אני מזמין אתכם לקחת חלק במצווה גדולה

[אוהבי בעלי חיים]

אני מזמין אתכם לקחת חלק במצווה גדולה

אני מזמין אתכם לקחת חלק במצווה גדולה של צער בעלי חיים. "הייתי רוצה לגעת בכל כל יצור חי ולתת לו מקום של שלווה ומרווח נשימה. המנטרה שלי היא "מי ייתן וכל היצורים החיים יהיו חופשיים מכאב וסבל" כאשר אני עוצם את עיניי ומאחל זאת בליבי, ושולח את הברכה על פני היקום. זו מנטרה עתיקה ורבת עוצמה. זו ברכה שבכל פעם שאני מאחל אותה בליבי אני חש חמלה גדולה ורכה שעולה ליקום שלנו. והחמלה הזו אינה מצערת אותי, אלא מרחיבה את הלב והתודעה כשהיא גורמת לי להרגיש שאנחנו בעצם כולנו אחד. מי ייתן וכל היצורים החיים יהיו חופשיים מכאב וסבל" הדלאי לאמה אמר פעם: "אהבה וחמלה הם צורך ולא מותרות. בלעדיהם האנושות לא יכולה לשרוד" אני מזמין אתכם להיות חברים שלי בפייסבוק ולקחת חלק בהצלת חיים. "אוהבי בעלי החיים בישראל" http://www.facebook.com/animals972

 

[lightflake]

האם זה שפוי לטעון לאהבת בעלי חיים

ולהמשיך במקביל לאכול אותם?

 

[למואל א]

דייג, אוהב דגים? האם זה שפוי לטעון לאהבת

ילדים, ובכל זאת להוליד אותם לעולם מקולקל מלא סבל בלי שהם ביקשו, בגלל שאתה מקווה שיהיה להם טוב? ועוד לפעמים לחתוך להם חלק מהבולבול "לטובתם" כמובן...

 

[דניאל גליקר]

השאלה היא

מה אתה עושה כדי לסלק את הסבל מהעולם. כדי לעשות שהעולם יהיה טוב יותר.

 

[למואל א]

אענה למרות שזה לא קשור

כי הדיון היה על דברים עקרוניים, ובאתי להראות רק חלק קטן מהכשלים הלוגיים הרבים מאוד שרוב האנשים חיים איתם ומנסים בכח להתעלם. אני תורם מה שאני יכול בתחום איכות הסביבה, שזה כולל למנוע סבל מבע"ח ואנשים, גם בטווח המיידי וגם הרחוק. כרגע אני חייב להקדיש את רוב המאמצים כדי לפרנס את עצמי, כך שבניגוד לטפילים שחיים על חשבון אחרים אני לא יכול להשוויץ שאני כל יום עושה דברים שעוזרים לאחרים, כי אני גם לא צבוע, ויש מספיק צבועים שגם מרוויחים המון מעבודה של אחרים, ואז מתגאים בכך שהם תורמים וכו' או כאלו שחיים מתרומות וקיצבאות וחושבים שהם קדושים. אני עוד תורם בכך שאני נמנע מלהתרבות וזה לא עניין של מה בכך, כי זה מה שגורם לרוב הסבל, כל מי שמתרבה גורם: גם סבל לילדיו, גם לבע"ח רבים אחרים (אפילו אם הם צמחונים יש פגיעה עקיפה) וגם לאנשים אחרים, אפילו אם יהיה מדובר באזרחים למופת, כל פעם כשאתה קונה דברים שיוצרו בזיעת אפיהם של עבדים במזרח הרחוק... הילדים שלו ינהגו במכונית, ישתמשו בחשמל? הם גורמים עוד המון סבל. בעתיד אני מתכנן לעשות עוד דברים לסילוק הסבל, אבל אני גם יודע שזה לא תלוי בי מה אתה עושה לסילוק הסבל?

 

[lightflake]

הייתי לפני שבוע אצל בנטיניו

הוא אמר שם דבר יפה הוא אמר אם יש לך שתי כפתורים, האחד אם תלחץ עליו יפסק כל הרעב בעולם מיידית לתמיד, והשני יהפוך אותך למואר, הוא אמר שהדבר הכי טוב שאתה יכול לעשות למען העולם בלי שום ספק בכלל, זה ללחוץ על הכפתור השני ולא על הראשון.

 

[למואל א]

ומה הנימוק?

מה זה בכלל אומר "מואר" שהמשקל של זה כ"כ חזק אל מול הפסקת הרעב בעולם?

 

[lightflake]

הנימוק הוא שכל עוד אתה חי באשליה

כל פעולה שלך נובעת מאינטרס אישי ולכן כל מאמץ שלך לעזור לאחרים רק ממשיך לפזר את רעל הצביעות האגוצנטרית בעולם וזה רק מגביר את הסבל ולא להיפך, בקיצור אתה רק מזהם את העולם במקום באמת לעזור לעולם הזה על ידי הרחקת הבורות וזה דבר שעליך לעשות קודם כל עם עצמך וזה הדבר היחיד שאתה באמת יכול לעשות למען שיפור העולם הזה.

 

[בוחרת לצמוח]

איזה יופי

 

[Mist2]

אני הייתי לוחץ על הראשון

להיות מואר מלחיצה על כפתור, זה השקר והאשליה בין שניהם. עדיפה לי השינה על ערות או הארה מסוג זה... אבל הלחיצה על הכפתור הראשון, הייתה יכולה לקרב אותך לערות. לפחות אותי... כך נדמה לי. ילדים, הרבה פעמים נותנים מעצמם ממקום נקי, רק מרצון לתת ולהטיב עם מישהו, ללא כל חישוב לקבל משהו בחזרה, אני זוכר את זה היטב על עצמי. תכונה שנעלמה זה מכבר...

 

[lightflake]

הייתי אומר לא בדיוק נעלמה אלה הוסתרה

התכסתה בשכבות ההגנה והציניות שהילד ההוא אימץ לעצמו כחלק מההסתגלות לחיים ב"עולם המבוגרים" אבל זו תכונה אותנטית טבעית

 

[בוחרת לצמוח]

אם היא היתה נעלמת, לא היית כותב את הפוסט הזה

 

[Mist2]

למה לא?

בחרתי את הכפתור המיטיב עם האנושות רק כדאי לעזור לעצמי, ולא מתוך רצון או תשוקה לעזור לאנושות. אולי בתור ילד הייתי עושה את אותו הדבר ממקום אחר.

 

[בוחרת לצמוח]

כלומר

מבין שני הכפתורים אתה מאמין שלחיצה על הכפתור הראשון היתה מועילה לך יותר מלחיצה על הכפתור השני אז איך הדוגמא של הילדים קשורה בכלל לעניין?

 

[Mist2]

בכל מקרה הלחיצה על הכפתור הראשון

הייתה מועילה לי יותר. גם במקרה של הילד וגם במקרה של הבוגר. על הילדים דיברתי, רק כדי להזכיר שקיימת אפשרות של לחיצה על הכפתור הראשון, לא מתוך צביעות ואנטרס אישי. וגם בני אדם בוגרים יכולים למצוא בתוך עצמם את המקום הזה, אפילו אם מדובר על בני אדם ישנים.

 

[בוחרת לצמוח]

אוקיי, הבנתי

אבל הדימוי שנתן בנטיניו כוון עבור אלו שמאמינים שברצונם לעשות משהו טוב עבור העולם ולא עבור עצמם

 

[Mist2]

הכל תלוי באדם עצמו

והמקום בו הוא נמצא מבחינת ההתפתחות באותו רגע, מה משפיע עליו באותו רגע ועוד המון קרטריונים שונים. האחד טוב היה שבאותו רגע ילחץ על כפתור אחד, וברגע אחר על כפתור שני, והאחר ההפך וכך ללא סוף. בסופו של דבר לא באמת משנה האם אותם אנשים רק מאמינים או באמת רוצים לעזור לאחרים, אם הם נמצאים במקום בו הם לא רואים את האמת, אין להם שום בחירה, הם יעשו את הדבר היחיד אותו הם יכולים לעשות. מה שבטוח, הדברים אף פעם לא שחור ולבן כפי שהוא הציג אותם. אני רק אמרתי מה אני הייתי עושה, וזה היה כאשר הגבתי, כעת אולי הייתי בוחר אחרת, ומחר אולי שוב אחרת...

 

[בוחרת לצמוח]

זה נכון

הדברים הם לא שחור ולבן כפי שהוא הציג אותם, אבל בתור דימוי שניתן בהקשר המסוים שבו הוא ניתן, יכולה להיות בו תועלת רבה (זה כמובן תלוי גם במאזין). יחד עם זאת שכשמוציאים אותו מהקשרו, או מפרשים אותו לא נכון, הדימוי יאבד מהתועלת שבו. כמובן שזה יכול להיות פתח לדיונים נוספים כמו מה מועיל לומר ומה לא האם מורים אומרים בהכרח את מה שמועיל לתלמיד לשמוע מיהו מורה ומי לא האם מורים באמת בוחרים את מה שהם אומרים, או שזה פשוט נפלט להם ללא בחירה האם מחשבה של מורים מפסיקה לפעול ב"שחור ולבן" מה מועיל למורה וכו'

 

[Mist2]

גם כאן, תלוי במורה

 

[lightflake]

וסישטהא אומר לנסיך רמה:

"על האדם להתמסר תמיד לידיעה-עצמית. זוהי חובתו היחידה של האדם." במה הוראה זו שונה מהותית מהצגת הדברים של בנטיניו?