אני עומדת להשתגע ... כל מלה תעזור

אני עומדת להשתגע ... כל מלה תעזור

שבת שלום ומועדים לשמחה, מבקשת בעצתכם המומחים .... ים שלי בן שנתיים ותשעה חודשים מאובחן כבר שנה כ P.D.D NOS עי' דר גל מאירי פסיכאיטר מסורוקה. נמצא מפברואר בגן טיפולי באילת שנמצא בתוך המכון להתפתחות הילד. זו המסגרת היחידה לגיל טרום משרד החינוך. במהלך השנה בהרבה עבודה בגן ובבית ים עשה צעדים ענקיים. יש לו קשר עין כמעט מוחלט, הוא מגיב היטב לשמו, למד להצביע על חפצים כשנשאל לגביהם (גם כאשר יש ספר סגור ואני שואלת איפה נמצא ... הוא ידפדף עד שימצא)הוא מסוגל להמתין לתורו בצורה טובה ומנומסת , יש ניצנים של משחק משותף אבל רק בבנית קוביות (במספר מקרים שיתף פעולה בצורה שכל אחד שם בתורו קוביה). לים יש אח תאום יחד הם יכולים לצחוק, הוא יודע לבקש ממנו להפעיל עבורו את המחשב , הוא מאד אינטרקטיבי עם המחשב ואחיו יודע מה מצחיק אותו ולא פעם הם יושבים יחד וצוחקים מול המסך.( האם ניתן להגדיר זאת כסוג של תקשורת?). ים כל היום מלמל צלילים והברות , אומר את המלים עוד, די,ועושה ג'סטות כמעט לכל דבר שלימדתי אותו. אז מה הבעיה?????? אז ככה, השנה בגן של ים יש קבוצה של 12 ילדים מהם 3 בספקטרום והשאר C.P במצבים שונים , ילדים עם פיגור ועוד מספר תסמונות שאני לא יודעת מהן, בקיצור כל ילד מקסים ככל שיהיה בעל לקויות מסוג אחר. בניגוד לשנה הקודמת בה ים היה רץ בבקר לגן באושר השנה הוא מסרב ללכת לגן , כבר כשמתקרבים לאיזור הגן הוא בוכה , אני צריכה להרים אותו על הידיים כדי להכניס אותו לחצר הגן , הפרידות קשות והוא פחות שמח לטעמי. (4 אנשי צוות הם משנה קודמת ו3 חדשים - בין המטפלים יש לו מרפאה בעיסוק חדשה)הגננת טוענת שהכל פרי דמיוני כיון שהוא מתפקד נהדר בגן . האינטואציה שלי זועקת לילד לא טוב !!!! כשאני לוקחת את גל התאום של ים לגן שלו (כיתת בוגרים במעון ויצו) ים מסרב לצאת משם , הוא כל כך מאושר שם ... ניסיתי לקחת אותו לא רק לביקור חטוף אלא לשעתים ראשונות של הבוקר והיה קשה מאד לנתק אותו מהמקום... הוא שיחק בקוביות עם הילדים האחרים , הוא שיחק בחצר במתקנים והיה דיי לבד אבל... ראיתי כי רוב הילדים עדין לא יוצרים משחק משותף... מה לדעתכם כדאי לעשות... האם ללכת על האינטואציה שלי ולהעביר אותו למסגרת רגילה ולמצוא סייעת לתיווך? להשאיר בגן שבו אין לו מקור חיקוי טוב אבל המטפלים נמצאים במקום וכאילו הגן מתכוונן לטיפול בו ? את הקלינאית תקשורת (שלטעמי לא עושה איתו כלום) והמרפאה בעיסוק אני יכולה לתת לו אחה"צ , את הפסיכולוגית המלווה גם ככה הוא פוגש בשעה 15:00 . אנחנו גרים באילת ואין מסגרות אחרות .... תודה מקרב הלב למי שהגיע עד כאן וזה היה ארוך ומבולבל ונתן את עצתו... אריאלי
 

קרן ט

New member
שאלה קשה- ממש קשה

מה לעשות? אין לי מושג. אני הייתי הולכת עם תחושת הבטן, למרות שהנושא מאוד מורכב . אל תוציאו מההגן עד שתמצאו סייעת טובה ומתאימה שזו גם משימה לא פשוטה.
 

imashelo

New member
מהנתונים שהצגת, נראה לי

שהנה מקרה נדיר בו התשובה די קלה וברורה. אם מצד אחד הוא מאושר בגן הרגיל ויש באפשרותך לתת לו סייעת בבקרים וטיפולים אחה"צ, ומצד שני הוא לא יוצא נשכר מהגן הטיפולי - אז להעביר לגן הרגיל. אם גם האינטואיציה מצדדת - בטח ובטח. חשוב שהוא מרגיש שם שמח ובטוח. אם הוא שיחק לבד זה כנראה ממילא קורה גם בגן הטיפולי, ובגן הרגיל תהיה מי שכל תפקידה לסייע לו להתחבר ויהיה גם אל מי (להתחבר). שתהיה שבת נהדרת
 

ריקי 04

New member
מצטרפת לכך שהתשובה די פשוטה

ובסופו של דבר זה שיקול כספי - אבל אם את יכולה - אז גן רגיל עם סייעת, לפחות כדי לדעת שניסית. פעמים רבות זה הולך מצויין, ואם את משלימה את הטיפולים הנדרשים אחה"צ (גם קלינאית, כי הוא עדיין לא ממש מדבר) - אז הילד לא יפגע, ויתכן ויצא מאד נשכר מהשינוי. בכל מקרה, בגלל שהגן המיוחד הוא המסגרת היחידה באזורכם - תמיד עדיף לא לטרוק דלתות, כדי שאם בכל זאת תרצי לחזור - תוכלי. בהצלחה.
 
שלום ובוקר טוב,

שאלה בהחלט קשה, ואני חושבת שלא יהיה נכון לתת תשובה חד משמעית מבלי להכיר את הילד והתפקוד שלו בגן ומחוץ לגן. אז ננסה להתייחס באופן מאד תיאורטי, כשברור שבשביל לעשות החלטה צריך לבנות מאזניים, ולנסות לראות איזו מסגרת מקבלת יותר נקודות זכות. לשאלתך הראשונה- שניים שיושבים וצוחקים ביחד מול המסך זו לא בדיוק תקשורת. אבל בהחלט ניתן לראות התייחסות לסביבה, ולמה שקורה לאחיו, ורצון לחקות התנהגויות שזה נפלא. בכלל את מתארת ילד עם פוטנציאל התקדמות, שעשה דרך מאד משמעותית, ולמרות שתמיד יש עוד דרך ארוכה קדימה, בהחלט משתמע שיש עם מי לעבוד. כל החלטה שתקחי היא בעצם משחק פוקר, ואף פעם לא תדעי אם זו היתה ההחלטה הטובה יותר, ואיפה הוא היה מתקדם יותר. אבל לפעמים צריך לקחת החלטות גם אם הן איננה קלות. קחי בחשבון שבמסגרת רגילה, בעצם כל התמיכה והריפוד שהילד צריך, כולל ארגון הטיפולים ומתאם השילוב, הוא על כתפייך. זהו עול כבד כלכלית, וכמובן צריך זמן ואנרגיות. לפעמים כשמתאפשר לקחת עול כזה , אנחנו בהחלט רואים פירות מבורכים.. ולפעמים לא. הפלוס הגדול במסגרת קטנה שבעצם הכל נמצא בתוך המסגרת. אבל כמובן היא חייבת להוכיח התקדמות והתפתחות של הילד כי אחרת מה עשינו... בקיצור- לנסות לבנות מאזניים. ולא לבד.. חשוב לעשות חשיבה משותפת אולי אם איש מקצוע שדעותיו מקובלות עליך.. המון בהצלחה, רונית ולגרין קלינאית תקשורת
 

vered73

New member
מקווה שלא תכעסי שלא אגיד מה שאת רוצ

רוצה לשמוע... (כך נראה לי) אני מיעצת - בראש ובראשונה, להכניס את ים ראשון לגן. ולא את אחיו. כך ימנע מצב של תחושת תסכול מצד הילד ש"אתה לא שייך לכאן". שנית חשוב שתזכרי שלכל ילד באשר הוא, אוטיסט או לא בכל דרגה בספקטרום או בנורמה, יש לעיתים קשיים בפרידה בבוקר, ולאחר מכן הילד מתפקד נהדר. זה יכול לבוא בגלים, בצורה קשה, או כמעט ולא. (אצלנו זה גם אצל הקטן שבוכה במהלך דקות ארוכות בסשן הראשון בטיפול בגן, וגם אצל הגדול שהוא בן 5 שיכול לשבת כל כך אומלל שלגננת כואב הלב אבל בן רגע אפשר לרתום אותו למשחק חברתי) . נכון שהילד שלך מתחיל קשר חברתי, אבל אין להשוות קשר עם אח (ועוד מבטן ומלידה) אל חברים בגן, שיש להם רתיעה אל השונה מהם. (כך אלו ילדים). אני יכולה לספר לך שיש לי אחיינית בת פחות משנתיים שמשחקת עם ילדים גדולים יותר בשיתוף פעולה רב שגם אינו אופייני לגילה. כך לפי התרשמותי מדבריך, ים צעיר מאד ומסגרת טיפולית יכולה לתרום לו יותר בשלב זה. אם היה בן 4 הייתי מתלבטת (לו היה בני) מעט יותר (במידה והיה לו משחק דמיוני, אבל אני הרי אמא ולא אשת מקצוע). אולם בגיל זה עליך להעניק לו טיפול מקצועי, וטיפול מסוג זה ניתן בגן המיוחד. בבית את תמיד יכולה להוסיף. בואי נגיד כך: סתם לא ימליצו להשאיר את הילד בגן. מה אכפת להם, פחות עבודה. נכון? עדיף שיהיה מס' 1 בתפקוד בגן מיוחד מאשר אחרון בגן רגיל. אין כאב רב יותר מאשר לראות את הילד שלך OUTSIDER. אל תשכחי שהתאום ילד אחר ואולי לא יוכל להתיחס לאחיו כפי שהוא מתיחס אליו בבית כי רכש לו כבר חברים. (ובכלל רבים ממליצים על הפרדת תאומים בגן) בנוסף כדבר אחרון חשוב לזכור, שהרגשות של החמלה עושים את שלהם, ולעיתים מגיעים במסכה של אינטואיציה, אבל למעשה, מדובר פעמים רבות בקושי שלנו לראות ילד אחד במסגרת רגילה (מי כמוני יודעת, ועוד יש לי 2!) וילד אחר במסגרת של ילדים נכים. כל קושי של הילד שלנו קשה כפליים, ואנו תמיד עוצרים בנקודת זמן אחת של כאב ומשליכים אותה על דברים רבים. שנה טובה, שנת אושר, אור, עשיה ואהבה רבה, בין הורים לילדיהם, בין ילדינו אלינו, ובעיקר בינינו לבין עצמנו.
 
כועסת ? ממש לא אפילו שמחה...

שמחה שענית לי מרחשי ליבך וכפי שנראה לך באמת... חשוב לי לשמוע דעות לכאן ולכאן ... . אני מורידה את ים ראשון בגן בבקר ורק אחר כך את גל אבל היו לי נסיונות שעשיתי לראות איך הוא בגן של גל . לים לא טוב לא בלל קשי פרידה כיון שהוא נפרד ממני במקומות אחרים בשמחה. גם לפני טיפולים כשאני מכניסה אותו לחדר ויוצאת . גם כשהוא נשאר עם ביביסיטר . אני לא חושבת שיש לו מקור חיקוי טוב בגן כיון שהוא הכי גדול בגיל וביכולות ורוב הילדים בגן הם בעלי מוגבלויות רבות ואינם מדברים. אין אף ילד מדבר בגן!!! אבל בכל מקרה תודה שעניתלי והארת את עיני שבוע טוב אריאלי
 

אמא יעל

New member
האם הוא רוצה להיות עם אחיו?

האם הקושי הוא בפרידה מהאח? לי נראה די ברור שהוא סובל דוקא בגלל שהתקדם ונעשה יותר מודע לסביבה. זה גם קרה לילד שלי. ככל שהוא יותר מודע למה שקורה, יותר קשה לו להתמודד. צריך לבדוק אם הסיבה שטוב לו בגן של התאום היא שהתאום נמצא בו. בכל מקרה, אם תחליטי לשלב, תצטרכי למצוא לו מטפלים חדשים לכל תחום (תקשורת, ריפוי בעיסוק וכיוב) כך שתהיה לו תקופת הסתגלות שעלולה לגרום לנסיגה. אני בעד שילוב (הילד שלי משולב) ועוד יותר - אני בעד אינטואיציה אימהית. גם אם לא שילוב בגן של האח, כדאי לבדוק מה לא טוב עכשיו ולנסות לשפר, ומיד. אולי להישאר איתו יותר זמן בהתחלה ולספר לו סיפור לפני הפרידה? לילד שלי זה מאד עזר. אולי לחבר אותו לדמות חמה בגן לפני הפרידה? אבל זה לא מספיק לפתור את הפרידה אם בסך הכל לא טוב לו שם. נסי לנתח את התמונה.
 

אמאלה 1

New member
אני באופן עקרוני בעד שילוב

במיוחד שהמדובר הוא בגן טיפולי ולא תקשורתי. האם הצוות בגן הנוכחי מספיק מיומן לגבי PDD כך שיכול ממש לסייע לו? בנוסף - לדעתי נושא החיקוי והאינטראקציה עם ילדים נורמטיביים הינו מנוף להתקדמות שאין כמותו. את גם מתארת שהוא הכי גדול בגן ואף אחד לא מדבר. איך יוכל להתקדם בצד התקשורתי? אבל - כפי שכבר נכתב כאן השילוב בגן רגיל דורש משאבים כלכליים רבים וכן משאבי זמן. יש טעם לשלבו עם סייעת טובה שתקבל הדרכה צמודה, כך שיוכל להפיק את המקסימום משהותו בחברת ילדים. וכמובן שיקבל טיפול מקלינאית ומרפאה בעיסוק אחה"צ. אם הוא יהיה במסגרת רגילה - תוכלי לקבל שעות אלו ע"ח המכון להתפתחות הילד. יש גם מקום לשקול האם כדאי לשלבו בגן של התאום, או בגן אחר. ייתכן וכדאי להפרידם על מנת לתת לכל אחד מהם את ההזדמנות להתפתח באופן עצמאי, ובלי השוואות לאחיו. אין לי ממש תובנות לגבי זה. עוד משהו שאני ממליצה בחום - כדאי לקחת עזרה אחה"צ בתיווך בינו לבין אחיו - ייתכן שהדרכת הורים תספיק, כך שאת תוכלי לתווך את האינטראקציה ביניהם. יש לו הזדמנות יום יומית אחה"צ לשילוב בבית עם אחיו התאום - כדאי לנצל זאת ולהפיק את המקסימום ממנה.
 

ריקי 04

New member
התאומים שלי ביחד בגן

יש לזה יתרונות וחסרונות היתרונות: זה נורא נוח... ובשלב הזה אני עדיין מעוניינת ב"ביחד", וממש לא מחפשת את ההפרדה. יש לציין שהם בן ובת וזה מאד עוזר "לחלק" ביניהם את הילדים בגן (וגם את תחומי העניין...). וגם עוזר לאחה"צ (אליו - מזמינים בנים. אליה - בנות. ורק ככה אפשר להתעקש שהן ילכו לשחק לבד). החסרונות: היא נחשפת יותר לקשיים שלו, ולמה הילדים בגן אומרים... בסה"כ הם על הכיפאק, אבל היו כמה נקודות בעיתייות לקראת סוף שנה שעברה. היא בורחת מתחומים בהם הוא חזק (קריאה וכתיבה בעיקר. הוא קורא מגיל שנתיים, היא- בת 6, לא יודעת לזהות את כל האותיות. מבחינתה - זה השטח שלו, עד עכשיו זה לא הפריע לי - אבל כיתה א' בפתח, וחברה שלה כבר כותבת משפטים בסיסיים. היא - רק את השם). הם ביחד בגן מגיל שלוש. בהתחלה לא היה הרבה "ביחד". הוא לא הגיב אליה, והיא לא היתה הפרטנר הכי מתאים... היו ילדות אחרות בגן שהתאימו מאד, לחסרונות את יכולה להוסיף שחלק מהן "איבדנו" עם השנים כי הן הפכו לחברות טובות שלה, ואז כבר אי אפשר היה להזמין אותן הביתה "אליו". בגן הן עדיין משחקות איתו הרבה, ובסה"כ לגבי הבית, זה לא ממש מפריע לי - כי אני מעוניינת לחזק את הקשר עם הבנים. לבי"ס אני אפריד כיתות, כדי שיהיה מאד ברור אילו ילדים "שלו" ואילו "שלה" (לאחרונה הגענו למסקנה שהיא לא יכולה להיות בבית כשלו יש חבר + תרפיסט, כי היא פשוט לא עומדת בזה. סוגיית הבנים-בנות כבר לא עובדת לי, היא רוצה את החברים שלו, ומבחינתה הם גם החברים שלה - ביחד בגן... והשנה גם יש מעט מאד בוגרים, בנות - בסה"כ עוד שתיים. בנים: 6-7, והמון צוציקים בני 4...). שורה תחתונה לגבי שילובו בגן של אחיו: - העובדה שמדובר בשני בנים היא יותר בעייתית, לא יהיה לך "קייס" לחלוקת הילדים. - אל תבני על האח התאום (זכותו לחיים משלו, וגם מאד מומלץ, את האח יש לו בבית). - ולא לשכוח, אם כן - סייעת טובה שמקבלת הדרכה, אחרת הזמן בגן הוא בייביסיטר נטו.
 
../images/Emo51.gif מודה לכל אחד ואחת מכן ....

באופן אישי על התיחסותכם להודעתי הארוכה ... כיון שאני עדין בשלב ההתלבטות היה לי חשוב לשמוע מה אומרים מנוסים ממני . אני מאחלת לכולנו שבוע טוב אריאלי
 
למעלה