אני מזמין אתכם לקחת חלק במצווה גדולה

lightflake

New member
קשה לי למצוא תשובה קצרה טובה לזה

אבל בגדול אפשר לומר שוסישטהא אומר שעל האדם לעסוק בחיפוש אחר זהותו האמיתית, בהמשך הוא נותן 4 דרכים לכך והן, סטסאנג (התרועעות עם חכמים קדושים), חקירה (התבוננות פנימית באמצעות השאלה מי אני), שביעות רצון (אי-תאווה), ושליטה עצמית (כיבוש ההכרה, מצב בו אין דחיה לדבר ואין כמיהה לדבר). בקיצור, חיפוש האמת, מה שמכונה גם "חיפוש רוחני". ועוד וסישטהא אומר על מתן צדקה: (בהקשר להקבלה של בנטיניו בין "כפתור ההארה" ל"כפתור פתרון הרעב בעולם"): "מה ערך בצדקה הניתנת מן העושר שהושג על ידי הונאת אחרים - רק אלו שהונו מקבלים את פירותיה של צדקה כזו! קיום מצוות דתיות מוסיף ליהירותו של האדם."
 

Mist2

New member
לא ענית על השאלה שלי

ואפילו התרחקת יותר. מה היא - "ידיעה", ידיעה שכלית, אחרת? ומה היא שווה בדיוק? מה ומי הוא אותו עצמי - "עצמית", ומי בדיוק יודעה עליו? והאם אותו אחד שיודע את העצמי יכול לדעת משהו מסוג הזה?
 

lightflake

New member
לדעת את העצמי זה להיות העצמי

זה נקרא להיות ער זו לא ידיעה שכלית כמו לדעת לחבר מספרים או כמו לדעת ששוקולד מתוק (אלו דברים יחסיים בלבד המחייבים שימוש במוסכמות נלמדות) לדעת את עצמך זה מרכז החיפוש הרוחני את השאלה האחרונה לא הבנתי
 

lightflake

New member
זה אומר

שאין הזדהות עם שום דבר בחוויה אז מתגלית האחדות של החוויה כולה אז מתגלה החווה
 
סבל נגרם

כתוצאה משימוש מאוד מוגבל בתודעה שלנו. ביכולות שלנו. העלאת התודעה היא הדרך הפשוטה והאלגנטית ביותר לסלק סבל. זה גם מה שאני עושה. מעלה את רמת התודעה שלי. ואת זו של אלפי אנשים שלימדתי ואלפים רבים אחרים שאיתם אני בקשר.
 

lightflake

New member
זה ממש לא רלוונטי לפה

מותר לדון פה גם על אמת יחסית... אבל אתה יודע את זה וסתם מנסה להתחכם בגלל שמדובר בי אישית ובגלל שתמיד שמדובר על נושא זכויות בעלי חיים אתה מנסה להתנגח בי כיוון שאתה משום מה זוכר שפעם הייתי לוחמני בעניין הזה, דבר שכבר אינו אקטואלי משהו כמו שנתיים או יותר עד כמה שזכור לי...
 

lightflake

New member
אני יכול לענות לך באופן אישי

באופן אישי, אם זה מעניין אותך, הרגשתי הרבה שנים כמוך בקשר לילדים, אני אישית סבלתי מדיכאון קליני ובמשך שנים רק רציתי להתאבד, אז ברור לי שלהביא ילדים מבחינתי היה חטא כי הצטערתי שהביאו אותי לעולם הזה, אבל רוב האוכלוסיה ממש לא חושבת ככה אז אני מניח שזכותם הבסיסית הטבעית היא להביא לעולם ילדים ובטח שלא ניתן לקרוא לזה אי-שפיות. לגבי מנהג שיסוף הזין, לא מבין את ההגיון שעומד מאחוריו, אז שוב לי אישית זה נראה אחד הדברים הברבריים האכזריים והמטומטמים ביותר שעדיין נשארו עמנו מתקופה קדומה, אפילו מבחינת זכויות אנוש בסיסיות זה לדעתי מפר את זכויותיו של התינוק ופוגע באופן בלתי הפיך בגופו של התינוק ובכל זאת אני משאיר את האופציה (ואפילו מקווה, כי גם לי חתכו) שאולי יום אחד אבין את ההגיון הרוחני של המנהג הדתי הזה. אבל יש הבדל גדול בין להביא לעולם ילד, להביא חיים, לבין לחתוך יצור חי לחתיכות ולהשתמש בו לצרכינו האישיים בעוד במקביל אנו טוענים לאהבת בעלי חיים, אני לא יודע אם זה נובע מבורות, צביעות או חוסר שפיות ממש...
 

למואל א

New member
שמע, בלי קשר למצב הרוח שלי

או של רוב האוכלוסיה. אני מסתכל על זה מבחינה ראציונאלית, ומה המשמעות של זה. רוב האנשים מביאים לעולם חיים ממניעים אנוכיים: כי ככה כולם עושים, כדי שיהיה מי שיטפל בי לעת זיקנה, שעמום, בעיות בזוגיות, כי זה חמוד, כי אני רוצה להשאיר זכר, וכן הלאה... מה שבטוח זה שיש סיכוי כלשהו שלילדים האלו יהיה סבל רב בחיים, מלחמות, מחלות, תאונות, אין לזה סוף. ככה שרק הסיכוי הזה כבר מראה לך שזה לא מוסרי, חוצמזה כפי שהסברתי שמבחינת בתכלס' עצם הבאת עוד יצור לעולם, במיוחד אם הוא מערבי או אפילו ישראלי/מזרח אירופי, אפילו במעמד בינוני נמוך, אז עצם החיים והצריכה הבסיסית שלו מפעילים לחץ אדיר על משאבי החיים בעולם, ובצורה ישירה ועקיפה הוא גורם לעוד סבל. אני לא אומר שלא זכותם לעשות כך, או שזה ממש לא שפוי, אבל רוב האנשים חיים עם המון סתירות למרות שמנסים להציג את עצמם כהגיוניים ועקביים. אהבת בע"ח, כמו אהבת אנשים, אתה יכול לאהוב אנשים קרובים אליך ולשנוא או להתעלם מאחרים. אני מאוד אוהב את הכלבה שלי, וגם את הציפור שהיא טורפת, אלא שאל הציפור אני לא קשור, בכלל, רוב ההיסטוריה שלו המין האנושי חי כצייד לקט, ובעשרת אלפים שנים האחרונות בשיתוף עם כלבים, אז הם אהבו את הכלבים וגם צדו איתם בע"ח אחרים, ויש גם שבטים שמבקשים סליחה מהחיה לפני שצדים אותה, והם חיים באיזון אקולוגי עם הטבע. ויש גם אנשים שמגדלים בע"ח למאכל למרות שהם אוהבים אותם בחייהם... האדם המודרני לא שהוא לא שפוי אלא לרוב פשוט לא אכפת, גם אני לא אוהב להיות בקרבת ג'וקים וחזירים, אבל יש המון בע"ח שאני כן אוהב, ויחסית לרוב האנשים אני הרבה יותר נחשב לאוהב בע"ח, כל המושג הזה של "אוהב" הוא גם הפכפך ומבלבל, מה עם אהבת נשים/אהבת סקס? ככה רוב האנשים, לא חושבים על זה עד הסוף ולכן נוצרים כל מיני מושגים מבלבלים שנראה כאילו זה לא שפוי
 
ילדים יסבלו

אבל גם תהיה להם האפשרות היחודית המהממת- להיות אדם בקשר לשיפוט שלך על אנשים אחרים שהם חיים ממניעים אנוכיים ועם המון סתירות- האם זו לא חציצה של המניעים האנוכיים שלך ושל הסתירות שבך (שבכולנו)? בקיצור- האם חשבת על זה עד הסוף?
 

למואל א

New member
ועוד איך, אני פשוט אומר מה שאני רואה

את העובדות, האם תוכל להכחיש את הסתירות שהצבעתי עליהן? תהיה לילדים אפשרות להיות אדם, חיה, טוב, רע, זה לא משנה. הם לא בחרו בזה, אתה לא עושה טובה לכלבים כשאתה מרביע אותם כדי למכור את הגורים ב 2000$ או סתם בגלל שאתה אוהב את הגזע, אולי לכלבים האלו יהיו חיים טובים (בד"כ לא, הם מתים ביסורים ברחוב, כמו בני אדם ברחבי העולם) אפשרות מהממת להיות אדם זו דעה שלך, אחרים יראו בזה קיום כפוי ולא צודק. אני רחוק מלהיות מושלם, אבל לפחות משתדל להיות כמה שפחות צבוע, לגבי אנוכיות ברור שאני אנוכי, כמו כולם, אבל עדיף לדעת כשאתה עושה משהו מתוך אנוכיות ואז תוכל למזער את הנזק שאתה גורם, מאשר לשקר שאתה עושה את מה שאלהים רוצה
 
בדיוק,

ניתן לראות בזה קיום כפוי ולא צודק וניתן לראות בזה אפשרות מהממת זה עניין של פרספקטיבה האם אחת מהן עדיפה על השניה? אגב, איך אתה יודע שילדים לא בחרו לבוא לעולם? אם הם היו רוצים לבוא לעולם- באיזו דרך בדיוק היית רוצה שהם יתקשרו לך את זה? אתה יודע בוודאות שאתה לא בחרת לבוא לעולם? היית מוותר על החיים שלך? לגבי ההשתדלות שלך להיות כמה שפחות צבוע- אולי גם אחרים משתדלים, מהפקספקטיבה שלהם
 
למעלה