אם רק הייתם רואים את העיניים שלי כעת- דמעות, דמעות ועוד דמעות. מאתמול אני מצוננת מאוד מאוד, האף שלי כבר שורף והעיניים לא מפסיקות לדמוע. לקחתי כבר שני קולדקס וזה לא עוזר. ממש בא לי להכנס למיטה ולצאת מחר, אבל זה בלתי אפשרי היום. מישהו מכיר פתרון לצינון כזה?
אמא שלי אומרת שפנסיה זה להיות בחופש עד סוף החיים (אומרת ומיישמת
) ובאמת כשהיו ילדים בבית היא לא הרשתה לעצמה להוציא על בילויים ונופשים להם, אלא קודם כל לנו ולצרכים שלנו - כך זה צריך להיות אני חושבת - נופש להורים לקטנים הוא די בלתי אפשרי ומעיק על כולם מסביב - כשמגיעים לגיל הפנסיה זה הזמן לבלות