אני ממש אובד עצות,ושאלה על ציפאמיל
אתמול היה לי יום נוראי... כבר שבעה ימים שאני לא מקיא... בטח אתם שואלים את עצמך נו אז מה הבעיה? כל הכבוד.. וכו... אבל הבעיה היא שההקאות אולי הפסיקו (בנתיים) אבל הבולמוסים לא... אתמול היה לי בולמוס מטורף מהסוג שאתה מרגיש שאתה ממש עושה לעצמך רע וממשיך... בשלב מסויים כבר אמרתי לעצמי בראש: מה איכפת לי אני אדחוף ואדחוף עד שאני אתפוצץ! אכלתי דברים שהם לא כאלה טעימים והכל התחיל מאיזה נשנושון קטן של משהו שוקולדי שהמשיך לעוד נשנושון... ועוד נשנושון... ועוד נשנושון "אחרון"... באמת... "אחרון" רק עוד "קצת"... באמת... איזה אמת ואיזה נעליים!! אחרי שחיסלתי את כל הדבר השוקולדי ואחרי זה גם צימוקים אגוזים ושקדים הגעתי הבייתה ואמרתי לעצמי: זהו כבר אבוד... הלך עליי... והתחלתי לטחון אוכל כמו מטורף! התמלאתי הרגשתי רע כמו לא יודע מה... נשכבתי במיטה ורציתי למות!! אבל לא הלכתי להקיא נרדמתי... קמתי אחרי כמה שעות ואפילו בלי לחשוב פעמיים הבולמוס של הצהריים המשיך (ממש רדף אותי) הלכתי למטבח טחנתי וטחנתי עוד פעם כשאני אומר לעצמי: פשוט לא איכפת לי יותר...! וזה היה כ"כ סתם וכזה בזבוז... סיימתי נשכבתי במיטה ושנאתי את עצמי כ"כ ... ואז נוצר לי הקונפליקט בראש:ללכת להקיא או לא? מצד אחד ההקאה זה הדבר הכי נורא שאני יכול לעשות! כי אני כבר שבוע נקי ואני לא רוצה לזרוק את זה לפח! מצד שני, מה יהיה? אם ככה אני אמשיך מבולמוס לבולמוס בלי הקאות אני אחזור להיות טנק כמו שהייתי פעם!!! בסופו של דבר לא הקאתי... אמרתי לעצמי שאני לא מקיא וזהו! אבל עדין אני לא יודע מה לעשות... אאיך להמשיך הלאה?? אם הייתי מקיא אתמול הייתי נרגע... מרגיש טוב... ולא מפוצץ כבד ונפוח כמו בלון שעומד להתפוצץ... סליחה שזיינתי לכם ת'מוח אבל מישהו בבקשה יכול לנסות לעזור? אולי מישהו שעובר אותו דבר? אה כן מחר יש לי תור אצל פסיכיאטרית... ואני חייב לשאול מישהו מכיר את התרופה ציפראציל? הבנתי שהיא ממש טובה ואני רוצה לבקש אותה מהפסיכיאטרית... יש מישהו שמכיר ויכול לתת חוות דעת?
אתמול היה לי יום נוראי... כבר שבעה ימים שאני לא מקיא... בטח אתם שואלים את עצמך נו אז מה הבעיה? כל הכבוד.. וכו... אבל הבעיה היא שההקאות אולי הפסיקו (בנתיים) אבל הבולמוסים לא... אתמול היה לי בולמוס מטורף מהסוג שאתה מרגיש שאתה ממש עושה לעצמך רע וממשיך... בשלב מסויים כבר אמרתי לעצמי בראש: מה איכפת לי אני אדחוף ואדחוף עד שאני אתפוצץ! אכלתי דברים שהם לא כאלה טעימים והכל התחיל מאיזה נשנושון קטן של משהו שוקולדי שהמשיך לעוד נשנושון... ועוד נשנושון... ועוד נשנושון "אחרון"... באמת... "אחרון" רק עוד "קצת"... באמת... איזה אמת ואיזה נעליים!! אחרי שחיסלתי את כל הדבר השוקולדי ואחרי זה גם צימוקים אגוזים ושקדים הגעתי הבייתה ואמרתי לעצמי: זהו כבר אבוד... הלך עליי... והתחלתי לטחון אוכל כמו מטורף! התמלאתי הרגשתי רע כמו לא יודע מה... נשכבתי במיטה ורציתי למות!! אבל לא הלכתי להקיא נרדמתי... קמתי אחרי כמה שעות ואפילו בלי לחשוב פעמיים הבולמוס של הצהריים המשיך (ממש רדף אותי) הלכתי למטבח טחנתי וטחנתי עוד פעם כשאני אומר לעצמי: פשוט לא איכפת לי יותר...! וזה היה כ"כ סתם וכזה בזבוז... סיימתי נשכבתי במיטה ושנאתי את עצמי כ"כ ... ואז נוצר לי הקונפליקט בראש:ללכת להקיא או לא? מצד אחד ההקאה זה הדבר הכי נורא שאני יכול לעשות! כי אני כבר שבוע נקי ואני לא רוצה לזרוק את זה לפח! מצד שני, מה יהיה? אם ככה אני אמשיך מבולמוס לבולמוס בלי הקאות אני אחזור להיות טנק כמו שהייתי פעם!!! בסופו של דבר לא הקאתי... אמרתי לעצמי שאני לא מקיא וזהו! אבל עדין אני לא יודע מה לעשות... אאיך להמשיך הלאה?? אם הייתי מקיא אתמול הייתי נרגע... מרגיש טוב... ולא מפוצץ כבד ונפוח כמו בלון שעומד להתפוצץ... סליחה שזיינתי לכם ת'מוח אבל מישהו בבקשה יכול לנסות לעזור? אולי מישהו שעובר אותו דבר? אה כן מחר יש לי תור אצל פסיכיאטרית... ואני חייב לשאול מישהו מכיר את התרופה ציפראציל? הבנתי שהיא ממש טובה ואני רוצה לבקש אותה מהפסיכיאטרית... יש מישהו שמכיר ויכול לתת חוות דעת?
