לבלוע כדורים טריגר
להיות שם גמורה,רק מאוחר מידי אומרים,ואז יש לך נזק,נזק שאני עשיתי ולא ממש אחפת לי,לא ממש אני מרגישה שזה משנה לי,קראתי לעזרה,אני אולי אמרתי גם פה,אולי חשבתי שמישהו יעזור לי לעשות משהו,אבל כלום לא קורה ,לא איתי,לא אם החיים שלי, אני חושבת מחשבות של מוות,זה כנירה מי ומה שאני,ככה אני חייה, חצי מסטולית עוד מאתמול, הרגשה שהיה בה שקט,ונימשכת כך, ישנה וקמה וצמה כבר היום השלישי, רק קצט מים,וקצט נס קפה ואני רושמת כי עצוב לי,עצוב לי מידי,את עזעקה שלי לא יכולים לישמוע,כל הזמן פרומויים לדבר גדול שיבו,אני לא מרגישה טוב. ואולי אני בכיינית ואולי אני מרחמת אל עצמי ואולי ואולי ואולי וכל זה,כל החבילה הזאת מישהו יכול לקחת ממני ולערוג אותי, לגמור כבר את הכל,כי לי כבר אין כוח,אין לי יותר כוחות. לא מעמינה שבאמת אפשר לאהוב מפלצת כמוני,לא מעמינה שאני יוכל עוד לסרוד,לא מעמינה שאני ישאר ככה קצט קצט ליפנאי שכל הבוץ תתביע אותי,קצט קצט ליפנאי שהאדמה תכסה אותי בחול,וסדין לבן,רחצה לגופה של עצמות,ומי באמת יבו לקבר שלי? אבא שלי? אחותי? אחי? למי זה כבר ישנה? הילדים שלי ישכחו אותי,כולם ישכחו.....