אסור להתאמץ

[עוד עמנואל ויזר]

אסור להתאמץ

לפני סוכות, עשינו טיול מוצלח ומהנה ברמת הגולן, כולל לינה בשטח באהלים. הבנות (8, 6 ו- 5, תודה ששאלתם) נהנו כל כך, עד שדרשו עוד טיול. הבטחנו, כאילו שהיתה לנו ברירה. בשבוע שעבר גם קיימנו.
החלטנו לנסוע לפני החג עצמו, כדי להימנע מעיקר העומס. הפעם, נסענו לאזור ים המלח. בעין גדי, הנחנו שמרבית המטיילים לא ירצו להתאמץ ולכן החלטנו להשקיע וללכת למפל הנסתר בנחל ערוגות. הבעיה היתה, שתנועת הצופים כנראה חשבה כמונו וכתוצאה מכך בעלי החיים היחידים שניצפו בנחל היו גורי צופים (באנגלית זה נשמע יותר טוב...). גם הבריכה במפל נראתה יותר כמו שלולית.

 

[עוד עמנואל ויזר]

התמונה שנשמטה

 

[עוד עמנואל ויזר]

המשך

בלית ברירה, הבנות נאלצו להסתפק בהסברים בע"פ - איפה היינו יכולים לראות שפנים ואיפה היו צריכים להיות היעלים.
חזרנו לרכב והחלטנו שאם ממילא שממה במדבר, ננסה לראות מה קורה בנחל דוד. והנה, על גדר אבן בצד הכביש, כמה מטרים לפני החניון, ישב הבחור הזה בצד וצחק עלינו.

 

[עוד עמנואל ויזר]

שטחי אימונים

המשכנו כמה מטרים, והנה היעלים. לא סתם יעלים, אלא בית ספר ליעלים מתחילים - הגדיים מתרגלים שיווי משקל בהליכה על צינור.

 

[עוד עמנואל ויזר]

נמר

נכנסנו לשמורת נחל דוד ואחרי שתי דקות ראינו אותו על עץ מימין הדרך. כולו דרוך, מתגנב לטרפו לאט לאט ובנשיכה אחת קורע אותו...מהענף.

 

[עוד עמנואל ויזר]

קוף

אח של הראשון, או בן דוד, או משהו, אבל ממשפחת שפני העצים.

ואחרי זה לך תסביר למה קוראים להם "שפני סלע" (למזלנו, בביקור בגמלא ראינו את קצה אפו של שפן מציץ בין הסלעים ואחרי המתנה של רבע שעה הוא אפילו זז!).

 

[עוד עמנואל ויזר]

הזדמנות חינוכית

פתאום ראיתי את הזנבן. זו היתה הזדמנות טובה להסביר על צבעי הסוואה ולנסות להסביר לבנות שכדאי לחלק משלך לאחרים (מי שלא מכיר - שיקרא על חיי הזנבנים). לאור הפרכת סיפוריי על חיי היעלים והשפנים, אני לא בטוח שהן השתכנעו.

 

[עוד עמנואל ויזר]

ועוד לקח חשוב לחיים!!

אחרי פחות מחמש דקות הליכה, הגענו למים - והפעם בעומק סביר. ההפתעה הגדולה - היינו שם כמעט לבד! למרות ששאר השמורה היתה הומה אדם.
אז מה הלקח? אל תלך חמש שעות בשמש, כשאפשר לראות יותר בהליכה של חמש דקות בצל.

 

[עוד עמנואל ויזר]

אי אפשר בלי

חג הפסח, חג החירות, הוא גם יום נפילת מצדה והתאבדות מגיניה שהעדיפו למות כבני חורין. לכן, ביקרנו גם במצדה. מכיוון שאיננו נרתעים מקשיים, בחרנו לעלות בדרך הקשה (הצטופפות עם עוד עשרות אנשים בקרון הרכבל).
גם פה, התבדה סיפורי על תושבי המקום שמתו. כך, פגשנו את הבחור הזה ליד השער המערבי (אח שלו התרוצץ במחסנים).

 

[עוד עמנואל ויזר]

למה הן פה?

הטריסטרמיות פה, כי הן היו גם שם. בכל מקום.

וחוץ מזה, כל סיפור צריך סוף.

חופשה מהנה.

 

[נתי]

שרשור מצולם ומתואר לעילא

נהניתי מכל תמונה ושורה
ברוך הבא לפורום

מקווים להמשיך ולראותך כאן.

 

[עוד עמנואל ויזר]

חן חן...

 

[nava249]

שירשור חמוד ומלא הומור

אהבנו מאד

 

[מילי29]

יופי של תיאור!

ובגלל שאני "זוממת" על רמת הגולן, אשמח גם לפרטים על הטיול שלכם שם.

 

[עוד עמנואל ויזר]

הכי חשוב בחיים

בבקשה:
התחלנו עם הדברים ההכרחיים לחיים: אוכל ושינה.
התחלנו עם ארוחת ערב במסעדה באניעם והמשכנו ללינה בג'וחדר. פינה קסומה שהיתה כולה שלנו.

 

[עוד עמנואל ויזר]

ישו בבית הכנסת

בבוקר, נסענו לאום אל קנאטיר. ראינו את בית הכנסת שישו מסייע בשיפוצו (אל תיבהלו - זה לא ההוא מנצרת). חברים שהיו שם לפני שבועיים מספרים שעכשיו הוא הרבה יותר מרשים. בית הכנסת, לא ישו.

 

[הרגע שלפני I]

כשאנחנו ביקרנו שם השער היה נעול

 

[עוד עמנואל ויזר]

פארק תעשייה

באום אל קנאטיר היתה גם תעשיית פשתן, שמה שנותר ממנה הן שלש קשתות וכמה שקתות מים. במים ראינו ראשנים שעליהם משקיפה אמא מלמעלה.

 

[עוד עמנואל ויזר]

קרוב של ההוא

המשכנו לגמלא. ראינו את כלוב הנשרים ושמענו הסבר מאלף על פרוייקט ההשבה. משם, הלכנו לגמלא עצמה (הקטנות אלופות. לא התלוננו לרגע!). שם, פגשנו את הקרוב הביישן של ההוא מעין גדי. רואים?

 

[עוד עמנואל ויזר]

ועכשיו?

הפעם בהגדלה