סוכרית טופי מתוקה
New member
אפשר להפסיק לאהוב סתם ככה פתאום../images/Emo35.gif
לפני שלושה ימים פרסמתי הודעה בפורום, ולמי שלא יודע על מה מדובר ההודעה מופיעה בסוף הדף הזה ... אז בקשר להודעה שאשרתי בפורום יש לי שאלה אליכם, אני ממש זקוקה לעזרה אני אשמח לקבל אותה מכם. השאלה הראשונה היא: האם מישהו יכול להפסיק לאהוב אדם אחר בפתאומיות שכזו? (כמובן תענו ביחס להודעה הקודמת שבה מסופר את כל הסיפור...) יש לי עוד בעיה שלא מפסיקה להטריד אותי כמה שאני אשתדל להתעלם ממנה היא פשוט לא יוצאת לי מהראש...כפי שכבר סיפרתי בהודעה הקודמת, היחסים בינו לביני ממש מגיעילים עכשיו ואנחנו בכסח. לא דיברנו כבר שבוע, ואני ממש משתדלת שלא לשלוח לו הודעה באי סי קיו או להתקשר אליו או אפילו לקרוא לו את האווי (למרות שלפעמים אני לא עומדת בזה וקוראת לו את האווי, לא יותר מזה). אני ממש רוצה לדבר איתו על הכל ולסגור את זה יפה וביעקר בשביל עצמי, כי כשהוא ניפרד ממני הוא לא נתן לי הסברים וגם ההסברים שהוא נתן לי הם לא נכונים אלא סתם תירוצים. בכל מיקרה הבעיה היא שאנחנו מסוכסחים עכשיו ואני לא יודעת מה לעשות כדי לדבר איתו. אני יודעת שאם אני אבקש ממנו לדבר אז זה לא ממש יעזור לי, וזה סתם יהיה דבילי מצידי להוריד שוב מהכבוד שלי בגללו ולהכאיב לעצמי יותר... אבל מצד שני אם אני לא אדבר איתו זה לא יסגר וזה לא יפסיק להציק לי. מצטערת על ההתעלקות
בבקשה תעזרו לי................
תודה מראש לכל הקוראים ומגיבים!
ולכל הלא מעודכנים, זו ההודעה שפרסמתי לפני שלושה ימים: אז ככה זה הסיפור שלי...מדובר על החבר הרציני הראשון שלי, היינו יחד חצי שנה בדיוק. זאת הייתה אהבה גדולה הוא היה הכל בשבילי-המאבה שלי, החבר שלי, החברה שלי, הידיד הכי טוב...בטח עכשיו אתם חושבים לעצמכם, "כמה פתטית למה היא ניתקה קשרים בגלל שהיה לה חבר". אז תנו לי להוסיף עוד פרט לעלילה: בסוף החטיבה היו לי מספר חברות טובות. היינו מעיין חבורה כזו כולנו היינו חברות טובות אחת של השניה, אבל הקשר שלי עם כולן התנתק (הסיבות לא משנות...). בתיכון עברתי לבית ספר חדש בעיר חדשה, הכרתי אנשים פיתחתי קשרים אבל הם גם התנתקו (שוב הסיבות לא משנות...). אז נישארתי עם כמה חברות לא קרובות כ"כ... אז הכרתי את חבר שלי לשעבר, זה היה כימעט בסוף שנת הלימודים בפסח הפכנו לזוג. זאת הייתה אהבה גדולה, אפעם לא אהבתי מישהו כמו שאהבתי ואני אוהבת אותו. הייתה לנו בעיה קטנה והיא המרחק, אבל ניצלנו את זה שיש לו רשיון ואת המכונית של אמא שלו מהעבודה שהדלק בה "חינם". בעיית המרחק היתה קשה בשבילנו, אבל התגברנו עליה כי האמנו שהאהבה שלנו מנצחת הכל. עם הזמן התאהבתי בו יותר ויותר, והתמסרתי אליו כל כולי לבסוף. נתתי לו את כולי כל מה שהיה אפשר לתת לו נתתי-נתתי לו את עצמי כבת זוג, נתתי לו את האהבה שלי, נתתי לו את הגוף שלי, נתתי לו את הבתולים שלי, נתתי לו את הלב שלי... גם הוא אהב אותי מאוד (לפחות זה מה שהרגשתי) הוא דאג לי, פינק אותי, החזיר לי אהבה, עשה הרבה בשבילי... היינו נפגשים כל סופשבוע וכל חופש אפשרי, היו מקרים שבגל סיבות מסוימות לא יצא לנו להיפגש אבל זה היה נדיר. לעיתים רחוקות אפילו בימי חול היינו נפגשים. זה היה קורה אם אני לא הייתי לומדת והוא לא היה עובד, או לאחר הלימודים שלי והעבודה שלו. באמת שהייתי מאושרת, בחיים שלי לא הייתי מאושרת כמו שהייתי איתו. היו לנו בעיות אם החברים וההורים שלו, שלא ממש קיבלו אותי כי הם לא אהבו אותי במיוחד. אבל התעלמנו מזה כמה שיותר ונתנו לאהבה שלנו לנצח את זה. היינו בחופשה אני והוא בראש השנה. לא עבר שבוע וביום שישי לפני כניסת יום כיפור הוא בא אלי, בערב שלפני היה לנו ריב בטלפון ריב שיגרתי סתמי ומגעיל. כשהוא אמר לי שאנחנו צריכם לדבר ולא אצלי בבית, אז הרגשתי שהולך להיות משהו לא טוב שהוא הולך להפרד ממני. אבל בכל זאת ניסיתי להרגיע את עצמי, כי אין לו סיבה מוצדקת להיפרד ממני ובטח לא בגלל ריב שיגרתי וסתמי... אבל למזלי הרע צדקתי! (הרגש כימעט אפעם לא טועה...) כשהוא אמר לי שהקשר בנינו לא יכול להימשך ושהוא רוצה להיפרד ממני הייתי בהלם, ולא יכולתי להגיב, רק בכיתי ומידי פעם זרקתי משפט. הוא אמר לי שהוא עדיין אוהב אותי (אני לא יודעת למה אבל האמנתי לו), אבל הוא מעדיף לחתוך את זה לפני שזה יגמר לא יפה. שאלתי אותו אם יש לו מישהי אחרת, הוא ענה לי שלא, אני לא ידעתי אם להאמין לו... הוא החזיר אותי הביתה ונסע לדרכו. לא יכולתי להתאפק והתקשרתי אליו, במיוחד בגלל עצם הידיעה שיום כיפור בפתח ואני לא יוכל לתקשר איתו 24 שעות שלמות. בכיתי לו בטלפון ואמרתי לו שיבין שאני אוהבת אותו(!), ביקשתי ממנו שייתן לזה עוד הזדמנות אם הוא באמת אוהב עוד אותי. ביקשתי ממנו שיבוא במוצאי כיפור והוא הסכים ככה השיחה ניסגרה... במוצאי יום כיפור הוא הגיע אלי עוד בארוחה המפסקת. בהתחלה הוא לא רצה להתיישב לאכול איתי ועם המשפחה שלי כניראה מחוסר נעימות, אך המשפחה שלי הזמינה אותו לשבת איתנו והוא התישב מנימוס. כשסיימנו לאכול ניכנסנו לחדר שלי, הוא התנה לי מספר תנאים כדי שנוכל לחזור ואני הסכמתי מבלי להתעמק יותר מידי בתנאים. הייתי מוכנה לעשות הכל כדי שנחזור וככה גם אמרתי לו. ב28 יומיים לאחר שחזרנו היה לנו חצי שנה, החלטנו לחגוג לכבוד זה ולחגוג את החזרה שלנו אחד לשניה כביכול. אני חזרתי מהבית ספר והוא בדיוק סיים לעבוד, הוא היה צריך להתארגן ולבוא לאסוף אותי. אבל הוא שינה את התוכניות ושלח לי sms "אל תתחנני שומדבר כשאני יחזור אני יהיה מת מעיפות אני מעדיף לשבת אצלך"... שלחתי לו תשובה חזרה שאין לי בעיה. כשירדתי מהאוטובוס הוא חיכה לי בתחנה כבר-הוא נסע אלי ישר אחרי שהוא סיים לעבוד. הוא אמר לי שאנחנו צריכים לדבר-שוב הייתה לי תחושה לא טובה, אבל שוב ניסיתי לשכנע את עצמי שזו סתם תחושה. הרי לא יכול לקרות כלום כבר, אחרי שהוא כבר ניפרד ממני וחזר אלי... נכנסתי הביתה הנחתי את התיק ויצאתי אליו למכונית. שוב הוא דיבר איתי ואמר לי שאנחנו לא יכולים להמשיך יותר בקשר הזה, אבל הוא רוצה להמשיך להיות איתי בקשר של ידידות כי אני חשובה לו. אמרתי לו שאני לא יודעת, אני לא יכולה להיות ידידה של מישהו שאני אוהבת כי אני תמיד ירצה אותו כל עוד אני אוהבת אותו. כעסתי עליו נורא ואמרתי לו שזה ממש מגעיל מצידו להפרד ממני שוב ולשחק בי ככה. הוא האשים אותי בזה שהוא חזר אלי, הוא אמר שהוא חזר אלי רק בגלל שהוא לא היה מסוגל לראות איך שנשברתי כשהוא ניפרד ממני בפעם הראשונה. הוא אמר שהוא לא האמין שאני אני אגיב ככה ושאני כ"כ אוהבת אותו... ביקשתי ממנו שיגיד לי שהוא לא אוהב אותי יותר, הוא אמר לי "אני לא אוהב אותך יותר..." הוא לא התבונן לי בעיינים כשהוא אמר לי את זה. ביקשתי ממנו שיתבונן לי בעיניים ויגיד את זה שוב, זה היה לו קשה ראיתי את זה עליו, אבל הוא אמר לי "אני לא אוהב אותך יותר..." כשהוא מתבונן לי בעיניים. לא ידעתי ממש אם להאמין לו, גם בגלל שהוא אמר לי ביום שישי שהוא עדיין אוהב אותי.
לפני שלושה ימים פרסמתי הודעה בפורום, ולמי שלא יודע על מה מדובר ההודעה מופיעה בסוף הדף הזה ... אז בקשר להודעה שאשרתי בפורום יש לי שאלה אליכם, אני ממש זקוקה לעזרה אני אשמח לקבל אותה מכם. השאלה הראשונה היא: האם מישהו יכול להפסיק לאהוב אדם אחר בפתאומיות שכזו? (כמובן תענו ביחס להודעה הקודמת שבה מסופר את כל הסיפור...) יש לי עוד בעיה שלא מפסיקה להטריד אותי כמה שאני אשתדל להתעלם ממנה היא פשוט לא יוצאת לי מהראש...כפי שכבר סיפרתי בהודעה הקודמת, היחסים בינו לביני ממש מגיעילים עכשיו ואנחנו בכסח. לא דיברנו כבר שבוע, ואני ממש משתדלת שלא לשלוח לו הודעה באי סי קיו או להתקשר אליו או אפילו לקרוא לו את האווי (למרות שלפעמים אני לא עומדת בזה וקוראת לו את האווי, לא יותר מזה). אני ממש רוצה לדבר איתו על הכל ולסגור את זה יפה וביעקר בשביל עצמי, כי כשהוא ניפרד ממני הוא לא נתן לי הסברים וגם ההסברים שהוא נתן לי הם לא נכונים אלא סתם תירוצים. בכל מיקרה הבעיה היא שאנחנו מסוכסחים עכשיו ואני לא יודעת מה לעשות כדי לדבר איתו. אני יודעת שאם אני אבקש ממנו לדבר אז זה לא ממש יעזור לי, וזה סתם יהיה דבילי מצידי להוריד שוב מהכבוד שלי בגללו ולהכאיב לעצמי יותר... אבל מצד שני אם אני לא אדבר איתו זה לא יסגר וזה לא יפסיק להציק לי. מצטערת על ההתעלקות
