אני מתקשה להבין

מצב
הנושא נעול.

cracked

New member
אני מתקשה להבין

אני מתקשה להבין
אולי זה יישמע ממש בסיסי, אבל עדיין- איך האטה כלכלית משתלבת עם אינפלציה גבוהה? ואם כבר, כדי לראות אם אני בכלל בכיוון- על מה מתבסס כל אחד מהשניים?
 

lernery

New member
במידה והאינפלציה הגבוהה נובעת מהדפסת כסף של

אני מתקשה להבין
אולי זה יישמע ממש בסיסי, אבל עדיין- איך האטה כלכלית משתלבת עם אינפלציה גבוהה? ואם כבר, כדי לראות אם אני בכלל בכיוון- על מה מתבסס כל אחד מהשניים?
במידה והאינפלציה הגבוהה נובעת מהדפסת כסף של
הממשלה, או מהורדת ריבית מאסיבית.
 

cracked

New member
אבל..

במידה והאינפלציה הגבוהה נובעת מהדפסת כסף של
הממשלה, או מהורדת ריבית מאסיבית.
אבל..
מה שציינת הן פעולות שמנסות למנוע את האטת הכלכלה.. שעל הדרך יוצרות אינפלציה. אינפלציה והאטה לא קצת נוגדים אחד את השני?
 

lernery

New member
הדפסת כסף של הממשלה לא תמיד מטרתה למנוע האטה

אבל..
מה שציינת הן פעולות שמנסות למנוע את האטת הכלכלה.. שעל הדרך יוצרות אינפלציה. אינפלציה והאטה לא קצת נוגדים אחד את השני?
הדפסת כסף של הממשלה לא תמיד מטרתה למנוע האטה
ולגבי הורדת ריבית - בהנחה והעוצמה של המשבר חזקה מאוד, אז הורדת ריבית לא תצליח לעצור אותו, ואולי אפילו תוסיף שמן על המדורה...
 

dw2322

New member
אולי סטגפלציה?

אני מתקשה להבין
אולי זה יישמע ממש בסיסי, אבל עדיין- איך האטה כלכלית משתלבת עם אינפלציה גבוהה? ואם כבר, כדי לראות אם אני בכלל בכיוון- על מה מתבסס כל אחד מהשניים?
אולי סטגפלציה?
 

cracked

New member
אני אסביר את עצמי

אולי סטגפלציה?
אני אסביר את עצמי
האמריקאים הולכים להאטה(או אולי כבר נכנסו אליה). עם זאת, כל הזמן נשמעים דיבורים על דאגה מאינפלציה.. לא לגמרי ברור לי השילוב.
 
מי קבע שיש האטה ?

אני אסביר את עצמי
האמריקאים הולכים להאטה(או אולי כבר נכנסו אליה). עם זאת, כל הזמן נשמעים דיבורים על דאגה מאינפלציה.. לא לגמרי ברור לי השילוב.
מי קבע שיש האטה ?
ומזה בדיוק האטה ? כי מי קבע באיזה קצב משק צריך להתנהל ? אולי כל הדיבורים על מיתון וההאטה באים מגורמים שמושקעים חזק בשורט ומעונינים בבורסה חלשה כדי לעשות קופה בו בזמן שיש גידול בביקושים שגורמים לעליות מחירים ואינפלציה.
 

cracked

New member
כמה דברים

מי קבע שיש האטה ?
ומזה בדיוק האטה ? כי מי קבע באיזה קצב משק צריך להתנהל ? אולי כל הדיבורים על מיתון וההאטה באים מגורמים שמושקעים חזק בשורט ומעונינים בבורסה חלשה כדי לעשות קופה בו בזמן שיש גידול בביקושים שגורמים לעליות מחירים ואינפלציה.
כמה דברים
1. את גוררת את השאלה שלי למקום שאין לי עניין בו. 2. את נשמעת כרגע כמו איזה איש בנק שמנסה לשכנע את הלקוח שלו להשקיע בכל זאת במניות נדל"ן. לא נראה לך שהדיווחים(ולא דיבורים) חזקים יותר מההשערות שלך?
 

KobeRider

New member
מה זאת אומרת מה זו ההאטה? זה ברור

מי קבע שיש האטה ?
ומזה בדיוק האטה ? כי מי קבע באיזה קצב משק צריך להתנהל ? אולי כל הדיבורים על מיתון וההאטה באים מגורמים שמושקעים חזק בשורט ומעונינים בבורסה חלשה כדי לעשות קופה בו בזמן שיש גידול בביקושים שגורמים לעליות מחירים ואינפלציה.
מה זאת אומרת מה זו ההאטה? זה ברור
המשק מייצר וצומח. [אם צריך להרחיב את הנקודות האלו, תגידי וארחיב] אם המשק מפסק לייצר ומפסיק לצמוח, אז יש ההאטה. זה פשוט. אולי יש מקום לדון באיך בדיוק מודדים את זה, אבל זה פחות משנה. העיקרון נשאר זהה. אם בכל שנה בישראל נפתחים בממוצע 100 דוכני לימונדה, וכל דוכן מוכר לימונדה ב-100 ש"ח ביום. ואז בשנה מסויימת נפתחים רק 50 דוכני לימונדה, וכל דוכן, כולל אלו הקיימים, מוכר רק ב-50 ש"ח. ואז בשנה אחרי זה בכלל נסגרים דוכנים, ואלו שקיימים מפסידים כסף ומפטרים עובדים. אז אפשר להגיד שהמשק נמצא בהאטה. ושום בורסה ושום דיבורים לא ישנו את זה. ספציפית לשאלה שלך, אם תשובה באמת חשובה לך, אז בארה"ב יש גוף פרטי שנבחר ע"י הממשלה, והוא באופן רשמי מעבד את נתוני הכלכלה ומחליט באופן רשמי אם יש מיתון. לרוב הגוף הזה מגדיר מיתון אחרי שהוא כבר התחיל, ומגדיר שהוא הסתיים אחרי שכבר יצאו ממנו. אבל זה בסדר, כי המטרה שלו זה לא לחזות מיתונים, אלא רק להגדיר אותם. ההאטה, מעצם הגדרתה, היא לא קצב אבסולוטי שמישהו צריך לקבוע אותו, אלא קצב נוכחי ביחס לקצב בעבר.
 

NS101

New member
נתוני הצמיחה בארה"ב, למשל

מי קבע שיש האטה ?
ומזה בדיוק האטה ? כי מי קבע באיזה קצב משק צריך להתנהל ? אולי כל הדיבורים על מיתון וההאטה באים מגורמים שמושקעים חזק בשורט ומעונינים בבורסה חלשה כדי לעשות קופה בו בזמן שיש גידול בביקושים שגורמים לעליות מחירים ואינפלציה.
נתוני הצמיחה בארה"ב, למשל
 

קרלטון

New member
בנקודות

אני אסביר את עצמי
האמריקאים הולכים להאטה(או אולי כבר נכנסו אליה). עם זאת, כל הזמן נשמעים דיבורים על דאגה מאינפלציה.. לא לגמרי ברור לי השילוב.
בנקודות
בועת הנדל"ן / סאבפריים / היפראשראי התפוצצה. כתוצאה מכך לווי משכנתאות נכנסו לקשיים ולא מחזירים הלוואות. כתוצאה מכך מוסדות פיננסיים וכל מי שקנה מהם מוצרים המבוססים על כך בצורה ישירה או עקיפה, או קשור אליהם, נכנס להפסדים. כתוצאה מכך נוצר מחנק אשראי כאשר גופים דורשים ריבית גבוהה יותר על הכסף שלהם. הפד מנסה להקל על המצב, על ידי הורדת הריבית. הורדת הריבית גורמת להחלשות הדולר. למה לשים כסף באג"ח דולרי אם אפשר לקבל יותר באג"ח אירופאי לדוגמא. ארה"ב היא יבואנית שאינה יודעת שובע. החלשות הדולר תורמת לעלייה במחירים של מוצרים מיובאים אחרים ומעלה את האינפלציה. מנגד סחורות מתחזקות גם בלי קשר לירידת הדולר ועוד מעלות את האינפלציה. בוש מזריק כסף לשוק כדי לשמר את הערך האמריקאי העליון של shop till you drop ועוד מעלה את האינפלציה. או בקיצור, הממשל והפד מנסים לדחות את הקץ (שמשמעותו ירידה בצריכה וירידה ברמת החיים של האזרחים ועלייה באבטלה) על ידי צעדים פיננסים. זה לא בא בחינם, התשלום הוא אינפלציה. ככל שהאינפלציה עולה כך הבחירה של הפד קשה יותר. האם להמשיך להוריד את הריבית ולהסתכן בהשתוללות אינפלציונית או לעצור / להעלות את הריבית כאשר התשלום יהיה סביבה פיננסית קשה יותר לחברות ולפרטים. אם הבעיות היו קלות, הורדת הריבית היתה פותרת את ההאטה בלי להיכנס לאינפלציה. אם הבעיות קשות והממשל / פד ממשיך להזריק כסף, תקבל גם אינפלציה וגם האטה.
 

cracked

New member
תודה לך!

בנקודות
בועת הנדל"ן / סאבפריים / היפראשראי התפוצצה. כתוצאה מכך לווי משכנתאות נכנסו לקשיים ולא מחזירים הלוואות. כתוצאה מכך מוסדות פיננסיים וכל מי שקנה מהם מוצרים המבוססים על כך בצורה ישירה או עקיפה, או קשור אליהם, נכנס להפסדים. כתוצאה מכך נוצר מחנק אשראי כאשר גופים דורשים ריבית גבוהה יותר על הכסף שלהם. הפד מנסה להקל על המצב, על ידי הורדת הריבית. הורדת הריבית גורמת להחלשות הדולר. למה לשים כסף באג"ח דולרי אם אפשר לקבל יותר באג"ח אירופאי לדוגמא. ארה"ב היא יבואנית שאינה יודעת שובע. החלשות הדולר תורמת לעלייה במחירים של מוצרים מיובאים אחרים ומעלה את האינפלציה. מנגד סחורות מתחזקות גם בלי קשר לירידת הדולר ועוד מעלות את האינפלציה. בוש מזריק כסף לשוק כדי לשמר את הערך האמריקאי העליון של shop till you drop ועוד מעלה את האינפלציה. או בקיצור, הממשל והפד מנסים לדחות את הקץ (שמשמעותו ירידה בצריכה וירידה ברמת החיים של האזרחים ועלייה באבטלה) על ידי צעדים פיננסים. זה לא בא בחינם, התשלום הוא אינפלציה. ככל שהאינפלציה עולה כך הבחירה של הפד קשה יותר. האם להמשיך להוריד את הריבית ולהסתכן בהשתוללות אינפלציונית או לעצור / להעלות את הריבית כאשר התשלום יהיה סביבה פיננסית קשה יותר לחברות ולפרטים. אם הבעיות היו קלות, הורדת הריבית היתה פותרת את ההאטה בלי להיכנס לאינפלציה. אם הבעיות קשות והממשל / פד ממשיך להזריק כסף, תקבל גם אינפלציה וגם האטה.
תודה לך!
 

avivlewis

New member
שאלה לקרלטון

בנקודות
בועת הנדל"ן / סאבפריים / היפראשראי התפוצצה. כתוצאה מכך לווי משכנתאות נכנסו לקשיים ולא מחזירים הלוואות. כתוצאה מכך מוסדות פיננסיים וכל מי שקנה מהם מוצרים המבוססים על כך בצורה ישירה או עקיפה, או קשור אליהם, נכנס להפסדים. כתוצאה מכך נוצר מחנק אשראי כאשר גופים דורשים ריבית גבוהה יותר על הכסף שלהם. הפד מנסה להקל על המצב, על ידי הורדת הריבית. הורדת הריבית גורמת להחלשות הדולר. למה לשים כסף באג"ח דולרי אם אפשר לקבל יותר באג"ח אירופאי לדוגמא. ארה"ב היא יבואנית שאינה יודעת שובע. החלשות הדולר תורמת לעלייה במחירים של מוצרים מיובאים אחרים ומעלה את האינפלציה. מנגד סחורות מתחזקות גם בלי קשר לירידת הדולר ועוד מעלות את האינפלציה. בוש מזריק כסף לשוק כדי לשמר את הערך האמריקאי העליון של shop till you drop ועוד מעלה את האינפלציה. או בקיצור, הממשל והפד מנסים לדחות את הקץ (שמשמעותו ירידה בצריכה וירידה ברמת החיים של האזרחים ועלייה באבטלה) על ידי צעדים פיננסים. זה לא בא בחינם, התשלום הוא אינפלציה. ככל שהאינפלציה עולה כך הבחירה של הפד קשה יותר. האם להמשיך להוריד את הריבית ולהסתכן בהשתוללות אינפלציונית או לעצור / להעלות את הריבית כאשר התשלום יהיה סביבה פיננסית קשה יותר לחברות ולפרטים. אם הבעיות היו קלות, הורדת הריבית היתה פותרת את ההאטה בלי להיכנס לאינפלציה. אם הבעיות קשות והממשל / פד ממשיך להזריק כסף, תקבל גם אינפלציה וגם האטה.
שאלה לקרלטון
תיארת מצב שבו יתקיימו אינפלציה והאטה סימולטנית. האם מצב כזה יכול להמשך לאורך זמן? או שמא לווי המשכנתאות שנכנסו לקשיים יחיו בבועה לזמן קצוב, וזו תתפוצץ מהר מאוד ותגרום לכך שיאלצו להנמיך את רמת חייהם?
 

קרלטון

New member
הם כבר נאלצים להנמיך אותה

שאלה לקרלטון
תיארת מצב שבו יתקיימו אינפלציה והאטה סימולטנית. האם מצב כזה יכול להמשך לאורך זמן? או שמא לווי המשכנתאות שנכנסו לקשיים יחיו בבועה לזמן קצוב, וזו תתפוצץ מהר מאוד ותגרום לכך שיאלצו להנמיך את רמת חייהם?
הם כבר נאלצים להנמיך אותה
השאלה היא רק עד כמה.
 

KobeRider

New member
הנקודה שלך נכונה מיסודה

אני מתקשה להבין
אולי זה יישמע ממש בסיסי, אבל עדיין- איך האטה כלכלית משתלבת עם אינפלציה גבוהה? ואם כבר, כדי לראות אם אני בכלל בכיוון- על מה מתבסס כל אחד מהשניים?
הנקודה שלך נכונה מיסודה
באמת ההאטה ואינפלציה הם שני דברים שמתקשים ללכת יחד. אבל לא בהכרח. הם יכולים ללכת יד ביד, כאשר המיתון הוא בעיקר מקומי [נגרם בעיקר מסיבות כלכליות פנימיות] ואילו האינפלציה היא בעיקרה גלובלית [נגרמת בעיקר כתוצאה מעליית מחירים בעולם]. ולמעשה, זה מה שקרלטון תיאר בתגובה המפורטת שלו.
 

חגי

New member
האטה כלכלית לא הולכת עם אינפלציה

אני מתקשה להבין
אולי זה יישמע ממש בסיסי, אבל עדיין- איך האטה כלכלית משתלבת עם אינפלציה גבוהה? ואם כבר, כדי לראות אם אני בכלל בכיוון- על מה מתבסס כל אחד מהשניים?
האטה כלכלית לא הולכת עם אינפלציה
אבל בטעות מכנים עליית מחירים כאינפלציה עלייות המחירים אינן קשורות להאטה העולמית - הן קשורות בעיקר להתמעטות משאבים מול התרבות בצרכנים עליית מחירי האנרגיה בחדות גרמה לזינוק במחירי המזון לבקר ובעלי חיים (בשל הפיכת תירס למקור להפקת אנרגיה - תחליף לדלק) ואלו כמובן מייקרים את עלויות הייצור של מוצרי מזון רבים. עליות מחירים אלו חיוניות לכלכלה העולמית ומטרתן היא לייקר משמעותית את עלות המחייה היומיומית. ככל שעלות החיים תתייקר יהיה פחות אינטרס להביא ילדים רבים (אלק...) ולכאורה השוק יגיע לשווי משקל חדש. בינתיים בני האדם ממשיכים להתרבות ברב מדינות העולם ולכן ברור שאנו רחוקים עדיין ממצב שווי משקל במחירי חומרי הגלם. ההשפעה של מיתון עולמי תביא כמובן להתמתנות בביקושים לאנרגיה אבל כמובן שהמיתון לא יפתור את הבעייה האמיתית - יהיה זה רק הורדת חום זמנית. לכן בכל העולם כיום קיימת מגמת הורדת ריבית (אשר נראית לחלק מהאנשים לא הגיונית - אלק יש אינפלציה) , הורדה זו באה לעזור לכלכלות כאשר את בעיית עליית מחירי חומרי הגלם יש לפתור כמובן בדרכים אחרות - מדיניות / חברתיות.
 

NS101

New member
אני מציע לך להתרענן על המושג 'מלכודת נזילות'

האטה כלכלית לא הולכת עם אינפלציה
אבל בטעות מכנים עליית מחירים כאינפלציה עלייות המחירים אינן קשורות להאטה העולמית - הן קשורות בעיקר להתמעטות משאבים מול התרבות בצרכנים עליית מחירי האנרגיה בחדות גרמה לזינוק במחירי המזון לבקר ובעלי חיים (בשל הפיכת תירס למקור להפקת אנרגיה - תחליף לדלק) ואלו כמובן מייקרים את עלויות הייצור של מוצרי מזון רבים. עליות מחירים אלו חיוניות לכלכלה העולמית ומטרתן היא לייקר משמעותית את עלות המחייה היומיומית. ככל שעלות החיים תתייקר יהיה פחות אינטרס להביא ילדים רבים (אלק...) ולכאורה השוק יגיע לשווי משקל חדש. בינתיים בני האדם ממשיכים להתרבות ברב מדינות העולם ולכן ברור שאנו רחוקים עדיין ממצב שווי משקל במחירי חומרי הגלם. ההשפעה של מיתון עולמי תביא כמובן להתמתנות בביקושים לאנרגיה אבל כמובן שהמיתון לא יפתור את הבעייה האמיתית - יהיה זה רק הורדת חום זמנית. לכן בכל העולם כיום קיימת מגמת הורדת ריבית (אשר נראית לחלק מהאנשים לא הגיונית - אלק יש אינפלציה) , הורדה זו באה לעזור לכלכלות כאשר את בעיית עליית מחירי חומרי הגלם יש לפתור כמובן בדרכים אחרות - מדיניות / חברתיות.
אני מציע לך להתרענן על המושג 'מלכודת נזילות'
 

קרלטון

New member
איזה שטוית מדהימות, אלוהים אדירים ../images/Emo188.gif

האטה כלכלית לא הולכת עם אינפלציה
אבל בטעות מכנים עליית מחירים כאינפלציה עלייות המחירים אינן קשורות להאטה העולמית - הן קשורות בעיקר להתמעטות משאבים מול התרבות בצרכנים עליית מחירי האנרגיה בחדות גרמה לזינוק במחירי המזון לבקר ובעלי חיים (בשל הפיכת תירס למקור להפקת אנרגיה - תחליף לדלק) ואלו כמובן מייקרים את עלויות הייצור של מוצרי מזון רבים. עליות מחירים אלו חיוניות לכלכלה העולמית ומטרתן היא לייקר משמעותית את עלות המחייה היומיומית. ככל שעלות החיים תתייקר יהיה פחות אינטרס להביא ילדים רבים (אלק...) ולכאורה השוק יגיע לשווי משקל חדש. בינתיים בני האדם ממשיכים להתרבות ברב מדינות העולם ולכן ברור שאנו רחוקים עדיין ממצב שווי משקל במחירי חומרי הגלם. ההשפעה של מיתון עולמי תביא כמובן להתמתנות בביקושים לאנרגיה אבל כמובן שהמיתון לא יפתור את הבעייה האמיתית - יהיה זה רק הורדת חום זמנית. לכן בכל העולם כיום קיימת מגמת הורדת ריבית (אשר נראית לחלק מהאנשים לא הגיונית - אלק יש אינפלציה) , הורדה זו באה לעזור לכלכלות כאשר את בעיית עליית מחירי חומרי הגלם יש לפתור כמובן בדרכים אחרות - מדיניות / חברתיות.
איזה שטוית מדהימות, אלוהים אדירים

האוכלוסיות הכי עניות הרי מולידות ערימות של ילדים, זה דפוס מובהק גם בארץ וגם בעולם - איך זה בשביל התיאוריה המבריקה שלך של אם לא יהיה כסף יהיו פחות ילדים ובעיות העולם תפתרנה??! "עליות מחירים אלו חיוניות לכלכלה העולמית ומטרתן היא לייקר משמעותית את עלות המחייה היומיומית." גדול
נחרוט על דגלנו: ייקור עלות המחייה! ייקור עלות המחייה! "את בעיית עליית מחירי חומרי הגלם יש לפתור כמובן בדרכים אחרות - מדיניות / חברתיות." וואלה, חשבתי שעליות המחירים כל כך חיוניות לכלכלה? אז למה צריך לפתור אותן? שוב - למה צריך לפתור משהו שהוא חיוני לכלכלה לכל הרוחות? הוא חיוני? אז צריך לפתור אותו? למה? צריך לברך עליו שלוש פעמים ביום
ובאילו דרכים נפתור? בהגבלת הילודה כמו בסין אולי ? (אופס, בוא נשים בצד את העובדה הלא נוחה שבמדינה היחידה בה הוגבלה הילודה יש את העלייה הכי משמעותית בצריכה, כדי שלא נפגום בתיאוריה המבריקה שלך?
) בחיי, אתה כל כך קורע שיורדות לי דמעות.. תחזור, תחזור לפמפם אג"חים, בזה אני מקווה שהולך לך יותר טוב מאשר בפרשנות מאקרו כלכלית...
 

lernery

New member
תשובות

איזה שטוית מדהימות, אלוהים אדירים

האוכלוסיות הכי עניות הרי מולידות ערימות של ילדים, זה דפוס מובהק גם בארץ וגם בעולם - איך זה בשביל התיאוריה המבריקה שלך של אם לא יהיה כסף יהיו פחות ילדים ובעיות העולם תפתרנה??! "עליות מחירים אלו חיוניות לכלכלה העולמית ומטרתן היא לייקר משמעותית את עלות המחייה היומיומית." גדול
נחרוט על דגלנו: ייקור עלות המחייה! ייקור עלות המחייה! "את בעיית עליית מחירי חומרי הגלם יש לפתור כמובן בדרכים אחרות - מדיניות / חברתיות." וואלה, חשבתי שעליות המחירים כל כך חיוניות לכלכלה? אז למה צריך לפתור אותן? שוב - למה צריך לפתור משהו שהוא חיוני לכלכלה לכל הרוחות? הוא חיוני? אז צריך לפתור אותו? למה? צריך לברך עליו שלוש פעמים ביום
ובאילו דרכים נפתור? בהגבלת הילודה כמו בסין אולי ? (אופס, בוא נשים בצד את העובדה הלא נוחה שבמדינה היחידה בה הוגבלה הילודה יש את העלייה הכי משמעותית בצריכה, כדי שלא נפגום בתיאוריה המבריקה שלך?
) בחיי, אתה כל כך קורע שיורדות לי דמעות.. תחזור, תחזור לפמפם אג"חים, בזה אני מקווה שהולך לך יותר טוב מאשר בפרשנות מאקרו כלכלית...
תשובות
א. זה לא אומר שהגרף לינארי - יכול להיות שבמצב של מצוקה ממש אמיתית הן יולידו פחות. אבל אתה צודק - לא בטוח שזה יפתור את הבעיה... ב. הכוונה היא, שעליית מחירי חומרי הגלם משקפת מחסור בחומרי גלם, שלמעשה משמעותו שלא כל בני האדם יוכלו ליהנות מרמת חיים גבוהה כמו שרצו. העליה חיונית כדי לאזן את הכלכלה, אבל לטווח הארוך היה רצוי שיהיו פחות אנשים על פני הכדור וכך יהיו יותר חומרי גלם לכל אדם. ג. לגבי סין - גם בהודו שלא הגבילה את הילודה יש עליה חדה בצריכה. העליה בצריכה קורה מ-2 סיבות: 1. יש יותר מדי אנשים על הכדור. (יש הרבה מזלגות שמנסים לאכול מן העוגה, באופן כללי) 2. עד עכשיו, חלק קטן מהם נהנו מהאפשרות לקבל את כל חומרי הגלם העודפים. למשל, סינים אכלו 30 ק"ג בשר לשנה ואמריקאים 120 ק"ג, וכך אמריקאים בזבזו הרבה יותר משאבים חקלאיים לטובתם, על חשבון הסינים. היום, גם סינים והודים מייצרים מוצרי תעשיה והייטק, כך שהמערב כבר אינו יכול לדחוף במרפקיו הגסים את *כל* המתחרים על העוגה. בנוסף, צריך לזכור שאי אפשר להגדיל את העוגה, כי חומרי הגלם מוגבלים. אפשר לפתור את הבעיה ע"י סילוק בעיה מס' 1 או בעיה מס' 2. מה שצריך להכניס לראש הוא, שככל הנראה, מרגע שסיבה 2 התחוללה, אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה. מה שכולם מנסים לעשות הוא להחזיר למערב את היתרון שלו (בועת ההיטק והנדל"ן בשנים האחרונות), מה שלא מחזיק מים. מה שכן צריך לעשות, הוא לטפל בסיבה 1. כמובן, שכרגיל, רוב הרעיונות שלי בכיוון הם פשוט ציטוט וחזרה על מה שslonimi כותב בבלוג שלו, שעליו כבר המלצתי כמה פעמים.
 
אני רואה שאתם מבינים פה בכלכלה יותר מאשר

תשובות
א. זה לא אומר שהגרף לינארי - יכול להיות שבמצב של מצוקה ממש אמיתית הן יולידו פחות. אבל אתה צודק - לא בטוח שזה יפתור את הבעיה... ב. הכוונה היא, שעליית מחירי חומרי הגלם משקפת מחסור בחומרי גלם, שלמעשה משמעותו שלא כל בני האדם יוכלו ליהנות מרמת חיים גבוהה כמו שרצו. העליה חיונית כדי לאזן את הכלכלה, אבל לטווח הארוך היה רצוי שיהיו פחות אנשים על פני הכדור וכך יהיו יותר חומרי גלם לכל אדם. ג. לגבי סין - גם בהודו שלא הגבילה את הילודה יש עליה חדה בצריכה. העליה בצריכה קורה מ-2 סיבות: 1. יש יותר מדי אנשים על הכדור. (יש הרבה מזלגות שמנסים לאכול מן העוגה, באופן כללי) 2. עד עכשיו, חלק קטן מהם נהנו מהאפשרות לקבל את כל חומרי הגלם העודפים. למשל, סינים אכלו 30 ק"ג בשר לשנה ואמריקאים 120 ק"ג, וכך אמריקאים בזבזו הרבה יותר משאבים חקלאיים לטובתם, על חשבון הסינים. היום, גם סינים והודים מייצרים מוצרי תעשיה והייטק, כך שהמערב כבר אינו יכול לדחוף במרפקיו הגסים את *כל* המתחרים על העוגה. בנוסף, צריך לזכור שאי אפשר להגדיל את העוגה, כי חומרי הגלם מוגבלים. אפשר לפתור את הבעיה ע"י סילוק בעיה מס' 1 או בעיה מס' 2. מה שצריך להכניס לראש הוא, שככל הנראה, מרגע שסיבה 2 התחוללה, אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה. מה שכולם מנסים לעשות הוא להחזיר למערב את היתרון שלו (בועת ההיטק והנדל"ן בשנים האחרונות), מה שלא מחזיק מים. מה שכן צריך לעשות, הוא לטפל בסיבה 1. כמובן, שכרגיל, רוב הרעיונות שלי בכיוון הם פשוט ציטוט וחזרה על מה שslonimi כותב בבלוג שלו, שעליו כבר המלצתי כמה פעמים.
אני רואה שאתם מבינים פה בכלכלה יותר מאשר
מבינים בבורסה. מה שאתם כותבים בגדול (וקראתי כל אחד ואחד) זה שאנשים אוכלים יותר מדי אבל עם ההתרבות המטורפת שקיימת על כדור הארץ ובסה"כ רוב בני האדם וכל המשק החי שסובב אותם מצליחים להתקיים ואפילו להינות מהחיים זאת כלכלה מוצלחת ביותר .
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה