ארכיון הרכבת-אסון הבונים-מספר שאלות

[עומרי האוזר]

ארכיון הרכבת-אסון הבונים-מספר שאלות

ארכיון הרכבת-אסון הבונים-מספר שאלות
אני עומד לתכנן נסיעה למוזיאון הרכבת ויש לי מספר שאלות: 1) מטרת הנסיעה היא לברר לגבי אסון הבונים, שמעתי שיש 2 קלסרים בנושא, ורציתי לדעת האם יש סיכוי שיפתחו עבורי את הארכיון, ויתנו לי לקרוא את החומר? 2) איזה קו אוטובוס אני צריך לקחת ובאיזה תחנת רכבת לרדת?

 

[אביתר רייטר]

יש לתאם הכל עם פול קוטרל ../images/Emo70.gif

ארכיון הרכבת-אסון הבונים-מספר שאלות
אני עומד לתכנן נסיעה למוזיאון הרכבת ויש לי מספר שאלות: 1) מטרת הנסיעה היא לברר לגבי אסון הבונים, שמעתי שיש 2 קלסרים בנושא, ורציתי לדעת האם יש סיכוי שיפתחו עבורי את הארכיון, ויתנו לי לקרוא את החומר? 2) איזה קו אוטובוס אני צריך לקחת ובאיזה תחנת רכבת לרדת?

יש לתאם הכל עם פול קוטרל

יתכן שלא תקבל אישור משום שכיום הארכיון לא פתוח לקהל הרחב עד הודעה חדשה. אני מקווה שלמישהו שם יהיה לב רחום ויתנו לך להיכנס. הטל בארכיון צויין על ידי בהודעה קודמת. פול קוטרל הוא מנהל הארכיון וסגן מנהל המוזיאון. מנהל המוזיאון הוא מר יעקב שלום אבל בינינו: הרי אף אחד לא רואה את ההודעה (רק 3,000 רכבתאים) אז תדע: טיפ : הוא לא קל לשכנוע. בהצלחה, אביתר. נ.ב. חן- תן לבחור את מס´ האוטובוס שמגיע למוזיאון. תודה אחי. אביתר

 

[ד בוכמן]

לעומרי

ארכיון הרכבת-אסון הבונים-מספר שאלות
אני עומד לתכנן נסיעה למוזיאון הרכבת ויש לי מספר שאלות: 1) מטרת הנסיעה היא לברר לגבי אסון הבונים, שמעתי שיש 2 קלסרים בנושא, ורציתי לדעת האם יש סיכוי שיפתחו עבורי את הארכיון, ויתנו לי לקרוא את החומר? 2) איזה קו אוטובוס אני צריך לקחת ובאיזה תחנת רכבת לרדת?

לעומרי
היי עומרי. אני יכול לענות לך על השאלה השניה- אתה יכול לרדת מהרכבת בתחנת חיפה מרכז, לעבור לצד השני של רחוב העצמאות (הרחוב שאליו יוצאים מתחנת חיפה מרכז) ומשם יש לך כמה קווים, בינהם 101,17 עד לתחנת חיפה מזרח /מוזאון הרכבת. (את אותם הקווים תוכל לקחת גם מהתחנה המרכזית-חיפה בת גלים-לבחירתך) אם יאפשרו לך לבקר בארכיון, עם יהיה לי זמן,אשמח להצטרף אליך (תמיד נורא רציתי לבקר שם) נקווה שאולי חן יצליח לסדר משהו. דני בוכמן

 

[חן מלינג]

ארכיו מוזיאון הרכבת

ארכיון הרכבת-אסון הבונים-מספר שאלות
אני עומד לתכנן נסיעה למוזיאון הרכבת ויש לי מספר שאלות: 1) מטרת הנסיעה היא לברר לגבי אסון הבונים, שמעתי שיש 2 קלסרים בנושא, ורציתי לדעת האם יש סיכוי שיפתחו עבורי את הארכיון, ויתנו לי לקרוא את החומר? 2) איזה קו אוטובוס אני צריך לקחת ובאיזה תחנת רכבת לרדת?

ארכיו מוזיאון הרכבת
צר לי לאכזב, אבל אני חושש שאין סיכויים רבים שתוכל לקבל אישור לבקר בארכיון,ואני מזהיר שאם תגיע למוזיאון ´בהפתעה´ ותבקש לגשת לארכיון תיתקל בתגובה שלילית נחרצת, ובמקרה שתתעקש אתה עלול להגיע למצב לא נעים ולא מנומס. (ואני מדגיש מראש שזו לא אשמת פול קוטרל!!) קווי אוטובוס מבת-גלים/חיפה מרכז - 17, 101 (102 עובר גם, לא?)

 

[עומרי האוזר]

תודה רבה, ושוב בנוגע לארכיון....

ארכיו מוזיאון הרכבת
צר לי לאכזב, אבל אני חושש שאין סיכויים רבים שתוכל לקבל אישור לבקר בארכיון,ואני מזהיר שאם תגיע למוזיאון ´בהפתעה´ ותבקש לגשת לארכיון תיתקל בתגובה שלילית נחרצת, ובמקרה שתתעקש אתה עלול להגיע למצב לא נעים ולא מנומס. (ואני מדגיש מראש שזו לא אשמת פול קוטרל!!) קווי אוטובוס מבת-גלים/חיפה מרכז - 17, 101 (102 עובר גם, לא?)

תודה רבה, ושוב בנוגע לארכיון....
את מי אני בעצם צריך לשכנע לתת לי להכנס לארכיון, ולמה הוא סגור?

 

[חן מלינג]

ארכיון מוזיאון הרכבת

תודה רבה, ושוב בנוגע לארכיון....
את מי אני בעצם צריך לשכנע לתת לי להכנס לארכיון, ולמה הוא סגור?

ארכיון מוזיאון הרכבת
ארכיון מוזיאון הרכבת סגור לפע החלטה של מנהל המוזיאון. מכיוון שלאף אחד מהמממונים עליו (הסמנכ"ל לשיווק, אבי חפץ ומנהל הרכבת, יוסי שניר) לא אכפת מזה כנראה, המצב נשאר על כנו. לגבי הסיבות להחלטת מנהל המוזיאון לסגירתו ולגבי חוקיות ההחלטה אשמח לדבר באופן אישי עם כל המעונין לשמוע. (ולגבי השאלה של ´את מי אני צריך לשכנע´ - התשובה היא מנהל המוזיאון. מכיוון שהוא לא ישתכנע - תאמין לי - הרי שהכתובות הבאות הן הממונים עליו שמוזכרים לעיל)

 

[iliketrains]

להגיש תביעה בבג"ץ נגדם!

ארכיון מוזיאון הרכבת
ארכיון מוזיאון הרכבת סגור לפע החלטה של מנהל המוזיאון. מכיוון שלאף אחד מהמממונים עליו (הסמנכ"ל לשיווק, אבי חפץ ומנהל הרכבת, יוסי שניר) לא אכפת מזה כנראה, המצב נשאר על כנו. לגבי הסיבות להחלטת מנהל המוזיאון לסגירתו ולגבי חוקיות ההחלטה אשמח לדבר באופן אישי עם כל המעונין לשמוע. (ולגבי השאלה של ´את מי אני צריך לשכנע´ - התשובה היא מנהל המוזיאון. מכיוון שהוא לא ישתכנע - תאמין לי - הרי שהכתובות הבאות הן הממונים עליו שמוזכרים לעיל)

להגיש תביעה בבג"ץ נגדם!
סגירתו של ארכיון ממשלתי באופן שרירותי שכזה אינה חוקית ולכן יש לתבוע אותם בבג"ץ.ארכיון ממשלתי צריך להיות פתוח לכל, למעט מקרים של פגיעה בבטחון המדינה-ונראה לי שאין להם הרבה סיכוי להוכיח שביקור שם יפגע בבטחון המדינה.

 

[Brendan]

ומה קורה אם אני פונה אליהם בדרישה

להגיש תביעה בבג"ץ נגדם!
סגירתו של ארכיון ממשלתי באופן שרירותי שכזה אינה חוקית ולכן יש לתבוע אותם בבג"ץ.ארכיון ממשלתי צריך להיות פתוח לכל, למעט מקרים של פגיעה בבטחון המדינה-ונראה לי שאין להם הרבה סיכוי להוכיח שביקור שם יפגע בבטחון המדינה.

ומה קורה אם אני פונה אליהם בדרישה
לראות חומר ארכיוני מתוקף חוק חופש המידע ? (כפי שזה מפורסם באתר משרד התחבורה)

 

[בני הספל]

ארכיון ממשלתי וחופש המידע

ומה קורה אם אני פונה אליהם בדרישה
לראות חומר ארכיוני מתוקף חוק חופש המידע ? (כפי שזה מפורסם באתר משרד התחבורה)

ארכיון ממשלתי וחופש המידע
אז ככה: יש חוק ארכיונים מאז שנת 1955. החוק הזה מחלק את הארכיונים לשניים: "ארכיון ציבורי" וארכיון אחר - ממשלתי או פרטי. "ארכיון ציבורי" שהוכרז עליו כך על ידי גוף הנקרא "מועצת הארכיונים העליונה" חייב להיות פתוח לקהל. יש מעט ארכיונים כאלה, כמו הארכיון הציוני (יש שם חומר על הרכבת). ארכיון הרכבת הוא לא "ארכיון ציבורי". בהיותו ארכיון של חלק מרשות ממשלתית, ארכיון הרכבת כפוף (בנוסף להנהלת הרכבת) לסמכותו של "גנז המדינה". הגנז, וגנזך המדינה הם אשר חייבים לפעול לכך שארכיון הרכבת יהיה מסודר ופתוח לקהל. מעשית יכול גנזך המדינה לקחת את החומר אליו אבל מתקני הגנזך, באדיבותו של משרד האוצר, לא מספיקים כדי להכיל את החומר האמור להיגנז אצלו (אות קלון למדינה אשר לא מכבדת את העבר שלה). הבעייה היא שעד לאחרונה הגנזך והגנז לא כל כך פעלו בעניין ארכיון הרכבת למרות שגם אני וגם קבוצת פרופסורים מאוניברסיטת ת"א, הפנו את תשומת ליבו של הגנז לעניין. הגנז הנוכחי והדי חדש בתפקידו, ד"ר טוביה פרילינג, פתוח יותר לנושא ואני בטוח שאם יכתבו אליו, הוא ימריץ את הנהלת הרכבת לפעול.כתובת הגנזך היא: גנזך המדינה משרד ראש הממשלה קירית בן גוריון ירושלים. עוד כדאי לפנות במכתבים למנכ"ל הרכבת.

 

[אביתר רייטר]

המצב בארכיון רגיש להחריד ../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

ארכיון ממשלתי וחופש המידע
אז ככה: יש חוק ארכיונים מאז שנת 1955. החוק הזה מחלק את הארכיונים לשניים: "ארכיון ציבורי" וארכיון אחר - ממשלתי או פרטי. "ארכיון ציבורי" שהוכרז עליו כך על ידי גוף הנקרא "מועצת הארכיונים העליונה" חייב להיות פתוח לקהל. יש מעט ארכיונים כאלה, כמו הארכיון הציוני (יש שם חומר על הרכבת). ארכיון הרכבת הוא לא "ארכיון ציבורי". בהיותו ארכיון של חלק מרשות ממשלתית, ארכיון הרכבת כפוף (בנוסף להנהלת הרכבת) לסמכותו של "גנז המדינה". הגנז, וגנזך המדינה הם אשר חייבים לפעול לכך שארכיון הרכבת יהיה מסודר ופתוח לקהל. מעשית יכול גנזך המדינה לקחת את החומר אליו אבל מתקני הגנזך, באדיבותו של משרד האוצר, לא מספיקים כדי להכיל את החומר האמור להיגנז אצלו (אות קלון למדינה אשר לא מכבדת את העבר שלה). הבעייה היא שעד לאחרונה הגנזך והגנז לא כל כך פעלו בעניין ארכיון הרכבת למרות שגם אני וגם קבוצת פרופסורים מאוניברסיטת ת"א, הפנו את תשומת ליבו של הגנז לעניין. הגנז הנוכחי והדי חדש בתפקידו, ד"ר טוביה פרילינג, פתוח יותר לנושא ואני בטוח שאם יכתבו אליו, הוא ימריץ את הנהלת הרכבת לפעול.כתובת הגנזך היא: גנזך המדינה משרד ראש הממשלה קירית בן גוריון ירושלים. עוד כדאי לפנות במכתבים למנכ"ל הרכבת.

המצב בארכיון רגיש להחריד

אני לא בטוח שתצליח להכנס כיום לארכיון בכל דרך. מנכ"ל הרכבת לא יתערב והארכיון עדיין לא מאורגן לקבל קהל חוקרים. עקב מגבלת כח אדם דרושות עוד 5 - 7 שנים לסידור ומיחשוב מקיפים, לפחות. יש רק איש אחד שיכול לתת לך אישור כניסה: מר יעקב שלום והסיכוי שהוא יסכים הוא אחד למיליארד !

 

[בני הספל]

לדעתי פחות מחמש עד שבע שנים

המצב בארכיון רגיש להחריד

אני לא בטוח שתצליח להכנס כיום לארכיון בכל דרך. מנכ"ל הרכבת לא יתערב והארכיון עדיין לא מאורגן לקבל קהל חוקרים. עקב מגבלת כח אדם דרושות עוד 5 - 7 שנים לסידור ומיחשוב מקיפים, לפחות. יש רק איש אחד שיכול לתת לך אישור כניסה: מר יעקב שלום והסיכוי שהוא יסכים הוא אחד למיליארד !

לדעתי פחות מחמש עד שבע שנים
אם ינתנו המשאבים אפשר יהיה תוך שנה להכשיר את הארכיון לקהל. זה אומר, סידור פיזי לחטיבות ארכיוניות, דבר שבחלקו מבוצע, קיטלוג בתכנת מחשב יעודית (יש כאלה) ברמה של כותרים, קיטלוג תצלומים ואולי גם סריקתם, סידור פרסומים רלונטיים ותעוד בע"פ (ראיונות אישיים של ותיקי הרכבת). בסך הכל הארכיון לא גדול כך שההערכה שלי יש לה על מה להתבסס.

 

[אביתר רייטר]

הארכיון ענק !

לדעתי פחות מחמש עד שבע שנים
אם ינתנו המשאבים אפשר יהיה תוך שנה להכשיר את הארכיון לקהל. זה אומר, סידור פיזי לחטיבות ארכיוניות, דבר שבחלקו מבוצע, קיטלוג בתכנת מחשב יעודית (יש כאלה) ברמה של כותרים, קיטלוג תצלומים ואולי גם סריקתם, סידור פרסומים רלונטיים ותעוד בע"פ (ראיונות אישיים של ותיקי הרכבת). בסך הכל הארכיון לא גדול כך שההערכה שלי יש לה על מה להתבסס.

הארכיון ענק !
בשנה האחרונה מצאנו המון תיקים חדשים, מפות באלפים, וחומר אחר שנמצא בכוך של ההנדסה מתקופת המנדאט. משאבים לא ינתנו - זה בדוק. הרכבת מעוניינת לחסל את הארכיון ולא להעניק לו משאבים. אתה היית בארכיון ומאז הוא מאוד גדל. חן, פול, סטיב ואני ממשיכים לסדר את הארכיון אבל צריך לפחות 8 עובדים במשרה מלאה. אנחנו עושים זאת בהתנדבות מאז 1997 ורק פעם בשבועיים. אני מיחשבתי את כל התיקים שבארכיון ורשימת כל התיקים תופיע כלוח כפול בסי.די. רום העתידי של הקובץ. ערב טוב, אביתר.

 

[יהוושע]

מדוע הרכבת מעוניינת לחסל הארכיון?

הארכיון ענק !
בשנה האחרונה מצאנו המון תיקים חדשים, מפות באלפים, וחומר אחר שנמצא בכוך של ההנדסה מתקופת המנדאט. משאבים לא ינתנו - זה בדוק. הרכבת מעוניינת לחסל את הארכיון ולא להעניק לו משאבים. אתה היית בארכיון ומאז הוא מאוד גדל. חן, פול, סטיב ואני ממשיכים לסדר את הארכיון אבל צריך לפחות 8 עובדים במשרה מלאה. אנחנו עושים זאת בהתנדבות מאז 1997 ורק פעם בשבועיים. אני מיחשבתי את כל התיקים שבארכיון ורשימת כל התיקים תופיע כלוח כפול בסי.די. רום העתידי של הקובץ. ערב טוב, אביתר.

מדוע הרכבת מעוניינת לחסל הארכיון?

 

[אביתר רייטר]

כי אין להם ענין בשימור. הם ישמחו

מדוע הרכבת מעוניינת לחסל הארכיון?

כי אין להם ענין בשימור. הם ישמחו
לחסל גם את המוזיאון. הן הארכיון והן המוזיאון עולים כסף רב ולא מחזירים את ההשקעה לצערי. המנכ"ל החדש יוסי שניר הוא בין הבודדים שענין השימור חשוב לו. אך, יש סדר עדיפויות וכיום תקציב המוזיאון ממש דל. חובה לשמר ולטפח את השימור ככל הניתן. אביתר.

 

[יהוושע]

בושה וחרפה . אגב , כירושלמי , השמעת

כי אין להם ענין בשימור. הם ישמחו
לחסל גם את המוזיאון. הן הארכיון והן המוזיאון עולים כסף רב ולא מחזירים את ההשקעה לצערי. המנכ"ל החדש יוסי שניר הוא בין הבודדים שענין השימור חשוב לו. אך, יש סדר עדיפויות וכיום תקציב המוזיאון ממש דל. חובה לשמר ולטפח את השימור ככל הניתן. אביתר.

בושה וחרפה . אגב , כירושלמי , השמעת
על כך שבימים הקרובים יהרסו את בית ההבראה היפהפה " ארזה " במוצא , הבנוי עוד מימי המנדט , לטובת עוד שכונה כעורה של כרישי נדל"ן? איך איש לא מקים קול זעקה על הרס ההיסטוריה היפהפיה הזו? הסיוט שלי הוא שיום אחד יחמוד מישהו את אזור מבני הרכבת העותומניים בחיפה מזרח ויהרוס גם את השריד האחרון הזה לפאר הרכבת בימי הטורקים והבריטים . האם יש סכנה כזו? ומה לגבי תחנת זכרון המשתפצת , בת ה - 82 , האם יהרסו גם אותה כמו שעשו ברחובות , בית שמש וראש העין? דווקא בבנימינה שיפצו בלי להרוס את המבנה הישן , כך שכנראה אפשר גם אחרת . ומה חדש בעניין תחנת החאן?

 

[אביתר רייטר]

לצערי אין כל חדש.

בושה וחרפה . אגב , כירושלמי , השמעת
על כך שבימים הקרובים יהרסו את בית ההבראה היפהפה " ארזה " במוצא , הבנוי עוד מימי המנדט , לטובת עוד שכונה כעורה של כרישי נדל"ן? איך איש לא מקים קול זעקה על הרס ההיסטוריה היפהפיה הזו? הסיוט שלי הוא שיום אחד יחמוד מישהו את אזור מבני הרכבת העותומניים בחיפה מזרח ויהרוס גם את השריד האחרון הזה לפאר הרכבת בימי הטורקים והבריטים . האם יש סכנה כזו? ומה לגבי תחנת זכרון המשתפצת , בת ה - 82 , האם יהרסו גם אותה כמו שעשו ברחובות , בית שמש וראש העין? דווקא בבנימינה שיפצו בלי להרוס את המבנה הישן , כך שכנראה אפשר גם אחרת . ומה חדש בעניין תחנת החאן?

לצערי אין כל חדש.
אין לי כבר כח להילחם בכל ההורסים למיניהם. צריך לעשות הפגנה.

 

[חן מלינג]

תחנות ישנות - תיקון והבהרה

בושה וחרפה . אגב , כירושלמי , השמעת
על כך שבימים הקרובים יהרסו את בית ההבראה היפהפה " ארזה " במוצא , הבנוי עוד מימי המנדט , לטובת עוד שכונה כעורה של כרישי נדל"ן? איך איש לא מקים קול זעקה על הרס ההיסטוריה היפהפיה הזו? הסיוט שלי הוא שיום אחד יחמוד מישהו את אזור מבני הרכבת העותומניים בחיפה מזרח ויהרוס גם את השריד האחרון הזה לפאר הרכבת בימי הטורקים והבריטים . האם יש סכנה כזו? ומה לגבי תחנת זכרון המשתפצת , בת ה - 82 , האם יהרסו גם אותה כמו שעשו ברחובות , בית שמש וראש העין? דווקא בבנימינה שיפצו בלי להרוס את המבנה הישן , כך שכנראה אפשר גם אחרת . ומה חדש בעניין תחנת החאן?

תחנות ישנות - תיקון והבהרה
כמובן שגם אני מתנגד בתוקף לפגיעה במבנים היסטוריים, אבל חשוב להבהיר שבתחנת חיפה מזרח נהרס המבנה הכי חשוב והכי יפה (אולי מבין כל מבני הרכבת בארץ אי-פעם) דווקא לפני קום המדינה, עת פוצץ על-ידי אבותינו. שאר המבנים בתחנה מעניינים וחשובים בלי ספק (ובהחלט ראויים לשימור היסטורי), אבל לטעמי הם פחות מושכים ומרשימים מאלו שבכפר יהושע ובעפולה, בין היתר. לגבי מבנה תחנת זכרון יעקב - למיטב הבנתי את הנושא, המבנה הנחמד ששם (שהוא, אגב, מאותה ´סדרת ייצור´ כמו אלו של בנמינה, ראש העין, עתלית וחדרה מזרח) הוא לא בן 82, אלא יותר לכיוון גיל ה-60 (גיל מכובד בפני עצמו). בכל מקרה, למרות שאני אישית עדיין לא התאוששתי מהרס המבנים ההסטוריים בקו לירושלים ואני מחשיב את הרס התחנה ברחובות כאובדן תרבותי על שום עיצובה המיוחד, עדיין אני חייב לציין שכיום יש בראייתי מבנה רכבתי הרבה יותר חשוב היסטורית מתחנת החאן שנמצא בסכנה הרבה יותר קיומית. מדובר במבנה תחנת יפו - תחנת הרכבת הראשונה שנפתחה במזרח התיכון (לא כולל מצרים ותורכיה) והמבנה שנשאר במצב הכי קרוב למקור מבין מבני הרכבת של יפו-ירושלים (למרות שאני לא סגור על מצבה של תחנת לוד המקורית - אביתר, בני - מה אתם אומרים עליה?) - הרי תחנת ירושלים הנוכחית נראית שונה לחלוטין מזו שנפתחה לפני יותר מ-110 שנים, אפילו אם היסודות ומרבית הקירות נשארו מאז.

 

[יהוושע]

חן יקירי , ציטוט מ " חדשות הרכבת ":

תחנות ישנות - תיקון והבהרה
כמובן שגם אני מתנגד בתוקף לפגיעה במבנים היסטוריים, אבל חשוב להבהיר שבתחנת חיפה מזרח נהרס המבנה הכי חשוב והכי יפה (אולי מבין כל מבני הרכבת בארץ אי-פעם) דווקא לפני קום המדינה, עת פוצץ על-ידי אבותינו. שאר המבנים בתחנה מעניינים וחשובים בלי ספק (ובהחלט ראויים לשימור היסטורי), אבל לטעמי הם פחות מושכים ומרשימים מאלו שבכפר יהושע ובעפולה, בין היתר. לגבי מבנה תחנת זכרון יעקב - למיטב הבנתי את הנושא, המבנה הנחמד ששם (שהוא, אגב, מאותה ´סדרת ייצור´ כמו אלו של בנמינה, ראש העין, עתלית וחדרה מזרח) הוא לא בן 82, אלא יותר לכיוון גיל ה-60 (גיל מכובד בפני עצמו). בכל מקרה, למרות שאני אישית עדיין לא התאוששתי מהרס המבנים ההסטוריים בקו לירושלים ואני מחשיב את הרס התחנה ברחובות כאובדן תרבותי על שום עיצובה המיוחד, עדיין אני חייב לציין שכיום יש בראייתי מבנה רכבתי הרבה יותר חשוב היסטורית מתחנת החאן שנמצא בסכנה הרבה יותר קיומית. מדובר במבנה תחנת יפו - תחנת הרכבת הראשונה שנפתחה במזרח התיכון (לא כולל מצרים ותורכיה) והמבנה שנשאר במצב הכי קרוב למקור מבין מבני הרכבת של יפו-ירושלים (למרות שאני לא סגור על מצבה של תחנת לוד המקורית - אביתר, בני - מה אתם אומרים עליה?) - הרי תחנת ירושלים הנוכחית נראית שונה לחלוטין מזו שנפתחה לפני יותר מ-110 שנים, אפילו אם היסודות ומרבית הקירות נשארו מאז.

חן יקירי , ציטוט מ " חדשות הרכבת ":
" תחנת זכרון יעקב נבנתה ב 1920 " - סוף ציטוט . אז 82 , או לא? ברר נא את הנושא . יש לי מכירה שנולדה בזכרון ב 1929 , ואביה שהיה מנכבדי היישוב התבשר על לידתה כשירד מן הרכבת שבאה מחיפה , בתחנת זכרון . לדעתי " סדרת הייצור " הזו נוצרה לפני יותר מ 60 שנה . אנא ברר זאת שנית .

 

[יהוושע]

מתי היית שם? צריך לארגן סיור לאורך

תחנות ישנות - תיקון והבהרה
כמובן שגם אני מתנגד בתוקף לפגיעה במבנים היסטוריים, אבל חשוב להבהיר שבתחנת חיפה מזרח נהרס המבנה הכי חשוב והכי יפה (אולי מבין כל מבני הרכבת בארץ אי-פעם) דווקא לפני קום המדינה, עת פוצץ על-ידי אבותינו. שאר המבנים בתחנה מעניינים וחשובים בלי ספק (ובהחלט ראויים לשימור היסטורי), אבל לטעמי הם פחות מושכים ומרשימים מאלו שבכפר יהושע ובעפולה, בין היתר. לגבי מבנה תחנת זכרון יעקב - למיטב הבנתי את הנושא, המבנה הנחמד ששם (שהוא, אגב, מאותה ´סדרת ייצור´ כמו אלו של בנמינה, ראש העין, עתלית וחדרה מזרח) הוא לא בן 82, אלא יותר לכיוון גיל ה-60 (גיל מכובד בפני עצמו). בכל מקרה, למרות שאני אישית עדיין לא התאוששתי מהרס המבנים ההסטוריים בקו לירושלים ואני מחשיב את הרס התחנה ברחובות כאובדן תרבותי על שום עיצובה המיוחד, עדיין אני חייב לציין שכיום יש בראייתי מבנה רכבתי הרבה יותר חשוב היסטורית מתחנת החאן שנמצא בסכנה הרבה יותר קיומית. מדובר במבנה תחנת יפו - תחנת הרכבת הראשונה שנפתחה במזרח התיכון (לא כולל מצרים ותורכיה) והמבנה שנשאר במצב הכי קרוב למקור מבין מבני הרכבת של יפו-ירושלים (למרות שאני לא סגור על מצבה של תחנת לוד המקורית - אביתר, בני - מה אתם אומרים עליה?) - הרי תחנת ירושלים הנוכחית נראית שונה לחלוטין מזו שנפתחה לפני יותר מ-110 שנים, אפילו אם היסודות ומרבית הקירות נשארו מאז.

מתי היית שם? צריך לארגן סיור לאורך
הקו ההיסטורי יפו - י-ם , שיתחיל בתחנת יפו . ( אפשר גם רק לתחנה ) . למרות שהזדמנתי לסביבה פעמים רבות , לא ביקרתי בתחנה . באתר האוסטרלי יש תמונה נהדרת של התחנה , כמו גם של עוד תחנות כמו נען למשל , ( הם קוראים לה " לטרון " , והואיל והתמונה היא מ 1917 כשנען עוד לא קם , נראה לי לפי האזור שזה נען ) . מה דעתך?

 

[חן מלינג]

ארכיון הרכבת

לדעתי פחות מחמש עד שבע שנים
אם ינתנו המשאבים אפשר יהיה תוך שנה להכשיר את הארכיון לקהל. זה אומר, סידור פיזי לחטיבות ארכיוניות, דבר שבחלקו מבוצע, קיטלוג בתכנת מחשב יעודית (יש כאלה) ברמה של כותרים, קיטלוג תצלומים ואולי גם סריקתם, סידור פרסומים רלונטיים ותעוד בע"פ (ראיונות אישיים של ותיקי הרכבת). בסך הכל הארכיון לא גדול כך שההערכה שלי יש לה על מה להתבסס.

ארכיון הרכבת
בתור המתנדב העיקרי בארכיון בשנים האחרונות (שאחראי, למעשה, לחלק נכבד מאוד מהעבודה שכן נעשתה שם - ואביתר יהיה עדי בעניין) אני מרשה לעצמי לחלוק על שני חברי המלומדים. הארכיון מסוגל לתת כבר היום (ולמעשה גם אתמול ושלשום) שירות יפה ומועיל לרוב הפניות שמתקבלות בו. המכשלה הטכנית היחידה היא כח אדם מיומן שייתן את השירות הזה (כלומר, אני מודה שהארכיון עדיין לא ערוך לתת ´שירות עצמי´ ללקוחות כמו שהייתי רוצה שהוא יהיה). לראיה אני מביא את כל האנשים שנתנו להם תשובות יפות וטובות, גם אם לא תמיד מלאות לחלוטין, לפני ´תקופת ההאפלה´, ומאז התקדמה עבודות הסידור רבות (שוב, בעיקר על-ידי עבודת התנדבות, במיוחד לאחר קיצוץ תקן הפקידה במוזיאון). ניתן לטעון כי קצב ההתקדמות של מתנדב אחד, שעובד במקרה הטוב יומיים בשבוע, הוא עלוב ולא מספק - אני מסכים, אבל עובדה היא שכשעבודה זו נעשית במסירות ועם השקעה, הרי שלאורך פרקי זמן יותר ארוכים ניתן להגיע להתקדמות של ממש, ובד"כ ברמה יותר רצינית ואיכותית מאשר בכל דרך אחרת - פשוט בגלל הרצינות והאהבה. לא מאמינים לי? תשאלו את אביתר על ´הכוך´ ועל השינוי שחל באותו מצבור ענקי של חומר היסטורי בשנתיים האחרונות. השורה האחרונה גם מתייחסת לאמירתו של בני לגבי כמות החומר - נכון, אין מדובר בספריית הקונגרס מבחינת כמות החומר, אבל בכל זאת כבר כיום מצוי הארכיון במצוקת חוסר מקום של כמעט 100 % (כלומר, הוא צריך להכפיל את גודלו רק על מנת להכיל בצורה ראויה את החומר שכבר נמצא בו כיום), זאת לפני שלקחנו בחשבון את אותו הכוך, לפני שלקחנו בחשבון את אלפי השרטוטים הטכניים של המכונאות שמחכים לאיסוף בקישון, את הספרייה הטכנית של רכבת ישראל, ובכלל לפני שהתחלנו לחשוב על זרימת החומר שיוצא מהשימוש, זרימה שהפסיקה לפני מספר שנים אבל אמורה להיות מתמשכת ומתמד, ועוד מצבורי חומר שונים שמתגלים כל הזמן. ולמרות המשפט הקודם (שנמשך על פני פיסקה שלמה), אין כיום כל תכניות של ממש ברכבת לממן את הרחבת הארכיון ולו במטר אחד, ובטח ובטח שאין כל כוונה להקצות לו תקנים נוספים. ולמרות מה שאביתר כתב, אני לא רץ לנקוב בכמות התקנים הדרושים לארכיון, במיוחד לא לפני שקבעתי מה הם מטרותיו ובמה הוא אמור לטפל. עם זאת, העובדה שארכיון חברת החשמל (שהוא קנה מידה מקביל לזה הפוטנציאלי של ארכיון הרכבת) מעסיק שמונה עובדים אכן אומרת דרשני. והערת אגב קטנה - אביתר כמובן התכוון לכך שהכניס לאוסף הטבלאות שלו את רשימות הקטלוג הממוחשבות הרבות שהוכנו בארכיון ע"י פול קוטרל, הפקידה שלו ועבדכם הנאמן בשנים האחרונות. מטבע הדברים, גם רשימות אלו הן זמניות בלבד ומיועדות לעדכון ולהרחבה עת תימשך העבודה.