אפשר להתבכיין קצת?

אפשר להתבכיין קצת?

נכנסתי בניק חסוי כי לא רוצה שידעו על ההריון שלי..
אבל האוף הוא בנושא אחר והריון שלא מתפתח רק ברקע..
התחלנו גן אתמול. המתוק בן שנתיים והיה עד עם סבתא בבית.
מאוד דאגתי להסתגלות ואמרתי שאני מתעקשת שאם יהיה לו קשה וזה אנחנו נהיה שם עבורו גם שבוע וגם שבועיים.
בגן אמרו כן-כן-כן. אין בעיה. איך שתרצי.
בגלל שאני בהריון ולא מרגישה טוב (בחילות, חולשה, רגישות לריחות וכו) החלטנו שאבא יעשה את הסתגלות.
אז אתמול הוא היה איתו 45 דק ואז הילד הלך לשחק מיוזמתו וגננת אמרה לבעלי שזו ההזדמנות לצאת. הוא אמר שלום לילדון והלך.
עמד בחוף ולא שמע בכי או משהו. הגננת אמרה אחר כך שהוא בכה דקה ונרגע מהר בידיים וכשהיא התחילה לשחק איתו במשהו.
היום היא אמרה להביא ולהשאיר אותו אחרי 5 דקות. הוא לא בכה בכלל, אבל בעלי אמר שהיה לו מבט מאוד עצוב.
נו בסדר. הלך. התקשרתי אחרי חצי שעה שהוא השאיר אותו שם לשאול מה קורה.
ענתה בעלת הגן (אמא של גננת בקבוצה של בן שלנו). אמרה שהכל מצוין ושהוא משחק עם תמר (שהוא שיחק איתה גם אתמול) ושהוא שמח.
ביקשתי שאם הוא יהיה לא שקט, לא רגוע ולא ירגיש בנוח שמיד יתקשרו ונבוא. לא רוצה שיבכה אפילו. אמרו שכמובן ואין שום בעיה.
התקשרתי שוב שעה אחרי הטלפון הקודם.
שוב דיווחים שהכל מעולה ושהוא אכל טוב מאוד ושהוא משחק ולא בכה והכל מצוין.
ב-11 סבתא באה לאסוף אותו (הוא היה סה"כ 3 שעות).
המכנסיים רטובים. וזה כבר זוג שהחליפו לו כי הוא פספס קודם לכן.
יצאו מהגן והיא שאלה אם הוא רוצה לעשות פיפי והוא מיד הוריד מכנסיים והשתין ממש הרבה.
אז מה קרה שם? לא לקחו אותו? לא הציעו לו? הוא מפחד? טוב, יכול להיות שהוא לא התרגל עוד וסירב ללכת. לא יודעת. נגיד שזה לא אשמתם.
אמא שלי שאלה אם הוא בכה. הגננת (שוב האמא) אמרה שמה פתאום, הוא ילד מלאך ולא בכה בכלל והיה שמח ושיחק יפה ואכל יפה (השיווקיות שלה הורגת אותי).
בדרך חזרה הילדון אמר לאמא שלי שהוא בכה ורצה שאמא תבוא. אני מראש כיוונתי אותה לשאול שאלות פתוחות ולא לכוון אותו (למשל, האם בכית?) ולא "לשתול" תשובות.
בסה"כ היא אמרה שהוא לא מפוחד ולא מבואס. היה נראה רגוע וכירסם פטיבר בחצר כשהיא הגיעה (למה פטיבר בין ארוחות ועוד בחצר? הרגיעו אותו עם מתוק?).
עכשיו התקשרתי אחרי אחד (הילדים ישנים מ-1) והגננת של הקבוצה שלו לא שם.
הסייעת שלה אמרה שתהיה בעוד 45 דקות.
התקשרתי עכשיו ושוב נפלתי על אמא (בעלת הגן) והיא פתאום אומרת לי שנועה (הגננת) בכלל נמצאת כל יום עד 1. ורק היא ו-2 סייעות נמצאות עד 5.
ושוב התחילה עם השירים שלה שהילד מאושר ולא בכה ושמח. סירבה לתת לי את הנייד של נועה בחירטוטים שהיא עכשיו עם הילדים שלה והיא מאכילה אותם ואין לה זמן לדבר (האם זה מקובל בכלל?? האם לא מגיע לדבר עם הגננת של הבן שלי באמצע יום?).
ולמה הסייעת אמרה שנועה כן תהיה בעוד 45 דקות וזאת אומרת שהיא אף פעם לא עובדת מעבר ל-13 בצהריים???
כששאלתי אותה היא אמרה, נו באמת, אני אומרת לך שנועה לא עובדת. אבל גם הסייעת שנמצאת שם כל היום אמורה לדעת את זה כאילו?? אז למה היא אמרה משהו אחד וזאת אומרת משהו אחר?
אז פה נכנס העניין של ההריון שלי. או שאני רגישה מדי וחשדנית מדי בגלל שאני גם מתמודדת עם הריון שלא מתפתח וגם אני דואגת אם הפלה טבעית תקרה או לא. או שאני צודקת ומשהו לא תקין בכל ההתנהלות כאן?
אשמח לדעות בנושא.
והמון תודה למי שקראה עד הסוף. אני במצב על הפנים עכשיו ואני לא יודעת מאיפה להתחיל בכלל לאכול את הבעיה (או שאין בעיה) עם הגן
 

ingreen

New member
האמת?

לא נשמע לי..מבחינתי הרגשה של חוסר אמינות לרוב מבוססת, אני הייתי מקשיבה לתחושות הבטן שלי הריון או לא הריון.

לכי על התחושות שלך..אני אישית לא סובלת גנים שמשדרים ריצוי כלפי ההורים, כאלה שיגידו לך מה שאת רוצה לשמוע..אני מעדיפה את האמת בפנים.
 
גם אני שונאת חוסר אמינות

זה בסיסי מבחינתי.
בינתיים אני רוצה לדבר עם הגננת של הקבוצה ולראות מה היא אומרת, איך היא אומרת את זה ובכלל מה התחושה שלי. כי מהתחלה התחברתי אליה ולא התחברתי למנהלת. אז חבל לדבר איתה.
 
לדעתי תנו לזה עוד קצת זמן

בשביל פעם ראשונה בגן, זה בסה"כ נשמע לי סביר (מבחינת הילד).
אילו הוא היה במצוקה נוראית אני מנחשת שהייתם רואים את זה עליו באיסוף מהגן. כנראה שבאמת הוא קצת עצוב מכל העניין ומתגעגע אליכם אבל לא סובל נורא. בכל זאת הסתגלות לגן בפעם הראשונה היא תהליך.
הפתיבר זה קטע של מטפלות. הן בטוחות שהן "קונות" את הילדים עם פתיבר. לדעתי בגיל שנתיים זה לא כל כך נורא אבל אם זה מפריע לכם, תעירו ותבקשו שלא יקבל נשנושים בין ארוחות.
הדבר היחיד שקצת משונה הוא שהסייעת לא יודעת מתי הגננת נמצאת ומתי לא - אבל יכול להיות שהיא בכלל סייעת מחליפה ולא לגמרי בעיניינים?

בקיצור, אני מציעה שתתנו לזה עוד כמה ימים ותנסו לשים לב בעיקר לילד שלכם, לתגובות שלו כלפי הגן, להתנהגות אחרי הצהריים - אם יש לכם הרגשה שהוא עובר משהו לא טוב אז תשנו כמובן, אבל מתוך מה שכתבת לדעתי אין ממש בעיה.
 
תודה על התגובה

מחר אני אדבר עם נועה. ואז נתן לזה כמה ימים.
בסה"כ תמיד אמרתי (בלי נסיון אישי) שצריך להסתכל על הילד והוא האינדיקציה הטובה. עכשיו אני כבר לא כ"כ בטוחה בזה

אם הוא מרוצה אני לא סומכת על הגננות?
מצד שני אנחנו חושבים אפילו לצמצם עוד את השהות שלו בגן. מחצי יום כפי שתכננו בהתחלה אולי נרד ל3-3.5 שעות ביום.
ככה הוא גם יקבל חברת ילדים אחרים וגם את רוב היום יעביר עם אנשים שאני הכי סומכת עליהם..
כי השיקול היחידי שאנחנו התחלנו גן היא שיהיה לו קשר עם ילדים בני גילו. אמא שלי לא ניידת אז אין סיכוי להגיע למפגשי אמהות או לגן עם אמא או משהו בסגנון כי אין דברים כאלו אצלנו באזור. אז מצד אחד הוא עם סבתא והכל מעולה, אבל מצד שני רק בסופשים יש לו הזדמנות לתקשר עם ילדים של חברים שלנו..
 
אני חושבת כמוך

אם השקר היה של בעלת הגן, הייתי חושבת אחרת לגמרי, אבל סייעת? או שהיא לא בעיניינים, או שלא יודעת מה... אבל היא רק סייעת, ולא הייתי מוציאה מהגן בגלל כזה דבר.

וזה שהגננת עד 13:00? מקובל מאוד. כשהילדים ישנים בד"כ ישנן בגן רק הסייעות, והרי כשהם מתעוררים בעלת הגן שם.. כך שאני לא רואה עם זה בעיה, בהנחה שלא אמרו לכם מפורשות שהמצב הוא אחר (ואז יש בעיה רק בגלל עיניין האמינות).

אני חושבת שאולי עיניין ההריון הלא תקין
גורם לך להיות קצת יותר רגישה, אבל אני חייבת לומר לך שקראתי ולא ראיתי בעיה בהתנהלות הגן, באמת שלא (ואני דווקא בהחלט שופטת לחומרה.. הייתה כאן מישהי מקנדה שתיארה לא מזמן גן שאין מצב, פשוט אין מצב שהייתי מכניסה את ילדיי אליו).
 

nuvnuv1

New member
אני הייתי נונת לזה עוד כמה ימים

תמיד הימים הראשונים לא קלים ולוקח קצת זמן להסתגל לשינוי.
אני חושבת שרוב הגננות מנסות למצוא את הדרך להרגיע את ההורים למרות שכמעט לכולם הימים הראשונים לא כ"כ קלים.
לגבי הגננת שנמצאת רק עד 13:00, אם היא אמרה לך שתהיה שם כל היום הייתי בודקת את זה מולה. כמובן אם זה מה שהובטח לך יש פה בעיה.

בהצלחה והרבה סבלנות
 
האמת אני לא זוכרת

אולי אפילו לא שאלתי. כי נרשמנו לחצי יום והתכנון הוא להמשיך ככה. ואת השעות שהוא שם היא נמצאת.
המוזר הוא שסייעת אמרה שהיא כן תהיה והמנהלת אמרה שהיא בכלל אף פעם לא שם בשעות אלו..
תודה רבה
 

JoIIy Roger

New member
הרבה גנים ככה

בדיוק כמו שאת מתארת פה.

תגיעי לפני הזמן שנקבע ותקשיבי אם את שומעת בכי.

יכולה לומר לך שהילד שלי שהיה בגן כזה היה מאושר עד הגג.
המטפלות היו מאוד חמות כלפי הילדים.

בהצלחה עם ההפלה
 
תודה על עידוד

היום ביקשתי מבעלי שישאר קצת בגן לראות איך הוא מסתדר שם ולא יעזוב ישר.
וגם שידבר עם הגננת שלו. אני מבינה שיומיים זה כלום זמן, אבל אני רוצה לשמוע פרטם על איך עברו עליו הימים הללו ואיך היה לו ואיך הוא מסתדר כשהוא לא מבין מה אומרים לו בגלל השפה וכו. ולא רוצה שיאכילו אותי סיפורים כלליים שהכל מצוין והוא כל הזמן שמח, שיתנו דוגמאות.
תודה
בטח אחרי שבוע-שבועים כל הבעיות של עכשיו יראו לי לא משמעותיות
 

JoIIy Roger

New member
אצלינו הכנסנו אותו בהדרגה במשך שבועיים

שבועיים היה מישהו מאיתנו איתו בגן למשך כמה שעות.
 
עכשיו אני נזכרת בעוד דבר

גם בגן הקודם של בני כל הזמן ניסו לרש אותנו מהגן. שימי אותו בגן ולכי מהר.... בגן החדש אני זוכרת שהופתעתי לטובה שנתנו לי להישאר איתו כמה שאני רוצה בימי הסתגלות. וגם בבקרים, לפעמים אני נשארת איתו איזה חצי שעה לשחק איתו וזה לא מפריע לגננת. בגן הקודם היו אומרים לי ללכת מהר כי זה מפריע לילדים האחרים (???).
 

ani gabriella

New member
לא מנסה להצדיק אבל חייבת להגיב על משהו שכתבת

בתור גננת, הורים אולי לא מבינים איך הנוכחות שלהם מפריעה לילדים אחרים בגן אבל היא בהחלט יכולה להפריע לילדים מסויימים. יש ילדים שנעצבים, כשרואים הורים אחרים ונזכרים בהורים שלהם או שיש ילדים שמתביישים או נכנסים לסטרס מסויים מול אנשים מבוגרים שאינם קרובים אליהם שמסתובבים לידם, כך שהמשפט אינו מופרך לחלוטין...
 
עובדה שבגן החדש אני נשארת כמה שאני רוצה

אף אחד לא מגרש אותי ואומר לי ללכת מהר מהר בבוקר, אני נשארת לפעמים, כמו שכבר כתבתי, גם חצי שעה. אם יש סיבה מסוימת שאני צריכה להגיע באמצע היום (להביא לו משהו או לאסוף אותו) זה לא נעשה בהיחבא, ואני כבר לא נאלצת להשאיר חפצים בשקית מחוץ לשער כדי שחס וחלילה לא אפריע לילדים. גם הוא מצליח להתמודד עם זה מאוד יפה, וגם זה לא מפריע ולא מעציב אף אחד מהילדים! ומדובר בגן עם יותר ילדים מהגן הקודם.
בזמנו זה היה נראה לי הגיוני שאם ילדים אחרים יראו אותי זה יעציב אותם. היום אני מבינה שהיתה שם מדיניות של הסתרה והשתקה, והגן החדש לשמחתי הוא 180 מעלות. לא שאין לו חסרונות, אבל לפחות אני יודעת בדיוק מה קורה שם ויודעת את האמת ואף אחד לא מתלקק ולא מתחנחן ואני לא צריכה לנסות להבין בין השורות למה באמת הם מתכוונים.

אני מקווה שאת כגננת יותר ישרה ואומרת מה באמת עובר על הילד בגן שלך.
 

ani gabriella

New member
המשפט האחרון שלך...

די פוגעני.
אני גננת מצויינת ובגן שלי יש שקיפות מלאה.
 
המשפט שכתבתי ממש לא היה ציני! אלא אמיתי וכן

צר לי שחווית אותו כפוגעני, זאת ממש לא היתה הכוונה!
 

valeta

New member
אצלנו בגן מצאו המון דרכים

יפות ויעילות לתת לכל ילד את מה שהוא זקוק לו.
החלל הפנימי חולק לשניים. בחלק הפנימי יותר נמצאים הילדים שכבר נפרדו והם בטוב. הם שם עם המשחקים והגננים.
בחדר החיצוני יותר - הילדים שעוד זקוקים להוריהם. כך שאין ערבוב, וילד שכבר נפרד לא מתעסק בהורים של אחרים ולא חשוף לפרידות ו/או לבכי. ואילו מי שצריך נוכחות הורית ממושכת יותר - אין עליו לחץ להפרד מהר וגמרנו. בין 7:30 ל-8:30 ההורה מוזמן להשאר עם הילד, וליצור, לשחק, או סתם לחבק.
כל ילד ומה שנכון לו. אני יכולה לומר לך שמהבן הגדול שלי, שהיה נפרד ממני בקלילות ושועט לגן מלא מוטיבציה לפעול, עברתי לילדה שמאוד מתקשה בפרידות (למרות שהגן אהוב עליה מאוד והיא מאוד שמחה בו). בקליטה הראשונית הייתי איתה מעל חודש בגן, כל היום, ודאגנו לעשות זאת כך שנוכחותי לא תפריע למהלך הרגיל של היום, ומצד שני בתי הייתה מוכרחה אותי.
הכל עניין של גמישות ושל מחשבה על כל ילד. אני חושבת שניסוח כללים אחידים לכל הילדים הוא טעות, כי ילדים שונים זה מזה. נכון שמי שכבר נפרד לא צריך להזכר בפרידה, וצריך למצוא דרך שהנוכחות ההורית של אחרים לא תפגע בו. ומצד שני לא ייתכן שילד שזקוק לזמן יותר ממושך לא יקבל אותו.
אני נשארת עם בתי כל יום כ-15 דקות בגן. שיטת "הניתוח" מאוד מאוד רעה לה. כשאני נשארת איתה היא משחררת אותי בסוף ברוגע. שיטה של פרידה מהירה משאירה אותה בוכה וצורחת. גם אם זה "עובר אחרי דקה" (וזה יכול לעבור מהר), למה שהיא תתחיל כך את היום אם אפשר אחרת?
 

ani gabriella

New member
יפה. זה רק מחזק את מה שאמרתי - שאכן יש ילדים

שעשויים להפגע מנוכחות הורית בגן (ואין ספק - שזה בדיוק כמו שיש כאלה שזקוקים לה יותר)
החכמה היא באמת למצוא דרך שמאפשרת לכל ילד להפרד באופן המתאים לו, אבל לטעון שזה לא פוגע כלל או מפריע לזרימה השוטפת של הגן / שאר הילדים - עם זה לא כל כך הסכמתי...
 
וגם יש ילדים שכשהורים אחרים נשארים

הם מקנאים וזה מקשה מאד על הפרידה ועל הבוקר שלהם, כי הם היו רוצים שגם ההורים שלהם ישארו (גם אם ההורים שלהם נשארו חצי שעה והלכו לפני 5 דקות. מלבד זאת שזה מפריע הרבה פעמים לסדר היום.
חוץ מזה, לגבי הסתגלות - הרבה פעמים גם לילד המסתגל יותר קל כשההורים לא נמצאים (כמובן תלוי גיל ותלוי ילד). חשוב להיות בגן שבו אפשר לסמוך על הגננת שלא תגרש את ההורים מוקדם מדי מצד אחד, אבל גם שתסתכל על הילד ותהיה מספיק אסרטיבית בשביל להגיד להם כשהנוכחות שלהם מפריעה להסתגלות של הילד ולא תורמת.
 
למעלה