אפשר להצטרף?

lionet

New member
אפשר להצטרף? ../images/Emo13.gif

יום נפלא לכולן, אני קוראת פה כבר זמן מה, סה"כ בשבוע 14 אבל הדיונים על אופי הלידה העתידה נכנסו להילוך גבוה הריון שני, לידה קודמת שנויה במחלוקת... על פניו, לידה נהדרת, חלומה של כל יולדת, בעקרון השגתי כל מה שרציתי בלידת ביתי רק ששכחתי להגדיר מטרה נוספת - שלווה ורוגע. מבחינת בנזוגי הלידה הקודמת מוגדרת כ 'הצלחה' כי 'ניצחנו את המערכת'. אני, הפעם לא רוצה לנצח, אני רוצה ללדת- בשקט ובשלווה. עבור לידה טבעית, המנעות מזריקת פיטוצין לכיווץ הרחם אי הפרדה מביתי וכו' - שילמתי בהרבה כעס ומתח שאני לא רוצה שיהיו מנת חלקי ומנת חלקם של ילדי (הילדה הנוכחית והילד הבא עלינו לטובה) הפעם. והיו גם קרבות קטנים ש'הפסדנו ' בהם כמו השליה שנמשכה בכח ובזריזות (לפני שהספקתי למחות) ע"י המילדת או פלישה של כמה רופאים לחדר לאחר הלידה שנעמדו מסביב למיטה עליה ישבתי וניסיתי להניק את ביתי וצרחו עלי שאני חייבת לקחת פטוצין כי אני מסכנת את עצמי (בלי שום אינדיקציה רפואית - סתם כי זה הפרוטוקול שלהם) ואח"כ התחילו ללחוץ לי על הבטן ולהתנהג באלימות עד שצרחתי עליהם חזרה וגרשתי אותם משם. בנזוגי טוען שהיום, מנוסים ובטוחים יותר בעצמינו נתמודד ביעילות גדולה יותר גם עם כל אלו, אני לא רוצה. לא רוצה להתמודד, לא חושבת שאני צריכה להתמודד, אני רוצה ללדת! תוך שמירה על זכויות האדם שלי ושל ילדי המגיעות לנו ע"פ חוק! אני חושבת שגם לבנזוגי, כשותפי לחיים, אבי ילדי ושותף פעיל בלידה יש מקום בהחלטה ומסרבת להשתמש בזכות הוטו (שהוא מאמין שיש לי מאחר ואני היולדת) לקביעת מקום הלידה. חשוב לי שההחלטה תהיה משותפת. הוא, כאמור מאוד נרתע מרעיון לידת בית. חשבנו על לידה במרכז הטבעי בלניאדו אבל ככל שההריון מתקדם אני יותר ויותר נרתעת גם מהאופציה הזו - במיוחד לאור כל מיני דברים שנאמרים על לניאדו בפורום זה, אבל לא רק - אני מרגישה שזה עדיין בית חולים. לא רוצה בית חולים. אנחנו מכירים את המחקרים והמאמרים המדברים על בטיחות לידת בית לעומת לידת בית חולים, בנזוגי שואל שאלה מאוד רלוונטית בעיניי- האם נעשה מחקר המשווה בטיחות לידה טבעית בבי"ח מול לידות בית - כאשר הטענה שלו היא שלידה אפידורלית, או סתם ללא אפשרות לתנועתיות- כפי שמתבצעות רוב הלידות בבי"ח גם אם מדובר בלידה בסיכון נמוך, סביר כי תהיה מועדת לפורענות יותר מלידה טבעית- כפי שמתבצעות כל לידות הבית. (במקרה שלנו אני גם יודעת שאנחנו יודעים לעמוד על שלנו וקשה לי להאמין שמישהו יצליח לגרום לי לעשות משהו שאני לא רוצה.) זהו, על קצה המזלג
, אני, האיש שלצידי והלידה שבינינו (כרגע) שלוש סוגיות שונות - בטיחות ?, פרטיות וכבוד ?, מרכז הלידה של לניאדו- האם גם מקיים או רק מבטיח? הארות ותובנות תתקבלנה בשמחה
 

שָׂרָה

New member
מה השאלה, ברוכה הבאה!../images/Emo24.gif

לגבי קיום הבטחות בלניאדו - - זה תלוי על מי 'נפלת'
בבחינתי אין כמו ללדת בבית
 

lionet

New member
תודה ../images/Emo140.gif

הנטיה הטבעית שלי ברורה... מצד שני, מבחינה זוגית היה בינינו משהו קסום ונדיר בלידת ביתנו, חבל לי להפסיד אותו הפעם ע"י החלטות חד צדדיות (למרות שהוא טוען שזה לא יפגע) אני חושבת שלו התעקשתי בלידה הקודמת על לידת בית- סביר כי הוא היה 'מפנה מקום' למילדת, חלק גדול מההזדהות המוחלטת שלו איתי בלידה נבע מהצורך להגן עלי. אני חושבת שהפעם זה אחרת, אחרי שהוא היה חלק אינטגרלי מהלידה הקודמת הוא לא יוותר על חלקו בכל מקרה, ובכ"ז- אני מרגישה שאני צריכה שהוא יהיה שלם עם זה (מצד שני, קשה לי להאמין שאני אהיה שלמה עם לידה בבית חולים - ככה שאנחנו בבעיה)
 

אורניקי

New member
מה שעשה אצל האיש שלי את העבודה

היו סיפורי לידה שקראתי. אני הדפסתי המון סיפורי לידות בית וקראתי אותן. הגישה שלו היתה: אותי זה מלחיץ, אבל אני לא אוכל לומר לך לא, כי זאת הלידה שלך. ואז ערב אחד הוא שאל אותי: מה זה הדפים האלה שאת קוראת כל הזמן? אז נתתי לו אחד. ואחר כך עוד אחד, וכך לאט לאט הוא התחבר לרעיון, והשד כבר לא נראה מפחיד כל כך. אני לא יודעת אם מה שיעשה את העבודה הוא מחקרים וסטטיסטיקות, כי כאלה יש למכביר, וסיפורים יש מכאן ועד בכלל, ולכל כיוון. אבל בינינו, ההחלטה ללדת בבית היא מאוד סובייקטיבית. היא מקפלת בתוכה רגשות, העדפות אישיות, גישה אישית מאוד לעצמך ולגופך, חיבור חזק ויציב לגופך, ואמונה בעצמכם, באנשים שיהיו אתכם, וביקום. לכן אני חושבת שיש לסלול את הדרך על ידי אותם דברים שגורמים לנו לקבל גם החלטות אחרות בחיים, ומורכבים הרבה מהעדפות אישיות ולאו דווקא סטטיסטיקות ומחקרים. גם כשעוברים דירה, או כשמחליטים ללדת עוד ילד, במרווח כזה או אחר מהאח הגדול, לוקחים בחשבון כל מיני שיקולים, אבל העניין הרגשי והסובייקטיבי הוא בעצם זה שמכריע את הכף לכיוון זה או אחר. מכיוון שיש לך זמן, אני בטוחה שתנהלי את המסע הזה לאט ובבטחה, בהגיון, בנחת ובאהבה. כמובן שפגישה עם מיילדת בית תאיר יותר את המחשבות ויהיה קל יותר להחליט. בהצלחה
 

lionet

New member
כמובן שאת צודקת ../images/Emo13.gif

ואני בטוחה שבתור בעל תואר שני בסטטיסטיקה גם הוא יודע את זה
, ובכ"ז לפעמים אנחנו צריכים חיזוקים חיצוניים כדי לתת לעצמנו לגיטימציה. סיפורי לידת בית זה רעיון נהדר, תודה.
 
|4UI|ברוכה הבאה../images/Emo70.gif ../images/Emo96.gif ../images/Emo212.gif

אני חושבת שהמיילדות במרכז ללידה טבעית בלניאדו נבחרות ע"פ התאמתן לנושא. במהלך האשפוז שלאחר הלידה שלי, שמעתי דעות חיוביות מבנות שילדו במרכז, כולל אחת שהלידה שלה נגמרה בקיסרי, אבל המיילדת לא עזבה אותה, והמשיכה לעשות לה עיסויים וכד', גם כשהיתה כבר עם אפידורל (מרגלית האגדית).
 

lionet

New member
תודה ../images/Emo140.gif

אני חושבת, שהשאלה היא שאלת ציפיות. תהינה בנות רבות שתגדרנה את הלידה שלי , בבי"ח מאיר, כלידה מופלאה. המילדת שלי בהחלט התאימה ללידה טבעית והיתה בדיוק כמו שרציתי לאורך הלידה, אבל מיד עם יציאת ביתי לאויר העולם, שינתה את פניה, התחילה עם פרוטוקולים והלחצות והכניסה את הרופאים ההם שיצעקו עלי. יולדת אחרת אולי היתה מקבלת את כל ההכתבות של הפטוצין והחוקים של 'תינוקות באקווריום הנייד בלבד' וכו', לא היתה נתקלת בשום בעיות ומגדירה את הלידה כנפלאה ונהדרת
לכן השאלה שלי לגבי לניאדו היא יותר שאלה של אוירה, הקשבה וכבוד האדם ופחות שאלה של טבעיות, שאני יוצאת מתוך נקודת הנחה שקיימת.
נכון שגם סיפור הלידה שלך היה בין אלו ש 'הזכירו' לי שמדובר בעצם בבית חולים. מה שמטריד אותי זה שלמרות שאני גרה באיזור אני לא מכירה אף אחת שילדה במרכז הטבעי. יש לי כמה חברות שילדו לידה טבעית אבל אף אחת מהן לא הורשתה ללדת במרכז - מטעמים שונים ומשונים. לא יודעת מה זה אומר ואם זה מייצג או רלוונטי. סתם, מזכיר לי שזה בית חולים על כל הפרוטוקולים וההצקות של בית חולים....
 

אם פי 3

New member
ברוכה הבאה!

טוב לראות אותך כאן... בהמשך לחתימתך, ממליצה לך לקרוא את המאמר "דגים אינם רואים את המים" (גם אם הם חיים
) של ד"ר מרסדן ואגנר - בקישורי הפורום. וגם לקרוא קצת מישל אודנט - על המשמעות של אסרטיביות בלידה.... מצטרפת להמלצה על פגישה עם מיילדת בית (גם אם עוד אין החלטה, כאמצעי לבחון את האפשרות) - שמעתי על משפחות רבות, שהפגישה הבלתי אמצעית עם מיילדת, זה שראו שאין לה קרניים, וההרגעה שהיא ידעה לתת, היו מה ששכנע את בן הזוג "ללכת" על לידת בית. יחד עם זאת, חשוב לזכור, שמיילדת הבית לא תנסה לשכנע אתכם ללדת בבית. המיילדות (בהכללה) לא רוצות לילד בבית מישהי שזה לא מתאים לה - כי זה מקור לצרות. בהצלחה, ותעדכני בהתפתחויות!
 

lionet

New member
תודה ../images/Emo140.gif

איזה כיף להתקבל בשמחה... אכן ראיתי את המאמר על הדגים
וטרם הספיקותי....אקרא, וגם את מישל אודנט. דיברנו כבר על פגישה עם מילדת וסיכמנו בינינו שפגישה כזו חיונית לנו. מן הידועות בביתינו שאין להן קרניים
, היתה תקופה שבמהלך עבודתי נפגשתי או שוחחתי בטלפון עם כמה מהן, רק שילדים אז לא היו באופק ולפגישות היה אופי שונה מבחינתי הפגישה שאתן ממליצות עליה היא בעצם 'פגישת היכרות'? היום, כשאני חפה מתעודת עיתונאי, פחות זורם לי להתקשר לאנשי מקצוע 'סתם כדי לשאול כמה שאלות...' אני מרגישה ששנינו, בעיקר הצד הזכרי, צריכים להיות 'מבושלים' יותר והפניה קונקרטית יותר (גם אם אין החלטה סופית). כמובן שאדווח
 

קשתענן

New member
ואוו את נשמעת בדיוק כמוני לפני כמה חודשים!

באתי אל לידת הבית בדיוק מאותם המקומות - רציתי ללדת בשקט ולא להלחם על זכויותי! ובן זוגי עבר איתי תהליך מדהים מ"בשום אופן לא יולדים בבית" ועד ל"המקום הכי טוב ללדת הוא בבית כמובן" ממליצה לכם להתבשל לאט לאט על הרעיון ולהפגש עם מילדת בית שתעזר לכם להבין האם הבית הוא המקום בשבילכם ברוכה הבאה!
 

lionet

New member
תודה רבה ../images/Emo13.gif

איזו תגובה מעודדת
אצלי הוא לא מדבר על 'בשום אופן', אלה על 'זה מרתיע אותי, אבל זה הגוף שלך ואת תחליטי' והוא בהחלט מוכן לעבור תהליך, ומאוד מבין 'מאיפה זה בא לי'. מה גם שהנושא לא חדש אצלנו ושיחות דומות היו גם לפני הלידה הקודמת- הגישה שלו היתה אז שונה- הוא פשוט התחננן שאלד בבית חולים ונשבע ללמוד את הנושא על בוריו ולהגן עלי בחירוף נפש - שבועה שקיים. הטענה אז היתה שאנחנו לא יודעים למה אנחנו נכנסים ואיך אנחנו מתמודדים עם זה, הוא יודע שהוא יכול להיות אסרטיבי עם רופאים ,הוא לא יודע איך יתמודד עם הפחדים האחרים, איך אני אתנהג וכו' - סיכמנו שננסה את דרכו ונפתח את הנושא שוב בלידה הבאה. היום אנחנו במקום אחר ואכן, יש לנו עוד כברת דרך, נראה לאן נגיע....
 

עיגולית

New member
זה כל כך נכון מה שכתבת כאן.

האמת שזה נושא סמוי שעולה כאן כל הזמן, אני אומרת סמוי כי אני חושבת שעדיין לא דיברנו פה עליו בריש גליי, אולי אני טועה. הלוחמנות הבית חולימית. כדי ללדת בבית חולים צריך להיות מאוד אסרטיביים ולדעת בדיוק מה אני רוצה כיולדת. ואז לבוא ולנהל את הלידה שלי "ביד חזקה ובזרוע נטויה", ולצאת מאוד מבסוטים מזה ש"ניצחנו את המערכת", אבל יש לזה מחירים. דבר ראשון, זה מתיש, ונשמע לי הדבר ההפוך מללדת. יולדת ממש לא צריכה לבתעסק עם מערכת כשהיא במצב של לידה והכנסות פנימה, איך בכלל אפשר להשתבלל פנימה כשאת במערכה נגד הצוות והמערכת? דבר שני, יש בזה טעם נפגם, בעיני, להגיע לבית חולים ולהתחיל לנהל את הבית חולים (אני יודעת, אני יודעת שאין ברירה לפעמיים), זה כמו שתבואו אליי הביתה ותתחילו להגיד לי מה לעשות ואיך לסדר את הבית שלי!! זה מרגיש מוזר, אם אני באה לבית של מישהו אחר אני לא מתחילה לנהל אותו... לכן, הלידות הלוחמניות האלה, כמו שכתבת משאירות טעם לא טעים. לגבי חומר קריאה יש מלא, דווקא קראתי פה מאמר מעולה של ד"ר מרסדן "הדגים לא רואים את המים", מתאים לחתימה שלך... זה היה כאן בדיונים האחרונים, ואם לא בטח יתנו לך את הלינק, לי ממש אין מושג איך לעשות את זה. יש גם את הספר "לידת בית" של אילנה שמש שהוא ספר טוב למידע. יופי, ברוכה הבאה, תמשיכי לברר, לחקור, זאת הדרך ... בסוף תגיעי לידת בית מי יודע, אני מאחלת לך.
 
ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

אדבר מהרהורי ליבי, כי ניסיון מעשי עדיין אין לי. אני לפני לידה ראשונה. חשבתי על לידת בית. שקלתי את הרעיון, והחלטתי, אישית, לוותר עליו. לא מפאת ה"פחד" - מפחיד יותר ללדת בבית חולים. פשוט ככה החלטתי, בעיקר מתוך תחושה שה-
בו אני גרה היום לא מתאים ללידה, ולא מתאים *לי* ללדת בו. הלכתי ללניאדו לסיור במרכז לידה. המרכז יפה מאוד, המיילדת שהעבירה את הסיור (פזית) הרשימה אותי בגישה הנעימה והנינוחה, ללא רוח וצילצולים, ללא גישה שיווקית. הרגשתי שהיא אומרת את האמת וכל האמת. ועם זאת... הרגשתי שזה בית חולים, בכל זאת. ת'אמת? זה לא עשה לי טוב... למחרת הלכתי עם בן הזוג שלי לראות את "אקווה דולה", מרכז לידה שפתח ד"ר אילן הלוי (רופא במחלקת יולדות בלניאדו) בביתו בקדימה. אחת האופציות הבודדות שיש בארץ ללידה חוץ-בית חולימית שלא בבית. המקום יפהפה. התאהבתי בו - אך המחיר גבוה לי מדי. החלטתי שלניאדו בכל זאת. מאוד מבינה אותך, בהרגשה ש"זה בכל זאת בית חולים". ת'אמת? במקומך הייתי הולכת לכיוון ה
. את כבר מכירה את עצמך וגופך ויודעת שאת מסוגלת ללידה כזו. הבעל? הוא ישתכנע, עם הזמן. אנקדוטה קטנה לסיום: הסרט "דיאלוג לידה" מציג את מירי, שבוחרת בלידת בית, ואת בן הזוג שלה, שמסתייג. לאורך הסרט הוא אומר לה: "אבל מה רע בליס?! אבל מה רע בתל השומר?!". הייתי בהקרנת הבכורה, ואחרי הסרט ראיתי את בן הזוג (שכחתי את שמו). ואמרתי לו "אחלה סרט, עושה חשק ללדת בבית". "בשביל זה היה כדאי" הוא ענה. את בנם השני, בעוד כשלושה חודשים בע"ה, מירי תלד, כמובן, בבית
 

עיגולית

New member
יש גם מרכז בקיבוץ כברי שנראה לי ...

כבר לר זוכרת איך הגעתי אליו... קוראים לו "ציר להורות" של נעמי נואה, אני אנסה לשלוח לינק... אם את צפונית גם זה יכול להיות פתרון...
 
אני דווקא דרומית

ויש לי ממש קרוב את המרכז של אילנה שמש, אבל הרבה יותר נראה לי ללדת בבית- נראה לי מוזר הקטע של להתחיל לארוז תיק ו"לעבור דירה" כשאת עם צירים. לא מרגיש לי נכון אפילו אם זה רק ללילה.
 
זה מקום חדש דנדש ואין להם אתר.

ואני לא מוצאת את הפרוספקט עם הכתובת אימייל והטלפון. כנראה שנגזר עליי להפסיק לעשות להם פרסומת... שיסתדרו לבד
 
למעלה