ארוחת שבת

יערה140

New member
ארוחת שבת

חברה שלי ילדה לפני חודשיים את הילד השישי שלה. יש לה בת שהיא חברה טובה של הבת שלי והבנות שלי באופן כללי אוהבות ליהיות אצלם. היא הזמינה אותנו לערב שבת. אמרתי לבעלי שאני אומרת שכן אבל שאני אשאר בבית. אני כל כך מתוסכלת.לאן הגעתי?לשבת לבד בערב שבת בבית בגלל שאני פשוט לא מסוגלת לראות את המשפחה הזאת עם התינוקת הזאת ועם החיוכים שלהם? ומה אני אגיד? למה לא באתי? אני כל כך רוצה לחזור ליהיות כמו שהייתי. אני גם מרגישה כפויית טובה כי כל האנשים האלה כל כך עזרו בתקופה שהייתי מאושפזת. פשוט גידלו לי את הבנות במשך חודש. ועכשיו אני פשוט לא יכולה לסבול אותם. רק בגלל שטוב להם
 
אוי, ארוחות שבת

כמה מבינה אותך
לא פשוט לבוא ולהתארח אצל משפחה עם שישה ילדים פלוס תינוק קטן
כמוך מוצאת את עצמי מתחמקת לא פעם מהזמנות כאלה
לרובם גם אומרת את האמת
פעם נושא ארוחות השבת היה ממש אישו אצלנו בבית
לא היתה שבת שלא הארחנו או התארחנו אצל חברים
ועכשיו .. אין לי כוחות וסבלנות
מאז פעמיים אירחנו לארוחה חברים ממש טובים(בלי תינוקות) וזה היה ממש לא מזמן
מה אני אגיד לך? שאולי פעם נחזור להיות כמו שהיינו?
לא נראה לי..
אבל אולי חלקים מסויימים בתוכנו יקומו חזרה לתחייה
 

יערה140

New member
חייבת לכתוב כאן...

אני תמיד מקטרת על החברה בפורום ואני חייבת לכתוב פה גם משהו טוב.
בעלי הלך לארוחה. אני נשארתי בבית. חברה שלי שאלה אותו למה לא באתי והוא אמר שבגלל שקשה לי עם תינוקות.היא ענתה לו שהיא תיארה לעצמה ומזמן רצתה להזמין אותנו אבל לא ידעה איך זה יהיה בשבילי. ועכשיו בעלה לחץ עליה והיא הסכימה אבל תארה לעצמה שיהיה לי קשה.למחרת כתבה לי סמס שהבנות היו מקסימות ושהייתי חסרה.
יש אנשים שמבינים.הם לא מדברים דווקא בגלל שהם מבינים עד כמה זה נורא מה שעברנו
 
למעלה