אנרגיה ירוקה/רכב חשמלי
- פותח הנושא alexver
- פורסם בתאריך
- מצב
blueshark09
New member
בוא נעשה חשבון כמה כסף עולים 300 קמ"ר של PV
ואם תחלק את זה על כל הגגות אז שוב יש לך עלויות מסביב (בטריה, ממירים וכ"ו)
בוא נעשה חשבון כמה כסף עולים 300 קמ"ר של PV
ואם תחלק את זה על כל הגגות אז שוב יש לך עלויות מסביב (בטריה, ממירים וכ"ו)
blueshark09
New member
לא רלוונטי
הדיון הוא תיאורטי גרידא. מדובר במצב בו PV יהיה זול פי 4 מאשר היום, וזה לא יקרה בקרוב, אלא לקראת החצי השני של עשור הבא.
לא רלוונטי
הדיון הוא תיאורטי גרידא. מדובר במצב בו PV יהיה זול פי 4 מאשר היום, וזה לא יקרה בקרוב, אלא לקראת החצי השני של עשור הבא.
החשוב שלך שגוי
ראשית אין צורך ב- 10GW, זה שיא תצרוכת החשמל. ימים ארוכים אין שמש אתה לא יכול ללכת על PV כפתרון בלעדי אלא כחלק מחבילה שכוללת תחנות פחמיות, טורבינות רוח, PV, מתקני הפקה תרמית (מרכוז קרניים במראה פרבולית ויצירת קטור), גלי ים או מה שלא יהיה. לגבי הקמ"ר, שים לב אני בקשתי להציב PV על גגות מתקנים דוגמאת: בתי ספר, קניונים, תעשיה, משטרה, בתי חולים, אוניברסיטאות, משרדי ממשלה וממשל, רפתות, דירים, .... קיימת קורלציה בין טמ"פ הסביבה לצורך בקירור. אתה יכול להשתמש באותם PV לרווחת כל אלפי האנשים שמשתמשים במתקנים הללו. כך שמבחינת שטח מדובר ב- reuse. מספיק כי רב שעות היממה הבקוש רחוק מאותם 10GW על מנת שיהיה אפשר רב הזמן להפיקם ממקורות מתחדשים. הסתכל על הנעשה בגרמניה, ארה"ב וספרד. בסוף זה יגיע גם אלינו. אני לא רואה שום סיבה שעל פסגות ההרים או בעומק הים לא יעמדו שורות שורות של פרופרולים אסטטים ויפיקו חשמל. אגב, אנחנו בעתיד נזדקק להטפיל מאות מליונים של קוב מים בשנה - גם לשם צריך להשקיע אנרגיה חשמלית ואח"כ לשם שאיבת המים אל מעל לגובה פני הים.
החשוב שלך שגוי
ראשית אין צורך ב- 10GW, זה שיא תצרוכת החשמל. ימים ארוכים אין שמש אתה לא יכול ללכת על PV כפתרון בלעדי אלא כחלק מחבילה שכוללת תחנות פחמיות, טורבינות רוח, PV, מתקני הפקה תרמית (מרכוז קרניים במראה פרבולית ויצירת קטור), גלי ים או מה שלא יהיה. לגבי הקמ"ר, שים לב אני בקשתי להציב PV על גגות מתקנים דוגמאת: בתי ספר, קניונים, תעשיה, משטרה, בתי חולים, אוניברסיטאות, משרדי ממשלה וממשל, רפתות, דירים, .... קיימת קורלציה בין טמ"פ הסביבה לצורך בקירור. אתה יכול להשתמש באותם PV לרווחת כל אלפי האנשים שמשתמשים במתקנים הללו. כך שמבחינת שטח מדובר ב- reuse. מספיק כי רב שעות היממה הבקוש רחוק מאותם 10GW על מנת שיהיה אפשר רב הזמן להפיקם ממקורות מתחדשים. הסתכל על הנעשה בגרמניה, ארה"ב וספרד. בסוף זה יגיע גם אלינו. אני לא רואה שום סיבה שעל פסגות ההרים או בעומק הים לא יעמדו שורות שורות של פרופרולים אסטטים ויפיקו חשמל. אגב, אנחנו בעתיד נזדקק להטפיל מאות מליונים של קוב מים בשנה - גם לשם צריך להשקיע אנרגיה חשמלית ואח"כ לשם שאיבת המים אל מעל לגובה פני הים.
גם אם מה שאתה אומר נכון
זה לא הופך את זה לכלכלי, ולא מקטין את האסון הכלכלי שיגרם אם חלק ניכר מייצור החשמל יעבור לאמצעים מסובסדים.
גם אם מה שאתה אומר נכון
זה לא הופך את זה לכלכלי, ולא מקטין את האסון הכלכלי שיגרם אם חלק ניכר מייצור החשמל יעבור לאמצעים מסובסדים.
blueshark09
New member
הסבסוד נועד להכניס תשתית
על מנת לאפשר חדירה מהירה של טכנולוגיה. ברור שאין טעם לפתח זאת אם אין סיכוי שהמחיר יירד בעתיד. ברור שהתקנה שיטתית של מערכות מסובסדות היא לא דבר חכם, אלא בתנאי שזה יהיה פתח לביצוע פרוייקטים זולים יותר בעתיד.
הסבסוד נועד להכניס תשתית
על מנת לאפשר חדירה מהירה של טכנולוגיה. ברור שאין טעם לפתח זאת אם אין סיכוי שהמחיר יירד בעתיד. ברור שהתקנה שיטתית של מערכות מסובסדות היא לא דבר חכם, אלא בתנאי שזה יהיה פתח לביצוע פרוייקטים זולים יותר בעתיד.
אבל תסתכל על סדר הגודל של הסובסידה
הוא מטורף- מילא אם היו מסבסדים את זה במחיר כפול, במציאות הסובסידיה בערך פי עשר!
אבל תסתכל על סדר הגודל של הסובסידה
הוא מטורף- מילא אם היו מסבסדים את זה במחיר כפול, במציאות הסובסידיה בערך פי עשר!
blueshark09
New member
חשבון זריז
קילווא שאתה קונה מחברת חשמל עולה חצי שקל, ומכירה של קילוואט סולארי נותנת שני שקלי- כבר פי ארבע. הלאה- על החצי שקל הזה 16.5% הולך למע"ם, נשאנו עם משהו כמו 45 אגורות, ומזה הולך משהו כמו חצי על תשתיות הולכה וחלוקה ושאר הוצאות שאינן קשורות לייצור החשמל עצמו, ונשארנו עם חצי של קצת פחות מרבע, או עשירית.
חשבון זריז
קילווא שאתה קונה מחברת חשמל עולה חצי שקל, ומכירה של קילוואט סולארי נותנת שני שקלי- כבר פי ארבע. הלאה- על החצי שקל הזה 16.5% הולך למע"ם, נשאנו עם משהו כמו 45 אגורות, ומזה הולך משהו כמו חצי על תשתיות הולכה וחלוקה ושאר הוצאות שאינן קשורות לייצור החשמל עצמו, ונשארנו עם חצי של קצת פחות מרבע, או עשירית.
אנחנו עשינו חשוב על בסיס יעילות קוונטית של10%
כבר כיום יש PV בעלי יעילות קוונטית גדולה פי כמה. כעת תאר לך כי בשלב ראשון אתה תכניס את ה- PV 10% שהוא זול. השוק שיווצר יגדיל את השקעת החברות ואני מדבר בעיקר על מחקר ופתוח (לא הנדסה) ונגיע למצב בו PV יהיה בעל מחיר פחות או יותר זהה לזה של ה-10% בעוד היעילות 40%. האם עדיין לא שווה? אתה מאמין שמשהו היה מגיע לירח, לוויני תקשורת בחלל, תכנונים למשאות בין כוכבים ללא כסף או סבסוד ממשלתי בעניין? האם תעשיית המיקרו אלקטרוניקה היתה יכולה להתקיים ללא סובסידיה ממשלתית בתחום הלווינים בתחילת הדרך? אל תדאג, ברגע שזה יהיה בשמוש נרחב יפחיתו את הסובסידיה - תן לפקידי האוצר לטפל בזה ברגע שזה יתחיל לתפוס תאוצה.
אנחנו עשינו חשוב על בסיס יעילות קוונטית של10%
כבר כיום יש PV בעלי יעילות קוונטית גדולה פי כמה. כעת תאר לך כי בשלב ראשון אתה תכניס את ה- PV 10% שהוא זול. השוק שיווצר יגדיל את השקעת החברות ואני מדבר בעיקר על מחקר ופתוח (לא הנדסה) ונגיע למצב בו PV יהיה בעל מחיר פחות או יותר זהה לזה של ה-10% בעוד היעילות 40%. האם עדיין לא שווה? אתה מאמין שמשהו היה מגיע לירח, לוויני תקשורת בחלל, תכנונים למשאות בין כוכבים ללא כסף או סבסוד ממשלתי בעניין? האם תעשיית המיקרו אלקטרוניקה היתה יכולה להתקיים ללא סובסידיה ממשלתית בתחום הלווינים בתחילת הדרך? אל תדאג, ברגע שזה יהיה בשמוש נרחב יפחיתו את הסובסידיה - תן לפקידי האוצר לטפל בזה ברגע שזה יתחיל לתפוס תאוצה.
מדובר פאפקט פיסיקאלי, אי אפשר להגיע ל-40%
כמו שאי אפשר לעבור את נצילות קרנו. לא כל תדרי הקרינה ניתנים לניצול, ובכל מקרה גם לכל תדר, ההסתברות לייצור חשמל היא נתון שאי אפשר לעבור אותו.
מדובר פאפקט פיסיקאלי, אי אפשר להגיע ל-40%
כמו שאי אפשר לעבור את נצילות קרנו. לא כל תדרי הקרינה ניתנים לניצול, ובכל מקרה גם לכל תדר, ההסתברות לייצור חשמל היא נתון שאי אפשר לעבור אותו.
blueshark09
New member
ומה קורה אם אני בונה רק שכבתי?
אני עכשיו שולף מהמותן, נניח ואני בונה מתקן רב שכבתי, אני מחשב את עומק החדירה של כל אורך גל ומתאים בעומקים מסויימים צמתות לאותם אורכי הגל? מה קורה אם כחלק מהחזוק המכני מעל אני בונה עדשה שמרכזת את קרני השמש במידה מסויימת? לאחר שאני מרכז אני יכול לתת אזור פעיל קטן יותר אבל מהונדס טוב יותר? לכל בעיה ימצא פתרון טכנולוגי. המחקר צורך זמן ולא מבטיח הצלחה. גם פרויקט מנהטן יכול היה להכשל. סובסידיה ממשלתית עד נקודת האלחזור היא הכרחית. ושלא תבין אותי: אני לא פריק של PV אני מוכן לקבל מגוון של פתרונות ואפילו פתרונות ביניים. מדיניות של שב ואל תעשה היא לרעתינו.
ומה קורה אם אני בונה רק שכבתי?
אני עכשיו שולף מהמותן, נניח ואני בונה מתקן רב שכבתי, אני מחשב את עומק החדירה של כל אורך גל ומתאים בעומקים מסויימים צמתות לאותם אורכי הגל? מה קורה אם כחלק מהחזוק המכני מעל אני בונה עדשה שמרכזת את קרני השמש במידה מסויימת? לאחר שאני מרכז אני יכול לתת אזור פעיל קטן יותר אבל מהונדס טוב יותר? לכל בעיה ימצא פתרון טכנולוגי. המחקר צורך זמן ולא מבטיח הצלחה. גם פרויקט מנהטן יכול היה להכשל. סובסידיה ממשלתית עד נקודת האלחזור היא הכרחית. ושלא תבין אותי: אני לא פריק של PV אני מוכן לקבל מגוון של פתרונות ואפילו פתרונות ביניים. מדיניות של שב ואל תעשה היא לרעתינו.
כרגיל, הנחתי הנחה על הצד המתירני ../images/Emo13.gif
כרגיל, הנחתי הנחה על הצד המתירני
blueshark09
New member
אל תדחוף מושגים סתם
יעילות קוואנטית זה דבר אחר מאשר יעילות אנרגטית, אתה מתכוון ליעילות אנרגטית.
אל תדחוף מושגים סתם
יעילות קוואנטית זה דבר אחר מאשר יעילות אנרגטית, אתה מתכוון ליעילות אנרגטית.
הסבר הדגם ופרט למה יעילות קוונטית לא מתאימה?
אני מדבר על פוטון שמתפלג לפי פלאנק. בהינתן הפרמטרים של הצומת מהי ההסתברות לייצר זוג אלקטרון חור. תפעיל את החשוב על כלל אורכי הגל והגע למסקנה מהי היעילות האנרגטית. אם אתה לא אוהב את המונח יעילות קוונטית אני מוכן לוותר עליו.
הסבר הדגם ופרט למה יעילות קוונטית לא מתאימה?
אני מדבר על פוטון שמתפלג לפי פלאנק. בהינתן הפרמטרים של הצומת מהי ההסתברות לייצר זוג אלקטרון חור. תפעיל את החשוב על כלל אורכי הגל והגע למסקנה מהי היעילות האנרגטית. אם אתה לא אוהב את המונח יעילות קוונטית אני מוכן לוותר עליו.
blueshark09
New member
דווקא לא - משו באזור יעילות 80%
וטוענים אפילו יותר. בכל מקרה המכרזים כבר יצאו, ויהיה לנו מלא חשמל צבור באגירה שאובה. זה כמובן בעייתי בארץ עם מחסור במים.
דווקא לא - משו באזור יעילות 80%
וטוענים אפילו יותר. בכל מקרה המכרזים כבר יצאו, ויהיה לנו מלא חשמל צבור באגירה שאובה. זה כמובן בעייתי בארץ עם מחסור במים.
זה לא קשור לאנרגיה סולארית
מה שאתה מדבר עליו זה ניצול של תחנות כח רגילות קיימות בשעות השפל על מנת לאגור אנרגיה לשעות שיא. במקרה כזה איבוד אנרגיה הוא לא קריטי, היות ומלכתחילה מחיר הדלק בתחנות כח מרכזיוץת הוא מרכיב נמוך מעלות ייצור החשמל (עלות ההון היא המרכיב העיקרי). שים לב שהקמת המאגרים האלו רק יוריד את הצורך בתחנות סולאריות, וישפר את נצילות התחנות הרגילות, שבגלל עלות ההון הגבוה שלהן יש אינטרס להשתמש בהן ככל היותר. לגבי היעילות- אני לא מומחה לתחום הזה, אבל 80% נשמע לי יותר מידי טוב, אני אשמח אם תוכל לתת קישור רלוונטי
זה לא קשור לאנרגיה סולארית
מה שאתה מדבר עליו זה ניצול של תחנות כח רגילות קיימות בשעות השפל על מנת לאגור אנרגיה לשעות שיא. במקרה כזה איבוד אנרגיה הוא לא קריטי, היות ומלכתחילה מחיר הדלק בתחנות כח מרכזיוץת הוא מרכיב נמוך מעלות ייצור החשמל (עלות ההון היא המרכיב העיקרי). שים לב שהקמת המאגרים האלו רק יוריד את הצורך בתחנות סולאריות, וישפר את נצילות התחנות הרגילות, שבגלל עלות ההון הגבוה שלהן יש אינטרס להשתמש בהן ככל היותר. לגבי היעילות- אני לא מומחה לתחום הזה, אבל 80% נשמע לי יותר מידי טוב, אני אשמח אם תוכל לתת קישור רלוונטי
- מצב
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.