אני לא כמו כולם

omni4

New member
אני לא כמו כולם

אני לא כמו כולם, שאני נולדתי עם פיגור, אני קוראי לזה פיגור כי אני לא זוכר דברים שהיו אתמול, קשה להתמודד עם שאלות בפעם הראשונה שאני שומע אותם וצריך שיחזרו עליהם 20 פעם. אני לא קורא לזה "בעיות קשב וריכוז" כי זה היה תירוץ בשביל לקבל הארכת זמן במבחנים בתיכון ובמכללה.
אני לא כמו כולם כי ברגע שאומרים לי שהיום יהיה שינוי X אני לא ישר כמו כל ישראלי שואל "למה?" או "מי קבע את השינוי?".
אני לא כמו כולם כי עד גיל 27 לא באמת עבדתי, אחרי הצבא ישר נחתתי ללימודים ולא הלכתי כמו כולם לעבודה מועדפת.
בזמן הלימודים "עבדתי" בפר"ח וגם כמורה פרטי לבגרויות.
אני לא כמו כולם כי בצבא ישר הייתי ג'ובניק ולא ישר הולך להיות קרבי.
אני לא כמו כולם כי אני לא מוכן להשכיר דירה עם שותפים כי אני לא רוצה לריב על ניקיון של שירותים ומעדיף לשלם 2500 ש"ח בשביל שיהיה לי שקט ולא איזה 1300 ש"ח ולגור עם עוד 2 שותפים ולהוריד מעלי קצת כסף.
אני לא כמו כולם כי אני בחור טוב מידי ולא יודע להיות אסרטיבי, לא יודע "לשחק" עם בחורות, בגלל זה הקשר הכי ארוך שהיה לי היה של 5 חודשים.
אני לא כמו כולם כי אני הייתי ילד כאפות.
אני לא כמו כולם כי אני סוחב מטענים מהעבר, למשל לא הייתי אף יום בכלא צבאי, כי אני מטומטם שלא התחצפתי מספיק למפקדים שלי וזה חסר לי, אפילו רק כמה ימים בכלא 4.
אני לא כמו כולם כי לי לא היה מרד נעורים כי פחדתי מההורים שלי שלא יתנו לי חוגים/כסף ובגלל זה בגיל 30 אני מנסה לפצות על זה.
אני לא כמו כולם כי לשלושה טיולים שנתיים של כיתה י', י"א ו-י"ב לא יצאתי כי לא היה לי עם מי להיות בחדר.
אני לא כמו כולם כי אני לא טסתי להודו או לתיאלנד לאיזה חודש להתפרק אחרי הצבא.
אני לא כמו כולם כי אני פשוט מטומטם.
עד כאן להיום.
 
ברוך הבא למועדון

הרבה כאן נראה לי מרגישים שהם לא כמו כולם. גם אני לצערי.
נכון זה קשה במדינה כמו שלנו להיות הילד הטוב והפראייר שכולם מסנג'רים אותו כי הוא טוב מידי להיות ילד הכאפות האומלל
קשה לא להיות ישראלי חוצפן ונדחף כנראה אנחנו מזן אחר וצריכים לחיות באירופה אולי ולא כאן. והמסגרת הצבאית זה אכן סיוט
לאנשים כמונו שלא פותחים את הפה עם כל הגועל נפש והרוע שיש
שם בגלל זה מגייסים את כולם בגילאים כ"כ צעירים כנראה כי בגילאים
האלה עדיין תמימים ולא לכולם יש כוח להילחם והרבה מפחדים לברוח
ולשבת בכלא.הלוואי שגם אני אז הייתי יודעת יותר להתחצף ולשבת בכלא במקום להיות כ"כ מפוחדת ולתת לכל הרשעים הארורים שם לנצל את זה. מזדהה עם מה שכתבת וגם אני בגלל כל הדברים האלה מרגישה מטומטמת. אבל אנחנו לא מטומטמים אנחנו שונים. יותר מנומסים יותר רגישים ולצערנו יותר תמימים ופחות מחוספסים אבל זה נובע רק מזה שבתוכנו אנחנו אנשים טובים יותר ממה שצריך להיות בעולם הזה. בגלל שהנורמה בחברה שלנו היא להיות הילד הרע והחוצפן והלא פראייר אז אנחנו מרגישים מטומטמים ויחד עם זה נחותים שאנחנו לא כאלה.אלו תחושות קשות. ברור שצריך ללמוד להיות אסרטיביים כי בלי זה מאד קשה.אבל לא בכל דבר אתה חייב להיות כמו כולם למשל אז מה אם לא נסעת להודו או תאילנד אחרי הצבא?
נסה לשפר את המחשבות שלך על עצמך מה לעשות לא כולם אותו הדבר. אל תגדיר את עצמך מטומטם אתה פשוט שונה מיתר האנשים.
הלוואי שנהיה יותר אסרטיביים ויותר נעז בחיים.
 

איזיגו

New member
עדיין לא מאוחר לטוס להודו ולמזרח

לא בגלל שכולם עושים את זה, אלא בגלל שזה שווה את זה.
להרחיב אופקים, וגם קצת לטעום טעם של חופש.
כמובן רק אם אתה מרגיש שיש לך כוחות ומשאבים לכך.
אבל לפחד לא צריך, לא מההורים ולא מעצמך.
 

אופירA

New member
מנהל
ומי זה כולם?

ברור שאתה לא כמו כולם. אף אדם אינו כמו כולם. כל אדם הוא הרכב של משהו שאין באף אחד אחר.
אבל "כולם" קיים רק בדמיונך, רק אתה מצייר אותו לעצמך, הוא מי שהיית רוצה להיות ואינך יכול. הוא לא קיים במציאות, אף אדם בחלד אינו עונה על אשליית ה"כולם" שלך.
אם תכיר באשליית ה"כולם" ותוותר עליה - אמנם תמשיך לסבול מקשייך והם לא ייפתרו - אבל כצעד ראשון לפחות לא תוכל לטעון שאתה פשוט מטומטם, כי טענה זו נובעת מההשוואה התמידית ל"כולם" הלא קיים. אם תבזבז פחות אנרגיות על דמיון ושקר - תוכל להקצות יותר אנרגיות לידיעת האמת על עצמך, ומכן - לדרך להרגיש טוב יותר.

כשאדם תקוע בדמיון, בהרגשה שהוא מטומטם כי הוא לא "כמו כולם", הוא עסוק בלשנוא את עצמו, על מנת שלא יהיה פנוי לחשיבה בונה - מה אני רוצה להיות, איך אני יכול להתקדם להשגת המטרה הזו.

גם אני סבלתי מאוד בצעירותי מכך שאני "לא כמו כולם", השיער שלי לא כמו כולם, ההתנהגות שלי חריגה, הרגשות והיכולות החברתיות שלי שונוים לחלוטין. אבל כיוון שהתעסקתי באיך להיות ואיך לקבל את עצמי, ויתרתי על הרצון להעתיק מ"כולם" איך הם מתנהגים, ולמדתי איך להיות "אני" כמה שיותר מרוצה ומסוגל בסביבת הכלל. הבנתי שאין כולם, ועסקתי בלזהות את עצמי באינטרקציה עם כל אחד ואחד, לזהות את המיוחד שבכל זולת וזולת, ולהקיש מהתובנות הללו את היכולת לשנות את עצמי לכיוון מה שאני רוצה להיות.
היום אני מבוגרת, אני לא כמו כולם ולא רוצה להיות כמו כולם. אני רוצה להיות אך ורק אני, ולא רוצה להחליף את התיק שלי עם אף תיק של אף אחד אחר, גם אם לפעמים מרגיש לי שהתיקים של חלק מהאנשים זולתי יותר ריחניים. אבל אני יודעת שזה שקר, ולכן לא פועלת על ההרגשה השקרית הזו.
 
שלום

אל תחשוב רע על עצמך, להפך טוב להיות מיוחד ושונה עם אישיות ייחודית משלך. אהוב את עצמך והצג בחברה את מעלותיך הטובות.
 
אני מרגישה בכתיבה שלך גם טון של גאווה

אתה כותב "אני לא כמו כולם" בקריצה מסוימת. באנגלית קוראים לזה tongue in cheek .
ואתה צודק, לדעתי.
ובאותם דברים שאולי מעציבים אותך או מדאיגים אותך שאתה"לא כמו כולם", אז: למה חייבים להיות אחד סטנדרטי מהעדר? אתה מפחד שלא תמצא בת זוג? שכולן מחפשות "בחור סטנדרטי לגמרי"? רגע, אולי אתה בעצמך לא מחפש מישהי לגמרי ממוצעת, כבשה אחת בעדר, הסטנדרט בהתגלמותו?
אם אני מבינה נכון, יש לך עבודה כרגע? ואם לא, האם אתה, שוב, מפחד שתוּקָע כ"מוזר" ע"י מעבידים פוטנציאליים?

אני מאחלת לך שתפלס לך את הדרך שלך. תחזק את החוזקות שלך. לא תבליט את החולשות, לא תשתהה דווקא עליהן. מרגישים שאתה מכיר ב"אני" שלך, מרגיש היטב את עצמיותך. טוב.
 
אני מרגישה בכתיבה שלך גם טון של גאווה

אתה כותב "אני לא כמו כולם" בקריצה מסוימת. באנגלית קוראים לזה tongue in cheek .
ואתה צודק, לדעתי.
ובאותם דברים שאולי מעציבים אותך או מדאיגים אותך שאתה"לא כמו כולם", אז: למה חייבים להיות אחד סטנדרטי מהעדר? אתה מפחד שלא תמצא בת זוג? שכולן מחפשות "בחור סטנדרטי לגמרי"? רגע, אולי אתה בעצמך לא מחפש מישהי לגמרי ממוצעת, כבשה אחת בעדר, הסטנדרט בהתגלמותו?
אם אני מבינה נכון, יש לך עבודה כרגע? ואם לא, האם אתה, שוב, מפחד שתוּקָע כ"מוזר" ע"י מעבידים פוטנציאליים?

אני מאחלת לך שתפלס לך את הדרך שלך. תחזק את החוזקות שלך. לא תבליט את החולשות, לא תשתהה דווקא עליהן. מרגישים שאתה מכיר ב"אני" שלך, מרגיש היטב את עצמיותך. טוב.
 
למעלה