבא כשבאים אורחים (אבל יוצא לאוכל, הוא גרגרן לא קטן). הוא מעולם לא ליקק אותנו. הוא בד"כ לא מגיע להתלטף (אנחנו באים אליו...
) אם כי זה כן קורה פה ושם. כשזה קורה בזמן שמתאים לו, הוא זורם ונהנה (ארנבונים מרוצים חורקים שיניים, זו ההקבלה לגרגור של חתול). אנחנו אוהבים אותו, מאוהבים בו נהנים ממנו, אבל בגדול הוא לא "צומי". הוא בעיקר מופעל עי"י אוכל...

&nbsp
ארנבונים נקיים מאוד (ומריחים נהדר!) ובדומה לחתולים מלקקים בעצמם את כל גופם + מרכזים את רוב הצרכים בארגז. עם זאת, כשהם לא מסורסים/מעוקרות, הם (בעיקר הזכרים) עלולים "לסמן" את הטריטוריה (למשל ספות/מיטות). הבעיה היא בעיקר שתן, כי הצואה התקינה שלהם קשה ויבשה (כמו של מכרסמים) לא מלכלכת ולא משאירה סימנים (ולמעשה כמעט לא ריחנית, אלא כשהיא ממש טרייה). יש לקחת בחשבון שסימונים ב"פּוּפּוֹנים" (כך אנחנו מכנים אותם כאן) הם יכולים להמשיך לעשות באזורים שלהם גם אחרי סירוס/עיקור.
&nbsp
לא סביר שארנבון יעשה צרכים על ידיים של ילד, זה ממש נדיר; קרה לנו רק פעם אחת (אחרי שנים) כשהחזקנו אותו זמן ממושך מהרגיל לקציצת ציפורניים והוא הביע את מורת רוחו... אבל כאמור, אם הילד ינסה להרים אותו / להחזיק בו בניגוד לרצונו, הארנבון עלול להתנגד – לבעוט, להשתולל, לנשוך... חשוב מאוד לא להגיע למצב הזה, כמובן. ולשים לב שילדים לא מרימים בלי השגחה, כי נפילה אחת לא מוצלחת יכולה להיות הסוף (ויש מקרים כאלה).
&nbsp
בגדול זו חיה עדינה שלא בהכרח מתאימה לילדים קטנים, ודאי שלא כמה בבת אחת (אם מקיפים אותו הוא עלול להרגיש מותקף). לילד רגיש ואחראי, לא כ"כ קטן, אפשר; אבל כמובן, כמו בכל מקרה שמכניסים חיה הביתה, האחריות היא של המבוגרים האחראים ולא ניתן לסמוך על כך שהילדים יתמידו בטיפול (ניקוי הכלוב/אזור המחיה, החלפת מצע בקופסת הצרכים, האכלה לפחות פעמיים ביום, גם במזון טרי ועוד).
&nbsp
בהקשר זה אציין שארנבונים זקוקים לטיפול יומי. אם נוסעים ל-36 שעות אפשר להסתדר (אנחנו משתמשים במתקן האכלה עם טיימר + מצלמת IP) אבל ליותר מזה צריך מישהו שיבוא יום יום לתת מזון טרי (ירקות), לבדוק שהכול בסדר וכו' (ואין פנסיון לארנבונים, שלא לדבר על הטראומה שזה עלול לגרום להם). כשטסנו לחו"ל לחודש שכרנו שמרטף שחי אצלנו בבית. עוד לדעת שכחיות נטרפות הם נוטים להסתיר סימני מחלה, כך שאם מזהים בעיה זו נורה אדומה מהבהבת! לא ניתן לחכות כמה ימים ולראות מה מתפתח, אלה בע"ח עדינים והם עלולים לאבד את חייהם במהירות. זו סיבה נוספת לכך שלא ניתן להשאירם ללא השגחה לזמן ארוך.
&nbsp
לגבי טיפול וטרינרי, אם יש מזל, הוא די נדיר. אין חיסונים לארנבונים (בישראל) ובתור חיה ביתית שלא יוצאת החוצה, הסיכוי שלהם להידבק במשהו (למשל טפילים) נמוך (אלא אם בני הבית מביאים איתם משהו או שיש בעלי חיים אחרים). אבל, אם אין מזל ו/או יש בעיות גנטיות, יכולות להיות שלל בעיות... בעיקר בשיניים (לרוב אחרי כמה שנים, כשהם מזדקנים) אבל גם בעיות במערכת העיכול ושלל בעיות זקנה כמו סרטן (בהקשר לזה, חשוב לעקר נקבה גם אם אין זכר, כי הסיכון לסרטן הרחם הוא גבוה מאוד). עוד יש לקחת בחשבון שרוב הווטרינרים השכונתיים מטפלים בחתולים/כלבים ורק בודדים יודעים לטפל בארנבונים (ומתוכם את כמות המומחים באמת לארנבונים במדינה אפשר לספור על יד אחת). לרוב מדובר בווטרינרים שלמדו עצמאית / צברו ניסיון ולא בהתמחות רשמית, כאמור (זו בעיה קשה ומצערת בישראל).
&nbsp
אנחנו הבאנו אותו לווטרינר לבדיקה כללית בשבוע הראשון (מומלץ, ליתר ביטחון) ובהמשך לסירוס. מאז כמה שנים היה לנו שקט, אבל בשנה-שנתיים האחרונות התחילו קצת בעיות שיניים (לא התעקשנו איתו מספיק על אכילת חציר) והייתה גם בעיה של דלקת בעין (בדיעבד אנחנו יודעים שמקרצייה). הייתה פעם קרצייה נוספת שהצלחנו לגלות במקרה ולהסיר לפני שגרמה נזק. קרציות יכולות להיכנס הביתה אפילו בנעליים שלכם, ולא תשימו לב... הן מחפשות מארח מתאים, מתיישבות, מוצצות עד שמתפקעות, ואז נוטשות. הבעיה שלפעמים הן עלולות לגרום לזיהום.
&nbsp
ארנבונים חיות חברתיות ולכן זקוקים לחברה ברמה יומית. אם יש לכם יכולת לספק אותה, אין בעיה לקחת רק אחד/ת. אם לא, כדאי להביא בזוגות (ולקחת בחשבון שהמקום, הטיפול והעלויות יוכפלו בהתאם). אפשר לגדל יחד שתי נקבות או זכר ונקבה (מסורס ומעוקרת!). כדאי להביא אותם יחד כדי שאף אחד לא יתפוס בעלות; חִברות בדיעבד הוא לפעמים בעייתי ולא תמיד מצליח (לפעמים מצליח נהדר, אבל זה הימור). רני (מנהל הפורום) מבין בזה, לי אין ניסיון.
&nbsp
לסיכום, טיפול בארנבון דורש לא מעט השקעה ומחויבות, ויש לקחת בחשבון שארנבון בריא בטיפול נכון יכול לחיות גם עשור ואף יותר (בשונה ממכרסמים קטנים כמו אוגרים שחיים שנתיים-שלוש. אין לי מושג לגבי גרבילים) כך שזו התחייבות לזמן ארוך. זו פחות מחויבות מכלב (לא צריך לרדת איתו כמה פעמים ביום, אין חיסונים, אם הגיע ללא טפילים אין בד"כ בעיות כאלה בהמשך כי הוא לא יוצא החוצה) אבל יותר מחתול. אם מחפשים חיה נוחה, אינטראקטיבית עם מעט טיפול, חתול הוא בחירה בטוחה יותר. חתולים הם עצמאיים, יודעים למנן את המזון ואפשר להאכילם במזון יבש בלבד (ולכן כשנוסעים לחופשה אפשר גם שמישהו יבוא פעם ביומיים), פחות רגישים, בד"כ אין בעיה להרים אותם וכו' ואין קושי למצוא וטרינר שידע לטפל בהם.
&nbsp
לסיום, ממליצה לצפות בסדרת הסרטונים (באנגלית, ללא תרגום) של HowCast. מקיפים ואינפורמטיביים מאוד.
https://www.howcast.com/guides/1187-how-to-take-care-of-a-pet-rabbit/
 
למעלה