אני רוצה לשון

[comfi]

אני רוצה לשון ../images/Emo4.gif../images/Emo10.gif../images/Emo7.gif

הבת שלי בת שנה וחודש ועד גיל שנה ישנה מצויין . גם עכשיו היא ישנה מצויין אממה רק אצלנו במיטה . היא מתעוררת באמצע הלילה ובוכה שום דבר זולת מיטתנו לא מרגיע אותה , כלומר כל לילה היא רוצה לבוא אלינו למיטה , בהתחלה וכשזה היה רק כשהבעלול בחול בנסיעותיו לא היה לי אכפת להיפך... אבל כשזה כל לילה זה הורס אותנו ואנחנו לא ישנים , אין לנו מקום לעצמנו , הקטנה מתגלגלת במיטה כל הלילה בועטת בנו בכל מקום אפשרי וכבר שבוע אנחנו לא ישנים בכלל , ממש מותשים . ניסיתי לשים מזרן ליד מיטתנו ולהישאר איתה בחדר וללא הצלחה . בעלי רוצה לבצע איתה את שיטת 5 הדקות אולם אני ממש נגד ולא מוכנה שהיא תבכה כי ברור לי שעובר עליה משהו ...ובכלל מצפונית איך אני יכולה לשמוע את הקטנה שלי בוכה ?. ניסינו פעם לראות מתי היא נשברת בבכי ואחרי 10 דקות שניראו לי כמו נצח הודעתי לבעלי שיימצא פתרון אחר . אח שלי תומך בשיטה של הבעלול היות ואצלו המצב נימשך חצי שנה , הוא נישבר והלך לשון בסלון בעוד אישתו והילדה ישנו במיטה הזוגית עד שיושמה השיטה ומאז אין קונצים וגם אם ההורים בקטע של פינוק הקטנה והבא בתור אחריה לא מאמצים את השיטה . אמרו לי שאולי היא לא אוהבת את מיטת התינוק שלה , אבל היא רק בת שנה וחודש , אז נכון שכבר המון זמן היא ישנה אצלנו במיטה בצהריים ואם היא מתעוררת לפני היא יורדת מהמיטה ובשלום אבל זה עדיין ניראה לי מסוכן , בכל מיקרה זה צאנס יקר לדעתי וגם כך אנחנו לפני בית חדש וממש אין לנו איפה לאפסן את המיטה אם גם עליה היא לא תרצה לשון . כל עצה תתקבל בברכה , אני מאוד רוצה לשון לילה שלם ...

 

[apk]

הי, אספר לך איך אנחנו נהגנו

אבל אני רוצה להקדים ולאמר שמספר הדעות איך להרדים פעוטות הוא רב, ואין דרך אחת שנכונה יותר. אני אמנם מאמינה בדרך בה בחרנו עם שירילי, ויתכן שאם להורים נוספים יהיה האומץ לנסות אותה אז גם להם היא תתאים, אבל זו רק הדרך שלנו ויש דרכים אפשריות נוספות. אני כמוך מתנגדת לשיטת 5 הדקות. בעיני השיטה הזאת לא נכונה היות שהיא מפריעה לילד ללמוד להרדם בכוחות עצמו, גוזלת שעות שינה רבות מהילד ומהוריו ונמשכת שבועות רבים. מצד שני, כמו בעלך וכמו אחיך, אני מתנגדת לכניעה לילד כי מכאן הוא לומד לתמרן את ההורים ומתחיל מעגל בלתי נגמר. לכן גם לדרך בה את נוהגת כיום, או לדרך של הורים שרצים לילד באופן מידי על כל ציוץ שלו אני מתנגדת. אז במה אני כן מאמינה? ראשית אני מאמינה שחשוב להבין מה גורם לילד להתנהג כך. מדובר בילדה בסביבות גיל שנה. בגיל הזה הילד נמצא בגיל ההפרדות הראשון - כלומר בשלב זה הוא לומד להכיר שהוא ואמא הם לא דבר אחד אלא שניים, וזה מפחיד אותו, והפחד מתעצם בלילה כשישנים במיטות ובחדרים נפרדים (מה שלדעתי בריא וחיוני גם כדי לאפשר לו התפתחות בריאה). אז מה אנחנו עשינו כששירילי הייתה בשלב הזה? כמובן שלפני השינה עשינו טקס שינה קבוע (תוכן הטקס יכול להשתנות ממשפחה למשפחה אבל חשוב שיהיה קבוע). בתום הטקס שירילי קבלה נשיקה והסבר שעכשיו זה לילה וכל אחד ישן במיטתו ונתראה שוב בבוקר, ואז כיביתי את האור והלכתי למיטתי. בלילות הראשונים בכתה הרבה זמן (משהו בין חצי שעה לשעה) בכי קשה מאוד עד שהתעייפה ונרדמה, אח"כ התעוררה מספר פעמים בלילה ובכתה בכי קשה וממושך. לבנו נצבט כששמענו את בכיה, אבילו עשינו עצמנו כלא שומעים ולא הגבנו. כעבור יומיים שלושה הבכי פחת, תוך פחות משבוע נרדמה ללא בכי כלל, וההתעורריות פחתו וגם הבכי אחריהן נהייה קצר יותר, וכעבור עוד כשבוע הבכי פסק לחלוטין. כעבור מספר חודשים כשהגיעה לשלב הנפרדות השני הספור חזר על עצמו ושוב נקטנו באותה הדרך ושוב כעבור פחות משבועיים נפתרה הבעיה. אז אני מבינה שקשה לך לשמוע את בתך בוכה אפילו 5 דקות. אבל ... לדעתי, הגעה למצב של שינה טובה שלכם ושלה ללילות שלמים, שווה מעבר של מספר לילות של כאב לב. אבל אם תבחרי בדרך הזאת עליך לעשות לעצמך קודם שטיפת מוח רצינית ולעבוד עליך היטב ולהתחייב למשימה, אחרת תשברי מוקדם מידי ולא תצליחי, כי בהחלט בימים הראשונים מדובר בבכי נוראי וקורע לב. אם תחליטי שהדרך שאני מציעה לא מתאימה לך, אז האמת שמבין הדרכים האחרות האפשריות אני אישית מעדיפה את הדרך בה אתם נוקטים כיום, אבל שוב מדובר רק בדעתי האישית

בכל דרך שתבחרו

 

[apk]

דרך אגב, למקרה של תמיהה ...

בעקבות הדרך בה גדלנו שירילי קבלה הורים יותר רגועים ופחות עייפים, והיא עצמה ילדה מאוד בריאה ומאוד מאושרת (עם קשר או בלי קשר, לא ניתן לבדוק). חוץ מזה שצריך לזכור ששינת הלילה חשובה להתפתחות הילד, לכן ככל שנגרום לו מהר יותר לישון הרבה נועיל לו יותר. אני גם מאמינה שהשיטה שלי היא השיטה שיותר מכל שיטה אחרת מפתחת אצל הילד אמון בהוריו (בטח הרבה יותר מאשר שיטת 5 הדקות). אבל שוב זו רק דעתי. אולי זה ששירילי כל כך בריאה זה דבר מולד, אולי בגלל הכלבים ואולי בגלל משהו אחר שעשינו ואותו הדבר לגבי היותה ילדה כלכך מאושרת. אבל אולי, רק אולי, הדרך בה נקטנו בקשר לשינה גם היא תרמה את חלקה לענין.

 

[apk]

גדלנו = נקטנו

 

[ב י ב ו ש]

נורא ואיום!

קשה להבין איך שיטת 600 הדקות שפיתחת "מפתחת אצל הילד אמון בהוריו". כנראה שהתכוונת שהיא מפתחת ידיעה ודאית שאמא ושאבא לא שם כשצריך, אז בשביל מה לבכות? אה, ודרך אגב יש לזה כינוי בפסיכולוגיה: "חוסר אונים נלמד". העיקר שאתם ישנים טוב בלילה.

 

[apk]

זו בדיוק הטעות

כששירילי באמת נזקקה לנו, כשהיא הייתה במצוקה אמיתית (וגם זה קרה) אז התייצבתי אצלה על השניה הראשונה בה פתחה את פיה. מכך היא למדה שאבא ואמא תמיד שם בשבילה. האמון שיש לשירילי בנו הוא ממש אמון חזק ובריא, והקשר ביננו הוא חם ואוהב. אולי גם האהבה הרבה שמלידתה ועד היום (אחרי גיל 3) היא מקבלת בלי הפסקה, אם במעשים, אם במגע ואם במילים, אבל שאותם היא מקבלת וקבלה תמיד אך ורק בשעות היום, והעובדה שבלילה היא ידעה שאנחנו שומרים עליה, אבל גם שמילה שלנו היא מילה וכשאין הצדקה אמיתית שנבוא אליה אז לא נבוא וכשיש הצדקה נתייצב מיד, זה אולי מה שפתח אצלה את האמון וזה אולי מה שהפך אותה לילדה כל כך מאושרת וכל כך מלאת בטחון בעצמה ובהוריה. ואגב ... לא ... כשעשינו את התהליך הזה ממש לא ישנו טוב בלילה, שכבנו במיטה, שמענו אותה ובכינו בשקט, אבל ידענו שמה שאנחנו עושים זה לפני הכל לטובתה. אבל אם דרכנו לא מתאימה למישהו, יש עוד מספיק דרכים טובות אחרות ושיבחר מתוכן, ברגע שיבחר דרך ויאמין בה וישדר לילד בטחון זו תהייה הדרך הטובה ביותר לאותה המשפחה

 

[Kalla]

אל תתרגשי מאלה שלוקחים מונופול

על ההורות הטובה. אמנם אני לא הייתי משתמשת בשיטה שלך, אך לדעתי את זו שמכירה את משפחתך ויודעת מה הכי מתאים לילדה ולכם. אפשר להביע דעה לכאן או לכאן אך אין אמיתות מוחלטות. לדעתי זה איום ונורא אם במשך חודשים ושנים גם ההורים וגם הילדים סובלים מחוסר שינה ומוצאים פתרונות חלקיים ולא מוצלחים עבורם (ואני לא כוללת את אלה שאותם הפתרונות דווקא כן מתאימים לאופי משפחתם). מי שמתאים לו לינה משותפת או להתעורר 10 פעמים בלילה - זכותו ויופי לו. אך מי שממש סובל מזה - עדיף למצוא שיטה שעובדת ולדבוק בה. כשהילד לומד לישון כל המשפחה הופכת לרגועה ומאושרת יותר, וה טוב לבריאות הפיזית והנפשית של כולם. לגבי השיטה שלי - העקרון היחיד שמנחה אותי הוא שאחרי שמגיעים לגיל שאפשר להתחיל לא מוצאים את הילד יותר מהמיטה אחרי שמשכיבים אותו. לאו דווקא לצאת מהחדר ואם לצאת - לזמן קצר בלבד (עד ששומעים בכי) וכל פעם להיכנס ולהגיד שעכשיו הולכים לישון ולא קמים יותר. יש לי 4 ילדים ולאף אחד מהם אין בעיות שינה מגיל צעיר מאוד. רובם למדו לישון לבד לחלוטין בלי שאצטרך להשתמש בשיטות כלשהן. רק על בן אחד השתמשתי בשיטה שתיארתי והוא ישן היום מצוין.

 

[apk]

../images/Emo51.gif

והוא שאמרתי, כל אחד ושיטתו. אני מאמינה שאם ניסיתי משהו וזה עבד טוב אצלנו, נכון הדבר שאציע את זה לאחרים. מה שאסור לי זה לאמר למישהו שאם לא ינהג בדרכי הוא עושה רע לילדו, ובאותה מידה אם אני מספרת שעשיתי דבר וזה הצליח היטב אצלנו, אז אין לאיש זכות לתקוף אותי על כך - לנו זה התאים, אולי יתאים גם לעוד מישהו ואולי לא. זה מה שנכון לשיטה שלנו ובעצם גם לכל שיטה אחרת

 

[אביטלתל]

מה ההגדרה של מצוקה אמיתית ?

ואיך את מבדילה בין בכי של מצוקה אמיתית, כהגדרתך, ובכי שאת חושבת שהוא לא מצוקה אמיתית ?

 

[apk]

זה כבר לא דבר שנתון להסבר

כאן נכנסת האינטואיציה ההורית, ולדעתי האישית אין הורה שאין לו את זה יש רק הורים שמפחדים לסמוך על עצמם (ולטעמי זה חבל מאוד)

 

[נורית מ.]

אבל האינטואיציה של comfi

מונעת ממנה לתת לילדה לבכות אפילו 10 דקות ואת הצעת לה לתת לילדה לבכות שבועיים.

 

[נורית מ.]

ועוד דבר

כאב הלב שאת מספרת שחוויתם והלב שלכם שאת מספרת שנצבט הם הם האינטואיציה ההורית הכי חזקה וחשובה ולא תאוריות חינוכיות ופסיכולוגיות שבאות מהשכל.

 

[אבושירילי]

רגע, שאלת תם

איך לגעתך ניתן לחנך את הילד שהוא לא יכול להשיג כל דברע"י בכי, כי זה מה שהוא יבין מכך שההורים נעמדים לידו כבר על היללה הראשונה שלו. אני מדגיש שמדובר רק, בבכי מתוך פינוק, שליו מדובר בדיון הזה, ולא על מצוקה אמיתית

 

[אוריון של שי]

השאלה היא - מה הילד רוצה?

האם רוצה שתתיצב אצלו בחדר או שאולי רוצה שתיישן אותו (תרים, תנדנד, תעסה וכולי...)? אם הילד רוצה שאיישן אותו ואני רק נסכנסת לחדר ואומרת "ילדון, אני כאן ושומרת עליך אבל היום אתה תרדים את עצמך" - הרי שהוא למד שלא הכל אפשר לקבל מאמא. אם רק הנוכחות שלי מספקת אותו אני אישית אשקול את המשמעות כי יכול להיות שהוא צריך ביטחון בקיום שלי כשהוא לא רואה אותי (ואני רואה את זה אצל הבנדיט שלי גם כיום בגיל 2.5) ואולי אלך על שיטת 5 דקות הפוכה (יוצאים לרגע וחוזרים ל-5 דקות, יוצאים לשני רגעים וחוזרים וכן הלאה או את שיטת ההתרחקות האיטית. כי חשוב שהילד גם יבין שאמא דואגת לצרכיו והוא יכול לסמוך עליה. אם ברור לי שזה רק קטע של 'אני אקבע לאמא איפה היא תהייה' אז אני אתן לבכות (רצף או 5 דקות? לפי מה שנח לי)

 

[נורית מ.]

לדעתי

עדיף "להעמד לידו" לפני היללה הראשונה. הרבה פעמים אנשים טוענים שבכי היא הדרך היחידה של תינוקות לתקשר לסביבה את הצרכים והרצונות שלהם וניסיוני מראה לי שבכי זה אחד הסימנים האחרונים לתקשורת. רק אחרי שהם "אמרו" בכל הדרכים האחרות שיש להם שהם רעבים, רוצים ידיים, רוצים לישון וכו' ואף אחד לא הבין הם עוברים ל"צעקות", כלומר בכי. ותינוק, לדעתי, שמתרגל לכך שמתעלמים מכל הסימנים העדינים שלו ונענים רק לבכי לומד לוותר על שאר הדרכים ומתמקד בשיטה היעילה ביותר שגילה. בכי. זה נכון לדעתי גם עם פעוטות. הם יראו הרבה סימנים לכך שהם מעדיפים בלילה לישון עם אמא ואבא אבל הרבה פעמים רצונם יכובד רק אם הם יצעקו אותו.

 

[mamma1]

well

without saying what I think about this way (which I am sure works), I must say that IT IS the 5 minutes method (which you say you are against). The only difference is that in the 5 minutes method you visit the child every few minutes, and in your method you never visited her...​

 

[comfi]

אני מסכימה איתך...

 

[apk]

לא רוצה להתווכח, אבל את ממש טועה

כל העקרון בשיטת 5 הדקות הוא שההורים כן יגיעו בסופו של דבר אל הילד, כן יגיעו אליו בתגובה לבכי אם הוא לא ירגע תוך 5 דקות. אז נכון שיש מי שיבחרו בעקרון אבל לא במינון ואולי יאפשרו לילד לא 5 דקת של בכי אלא, למשל, רבע שעה אבל בסופו של דבר יגשו אליו. בשיטה שלי אין דבר כזה, אם לא מדובר בבכי של מצוקה אמיתית (לטעמי) אז פשוט לא ניגשים אל הילד אפילו אם (לא יקרה בפועל, אבל אפשרי תיאורטית) הוא יבכה ממש כל הלילה. הדבר היחיד שמשותף לשיטת 5 הדקות ולשיטה שלי, שבשתי השיטות לא מזנקים אל הילד כבר בציוץ הבכי הראשון, ונותנים לו את הצאנס להרגע לבד. אבל בעוד שבשיטת 5 הדקות הוא מתרגל שבסופו של דבר משתלם לו להמשיך לבכות וכך בסופו של דבר לפחות אחד ההורים יגיע אליו, בשיטה שלי הילד לומד שאין לו שום רווח מהבכי ועדיף לו להפסיק לבכות. עדיין, אני חושבת שהדרך שלי היא דרכי ולא כל אחד חייב לאמץ אותה

 

[אוריון של שי]

ניסיתי את שתי השיטות

גם לתת לבכות עד להרגעה עצמית וגם 5 דקות ואני רואה בהן שיטה אחת של לתת לילד להרגע לבד עם 2 גרסאות. הטענה שבשיטת 5 הדקות הילד מקבל תמריץ להמשיך את הבכי אינה נכונה היות והוא לא מקבל את רצונו אלא רק הוכחה שההורים עוד קיימים ומודעים אליו - ההורה ניגש לילד, מפגין נוכחות ומסביר לילד מה קורה אך לא מרים אותו או "מצ'פר" אותו בכל דרך. המומחה שלפי ספרו "עבדתי" (לא ממש עבדתי - לקחתי רעיונות) טוען ששיטת הלבכות לבד ושיטת 5 הדקות הן שוות ערך למעט העובדה שבשיטת 5 הדקות (לדעתו) יש יותר סיכוי שההורה ישבר ואז היא לא תעבוד. אני אישית מעדיפה את שיטת 5 הדקות למרות ששתי השיטות השפיעו אצלינו תוך יום יומיים...

 

[lulyK]

יש לך בעיה עקרונית עם שינה משותפת?

לא הצלחתי להבין את זה מהשאלה. אם הבעיה היא רק טכנית (חוסר מקום, הבעיטות שלה בלילה, החשש שהיא תרד לבד מהמיטה הגבוהה בצהריים) אז הכל ניתן לפיתרון (למשל ע"י הוספת המזרון שהנחתם בחדר לשה, לחדר שלכם). אם המטרה היא לגרום לה לישון במיטה שלה שבחדר שלה, אז יש די הרבה שיטות חוץ מזו של ה-5 דקות (למשל השיטה שמציעה הלוחשת - אני לא בקיאה בפרטים, אבל היא לא כוללת יציאה מהחדר). אצלנו המתכון ללילות שלמים הוא דווקא כן שינה משותפת, אבל ברור שזו לא הדרך האופטימלית לכל המשפחות.