נכון שטיי קציצה? נכון שהיא ממש כונפה? נכון שאפשר ליצור באוזניים שלה בית גידול ליתושי אנופלס? אבל אני חולה עליה מה עלי לעשות? גילי גילי של טיי נ.ב. לגבי החיילות אני ממליץ הרבה אורז!!! ושיהיה בהצלחה בטקס משום מה נראה לי שבמקום למקם אותו במגרש המסדרים ימקמו אותו איפושהו ליד המגורים נניח שירותים וכו`...
חשבתי שאת ההודעה עם הכותרת ``יש לי מה להגיד`` אמרה שניקו....!! פפפחחחחחחח ועוד באתי לכתוב לה : שניקו התחלת לדבר כמו גילי הא? וואי וואי יש לי שריטה במוח.. נוש האלפ מי..! אני אוהבת אותך יספלינג שלי..!
אבל אל תגלי לאף אחד!!! ליד כותרת ההודעה יש שם בצד, השם הזה שייך למי שכתב את ההודעה אנשים ממש מקוריים קוראים לזה ``שם משתמש`` חח, אני אישית לא מבין אותם אבל שיהיה, זה הרגל פו אז אני הולך עם הזרם מטורף עלייך גילי (שניקו?!) שלך
היא לא עצה רפואית או משהו אבל ... שאני והחבר`ה שלי סיימנו את מסע הכומתה שלנו היינו הרוגים ... אני זוכר את עצמי שבקושי יכולתי ללכת ... למה ? וובכן קצת קשה לעמוד על הרגליים אחרי שאתה כמעט רץ עשרות קילומטרים. אבל העניין הוא שאתה כבר מסיים את המסע ואני ניגש לטקס למרות העייפות והכאבים ... פתאום הכל משתנה.את מרגישה מן התרוממות רוח. כל ההורים והחברים בחוץ ביציע מריעים לך. זה נותן הרגשה טובה מאד. אז תגידי לחברות שלך שינוחו שישתו מיים הרבה. ויחשבו מחר על הטקס על ההרגשה הכללית ואז תראי שכל הכאבים והחולי פשוט יעלמו להם ...
להקיא... וחוץ מזה, הן לא חברות שלי, הן חניכות שלי, חיילות שלי... שמעת פעם על תסמונת החניך? זוהי תסמונת קטלנית... אין עליה... מקווה שעד הטקס הן ירגישו יותר טוב (מי שעוד לא קיבלה גימלים...)