אני סבור שלימודי גישור או למען האמת

[גדי רונן]

הגישה הטרנספורמטיבית

גדי, הרעיון של הגישה הטרנספורמטיבית מאוד מעני
מעניין. לא כולם למדו גישור בדרך זו.(הרוב לא) אתה יכול להרחיב על כך יותר?

הגישה הטרנספורמטיבית
שמרכז גבים לגישור אמון עליה מובילה להעצמת הצדדים בגישור ומדגישה את התהליך הגישורי לא פחות מאשר את ההסכם בסופו. לעיתים התהליך שעוברים המגושרים הרבה יותר חשוב מההסכם הסופי. הגישה מדגישה את העצמת הצדדים והבאתם "לאותו גובה" בכדי לאפשר מו'מ ביניהם על בסיס הגדרה מחודשת שעושה המגשר. אותו הגובה מושג באמצעות העצמת "הצד החלש" ולא באמצעות הקטנת "הצד החזק"

 

[גור מלמד]

ישוב אינו בהכרח סיום

יישוב הסיכסוך
גור שלום וברוך הבא לפורום, כתבת "... ובסופו של דבר ליישב את הסכסוך..." למדתי עם הזמן שלא תמיד צריך ליישב את הסיכסוך. גם בגישה הטרנספורמטיבית של פרופ' בוש הוא מדגיש שלעיתים צריך ללמוד לחיות עם הסיכסוך ולא לנסות תמיד לישבו. החכמה להבחין ולקבל מתי הפתרון מונח דוקא במקום של להמשיך הלאה למרות הסכסוך

ישוב אינו בהכרח סיום
שלום לך גדי אכן פרופ' בוש טוען שצריך ללמוד לחיות עם הסכסוך, או כפי שהתבטא בכנס שנערך ביוני באונ' בר אילן: We have to learn to live with the "NO" instead of Getting to yes כפראפראזה על ספרם הידוע של פישר ויורי. "ארגז הכלים" עליו דיברתי צריך להכיל גם את הגישור הטרנספורמטיבי לצד גישת ה- Problem Solving ועל איש המקצוע לנסות לעזור לצדדים המעורבים להתאים את דרך ניהול הסכסוך למקרה, כי אני כן מאמין שאסור לתת לסכסוך לנהל אותנו. רבות נכתב על מרכיב הרגש בסכסוך, אך כפי שכתבתי צריך לעשות מאזן של רווח והפסד (אגב - גם פישר ויורי הציעו להפריד את הרגשות מהסכסוך...) במילון ספיר מוגדרת המילה יישוב: - מציאת פתרון לסכסוך או לסתירה וכ"ד, הסדרה - ביאור, הסברה - מחשבה שקולה וצלולה פעמים רבות סכסוך מונע מהמעורבים בו מחשבה שקולה וצלולה, ולכן סדר הדברים בנוגע לסכסוך צריך להיות קודם ביאור, אחר כך מחשבה שקולה ורק בסוף להחליט אם רוצים לפתור את הסכסוך ואם ניתן לפתור אותו, ובאיזו דרך.

 

[שילה1]

תודה גור.אתיחס לסיפא בדבריך:

ישוב אינו בהכרח סיום
שלום לך גדי אכן פרופ' בוש טוען שצריך ללמוד לחיות עם הסכסוך, או כפי שהתבטא בכנס שנערך ביוני באונ' בר אילן: We have to learn to live with the "NO" instead of Getting to yes כפראפראזה על ספרם הידוע של פישר ויורי. "ארגז הכלים" עליו דיברתי צריך להכיל גם את הגישור הטרנספורמטיבי לצד גישת ה- Problem Solving ועל איש המקצוע לנסות לעזור לצדדים המעורבים להתאים את דרך ניהול הסכסוך למקרה, כי אני כן מאמין שאסור לתת לסכסוך לנהל אותנו. רבות נכתב על מרכיב הרגש בסכסוך, אך כפי שכתבתי צריך לעשות מאזן של רווח והפסד (אגב - גם פישר ויורי הציעו להפריד את הרגשות מהסכסוך...) במילון ספיר מוגדרת המילה יישוב: - מציאת פתרון לסכסוך או לסתירה וכ"ד, הסדרה - ביאור, הסברה - מחשבה שקולה וצלולה פעמים רבות סכסוך מונע מהמעורבים בו מחשבה שקולה וצלולה, ולכן סדר הדברים בנוגע לסכסוך צריך להיות קודם ביאור, אחר כך מחשבה שקולה ורק בסוף להחליט אם רוצים לפתור את הסכסוך ואם ניתן לפתור אותו, ובאיזו דרך.

תודה גור.אתיחס לסיפא בדבריך:
כעקרון-כל סכסוך ניתן לפתור,יש דרכים שונות ומגוונות לעשות כן. ואם לא נאמין בכך,אם זה אינו חלק מהחזון האישי שלנו-גישור לא יכול להיות חלק מאיתנו. ומיותר לציין-את דעתי האישית בלבד הבעתי כאן.

 

[חגי סרי]

גור אם כבר הזכרת את הגישור הטרנספורמטיבי

ישוב אינו בהכרח סיום
שלום לך גדי אכן פרופ' בוש טוען שצריך ללמוד לחיות עם הסכסוך, או כפי שהתבטא בכנס שנערך ביוני באונ' בר אילן: We have to learn to live with the "NO" instead of Getting to yes כפראפראזה על ספרם הידוע של פישר ויורי. "ארגז הכלים" עליו דיברתי צריך להכיל גם את הגישור הטרנספורמטיבי לצד גישת ה- Problem Solving ועל איש המקצוע לנסות לעזור לצדדים המעורבים להתאים את דרך ניהול הסכסוך למקרה, כי אני כן מאמין שאסור לתת לסכסוך לנהל אותנו. רבות נכתב על מרכיב הרגש בסכסוך, אך כפי שכתבתי צריך לעשות מאזן של רווח והפסד (אגב - גם פישר ויורי הציעו להפריד את הרגשות מהסכסוך...) במילון ספיר מוגדרת המילה יישוב: - מציאת פתרון לסכסוך או לסתירה וכ"ד, הסדרה - ביאור, הסברה - מחשבה שקולה וצלולה פעמים רבות סכסוך מונע מהמעורבים בו מחשבה שקולה וצלולה, ולכן סדר הדברים בנוגע לסכסוך צריך להיות קודם ביאור, אחר כך מחשבה שקולה ורק בסוף להחליט אם רוצים לפתור את הסכסוך ואם ניתן לפתור אותו, ובאיזו דרך.

גור אם כבר הזכרת את הגישור הטרנספורמטיבי
כבר שמעתי מכמה אנשים שהיו נוכחים בהרצאתו של בוש, על כך שהוא עצמו כבר איננו טרנספורמטיבי כמו שהיה . מה אתה יודע על כך? או שאולי מדובר בהתרשמות של אנשים שמתנגדים לשיטתו (ולפחות בשני מקרים ששמעתי אכן זה המצב?) הענין הזה מטריד אותי.

 

[שילה1]

ואם אפשר בבקשה-קצת בבליוגרפיה בנושא,

גור אם כבר הזכרת את הגישור הטרנספורמטיבי
כבר שמעתי מכמה אנשים שהיו נוכחים בהרצאתו של בוש, על כך שהוא עצמו כבר איננו טרנספורמטיבי כמו שהיה . מה אתה יודע על כך? או שאולי מדובר בהתרשמות של אנשים שמתנגדים לשיטתו (ולפחות בשני מקרים ששמעתי אכן זה המצב?) הענין הזה מטריד אותי.

ואם אפשר בבקשה-קצת בבליוגרפיה בנושא,
לטובת אלו שלמדו שיטות אחרות.

 

[גור מלמד]

בבליוגרפיה

ואם אפשר בבקשה-קצת בבליוגרפיה בנושא,
לטובת אלו שלמדו שיטות אחרות.

בבליוגרפיה
הקלאסיקה מתחילה בספר של Robert Bush The promise of mediation :the transformative approach to conflict חוץ מזה, תריצי ב- Google Scholar שאילתה לגבי transformative approach פרט לכך תכנסי ל: http://www.haskama.co.il/mediation/cont.htm שם יש הפניות לאתרים רלוונטיים. בהצלחה

 

[חגי סרי]

ו... יש תרגום של הספר לעברית?

בבליוגרפיה
הקלאסיקה מתחילה בספר של Robert Bush The promise of mediation :the transformative approach to conflict חוץ מזה, תריצי ב- Google Scholar שאילתה לגבי transformative approach פרט לכך תכנסי ל: http://www.haskama.co.il/mediation/cont.htm שם יש הפניות לאתרים רלוונטיים. בהצלחה

ו... יש תרגום של הספר לעברית?
מה לעשות אנגלית איננה שפת אימי. ובכלל מאמרים בעברית על הגישה הטרנספורמטיבית מצאתי מעט מאד. האם תוכל לסייע בבקשה?

 

[גדי רונן]

למרות שפרופ' בוש

ו... יש תרגום של הספר לעברית?
מה לעשות אנגלית איננה שפת אימי. ובכלל מאמרים בעברית על הגישה הטרנספורמטיבית מצאתי מעט מאד. האם תוכל לסייע בבקשה?

למרות שפרופ' בוש
הוא יהודי הספר לצערנו לא מתורגם לעברית

 

[גור מלמד]

מאמרים בעברית

ו... יש תרגום של הספר לעברית?
מה לעשות אנגלית איננה שפת אימי. ובכלל מאמרים בעברית על הגישה הטרנספורמטיבית מצאתי מעט מאד. האם תוכל לסייע בבקשה?

מאמרים בעברית
אכן, רוב החומר העוסק בנושא גישור בכלל, ובגישור טרנספורמטיבי בפרט הוא באנגלית. יש לי הרהורים ומחשבות האם הגישה הטרנספורמטיבית בגישור מתאימה לתרבות הישראלית. בכל אופן, לא ידוע לי שהספר תורגם לעברית. מצרף שתי הפניות למאמרים בעברית שדליתי באינטרנט. אם אתקל בעוד - איידע. http://www.articles.co.il/article/2764/%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8%20%D7%94%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%20%D7%9B%D7%90%D7%91%D7%9F%20%D7%91%D7%95%D7%97%D7%9F%20%D7%9C%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D http://www.israelbar.org.il/article_inner.asp?catID=179&pgID=3455

 

[גדי רונן]

ועוד בעברית

ו... יש תרגום של הספר לעברית?
מה לעשות אנגלית איננה שפת אימי. ובכלל מאמרים בעברית על הגישה הטרנספורמטיבית מצאתי מעט מאד. האם תוכל לסייע בבקשה?

ועוד בעברית
http://www.gevim.co.il/maamar_view.asp?id=65

 

[חגי סרי]

תודה רבה!!!

ועוד בעברית
http://www.gevim.co.il/maamar_view.asp?id=65

תודה רבה!!!

 

[שילה1]

תודה.אקא ואחפש בזמני החופשי.

תודה רבה!!!

תודה.אקא ואחפש בזמני החופשי.

 

[מ ג ש ר]

עוד בעברית

ועוד בעברית
http://www.gevim.co.il/maamar_view.asp?id=65

עוד בעברית
מתוך האתר של שני גישור בע"מ -עקרונות של שינוי - http://www.shani-med.com/Migshar/Migshar_Template_40.htm

 

[חגי סרי]

אתר יפה יש לך

עוד בעברית
מתוך האתר של שני גישור בע"מ -עקרונות של שינוי - http://www.shani-med.com/Migshar/Migshar_Template_40.htm

אתר יפה יש לך
נהניתי!

 

[מ ג ש ר]

איני קשור לאתר של מרכז שני גישור בע"מ

אתר יפה יש לך
נהניתי!

איני קשור לאתר של מרכז שני גישור בע"מ
האתר הנדון אינו שלי ואני לא קשור למרכז גישור שני. פשוט תוך כדי גלישה נתקלתי באתר במאמר שנראה לי מתאים לדיון שהיה בפורום והפנתי את תשומת לבכם למאמר.

 

[איריס אבידן]

פתחתי לוח חדש "ביבליוגרפיה".

עוד בעברית
מתוך האתר של שני גישור בע"מ -עקרונות של שינוי - http://www.shani-med.com/Migshar/Migshar_Template_40.htm

פתחתי לוח חדש "ביבליוגרפיה".
רשמתם כאן רשימה של מאמרים. לכן, הקמתי לוח חדש "ביבליוגרפיה". ניתן למצוא אותו, בלחיצה על האייקון "לוחות" שנמצא למעלה, מעל הפורום. יש שם קישור פעיל לכל מאמר, וכל המאמרים מרוכזים, כך שנח לקרוא את החומר משם.(ציינתי את שמו של מוסר המאמר - במידה וזה מפריע - אני יכולה להסיר את השם). לידיעתכם, אתם יכולים להוסיף בעצמכם מאמרים נוספים ללוח הזה, רק הייתי מציעה, שכל מי שמוסיף מאמר, יידע אותנו, את חברי הפורום, שנדע, שכדאי להסתכל שם. באותה הזדמנות, אתם מוזמנים לראות שישנם לוחות נוספים" לוח יום הולדת" - כל אחד מוזמן לציין את יום הולדתו, שכולנו נוכל לברך אותו. ניתן לקרוא על ארוחים בפורום (בקרוב - עו"ד חמוטל גת, מגשרת משפחה. עו"ד ועו"ס). לוח ארועים וכנסים - מידע על ארועים וכנסים שונים על גישור- שוב, כל אחד מכם מוזמן ליידע אותנו באינפורמציה זו. במידה ולמישהו יש רעיון ללוח נוסף, הוא מוזמן לעדכן אותי ואשמח לפתוח לוח חדש.

 

[גדי רונן]

פרופ' בוש בעצמו

גור אם כבר הזכרת את הגישור הטרנספורמטיבי
כבר שמעתי מכמה אנשים שהיו נוכחים בהרצאתו של בוש, על כך שהוא עצמו כבר איננו טרנספורמטיבי כמו שהיה . מה אתה יודע על כך? או שאולי מדובר בהתרשמות של אנשים שמתנגדים לשיטתו (ולפחות בשני מקרים ששמעתי אכן זה המצב?) הענין הזה מטריד אותי.

פרופ' בוש בעצמו
אומר שלעיתים הוא הלך עם הגישה הטרנספורמטיבית "מעבר" לגישור והסיבה שלספר שלו קוראים the promise to mediation היא שגם לספר הקודם קראו כך אבל יש פנים בשיטתו שאינם גישוריים אלא הוא מאפשר ליושבים איתו לנהל מו'מ חופשי כאשר הוא כמעט ואינו מתערב (ראו את הסרט הבית הסגול). כששאלתי אותו בכנס בבר אילן (שהיה מאלף והוסיף לי המון) על כך, השיב לי שהוא מוצא את עצמו יותר כמנהל מו'מ מאשר כמגשר וכששאלתי אותו האם יכול להיות שהגישה פועלת בגלל שמו המקצועי ענה לי שהוא חושב על זה לא מעט ואין לו תשובה חד משמעית על כך. בכל מקרה כמו שגור אומר זאת עוד שיטה בארגז הכלים המקצועי שלנו ואנחנו נימדד בשליפת הכלי הנכון והמתאים לכל מצב

 

[חגי סרי]

תודה רבה, נתת לי הרבה מאד חומר למחשבה

ניהול וישוב סכסוכים
שלום חגי קצרה היריעה לפרוס במסגרת זו את ה"אני מאמין" שלי בנושא של ניהול וישוב סכסוכים. אנסה לענות לעצם השאלה: ניהול וישוב סכסוכים, ואם יורשה לי לחדד את המינוח ולהוסיף - בדרך של הידברות והבנה, מהווה תפיסת עולם ולא רק טכניקה. מתוך הכרה והבנה שסיכסוכים וקונפליקטים מהווים חלק בלתי נפרד מהחיים, עלינו לדעת לנהל תהליך זה, ובסופו של דבר ליישב את הסכסוך על מנת שלא יהפוך ל"סכסוך מתמיד ומתמשך", ועל מנת שב"מאזן רווח והפסד" התהליך יגמר ברווח ולא בהפסד. כמו בהרבה תחומים נוספים, גם תחום זה דורש את המומחים שיעסקו בכך. לרשות אותם מומחים צריך לעמוד "ארגז כלים" שלם לטיפול בקונפליקט. רק אחד מכלים אלה הוא תהליך הגישור, אך ישנם כלים נוספים בהם ניתן להעזר במקרים שכאלו. בכניסה ל"חדר הגישור" שלי יש "חדר קבלה" שבו אני מקבל את הבאים, מנהל איתם שיחת חולין על מנת להבין את האדם (או הארגון שאותו הוא מייצג), ובמקרים רבים מנהל איתו דו שיח על האפשרויות העומדות בפניו. מתוך שלל האפשרויות, הוא אמור לבחור במועדפת עליו, ובמידה ואני רואה שאני יכול להמשיך וללוות אותו בדרך שבחר, אני עושה זאת, במידה ולא (ובהחלט יכול להיות גם מקרה כזה) הוא יוצא ממני לפחות עם תובנות רחבות יותר לגבי המצב בו הוא נמצא, ולגבי האפשרויות העומדות בפניו. עד כאן התחלת התשובה לשאלתך. ויש לה המשך, אך על כך בהמשך. האם עניתי על שהתכוונת? אשמח להיות איתך בקשר יותר מעמיק. בברכה גור נ.ב. אתה רואה - לא נבהלתי.

תודה רבה, נתת לי הרבה מאד חומר למחשבה
אני מוכרח לציין שהתרשמתי באופן עמוק מרעיון המיון הראשוני אותו "חדר קבלה" שתיארת.

 

[איריס אבידן]

נשמח לשמוע את ההמשך.

ניהול וישוב סכסוכים
שלום חגי קצרה היריעה לפרוס במסגרת זו את ה"אני מאמין" שלי בנושא של ניהול וישוב סכסוכים. אנסה לענות לעצם השאלה: ניהול וישוב סכסוכים, ואם יורשה לי לחדד את המינוח ולהוסיף - בדרך של הידברות והבנה, מהווה תפיסת עולם ולא רק טכניקה. מתוך הכרה והבנה שסיכסוכים וקונפליקטים מהווים חלק בלתי נפרד מהחיים, עלינו לדעת לנהל תהליך זה, ובסופו של דבר ליישב את הסכסוך על מנת שלא יהפוך ל"סכסוך מתמיד ומתמשך", ועל מנת שב"מאזן רווח והפסד" התהליך יגמר ברווח ולא בהפסד. כמו בהרבה תחומים נוספים, גם תחום זה דורש את המומחים שיעסקו בכך. לרשות אותם מומחים צריך לעמוד "ארגז כלים" שלם לטיפול בקונפליקט. רק אחד מכלים אלה הוא תהליך הגישור, אך ישנם כלים נוספים בהם ניתן להעזר במקרים שכאלו. בכניסה ל"חדר הגישור" שלי יש "חדר קבלה" שבו אני מקבל את הבאים, מנהל איתם שיחת חולין על מנת להבין את האדם (או הארגון שאותו הוא מייצג), ובמקרים רבים מנהל איתו דו שיח על האפשרויות העומדות בפניו. מתוך שלל האפשרויות, הוא אמור לבחור במועדפת עליו, ובמידה ואני רואה שאני יכול להמשיך וללוות אותו בדרך שבחר, אני עושה זאת, במידה ולא (ובהחלט יכול להיות גם מקרה כזה) הוא יוצא ממני לפחות עם תובנות רחבות יותר לגבי המצב בו הוא נמצא, ולגבי האפשרויות העומדות בפניו. עד כאן התחלת התשובה לשאלתך. ויש לה המשך, אך על כך בהמשך. האם עניתי על שהתכוונת? אשמח להיות איתך בקשר יותר מעמיק. בברכה גור נ.ב. אתה רואה - לא נבהלתי.

נשמח לשמוע את ההמשך.
נשמע מרתק. אך לא מפליא מאדם שגם זכה להיות עם סגל המרצים בכנס הגישור הבינלאומי. מותר להשוויץ בחבר בפורום, לא?

 

[שילה1]

מגשר שלא עבר קורס גישור במשפחה,והשכלתו אינה

יש היום תואר שני לגישור ויישוב סכסוכים
התוכנית הזו נלמדת לאוניברסיטת בר אילן. אינני יודעת לגבי מוסדות אחרים. אולם, לתדהמתי, זה לא נותן כלום. זה לא נותן למסיימי התואר הזה קדימות בבתי משפט כללים או משפחה. אולי בגלל שהתואר הזה די חדש. כך שקיים משהו דומה למה הצעת (למרות שאינני יודעת בדיוק מהם הקורסים הנלמדים, ואם לומדים שם את כל הדברים שציינת) ואין לזה שיניים. למגשרים יהיה מעמד גבוה יותר, אם נושא הגישור יוכר בחוק,(לא רק תקנות, כמו היום) כי אז, אלו שאינם מקצועיים, יצטרכו לתת את הדין. כיום, השוק הינו פרוץ. מגשר, שלמד קורס גישור, ולא למד קורס גישור משפחה, יכול להחליט שהוא מגשר משפחה (מכירה מקרה כזה...) ואין כל פיקוח ואין כל אכיפה והענשה. אם הנושא יוסדר בחוק, אזי הדברים יהיו אחרת. בנוסף, לדעתי, עמותת מגשרי ישראל צריכה צריכה להאבק, כדי לקבל את מעמד זהה לזה של לשכת עורכי הדין. (אולי גם צריך לשנות את שמה ללשכת מגשרי ישראל), כדי ש"תעמוד על זכויותינו". לפי מה שהבנתי, העמותה מנסה. אין ספק שהעניין פרוץ מידי ובהחלט יש מקום לשינויים.

מגשר שלא עבר קורס גישור במשפחה,והשכלתו אינה
מתאימה-ינהג,לעניות דעתי,בדרך לא אחראית,מאחר ויכול ,שלא מדעת,לגרום לנזקים מיחד,ומאידך-חשוף יהיה לתביעות משפטיות. אלא ש.איש איש מצפונו הוא. צר י כי יש הנוהגים כך,ומבזים את המקצוע,ואת המגשרים המקצועיים.