אני לא יודע מאיפה להתחיל הפחות טוב או היותר טוב...נראה לי אשאיר את המתוק לסוף זה כנראה הכי טוב
טוב בצד הקשה שאני מתמודד עכשיו יש לי איבחון חדש של מחלת ריאות קשה נפחת הריאות או אמפיזמה בשפה המקצועית, בשלב זה המצב שלי בתוך המחלה קל
זה נגרם מההתמכרות הקשה שלי לטבק..ההתמכרות קשורה כמובן להפרעת הנפש הפוסט טראומה והדיכאון הקליני שלי..והיא ברמה רפואית של מכור לטבק.
המחלה פוגעת בבועיות של הריאה יוצרת מחסור בחמצן לגוף..התסמין העיקרי שלי קוצר נשימה והמון ליחה עם שיעול אולי פעם אחת היה דם בליחה. התקפי שיעול ותחושת חנק....הפרעה בקנה הנשימה יש שם בליטה חריגה עם הפרשת נוזל זה מציק...המחלה תחמיר עם השנים..הקצב תלוי באם אפסיק לעשן . משימה מאוד מאוד קשה לי. נפלתי למחלה קשה שעלולה להיות סופנית . בנוסף מצאו קשריות( מעין גולה קטנה ) יש מצב שזו בלוטה עם בעיה כלשהיא..בריאות אחת די גדולה ויש חשד לסרטן אז אעבור סיטי ריאות שני בהמשך ונראה אז.. יש תקווה שזה כתוצאה של דלקות ריאות ישנות פשוט צלקות שנשארו. יש גם את הגושים בבלוטות הרוק שנעשה שם עוד בדיקה בקרוב לברר מה זה ואם זה פתלוגי או סתם בלוטות לימפה..
מבחינת טיפול לנפחות ריאות אין כזה..יש טיפול מקל.
זהו זה החלק הרפואי..בנתיים לקחתי את זה בצורה לא נעימה אבל לא נפל עליי הגג...אולי עוד יבוא החלק של הכאב כעס עצמי כי אני עישנתי וגרמתי לזה קצת התמסכנות...והסתגלות אני מקווה מהר. אני ממש לא יודע מה לעשות בקטע של ההסקת עישון שהיא מחוייבת המציאות ההמכרות שלי מטורפת ממש אבל ברמות..איך אני מפסיק לעשן? האם יש לי כוח נפשי ורצון? האם אני אוכל להתמודד שאני לבד ובודד, חסר תעסוקה ועם טונות של לחצים ? אני לא יודע..ההגיון אומר שאולי אפשר הרצון והכוח לעשות את זה נשארו מרחוק...מעציב אותי שאני יודע שזה קטלני לי בודאות ולומר אנ נגמל אני עוד לא יכול.
זו פגיעה עצמית כבר שדי התחייבתי לעצמי שאני עוצר בכל מקום שאני מודע לה...
נראה אולי התובנה תחלחל והיכולת תבוא עם הנחישות שיש לי שאני רוצה להתגבר על משהו..להכנס בו לשבור אותו ולעצור אותו..גם תקרה .
בצד החיובי ..יום אחרי האיבחון הזה היה לי זום קהילתי בחרתי להתמודד ולהשתתף זה הקל עליי.....אחרי זה באה הסוכריה המתוקה...הרציתי בפעם הראשונה שלי מול ציבור של מרצים ומנהלים של אורט ונגישות ישראל..כמה נציגים ..סה"כ היו כ145 איש ואישה בהרצאה...ההרצאה הייתה על התמודדות עם ומול נפגעי נפש באקדמיה ובחיים .עזר לי שנכנסתי הייתה הרצאה לפני זה הכניס אותי לאווירה הנינוחה של האירוע...התחלתי את שלי עם קצת התרגשות..ויחד עם זה הבאתי הרצאה שלי נראתה לפעם ראשונה טובה מאוד..די רהוטה מאוד ברורה ועם המון תובנות ומסרים חשובים ..בסיום עניתי על שאלה די קשה..והתמודדתי יפה למרות שהיה מראש לחץ זמן ובסוף מעט דחקו בי, וראיתי מבטים של ממש קשב והתעניינות..בסוף גם זיהיתי מחיאות כפיים בקהל..הצלחה רבתי וכל זה שיש לי גם בעיית זיכרון..תפקדתי מולה די טוב...
התגובות אחרי זה היו מרוממות נפש..ממש אמרו שהיה מדהים ומרגש למעשה מנהלת ההרצאה מאורט בראודה אמרה למנהלת של נגישות ישראל מטעמה נאמתי שריגשתי הכי הרבה מכל ההרצאות אותו יום...והיא בשיחת טלפון מפתיעה החמיאה לי וביקשה שארחיב אפילו ..ויעשו מאמץ לאפשר לי הרצאה יותר ארוכה..
שמעו מהמקום שאני בא מבית הרוס..פגיעה מינית קשה אלימות קשה חיים מסובכים של נפגע נפש מרובה איבחונים , מחלות רפואיות קשות..ופגיעה קוגניטיבית
חיים מתוסבכים לאללה..עם המון בדידות ונתקים וכאבי לב ופגיעויות ..אכזבות יותר מהצלחות..להגיע למקום הזה שאני מגשים חלום לדבר אל אנשים בעמדות מפתח לעשות שינוי למען נפגעי נפש בעיקר..זה מרומם נפש ועוד הישג כביר שלי..מהגדולים שידעתי..אני גאה בעצמי..וגם מודה לפורום הזה ששנים מחזיק אותי ומחזק אותי ..גם בזכות כל מי שהיה פה לאורך השנים הגעתי להישגים...אם זה מול ביטוח לאומי..אם זה לקבל שיקום נפשי אם זה המון תמיכה ותובנות ..באמת תודה רבה! מגיע לכם מכל הלב.
ויהיה המשך כבר קבעו לי שתי הרצאות נוספות..אחת של 4 הרצאות אחת אחרי השניה..כי יש סבבים של משתתפים שיתחלפו..די קשה אבל כנראה אלך על זה לנסות, אם זה ישפיע עליי לא טוב אחרי מבחינת עייפות נפשית קוגניטיבית לא אעשה את זה שוב...ההרצאה תהיה לנותני שירות במקרה הזה ביטוח. ועוד אחת לסגל אקדמי של עזריאלי ירושלים. אני מקווה לשפר אפילו שם.
תראו עולם...יום אחד מקבלים בשורות איוב....יום אחר מגיעים להצלחה ולמקום שיש לי השפעה על עתיד של נפגעי נפש..מסתבר שכוח של הצלחה גדול במקרה שלי הפעם מהכח השלילי..יכולתי לוותר להיות בדיכאון לבכות לרחם על עצמי ובחרתי לנצל את ההזדמנות לעלות דווקא עכשיו ולמרות הכל ..וזה כייף ומשמח אותי
כן, תהיה התמודדות..הלבד והשעמום והמתחים וכל זה לא יעלמו..הנסיבות של קורונה וסגר משפיעות...ויהיו בדיקות וכל מיני לכלל המחלות שלי ..התרופות לא ייעלמו..
אבל, עם אני לוקח את זה חזק בשתי ידיים וממשיך ועושה זה סוג של רפואה אולי יותר חזקה מטיפולים אחרים להצליח בפועל ..וזה נותן מטרה וסיפוק ..אז זה בהחלט יעזור להתמודד עם מה שיבוא.
היו ימים שראיתי שחור בעיניים..לא מזמן חשבתי להתאבד מתסכול ותחושה של חוסר אונים זמנית ממה שסיפרתי בפוסטי קודמים על ביטוח לאומי...ובכלל בעבר..הרבה מאוד ימים שחורים משחור..חלקכם שם כעת..חלקכם בני משפחה שלהם שם כעת..קחו תקווה מהסיפור שלי היום...אפשר לצאת לימים טובים יותר..טיפול נפשי עזר לי ( הוא הסתיים בשל אילוצי קופת חולים )..גם סל שיקום מסייע מאוד..והכי חשוב..אל תוותרו על החיים שלכם..התקופה השחורה תעבור אם תחפשו את האור תמצאו אותו את ההקלה את הסיוע, ביחרו להפתח לעזור לעצכם להתמודד..הכלים בתוכינו..והסיוע עוזר באמת עוזר..ויבואו ימים יותר טובים שעושים למען עצמינו ומנצלים הזדמנוית מצליחים..
אז כן ברור שלא קרה פה קסם והבראתי פתאום מהרצאה....זה שלב ..שאספתי עוד הישג...בעיקר עם התמדה בקהילה למרות קשיים אפילו לחמתי בכלל להכנס למרות שאני נפגע נפש....השתתפתי ..נכנסתי לזומים הבעתי את עצמי במקום לשבת לא לעשות כלום ( הקהילה כמובן לא נפגשת בקורונה) ומזה נתנו לי במה והזדמנות והצלחה
אני בטוח שגם לכם ולכן זה יקרה ..תעבדו על עצמכם קחו סיוע..נצלו כל הזדמנות לעשות משהו שיקרב אתכם להרגשה של הגשמה..כל צעד קטן חשוב הם מצטברים להישגים ושיפור בכל המצב...
יאללה אני מחכה לשמוע מאתכם איזה סיפור של הישג ..בוא תשתפו קצת ספרו..
טוב בצד הקשה שאני מתמודד עכשיו יש לי איבחון חדש של מחלת ריאות קשה נפחת הריאות או אמפיזמה בשפה המקצועית, בשלב זה המצב שלי בתוך המחלה קל
זה נגרם מההתמכרות הקשה שלי לטבק..ההתמכרות קשורה כמובן להפרעת הנפש הפוסט טראומה והדיכאון הקליני שלי..והיא ברמה רפואית של מכור לטבק.
המחלה פוגעת בבועיות של הריאה יוצרת מחסור בחמצן לגוף..התסמין העיקרי שלי קוצר נשימה והמון ליחה עם שיעול אולי פעם אחת היה דם בליחה. התקפי שיעול ותחושת חנק....הפרעה בקנה הנשימה יש שם בליטה חריגה עם הפרשת נוזל זה מציק...המחלה תחמיר עם השנים..הקצב תלוי באם אפסיק לעשן . משימה מאוד מאוד קשה לי. נפלתי למחלה קשה שעלולה להיות סופנית . בנוסף מצאו קשריות( מעין גולה קטנה ) יש מצב שזו בלוטה עם בעיה כלשהיא..בריאות אחת די גדולה ויש חשד לסרטן אז אעבור סיטי ריאות שני בהמשך ונראה אז.. יש תקווה שזה כתוצאה של דלקות ריאות ישנות פשוט צלקות שנשארו. יש גם את הגושים בבלוטות הרוק שנעשה שם עוד בדיקה בקרוב לברר מה זה ואם זה פתלוגי או סתם בלוטות לימפה..
מבחינת טיפול לנפחות ריאות אין כזה..יש טיפול מקל.
זהו זה החלק הרפואי..בנתיים לקחתי את זה בצורה לא נעימה אבל לא נפל עליי הגג...אולי עוד יבוא החלק של הכאב כעס עצמי כי אני עישנתי וגרמתי לזה קצת התמסכנות...והסתגלות אני מקווה מהר. אני ממש לא יודע מה לעשות בקטע של ההסקת עישון שהיא מחוייבת המציאות ההמכרות שלי מטורפת ממש אבל ברמות..איך אני מפסיק לעשן? האם יש לי כוח נפשי ורצון? האם אני אוכל להתמודד שאני לבד ובודד, חסר תעסוקה ועם טונות של לחצים ? אני לא יודע..ההגיון אומר שאולי אפשר הרצון והכוח לעשות את זה נשארו מרחוק...מעציב אותי שאני יודע שזה קטלני לי בודאות ולומר אנ נגמל אני עוד לא יכול.
זו פגיעה עצמית כבר שדי התחייבתי לעצמי שאני עוצר בכל מקום שאני מודע לה...
נראה אולי התובנה תחלחל והיכולת תבוא עם הנחישות שיש לי שאני רוצה להתגבר על משהו..להכנס בו לשבור אותו ולעצור אותו..גם תקרה .
בצד החיובי ..יום אחרי האיבחון הזה היה לי זום קהילתי בחרתי להתמודד ולהשתתף זה הקל עליי.....אחרי זה באה הסוכריה המתוקה...הרציתי בפעם הראשונה שלי מול ציבור של מרצים ומנהלים של אורט ונגישות ישראל..כמה נציגים ..סה"כ היו כ145 איש ואישה בהרצאה...ההרצאה הייתה על התמודדות עם ומול נפגעי נפש באקדמיה ובחיים .עזר לי שנכנסתי הייתה הרצאה לפני זה הכניס אותי לאווירה הנינוחה של האירוע...התחלתי את שלי עם קצת התרגשות..ויחד עם זה הבאתי הרצאה שלי נראתה לפעם ראשונה טובה מאוד..די רהוטה מאוד ברורה ועם המון תובנות ומסרים חשובים ..בסיום עניתי על שאלה די קשה..והתמודדתי יפה למרות שהיה מראש לחץ זמן ובסוף מעט דחקו בי, וראיתי מבטים של ממש קשב והתעניינות..בסוף גם זיהיתי מחיאות כפיים בקהל..הצלחה רבתי וכל זה שיש לי גם בעיית זיכרון..תפקדתי מולה די טוב...
התגובות אחרי זה היו מרוממות נפש..ממש אמרו שהיה מדהים ומרגש למעשה מנהלת ההרצאה מאורט בראודה אמרה למנהלת של נגישות ישראל מטעמה נאמתי שריגשתי הכי הרבה מכל ההרצאות אותו יום...והיא בשיחת טלפון מפתיעה החמיאה לי וביקשה שארחיב אפילו ..ויעשו מאמץ לאפשר לי הרצאה יותר ארוכה..
שמעו מהמקום שאני בא מבית הרוס..פגיעה מינית קשה אלימות קשה חיים מסובכים של נפגע נפש מרובה איבחונים , מחלות רפואיות קשות..ופגיעה קוגניטיבית
חיים מתוסבכים לאללה..עם המון בדידות ונתקים וכאבי לב ופגיעויות ..אכזבות יותר מהצלחות..להגיע למקום הזה שאני מגשים חלום לדבר אל אנשים בעמדות מפתח לעשות שינוי למען נפגעי נפש בעיקר..זה מרומם נפש ועוד הישג כביר שלי..מהגדולים שידעתי..אני גאה בעצמי..וגם מודה לפורום הזה ששנים מחזיק אותי ומחזק אותי ..גם בזכות כל מי שהיה פה לאורך השנים הגעתי להישגים...אם זה מול ביטוח לאומי..אם זה לקבל שיקום נפשי אם זה המון תמיכה ותובנות ..באמת תודה רבה! מגיע לכם מכל הלב.
ויהיה המשך כבר קבעו לי שתי הרצאות נוספות..אחת של 4 הרצאות אחת אחרי השניה..כי יש סבבים של משתתפים שיתחלפו..די קשה אבל כנראה אלך על זה לנסות, אם זה ישפיע עליי לא טוב אחרי מבחינת עייפות נפשית קוגניטיבית לא אעשה את זה שוב...ההרצאה תהיה לנותני שירות במקרה הזה ביטוח. ועוד אחת לסגל אקדמי של עזריאלי ירושלים. אני מקווה לשפר אפילו שם.
תראו עולם...יום אחד מקבלים בשורות איוב....יום אחר מגיעים להצלחה ולמקום שיש לי השפעה על עתיד של נפגעי נפש..מסתבר שכוח של הצלחה גדול במקרה שלי הפעם מהכח השלילי..יכולתי לוותר להיות בדיכאון לבכות לרחם על עצמי ובחרתי לנצל את ההזדמנות לעלות דווקא עכשיו ולמרות הכל ..וזה כייף ומשמח אותי
כן, תהיה התמודדות..הלבד והשעמום והמתחים וכל זה לא יעלמו..הנסיבות של קורונה וסגר משפיעות...ויהיו בדיקות וכל מיני לכלל המחלות שלי ..התרופות לא ייעלמו..
אבל, עם אני לוקח את זה חזק בשתי ידיים וממשיך ועושה זה סוג של רפואה אולי יותר חזקה מטיפולים אחרים להצליח בפועל ..וזה נותן מטרה וסיפוק ..אז זה בהחלט יעזור להתמודד עם מה שיבוא.
היו ימים שראיתי שחור בעיניים..לא מזמן חשבתי להתאבד מתסכול ותחושה של חוסר אונים זמנית ממה שסיפרתי בפוסטי קודמים על ביטוח לאומי...ובכלל בעבר..הרבה מאוד ימים שחורים משחור..חלקכם שם כעת..חלקכם בני משפחה שלהם שם כעת..קחו תקווה מהסיפור שלי היום...אפשר לצאת לימים טובים יותר..טיפול נפשי עזר לי ( הוא הסתיים בשל אילוצי קופת חולים )..גם סל שיקום מסייע מאוד..והכי חשוב..אל תוותרו על החיים שלכם..התקופה השחורה תעבור אם תחפשו את האור תמצאו אותו את ההקלה את הסיוע, ביחרו להפתח לעזור לעצכם להתמודד..הכלים בתוכינו..והסיוע עוזר באמת עוזר..ויבואו ימים יותר טובים שעושים למען עצמינו ומנצלים הזדמנוית מצליחים..
אז כן ברור שלא קרה פה קסם והבראתי פתאום מהרצאה....זה שלב ..שאספתי עוד הישג...בעיקר עם התמדה בקהילה למרות קשיים אפילו לחמתי בכלל להכנס למרות שאני נפגע נפש....השתתפתי ..נכנסתי לזומים הבעתי את עצמי במקום לשבת לא לעשות כלום ( הקהילה כמובן לא נפגשת בקורונה) ומזה נתנו לי במה והזדמנות והצלחה
אני בטוח שגם לכם ולכן זה יקרה ..תעבדו על עצמכם קחו סיוע..נצלו כל הזדמנות לעשות משהו שיקרב אתכם להרגשה של הגשמה..כל צעד קטן חשוב הם מצטברים להישגים ושיפור בכל המצב...
יאללה אני מחכה לשמוע מאתכם איזה סיפור של הישג ..בוא תשתפו קצת ספרו..