אפשר להצטרף?
ילדתי תאומים לפני חודש בדיוק, בת ובן, בניתוח קיסרי מתוכנן בגלל מצגים. נולדו בשבוע 39+0. הבת נולדה במשקל 2150 והבן 2560. הבת הייתה ביחידת המעבר בגלל המשקל הגבולי ובגלל שלא אכלה כמעט. הבן היה איתי במחלקה, כולנו השתחררנו אחרי 6 ימים. את הבן אני מניקה מהתחלה אך בגלל שהוא גם נולד במשקל נמוך יחסית ובגלל שלא היה לי הרבה חלב בגלל הניתוח (כנראה) ביקשו שאוסיף לו מהתחלה גם מטרנה כדי למנוע ירידה במשקל. זה מה שעשיתי. הוא יונק טוב וגם היום מקבל תוספת של מטרנה בנוסף להנקה. הבת מתקשה יותר בהנקה. בבית חולים לא רצו שאניק אותה בגלל שהייתה מאד חלשה וההנקה תגרום לה ליותר מידי מאמץ בזמן האוכל והיא לא תוכל מספיק. מה שבפועל היה מאד נכון לצערי. השתדלתי מאד לשאוב לה אבל זה לא היה פשוט. כיום היא יונקת קצת, די מסתדרת אבל למעט זמן, יותר כקינוח לארוחה. במהלך היום היא מקבלת לרוב חלב שאוב ובלילה מטרנה. שניהם עולים מצויין במשקל. כמה שאלות: את הבן אני מאד רוצה להוריד ממטרנה ביום ואני לא מבינה למה הוא לא מסתפק בהנקה. יש חלב, הוא יונק טוב, בולע (שומעים את זה) ובכל זאת לרוב לא מסתפק. לפעמים אני יושבת 40 דק' להניק אותו וזה לא מספיק אך לאחרונה הוא מסתפק לעיתים גם ב10 דק' ומעט מאד מטרנה אחכ. כמויות המטרנה לא קבועות שהוא רוצה, לפעמים יותר ולפעמים פחות. למה? מה מונע ממנו להסתפק רק בהנקה? אין לי את הכוח ולא את הזמן להמשיך לנסות להניק כשאני רואה שהוא רוצה גם מטרנה, יותר מ40 לפעמים ממש לא הגיוני בעיקר עם 2. אשמח לשמוע הצעות ליעול. שמעתן על רגישות לחלב אם? לפני שבוע הבת הייתה מאד מאד לא רגועה כמה ימים, בכתה המון, לא ישנה במהלך היום בכלל, גם על הידים לא נרגעה. ניסיתי לחשוב על סיבות שהיא לא רגועה והדבר היחיד שהצלחתי לחשוב עליו זה שרק בימים האחרונים היא מקבלת במהלך היום רק את החלב שלי ללא תוספות. לפני כן לא עמדתי בקצב השאיבות ולכן קיבלה בערך חצי חצי. החלטתי לנסות לראות אם זה זה ויומיים קיבלה רק מטרנה, את החלב שמרתי לה בצורת ארטיקים במקפיא. בימים האלה היא הייתה שוב רגועה מאד, שקטה כמו תמיד, ישנה יותר והיה נראה שהיא מרגישה יותר טוב. חזרתי לחלב שאוב ושוב זה חוזר על עצמו. אתמול שוב לא הייתה רגועה כמו בשבוע שעבר. רגישות למוצרי חלב זה לא בגלל שהמטרנה חלבית. שמעתן על משהו בסגנון או שזה סתם צירוף מקרים מוזר. מה הייתן ממליצות לעשות? סליחה על ההפגזה...
ילדתי תאומים לפני חודש בדיוק, בת ובן, בניתוח קיסרי מתוכנן בגלל מצגים. נולדו בשבוע 39+0. הבת נולדה במשקל 2150 והבן 2560. הבת הייתה ביחידת המעבר בגלל המשקל הגבולי ובגלל שלא אכלה כמעט. הבן היה איתי במחלקה, כולנו השתחררנו אחרי 6 ימים. את הבן אני מניקה מהתחלה אך בגלל שהוא גם נולד במשקל נמוך יחסית ובגלל שלא היה לי הרבה חלב בגלל הניתוח (כנראה) ביקשו שאוסיף לו מהתחלה גם מטרנה כדי למנוע ירידה במשקל. זה מה שעשיתי. הוא יונק טוב וגם היום מקבל תוספת של מטרנה בנוסף להנקה. הבת מתקשה יותר בהנקה. בבית חולים לא רצו שאניק אותה בגלל שהייתה מאד חלשה וההנקה תגרום לה ליותר מידי מאמץ בזמן האוכל והיא לא תוכל מספיק. מה שבפועל היה מאד נכון לצערי. השתדלתי מאד לשאוב לה אבל זה לא היה פשוט. כיום היא יונקת קצת, די מסתדרת אבל למעט זמן, יותר כקינוח לארוחה. במהלך היום היא מקבלת לרוב חלב שאוב ובלילה מטרנה. שניהם עולים מצויין במשקל. כמה שאלות: את הבן אני מאד רוצה להוריד ממטרנה ביום ואני לא מבינה למה הוא לא מסתפק בהנקה. יש חלב, הוא יונק טוב, בולע (שומעים את זה) ובכל זאת לרוב לא מסתפק. לפעמים אני יושבת 40 דק' להניק אותו וזה לא מספיק אך לאחרונה הוא מסתפק לעיתים גם ב10 דק' ומעט מאד מטרנה אחכ. כמויות המטרנה לא קבועות שהוא רוצה, לפעמים יותר ולפעמים פחות. למה? מה מונע ממנו להסתפק רק בהנקה? אין לי את הכוח ולא את הזמן להמשיך לנסות להניק כשאני רואה שהוא רוצה גם מטרנה, יותר מ40 לפעמים ממש לא הגיוני בעיקר עם 2. אשמח לשמוע הצעות ליעול. שמעתן על רגישות לחלב אם? לפני שבוע הבת הייתה מאד מאד לא רגועה כמה ימים, בכתה המון, לא ישנה במהלך היום בכלל, גם על הידים לא נרגעה. ניסיתי לחשוב על סיבות שהיא לא רגועה והדבר היחיד שהצלחתי לחשוב עליו זה שרק בימים האחרונים היא מקבלת במהלך היום רק את החלב שלי ללא תוספות. לפני כן לא עמדתי בקצב השאיבות ולכן קיבלה בערך חצי חצי. החלטתי לנסות לראות אם זה זה ויומיים קיבלה רק מטרנה, את החלב שמרתי לה בצורת ארטיקים במקפיא. בימים האלה היא הייתה שוב רגועה מאד, שקטה כמו תמיד, ישנה יותר והיה נראה שהיא מרגישה יותר טוב. חזרתי לחלב שאוב ושוב זה חוזר על עצמו. אתמול שוב לא הייתה רגועה כמו בשבוע שעבר. רגישות למוצרי חלב זה לא בגלל שהמטרנה חלבית. שמעתן על משהו בסגנון או שזה סתם צירוף מקרים מוזר. מה הייתן ממליצות לעשות? סליחה על ההפגזה...
