אני רוצה להתייעץ בעניין חשוב

אני רוצה להתייעץ בעניין חשוב

בנשך שנים מופנית נגדי אלימות פיסית מצד חברים בכפר שלי. בזמן האחרון יש חבר שמאיים ומאד מפחיד אותי. הייתי מתלונן למשטרה אבל הבעיה שגם אני, אולי גם בעקבות התוקפנות שלהם, נעשיתי תוקפני ואומרים לי שאנשים פוחדים ממני בכפר ואם אתלונן הם יתלוננו עליי. מה כדאי לעשות?
 
פילווסוף, מצטערת לשמוע,

נשמע מפחיד.

מה זה אלימות פיזית נגדך?...

איך אתה אלים?...

צריך הרי לשים לזה סוף?...

אולי מישהו שיתץווך לשיחה גלויה?....


שבת שלום, על אף ולמרות ועם
 
חברים בכפר

מאיימים להכות אותי ונותנים לי מכות, בדרך כלל לא רציניות ולפעמים יותר קשות אבל בלי סימנים פליליים כי לא מחזיקים בכפר שלי טיפוסים ממש אלימים. אני לפעמים זורק עליהם דברים וגם הם עלי. אמרו לי שאנשי הכפר פוחדים ממני כי אני צועק ומדבר בתוקפנות.
&nbsp
 
אני לא יודעת מה להגיד לך פילוסוף

אולי צריך לחשוב למי כדאי לפנות שיעזור אולי בשיחה עם כולכם.?....
 

אופירA

New member
מנהל
אולי אתה יכול להרגיל את עצמך במחשבות

לא להתרגש מהאיומים ולא לפחד מהם, וגם לא לפחד ממכות לא רציניות ולא פליליות.
הרי אתה יודע שאין אנשים ממש אלימים בכפר, אז תלמד את עצמך שאין צורך לפחד.

מה שכן, צריך לקבל עזרה כדי שאתה לא תזרוק חפצים ותדבר בתוקפנות ותצעק, כי אז יש סיכוי שלא יזרקו עליך, ואז לא תצטרך לפחד הרבה.
 
לפעמים האלימות יחסית רצינית

אמנם לא פלילית, וברור שאף פעם אסור אלימות גם אם היא לא ברצינות. אני חושב שהבעיה היא שאני לא יודע איך להגיב כשהם מסתכלים עלי באופן מטריד כי אני נראה מוזר ותוקפני ולכן אני נהיה תוקפני אליהם.
&nbsp
 

אופירA

New member
מנהל
כלל ברור: אם מסתכלים עליך באופן מטריד - תתעלם!

זה כלל שיפתור הרבה מהבעיה.
וזה בידיך לעשות.

מבטים אינם אלימות. אז אם הסתכלו אליך באופן מטריד לא נהגו כלפיך באלימות.
לכן קבע לך כלל - לעולם לא להגיב על מבטים מטרידים. תתעלם. אל תגיב תוקפני ואל תגיב בכלל. מותר לך להסתכל בחזרה אך לא להגיב בשום צורה אחרת.

כך לא תהיה אלים ולא תהיה תוקפני, ואז לא יתנהגו כלפיך באלימות.
 
ומה בדבר

להסתכל בחזרה בדרך תקיפה ומענישה, ולפעמים גם להגיד או לבקש לא להסתכל עלי בדרך מטרידה? אחרת זה יוצר מריבות או שהם חושבים שאני מקבל את זה ואז נהנים להציק לי.
&nbsp
 

אופירA

New member
מנהל
אני לא מסכימה כלל עם הגישה הזו

ואני חושבת שאתה יודע שגם אחרים כאן לא מסכימים עם הגישה הזו.
הכלל הוא: אנחנו לא תוקפים ולא מענישים אף אחד.
אנחנו לא מחנכים אף אחד, גם אם הוא לא בסדר.
בפרט כש"חטאו" הוא שהוא "מסתכל עלי".
התחושה הטורדנית היא שלך, ובה אתה צריך לטפל ולא הוא. אינך צריך להעניש אותו על כך שלך יש תחושה טורדנית ממבטיו.
וגם אם אדם באמת מציק לנו בכוונה, אין סיבה להגיב אליו בתוקפנות.

אם מישהו מציק לי, ובכל מצב שמציק לי (ויש כאלו גם לי!) - אני מדברת על כך עם ער"ן, עם פסיכולוג, עם חברה טובה. לא מגיבה למציק בתוקפנות.
זה לא חכם להגיב בתוקפנות כלפי המציק.
ובפרט כשאלו שמציקים לך הם לא אנשים ברמה נפשית גבוהה. הם ילדותיים ובעייתיים.

תעזור לעצמך, ואל תחנך את הזולת.
כי אם הוא לא עשה את זה בכוונה, אז אתה סתם תוקפן כלפיו כשאתה מבקש ממנו להפסיק. ואם הוא עשה את זה בכוונה להציק, אז לא עוזר שאומרים לו להפסיק...
רוב האנשים לא עושים את זה בכוונה, גם אם אתה מרגיש שהם עושים בכוונה.
 
התחושה לא שלי

באמת מטרידים אותי, אני לא יודע למה הם עושים את זה ואני לא זקוק לשום טיפול. אני לא מנסה לחנך, אני מנסה להתגונן. אני מרגיש שמזלזלים בי ומתייחסים אלי לא נכון ולכן אני נלחם.
&nbsp
 
למעלה