אני עכשיו שלושה שבועות אחרי הפלה

[פורטופינו]

אני עכשיו שלושה שבועות אחרי הפלה

בשבוע 9 לא נצפה דופק..העובר היה מת...אחרי שבוע (רצו לוודא שאין טעות) עברתי גרידה. לא היה נורא כ"כ מבחינה פיזית, להפתעתי הרבה. לפני כשבוע הרגשתי כאבי מחזור חזקים ועשיתי בדיקת ביוץ שיצאה חיובית (אני מזכירה - זה היה שבועיים אחרי הגרידה..). נורא שמחתי במובן הזה שכנראה הגוף שלי חזר לעצמו והכל מתפקד כרגיל...אחר כך חשבתי שאולי היא יצאה חיובית בגלל שאריות של ההריון הקודם...אין לי מושג! עכשיו - השאלה שלי: הרופא אמר לי שאני לא צריכה לחכות בכלל ומיד להתחיל לנסות. זה היה נשמע לי קצת מוזר, אבל הוא ממש התעקש וחזר על זה שוב ושוב, שאין מניעה שאני אתחיל לנסות שוב מיד. אני עכשיו כנראה מבייצת...מצד אחד אני רוצה להיכנס כמה שיותר מהר להריון...מצד שני -אני מפחדת. למרות מה שהוא אמר- זה מפחיד אותי לנסות שוב כ"כ מהר..מצד שלישי - מה? אני אלך לקנות קונדומים עכשיו? מה אתן אומרות? אני אשמח לדעות בעניין...מה אתן עשיתן? נמנעתן? חיכיתן? זרמתן? סליחה על האורך...

 

[ריק היחידה]

זה בדיוק ההתלבטות שלי כרגע..

4 ימים אחרי הפלה שלישית והרופא אמר שעליי להכנס להריון בהקדם כי אין לי עוד הרבה זמן אבל מצד שני- לעשות קודם בירורים כדי לדעת מדוע ומה קרה שאיבדתי 3 עוברים מאותה סיבה... אז עכשיו אני אומרת שאם יש סיכוי שזה יקרה חלילה שוב אני מעדיפה לקחת גלולות ומצד שני מתה להריון תקין ולהחזיק תינוק בריא בזרועותיי אבל פוחדת בטרוף!!! פשוט לא יודעת מה לעשות. כל אחד אומר לא להתייאש אבל אני מתה מפחד.

 

[down under1]

Hey Portopino,

I’m sorry for your loss! As to your question; how do you feel? Are you ready mentally to deal with another pregnancy? Physically there is no problem with another pregnancy strait after but maybe you wish to have some time off? I didn’t wait last time and I don’t think I will this time too. I know it is silly but I want a baby! You should go with what you feel. Good luck Down under

 

[פופקורני]

הי פורטופינו - גם אני..

כמה שזה קרוב אליי.... אני בדיוק בנעליים שלך. לפני שלושה שבועות הייתי בשבוע 11. עד אז הכל היה תקין. בבדיקה שגרתית לא נצפה דופק. הייתי בהלם. כעבור שבוע וחצי עברתי גרידה. הרופא שלי אמר שאוכל לחזור ולחדש נסיונות להכנס להריון מיד אחרי המחזור השני. החישוב הוא:- הגרידה נחשבת למחזור ראשון והמחזור שיבוא אחריה הוא המחזור השני. בררתי גם באינטרנט בפורומים שעונים בהם רופאים וקיבלתי אותה תשובה. אישית - זה נראה לי מהיר מדי. גם אני מ-מ-ש כמוך ונורא רוצה כבר למלא את החלל שנוצר (ברחם וגם בלב) בהריון חדש והפעם גם מוצלח. אבל נראה לי שלמרות שאנחנו מרגישות פיזית טוב, הגרידה שבוצעה ברם שלנו היא לא "סתם" משהו, והגוף צריך את הזמן שלו להחלמה והתחזקות. בקיצור החלטתי לנסות שוב רק אחרי המחזור השלישי.(אני מקווה שזה יהיה בערך חודשיים אחרי הגרידה ולא יתעכב יותר). שמעתי מבנות אחרות שהן בחרו אפילו הפסקות יותר ארוכות. כמובן שאני מאוד מקווה שהמחזור השני יגיע במהרה ויחזור להיות מסודר. כי לצערי, שמעתי על מקרים, שכמו אחרי לידה, המחזור חוזר אחרי המון זמן וגם לא סדיר. המון בריאות והצלחה לכולנו בהריונות הבאים. אאאאאמממממןןןןן !!!!!

 

[anaphase]

אספר לך את סיפורי

את הגרידה הראשונה עברתי בשבוע 9 לאחר שהעובר הפסיק להתפתח. לאחר 3 שבועות הגעתי לרופא המשפחה לבדיקה, ולשאלתי מתי חוזר המחזור הוא ענה שעל פי האולטרסאונד אני צריכה לקבל עוד שבועיים או לעשות בדיקת הריון. עברו להם שבועיים ושוב היו לי שני פסים על המקל (וזה היה ממש ממש לא מתוכנן). האושר החטוף שלי נגמר תוך 10 ימים עם הפלה נוראית שהתחילה טבעי ונגמרה תוך כדי איבוד דם מסיבי בגרידת חירום באמצע הלילה. אף אחד לא נזף בי באמת, אבל מכל הרופאים שפגשתי קיבלתי את ההרגשה שהייתי צריכה לחכות, לפחות מחזור אחד. הכל היה יותר מדי לרחם שלי, ובסיכומו של הטייפון נשארתי עם בטן ריקה ושתי גרידות במרחק 7 שבועות זו מזו. אז זה לא שאני אומרת לך לא לנסות. ואולי יש רופאים שיגידו לך לא לחכות. אבל אם יש אפילו אפשרות קלושה שיעבור עלייך מה שעבר עלי, אני ממליצה לך לחכות עוד חודש אחד וזהו. מאחלת לך המון הצלחה והריון חדש במהרה!

 

[פורטופינו]

אוף..אני ממש מיואשת...

 

[פופקורני]

רגע רגע

הי יקרה, מקווה שקראת את הודעתי. למרות שהוספתי אותה בטעות לא לפי התור... האם קראת אותה? אני כ"כ מזדהה איתך. מחבקת אותך. תהיי חזקה. גם אני לוקחת נשימה ארוכה ארוכה כל פעם כדי לא להתייאש. אבל באמת נראה לי שהפעם אנחנו צריכות להיות סבלניות ולתת לגוף קצת את הזמן שלו.

 

[anaphase]

היי לא להתיאש ../images/Emo24.gif

קודם כל, את יכולה גם לנסות ולסמוך על הגוף שלך שאם זה מתאים לו, אז הפעם ההריון יחזיק. לא כל סיפור כזה נגמר כמו אצלי. ואם את מחליטה לחכות - מדובר באמת בחודש אחד. קחי את זה כזמן מנוחה. תחשבי על דברים "כיפיים" שאת יכולה לעשות כי את לא בהריון (נגיד כמו קפה או משהו כזה) ותראי איך חודש יעבור לך צ'יק צ'ק. מאחלת לך באמת, הריון מהר מהר.

 

[פורטופינו]

זה בעיה..

אני כל הזמן אוכלת..אני מרשה לעצמי כי אני מרחמת על עצמי, ואני מרגישה צורך לפצות את עצמי..ואני משמינה..עליתי כבר 4 ק"ג בשבועיים!!!! אני שונאת את עצמי ואת הצורה החדשה שלי...בקיצור...גועל.. אף אחת מהחברות שלי לא מבינה אותי, כי הן לא חוו דבר כזה. אמא שלי אומרת שאני מגזימה בתגובה שלי...לא יודעת..אולי...

 

[ThiopenTal]

סליחה שאני מתערב

אני משתדל במצבים של דילמות להסתכל על כל הספקטרום. תיאורטית ומעשית, אין שום מניעה להכנס להריון בשלב שאת נמצאת בו (כלומר, היום) ובעוד כך וכך חודשים להגיע למטרה שאת כ"כ רוצה אבל את צריכה לשאול את עצמך וסלחי לי שאני מטיח את זה בפנייך בצורה כ"כ גסה, אבל נראה לי שעדיף שזה ייעשה וירטואלית מאשר ע"י המציאות המרה: האם את מסוגלת במקרה הרע ביותר, להתמודד בתקופה כ"כ קצרה, חו"ח ! עם אובדן נוסף ? אם את מוכנה לקחת את הצ'אנס בימים רגישים אלו - לכי על זה בשתי ידיים !

באשר תחליטי - בהצלחה

 

[hadva04]

הריון

שלום לך! אם תישאלי אותי, אז לא הייתי מחכה כלל, מפני שאת רוצה ילד ואם הרופאהחליט שמותר לך אז למה לחכות?

 

[happy]

אני יכולה לספר מנסיוני

אחרי הגרידה שעברתי בשבוע 22 הרופא שלי אמר שאם אני מוכנה נפשית אין שום בעיה לנסות ולהכנס להריון מיד. אישית חיכית מחזור אחד ואז עבדנו על הנושא בכל המרץ. אחרי 5 חודשים נכנסתי שוב להריון אך לא היה בו דופק. שוב עברתי גרידה ושוב הרופא אמר אם את מוכנה נפשית יאללה למרוץ. וזה בדיוק מה שעשינו ואכן אחרי 2 מחזורים נכנסתי להריון עם ליהי. מה שרציתי לומר שאני מאמינה בלקפוץ למים.

 

[פורטופינו]

ולא מתת מפחד??

אני כל הזמן חושבת שאם זה יצליח ואני אהיה שוב בהריון, אני אהיה כל הזמן בלחץ, ואדאג כל הזמן...איך מתמודדים עם זה? טוב - דיה לצרה בשעתה!!!! בכל מקרה - תודה על ההתיחחסות...אני שמחה שהצליח לך ואתם כבר אחרי... אני חושבת שאני אתחיל לנסות..אין לי סבלנות לחכות ונראה לי שלהתמודד עם זה באמת - זה רק על ידי שזה יקרה שוב...

 

[mabb1]

אותו סיפור עם סוף טוב

לאחר שנב וחודשיים של נסיונות נכנסתי להריון. בשבוע 7 הפלתי....באותו החודש נכנסתי להריון מבלי להמתין למחזור. הבן שלי כבר כמעט בן 7 חודשים.

 

[aniram]

כל כך מזדהה איתך! זקוקה גם לעצה|עזר

פורטופינו, את לא תאמיני אבל נכנסתי לפורום היום בדיוק מאותה סיבה - אני לא יודעת מה לעשות!!! מצד אחד - פחד נוראי שזה יקרה שוב, חשש מחרדות אינסופיות. מצד שני בעלי מאוד רוצה הוא מאמין שזה יעזור לי להתמודד עם מה שקרה (שבוע 15 - בלי דופק, זה קרה לפני חודשיים). גם לי הרופאים אמרו לא לחכות (גם רופא משפחה שהתפרצתי אצלו בבכי, וגם רופא נשים). אבל במקרה שלי נכון להיום אני לא יודעת מה אני רוצה. אולי זה נורא להגיד - אבל אני לא יודעת אם אני רוצה הריון עכשיו, אם אני מסוגלת להתמודד עם מה שחס וחלילה יכול לקרות. זה ירסק אותי לגמרי נראה לי. כך שפיזית אני כנראה מוכנה, נפשית - הרעיון עצמו משתק אותי מרוב הפחד. האם במצב כזה אפשר בכלל לעשות ילדים. בעלי סבור שדווקא כן - כי זה מה שיסלק את המצב הזה (באמצ קרנתי מרוב האושר כשהייתי בהריון). לא יודעת, לא יודעת. אני מאוד אשמח לתגובה, בעצם בגלל זה אני גם כותבת כאן. (מקווה רק שהוספתי את ההודעה במקום הנכון). אני. תודה.

 

[happy]

בטח שמתתי מפחד

כל ההריון של ליהי היה מלחיץ מאוד. שיקשקתי כל בדיקה. ספרתי את הדקות עד שליהי נולדה. אני לא חושבת שאם היתי מחכה יותר אז ההריון היה נפשית קל יותר. לצערי אני חושבת שגם ההריון הבא יהיה מלחיץ עבורי. יקירה לכשיגיע הרגע אנחנו פה לחבק ותלמוך ולעבור איתך יד ביד בדיקה בדיקה. נשיקות