אני רווקה, אני דתיה, אני בת 35

[אניל1]

אני רווקה, אני דתיה, אני בת 35

התקפי העצבות והרצון להנשא מגיעים בגלים. האם זה אומר שאני לא כ"כ רוצה להנשא? (גם בזה אני לא כ"כ בטוחה) בקיצור: אני אחת בסדר כזו, אני ניראת בסדר, יש לי ידידים, יש לי עבודה בסדר, אז מה הבעיה שלי? התקפיי החרדה והרצון העז להנשא באים בתקופות שאני שומעת על חברה/קרובת משפחה שנישאת. עכשיו ערב יום העצמאות, יש לי הצעות שונות לבילוי אך שום דבר לא מלהיב אותי. אני רוצה ללכת לבמות של הילדים עם הילדים שלי...בעצם אין לי ילדים. אני שנים באותה נקודה, עצוב לי!!!!

 

[riki23]

שלום

המצב שאת מתארת לא אומר כלום, אני חושבת שפשוט לא פגשת אדם ראוי, ברגע שתפגשי אותו, תרגישי , לא היו לך פחדים וחרדות. בהצלחה

 

[אופירA]

ככל שאת מתבגרת,

כך קשה יותר להינשא, משום שאישיותך הולכת ונבנית. הרבה יותר קל להתחיל חיים משותפים כשאישיותך ואישיותו של בן הזוג עדיין צעירה ופחות מורכבת, ולהיבנות ביחד. אולי מכאן החרדה והעצב. ככל שאת מתבגרת, גם הרצון לגדל ילדים הולך וגדל. כך שעם כל הקושי - והקושי אמיתי - תצטרכי להיות נחושה בדעתך להצליח להתחתן, להאמין שהנישואין ייטיבו את איכות חייך ולעשות פרוייקט השתדלות רציני, עד להשגת המטרה.

 

[גרא.]

אניל1,יש הבדל בתחושה ובהרגשה

הכללית,אם הרצון להנשא,נובע בגלל הצורך האישי שלך שיהיו לך ילדים,לבין התחושה של הלחץ החברתי, הסביבתי, המשפחתי להנשא, להנשא,להנשא..רצון שעולה בכל פעם שאת שומעת על חברה/קרובת משפחה שנישאת, את מרגישה מן הסתם צביטה בלב. למה היא כן ואני לא? מאד לא הוגן,ויש גם סיכון בנסיון לתת לך אינטרפטציה תקפה מדוע אינך כבר נשואה,עם כמה ילדים קטנים שאיתם יכולת ללכת לבמות של יום העצמאות..אגב, מפורומים אחרים עולה שזה לא היה השנה תענוג כל כך גדול..ובוודאי מאד מתיש.לומר לך את הקלישאה הישנה "לכל מכתש יש עלי..או לכל סיר יש מכסה"...זה לא רציני.וודאי גם לא הוגן.השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך בכל פעם שאת מרגישה כפי שתארת כאן בפנייה.מה באמת את רוצה לעשות עם חייך..מהם הצפיות שלך מעצמך,ומהו המחיר שאת מוכנה לשלם בכדי לרדת מעט מעץ הצפיות..יש לך הצעות לבילוי,אך שום דבר לא מלהיב אותך...מה יגרום לך לצאת מגדרך? מה יגרום לך להתלהם? להשתוקק? להרגיש את אותו קליק שאת מן הסתם כל כך הרבה זמן מחפשת.את בוודאי מבינה ששעון הזמן הביולוגי מתקתק..ואז,עוד מעט קט,מה יהיה?

 

[אניל1]

מוכנה לשלם רבות

יש לי אקס שאנו בקשר טוב עד היום, יוצאים ומבלים, מסתדרים... כל עוד זה ברמה הקלילה של בילוי, ברגע שזה הרצונות שלי מול שלו..מיד מתלקחת מריבה. ניסנו להגיע לפשרה, אך אנו בקשר שנים, והמצב נשאר כפי שהוא. אני יצאתי עם מ-א-ו-ת בחורים, היו לי קשרים ארוכים אך שום קשר לא היה לחתונה(אני לא מצטערת על אף החלטה שעשיתי) האקס הזה, הקשר המיני איתו היה רדוד. ברגעי משבר אני אפילו חושבת על מיסוד הקשר איתו. העיקר שיהיו ילדים אתה יודע...השעון הביולוגי. תודה על תגובתך.

 

[גרא.]

אניל1,כפי שאפשר להבין,את כנראה ..

מאד בררנית,ויש לך דרישות שאיש מבין מ-א-ו-ת הבחורים שהכרת,לא התאים לתבנית שיש לך ,כנראה לגבי החתן הראוי לך..משום כך,דווקא משום כך הפשרה שלך עם עצמך לגבי אותו אקס עם הקשר המיני הרדוד, בטווח הארוך,אם וכאשר יהיו לך ילדים,עלולה להיות בעוכרייך.להתחתן רק בשביל לעשות ילדים,היום זה ממש לא נחוץ.נסי למשל להכנס לפורום של אמהות חד הוריות מבחירה.תיווכחי לדעת שיש נשים רבות,הבוחרות מרצונן לגדל ילד/ים ללא אב.

 

[כי19]

את חייבת ללכת לפסיכולוג טוב שידע

להסביר לך היכן בדיוק את תקועה ולמה לא הולך לך בשעה שאת מעונינת ולתת לך יד כדי להגיע להחלטה מי הוא זה שיזכה בך,אז קדימה אל תתני להססנות לשלוט בך את צריכה להתקדם מבחינה זו