אני : שלום, שמי רמבי ואני מכור.

[Rembi]

אני : שלום, שמי רמבי ואני מכור.

קהל : "We love you Rembi". אני מודיע בזאת על פתיחת קבוצת תמיכה למכורים לדייג. אתמול קניתי חוט. לא סתם חוט. חוט דייג. עכשיו, מישהו שלא מכור לא יבין את המילים הבאות שאני כותב. החוט עלה $99. תישעים ותשע דולר. ושוב... תשעים ותשע דולר... אמרתי למוכר שיוריד את המדבקה כי זו מתנה. חשבתי שזה יוריד קצת מהכובד בארנק. אבל זה נשאר עדיין תשעים ותשע דולר... ואז הבנתי. אני מכור. אם סבתי זכרונה לברכה הייתה חייה ויודעת שקניתי חוט דייג ("ומה לא טוף בחוט רגיל?") בתשעים ותשע דולר היא הייתה אומרת "הא????" אז אני פותח בהודעה זו בכדי למצוא עוד מכורים. בתקווה שאתנחם בעובדה שאני לא היחיד שקונה חוט ב $99. אז.... אם אי פעם קניתם ציוד דייג והבנתם "זהו, אני מכור" אתם מוזמנים לשרשר בהמשך. אני מבטיח שממני לפחות לא תקבלו שאלות בסגנון "אין לך מה לעשות עם ה XXX$ ???????? אולי הדבר היחיד שאני אשאל זה "איפה קונים?" בסוף אפילו תקבלו "We love you XYZ" כמסורת קבוצות התמיכה לאלכוהוליסטים. בברכת התמכרות נעימה (ויקרה),

רמבי.

 

[vidaly]

גם אני מכור...

אולי לא הייתי קונה חוט ב - 99$ אבל אני מסתובב בחנות ציוד כמו שהילדים שלי מסתובבים בטויס אר אס. באותה התלהבות ואם הייתי יכול הייתי קונה את כל החנות. אני הולך לדוג כמעט כל יום ב - 6 בבוקר. מעל העניבה ( את הז'קט אני מוריד) אני לובש את המעיל ומכנסיים תואמות ומגיע לעבודה ב 8 וחצי. בכל מצב ים. אין לי בעייה עם ים רוגש או גשם (רק שלא תהיה רוח ) נסיתי להסביר לאישתי ש"הרעידות" שעל המקל בזמן האכילה הן כמו אורגזמה מתמשכת של אישה... היא לא הבינה. אני אומר לכם, טוב שעתיים בים משעה של פסיכולוג ותאמינו לי שניסיתי. הבוקר הוצאתי רק 2 ספידות ענקיות, לפתיון של יום חמישי. החברים האחרים הוציאו מלא בורים בינוניים . ים פלטה בחוף תל ברוך נתראה בים.

 

[יוביוב הירוק]

תשמע, אני חושב שיש לך בעיה נוספת

אם האשה לא מצליחה להבין את הקונספט של אורגזמה מתמשכת של אשה, אז אולי באמת אתה צריך ללכת פחות לדוג. אתה יודע, לפחות עד שהיא תצליח... אה... להבין את הקונספט. ואז תסביר לה שוב את עניין המקל הרועד. יתכן שעכשיו תקבל הבנה ושיחרור לדיג, אבל קח בחשבון שיתכן שהזכרת העניין תשבית לך לחלוטין את הדיג לטובת דברים פחות חשובים.

 

[vidaly]

אוהב אותך יוביוב הירוק

אבל תאמין לי או לו... לפעמים אני מעדיף לדוג. תאר לך שפתאום אגלה שאורגזמה עדיפה על דייג... אז אצטרך לוותר על הדייג. בשום פנים ואופן לא!!!

 

[Rembi]

"We love you vidaly"

מה זה פה חברים? אני היחיד שאומר את המשפט התמיכה של המכורים? קדימה לעבודה! שנראה שיש תמיכה ! "We love you vidaly" רמבי.

 

[avime]

כולם פה מכורים ל../images/Emo19.gif

רק שלא מוכנים להודות בזה. זו לא התמכרות זולה , אך מאוד מהנה.

 

[Rembi]

"We love you avime"

כן, אבל אני מחפש את הרגע שבו הבנת שאתה מכור ?! אתה זוכר את זה ? רמבי.

 

[יוביוב הירוק]

לא קוראים לי XYZ. עדין.

לפני X זמן התקיים כאן דיון מעמיק, אם כי לא לחלוטין ממצה בנושא התמיכה. אני חייב לציין שעניין ההתמכרות נמצא אצלי בחצי הדחקה חצי הכחשה. אתמול עברתי ליד חנות דיג, ונכנסתי רק להגיד שלום. באמת. רק להגיד שלום. ויצאתי משם עם 4 ז'רז'רות חדשות. ואחרי שיצאתי התחלתי לחשוב על קופסת הז'רז'רות, וגיליתי שבעצם הקופסה מלאה ואין איפה להוסיף את החדשות. ובעצם, גם בפעם הקודמת שקניתי לא היה איפה לאחסן וכבר אני שם 2-3 ז'רז'רות בתא אחד. ושתבינו, כל אחת ואחת מהז'רז'רות שיש לי אני אוהב וחושב שהיא טובה. רבות עדין לא ראו ים כי יש כלכך הרבה מהן. אז למה לעזאזל אני צריך עוד 4 ז'רז'רות? למה? וההלם השני היה כשהגעתי למסקנה שאת הדיון הזה עם עצמי כבר עשיתי בעבר. יותר מפעם אחת. אבל הן היו כלכך נוצצות [URL='target=_blank']‏ויפות[/URL]. איך יכולתי להגיד לא? נכון שלא יכולתי לעשות כלום וזו בכלל לא אשמתי? נכון? תגידו לי שנכון ושאף אחד לא היה יכול לעמוד בפני זה. פליזזזז

 

[Rembi]

"We love you Yoviuv the Green"

אני מכיר את המחלה... רמבי.

 

[ארתור ב]

יוביוב....

הז'רז'רות נועדו בשביל לתפוס דייגים וגם קצת דגים

 

[wizwig]

לפעמים אנחנו קונים ז'רז'רות כי זה

הדבר הכי קרוב לדג שאנחנו מצליחים להביא הביתה .....

 

[alonps]

We ../images/Emo23.gif you all FIFA

FIFA = FIshing Forum Addicts​

 

[Rembi]

ואתה זוכר את הרגע שהבנת שאתה מכור?

 

[alonps]

זוכר... בטח זוכר...

הימים הם הימים הראשונים שבהם הלכתי לז'רז'ר - או יותר נכון שחשבתי שאני הולך לז'רז'ר. קניתי חכה טלסקופית 2.7 מ' מצוף זריקה ענק ומספר ניקלים ודמויידגים וחשבתי שהופס, הנה אני מביא לפחות איזו טונה אלבקור הביתה. יום שישי, חורף, גשם בחוץ השעה 04:00 לפנות בוקר והשעון המעורר שלי מצלצל ומעיר אותי ואת... זוגתי שתחיה. כשהיא מתהפכת על משכבה מצד לצד במיטה החמה והמזמינה, היא מפטירה "תגיד, אתה מטומטם לצאת בשעה הזו ובגשם לדוג?" האמת שלא היתה לי תשובה הולמת אז העדפתי לשתוק. ב04:40 אני מגיע לסידני עלי ומתחיל בצעדה בויא דולורוזה של הסלעים והים שנמצא כמובן בגיאות. לאחר שעה של דייג, כאשר אני רטוב עד לשד עצמותי מכף רגל ועד ראש וכאשר לא נראה זנב של דג, ואיבדתי 2 דמויידג, אני שואל את עצמי את השאלה המוכרת "תגיד, אתה מטומטם לצאת בשעה הזו ובגשם לדוג?" עצמי עונה לי "כן. כנראה שאתה באמת מטומטם, אבל אין מה לעשות... אתה מכור!" מאז עברו הרבה ימי שישי של גשם ודייג, והנה אני שוב בים, מה לעשות - מי שנשרט פעם אחת לא יכול להגמל מזה... רמבי, אני מקווה שזה עונה לך על השאלה.

 

[eyal kon]

גם אני מכור

היה יום קייצי יפה, ים רגוע ושקוף, אחי הגדול שקיבל לא מזמן ליומולדת מתנה רובה דייג אמר- יאללה קח מסיכה ונלך לצלול. חוף פלמחים ליד הצוק, רדפתי כמו מטומתם עחרי סרגוסים של 10 גרם. וגם תפסתי כמה

ומאז- אני מכור, מזה מכור ! אובססיבי כמעט. אני נכנס לחנות צלילה ודייג והמחשבות על איך להמם את המוכר לכמה שניות שיספיקו לאפשר לי זמן פעולה של לחוטוף את הרובים מהמדף יחד עם עוד איזה רולר חמוד ולברוח....

מכור....קשה.....

 

[איש אש]

ים בוורידים.

מי שקיבל אינפוזיית מי ים לווריד, כבר לא יכול לצאת מזה. לא משנה אם דייג או צלילה, שייט, וגם שאתה פיזית לא לייד הים אתה לוקח אותו איתך בראש. לעניין אהבת הדייג: רובנו -בלי לפגוע - טיפוסים שמפריזים בהתמכרות.אולי אנחנו מתמכרים מטבענו, אולי לא התבגרנו, אולי הדייג כל כך מרגיע ומממכר שהוא עדיף בעינינו על כל פעולה אחרת. לפעמים נסיבות החיים מאלצות אותנו לצמצם דייג וכו', אבל ההתמסרות הטוטלית הזו היא מה שמחבר בין האנשים פה. לרובנו יש נשים שתוהות את מי אנחנו מבקרים בחמש בבוקר (פרידה. לא, לא פ' בשווא - פ' בקמץ), ילדים שאמרת השפר "אבא מסריח מדגים" לא שגורה בפיהם (כי אבא לא כל כך מביא דגים כל דייג...) אבל "אבא, בלי נשיקה, אתה מסריח מפתיון" - כן. נטייה לשליפת הארנק לפני היציאה מחנות דייג. מאגר מעלה אבק של מאות אלפי רולרים, חכות, ז'רז'רות, קרסים ומשקולות והשד יודע מה, כולל ההתקן המיוחד לשליפת קרס מזימי מרמיר אפריקאי שחי ביובל אכזב מסכן, שנובע במורדות הר קטן לייד מקורות הנילוס הכחול בלבד. נטייהלהצטנן ומזוכיזם מובנה - לא רק לקום בארבע, לקום ברבע ולעמוד בגשם שוטף. וכולי. דייג אוהב דגים? לא כולם. מה שכן, הדייגים כאן בפורום אוהבים לדוג.

 

[K 0 k 0]

קשה ...קשה

האמת לחשוב על רגע ספציפי שבו הבנתי שאני מכור זה יהיה מאד קשה אולי בגלל שהבעיה אצלי מורכבת יותר מדייג ..אז שלום קוראים לי קוקו ואני מכור ים אומרים שזה תורשתי וכנראה נולדתי עם הדפקת... לא יודע אבל רוב זכרונות ילדותי הם בנושא הים מגלישת גלים,צלילה שירות צבאי וכו.. גם רוב התמונות מילדותי משום מה מצולמות על החוף עם בגד ים ספידו וגלשן בוגי או משקופת ושנורקל

אז כן לא דייג לא צלילה לא גלישה לא ספורט ימי פשוט מכור ים ואם הגעתי לקבוצת התמיכה הלא נכונה אז סליחה לגבי המפגש הראשון עם דייג תת ימי זה סיפור בפני עצמו זה היה לאחר שירותי הצבאי שכמו כל בחור צעיר וסקרן יצאתי לטיול תרמלאים בעולם ,במהלך הטיול יצא לי להתגורר תקופה בקופניאן -תאילנד בבנוגלו שממקום על חוף בודד ללא נפש חיה מלבדי,זוגתי באותם הימים וכמה דייגים מקומיים ,המקום היה כל כך שומם שאי אפשר היה לקרא לו אפילו כפר דייגים --אולי קומונת דייגים יותר מתאים ,רוב הדייגים היו יוצאים כל בוקר עם סירת הדייגים לים וחוזרים אחהצ כן כולל הנשים מלבד הילדים הקטנים ,מלבד זקן אחד ששמו צונג שהיה אמור לשמור על הילדים הזקן היה אולי בן 90 ואולי יותר ,איש קשה יום מקומט לגמרי קטן קטן אולי 150 סמ גובהו שוקל אולי 45 קילו..לא חושב -בכל מקרה כל בוקר אותו זקן היה יורד לים עם מקל מטאטה שבקצהו היו מחוברים 5 אנקולים ישרים וחדים מאין צילצל מאולתר ,ואיתו היה תופס דיונונים בין הסלעים במים הרדודים ומכניס אותם לסל נצרים שהיה מחובר לגופו כל הפעולה היתה נעשית בעמידה והתבוננות לתוך המים,הבנאם היה יכול לזהות מתחת לאיזה סלע יש דיונון לחשב את המקום המדוייק שעליו לפגוע בו כדי שהפגיעה תהיה קטלנית בגוף הדיונון ולא בזרועות וריכוז מוחלט למטלה שעליו להשיג --ארוחת בוקר לילדים הקטנים זה אני חושב היתה התחלה להתעניינות אובססיבית לסוגי דייג מסורתיים ודייג בצלצל בפרט

 

[whiterabit]

באיזה חוף זה היה ?

באיזור קו-מה ? בצפון האי אולי ?

 

[K 0 k 0]

שאלה טובה..

תשובה מדוייקת אין כי כמו שאמרתי ברצועת חוף נידחת ,אך הכוון הכללי כמובן צפון האי שעדיין פרוע וטבעי הרחק הרחק מהאדרין והסירחון נגיד בשביל שתקבל כוון כללי בין עיר הנמל תונגסאלה שם ירדנו מהמעבורת צפונה עד לבאנסרי תנו -משהוא בערך באמצע ,האמת שחושבים על זה כל היופי הוא להיות במקום ללא שם ללא כביש ללא שלטים ..וללא תיירים

 

[rondadon]

אבדתי...

אבוד...לצאת מזה אני כבר לא יוכל... הקבוצת תמיכה אולי תעזור...אבל המקרה שלי אבוד. זה התחיל ביום חם בסוף אוגוסט 2001. חבר שלי בא אלי יום לפני עם 4 אינטיאסים קטנים של 300-400 גרם. ואני, הדג הכי גדול שראיתי עד אז היה סרגוס של 100 גרם... "ווואוווו! איפה תפסת???" שאלתי. "נסעתי עם אבא שלי בבוקר לאנדרטה באכזיב. ז'ירז'רנו עם נוצה. רוצה לבוא מחר גם?" הוא שאל. "בטח!!! אבל אין לי מקל טוב...אתה בא איתי לקנות?" שאלתי. "טוב יאללה בוא למוטי" הוא ענה. מקל טלסקופי נחמד נכנס ליד, וה 150 שקל הראשונים עזבו את הכיס. יום אחרי זה נמצאים באכזיב. שמש זורחת וים עובד, מזה עובד...גלים של עד מטר שכמעט זרקו אותנו כמה פעמים! אני לא ויתרתי...ניקל של 8 ס"מ על חוט 0.50 (מי שמע על ספורטיביות אז?). אחרי שעה ומשהו, שאף אחד לא תפס כלום, כל הריף קפץ למשמע הצעקה שלי. "משה!!! תפסתי!!!! תפסתי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!", והילד המגודל בן ה 15 עומד על הריף, קופץ ומשתולל...ואז הוא יצא מהמים...אינטיאס...400 גרם

מי שחשב שניקל זה דבר נוצץ ומבריק היה צריך לראות את העיינים שלי באותו הרגע. באותו יום חטפתי עוד מכה על הניקל, אבל הדג נמלט, והמכה השלישית הלכה ככה: "הופ!!! עוד אחד משה!!! רגע...מזה?!??!?...זה לא אינטיאס!!! מזה הדג הזה?!?!?!"...ומזה היה?...חניתן...חניתן ענק של 1.20 מטר בערך...הבאנו אותו על הסלעים ואחד הדייגים אמר לנו שזה דג מגעיל, אז נפרדנו ממנו לשלום וזרקנו אותו חזרה למים. זה היה היום הראשון שז'ירז'רתי וגם תפסתי... לפני זה, ז'ירז'רתי שנתיים בלי לתפוס כלוםםםם... מאותו היום כבר הלכו אני משער מאות שקלים על ציוד, חוטים ופיתיונות. רק לצורך הדוגמא...סט של מקל ורולר קטנים יצא לי 180 שקל, ורולר נוסף למקל שקניתי לאותו הדיג עלה 350 שקל...ניקלים?...קניתי עשרות...שכל ניקל עולה בין 10-15 שקל. רפלות?....קניתי איזה 5! שעל אחת עלתה בין 30 ל 80 שקל! חוטים??? סלילים של 100 מטר של חוט טוב עלו לי 20 שקל...וברולר שלי נכנס 300 מטר מאות החוט...והחלפתי כמה פעמים

ויש עוד הרבההה... עם כל הכסף שהלך לי על הדיג...הייתי יכול כבר לעשות רישיון נהיגה ממזמן... אבל, לסיכום של עניין. אני רון...אני מכור...ואני גאה בזה!