אקדמית הגיבורים שלי

[תרנגול רב עצמה]

סדרת אנימה מצחיקה, לטעמי, על ילדים בתיכון שמקבלים הכשרה כגיבורי על, כי לכל אחד מהם יש "קווירק" - תכונת על. למשל אחד, נמוך מפריש גושי "צואה" לא ממש ברור, שהם כדורים דביקים, האחר כולו חשמל, המורה שלהם מסוגלת לפתוח "חור שחור". יש משהו הורג מצחוק - ראשית הרצינות הבלתי נסבלת של יוצרי האנימציה, הקונפליקטים הבסיסיים ביותר, ולצערי גם האנימציה עצמה די פשטנית. הרבה צרחות, התרגשויות על סף התקפי לב. אבל מי שרוצה בידור תמים, אסקפיזם טהור.. לכו על זה.

 

[תרנגול רב עצמה]

למה לא יוצא לי פס כחול של ספוילר, כמו אצל האחרים?

 

[Lhuna3]

למה לא יוצא לי פס כחול של ספוילר, כמו אצל האחרים?

יש שתי דרכים לסמן ספוילר. אחת היא inline spoiler שזה מה שאתה עושה, וגורם להסתרה כזאת של הטקסט.

השניה היא כפתור הספוילר הכחול. הוא נוצר כשלוחצים בתפריט של ההודעה על סמל של עין עם פס אלכסוני עליה. אם אתה לא רואה אותו אז הוא כנראה תחת תת-תפריט של 3 נקודות (יש שניים כאלו, או שלושה, תלוי באיזה פלטפורמה אתה משתמש).

 

[תרנגול רב עצמה]

יש שתי דרכים לסמן ספוילר. אחת היא inline spoiler שזה מה שאתה עושה, וגורם להסתרה כזאת של הטקסט.

השניה היא כפתור הספוילר הכחול. הוא נוצר כשלוחצים בתפריט של ההודעה על סמל של עין עם פס אלכסוני עליה. אם אתה לא רואה אותו אז הוא כנראה תחת תת-תפריט של 3 נקודות (יש שניים כאלו, או שלושה, תלוי באיזה פלטפורמה אתה משתמש).

תודה

 

[תרנגול רב עצמה]

נסיתי גם את העין, נסיתי גם את האופציה של אינליין -

 

[מילי08]

אני רק אציין שלא כל דבר צריך להיכנס לספוילר. תיאור סטנדרטי של סדרה/ סרט הם לא ספוילר.
ככה אתה יכול לחסוך לעצמך את ההתעסקות הזאת.

נסיתי גם את העין, נסיתי גם את האופציה של אינליין -

אחרי שאתה כותב תגובה, תצבע אותה עם העכבר


ואז תוכל לפתוח את ה 3 נקודות בסרגל

ולסמן את הספוילר הכחול
סימון הספוילר יופיע בתחילת ההודעה ובסופה

ספוילר

דוגמא

וגם - עדיף לדעתי לכתוב הודעות על סדרות בשרשורים הייעודיים (שרשור סדרות #). ככה מרכזים את ההודעות לפי נושאים כלליים
(עורכת - יש סדרות ספציפיות שיש להן הרבה צופים בקרב חברי הפורום ולכן פותחים להם שרשור נפרד)

 

[תרנגול רב עצמה]

תודה רבה על ההסבר.
מתנצל על "הבלאגן", לא יקרה יותר.

 

[מילי08]

מתנצל על "הבלאגן", לא יקרה יותר.

הכל בסדר, ממש לא בלאגן
אלו הרגלים מהמערכת הקודמת.

אגב, כדאי לך לקרוא גם את השרשור הנעוץ לגבי הכתיבה בפורום.
ברוך הבא

 

[Lion_Heart]

סדרת אנימה מצחיקה, לטעמי, על ילדים בתיכון שמקבלים הכשרה כגיבורי על, כי לכל אחד מהם יש "קווירק" - תכונת על. למשל אחד, נמוך מפריש גושי "צואה" לא ממש ברור, שהם כדורים דביקים, האחר כולו חשמל, המורה שלהם מסוגלת לפתוח "חור שחור". יש משהו הורג מצחוק - ראשית הרצינות הבלתי נסבלת של יוצרי האנימציה, הקונפליקטים הבסיסיים ביותר, ולצערי גם האנימציה עצמה די פשטנית. הרבה צרחות, התרגשויות על סף התקפי לב. אבל מי שרוצה בידור תמים, אסקפיזם טהור.. לכו על זה.

ספוילר: MY HERO ACADEMY

הסיפור של הסדרה הוא שבעולם שלכמעט כולם יש קוורק(קוורק=כח על) יש נער בשפ מידורי שאין לו כלום, שום דבר מיוחד, ואז ביום אחד הוא מושך את תשומת ליבו של ALL MIGHT גיבור העל הכי חזק בעולם, שרואה את האומץ שלו ואת אופיו ולוקח אותו תחת חסותו ומגלה לו סוד, שהוא, ALL MIGHT , יכול לתת לו כח, ואחרי העברת הכח הזאת , מידורי מגיע לאקדמיה בה גיבורי העל של המחר מתחנכים, ו

 

[כריכרכה2]

זו אנימה נחמדה, צפיתי ב-5 הפרקים הראשונים שלה, בעיקר כדי להבין למה היא כל כך פופולרית. בינתיים המסר העיקרי הוא אותו מסר חינוכי שראינו בהרבה אנימות שונן דומות, שמי שרוצה מספיק ומתאמץ מספיק מצליח.

 

[Lion_Heart]

זו אנימה נחמדה, צפיתי ב-5 הפרקים הראשונים שלה, בעיקר כדי להבין למה היא כל כך פופולרית. בינתיים המסר העיקרי הוא אותו מסר חינוכי שראינו בהרבה אנימות שונן דומות, שמי שרוצה מספיק ומתאמץ מספיק מצליח.

זאת אנימה שמתווספת ל
נארוטו
בליץ'
one piece
food wars
ועוד ועוד
סדרות ממש אהובות עלי

 

[טוני החתול]

תודה רבה על ההסבר.
מתנצל על "הבלאגן", לא יקרה יותר.

אתה ממש לא צריך להתנצל. רוב האנשים מסתבכים עם הדברים האלו בהתחלה במערכת הזאת. עם הזמן מתרגלים.


אישית האנימה היחיד שאני אוהב (כלומר מאז שאני מבוגר) זה One Punch Man. לא שממש נתתי צ'אנס גדול לאחרות, פשוט לOne Punch היה קונספט שנשמע לי טוב במיוחד. וזאת באמת סדרה מעולה.

 

[תרנגול רב עצמה]

אבדוק את האנימה הזו. בינתיים,

ספוילר: דם זאום

דם זאוס
כל קשר בין המיתוסים היווניים לבין הסיפור המתגלגל על הרון, עוד בן זנונים של זאוס, מקרי, אבל כמו באפוס הומרי, כל דמות מקבלת את האקספוזציה הראויה לה, באורך של פרק. מוזיקה כנסייתית רועמת, הרבה דם, אלים, ריצות בין הרים, חרבות וכידונים מכושפים. מה צריך יותר, מאשר לראות את זאוס כאוהב אמיתי, וזקן, הנלחם באשתו המפלצת

מוצאת חן בעיניי.
כל קשר בין המיתוסים היווניים לבין הסיפור המתגלגל על הרון, עוד בן זנונים של זאוס, מקרי, אבל כמו באפוס הומרי, כל דמות מקבלת את האקספוזציה הראויה לה, באורך של פרק. מוזיקה כנסייתית רועמת, הרבה דם, אלים, ריצות בין הרים, חרבות וכידונים מכושפים. מה צריך יותר, מאשר לראות את זאוס כאוהב אמיתי, וזקן, הנלחם באשתו המפלצת.