מרים,
מזמן אני חושבת שזה הופך לסיוט הרעיון העומד מאחורי .. יפה שכל ילד יעמוד לפחות פעם בשנה על הבמה ויופיע בפני כל בית הספר. אבל האם זה שווה את כל הכרוך? לא כל מורה מוכשר להיות גם תסריטאי, עורך, במאי, כיאוגרף, מפיק, עורך מוסיקלי, תפאורן ועוד.. מה עוד שהטקס צריך להתאים לכיתות א´ ,גם לכיתות ו´ (אצלנו ח´) וגם למבוגרים (מורים והורים שבאים לצפות ) ואחרי שהמורה ליקטה, ערכה, כתבה תסריט, מגיעות החזרות או למעשה, שעות לימוד המבוזבזות על חזרות בהתחלה זה נחמד, אבל מהר מאוד ... יוצא לכולם (המורה והילדים) מכל החורים האפשריים (סליחה על הדימוי..) ואחרי המופע, תמיד יהיה מישהו לא מרוצה.. המורה .. הוציאה את נשמתה, תרתי משמע, כדי לְרַצות את כולם אבל גם אנשים שזה מקצועם יתקשו לרצות קהל יעד כל כך רחב בתנאים העומדים לרשות מורה בודד. שב"ש וחג שמח,
