אני לא יכול איתה!!!

[joy of existence]

כמה אני אוהבת אותך

 

[שריתה ש]

הי לירן- התחלתי לכתוב משהו, וזהר

בא ומחק הכל...

אולי זה אומר שאני לא צריכה לכתוב לך את זה, או אולי שאני צריכה לנסח שונה. אני אקח את האפשרות השניה... תראה, המצב שאתה מתאר עכשיו מזכיר לי מצב שאני עברתי בעצמי בתקופה מסוימת בחיי. זה קרה כי הייתי צריכה לעזוב את הבית. נשארתי לגור בבית של ההורים בגלל סיבות כלכליות בזמן שזה כבר לא התאים לי יותר, ונתקפתי בכעס נוראי כלפי אמא שלי. בדעבד אני יכולה להגיד שזה היה כעס כלפי עצמי, שאני לא מתמודדת עם הדברים באמת ועוזבת. כן, במקרה הזה ההתמודדות האמיתית היא העזיבה. הכעס כלפי אמא היה רק סמפטום של משהו אחר לחלוטין, והייתי יכולה לנסות להתמודד עם הכעס זה במשך שנים ללא תכלית, כי אמא היא לא הסיבה, אלא העובדה שחייתי בבית בזמן שהייתי צריכה להיות עצמאית. אני גם מרגישה, שיש בזה משהו לא טבעי בכך שאנשים חיים בבית אחרי זמן מסוים, לא טבעי מפני שצריך לפרוח מהקן באיזשהוא שלב, אחרת בשביל מה הקן קיים? אם זה מדבר אליך- יופי, אם לא- אז שכח הכל. אני גם יודעת שלא תמיד אפשר לעזוב את הבית אפילו שמאד רוצים, אבכל לפחות אם אתה מזהה את זה בתור סיבה אתה יכול להתחיל להתמודד באמת עם מה שמציק לך ולא רק עם מה שעולה על פני השטח. אני גם רוצה להזכיר שזו הדעה שלי בלבד, אני לא מומחית ויכול מאוד להיות שאני טועה לגמרי, שאני בכלל לא בכיוון או שאני חוצפנית. בכל מקרה, הכל מכוונה טובה (למרות שגם דברים שבאים מכוונה טובה יכולים לצאת לא טוב), וזה גם חשוב באיזשהוא מקום.

 

[TheGreatNut]

לפי מה שאני מודע אליו...

או לפי מה שאני חושב שאני מודע אליו (במקרה הפחות טוב

), אני מאוד אוהב את הבית הנוכחי שלי ומאוד רוצה להמשיך לגור בו. לפחות בזמן הקרוב. איני רוצה כל כך לעבור דירה כרגע, למרות שזה יכול להיות לי נחמד, אבל איני מרגיש בשל לכך. מה גם שנראה לי שכרגע זה יעיק עלי פיננסית ורגשית ברמות על. בנוגע לנושא הספציפי הזה, אני מאמין (ומקווה שזה באמת כך אחרת אני לא צלול מספיק בנוגע לזה) שלעזוב את הבית אינו הפתרון. המון תודה והמון אהבה. במידה ויש לך משהו נוסף להגיד, אז בשמחה. חשתי אך ורק סימפתיה להודעה שלך, במקרה שחשבת אחרת.

 

[אלה חורי]

לירן

קראתי את כל השרשור, זה היה מעניין. אתה תמיד תוכל לבחור לעזוב את הבית ולגור לבד, אם תרצה בכך. אני לא חושבת שזו הדרך היחידה לפעול כרגע. כשאנחנו נמצאים עם משהו הרבה זמן (בן זוג, אמא, בן משפחה) קורות כל מיני תופעות מעניינות, שבד"כ לא עולות עם רוב האנשים שאנו מכירים. יש בזה המון מידע עבורנו, כי כל המטען של "מה יחשבו עליי" קיים בצורה קטנה לפעמים, ואז אנחנו מתגלים בצורה לא הכי פוטונגנית... אנחנו צועקים, מעליבים, נגעלים, מבקרים, שופטים. אנחנו מפסיקים להיות האישיות הנחמדה, המנומסת, המאופקת, ההיא שמקבלת את האחר בהבנה ובנימוס, ההיא שמוכנה לומר "אני אחשוב על מה שאמרת", "אולי טעיתי" מעניין אה? הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי עם אנשים קרובים (משפחה בני זוג וכו) במצבים שאני פועלת ממקום אוטמטי. ואני מזהה את זה , וממש בא לי להיות ההיא , המבינה, ולומר "אני אחשוב על מה שאמרת" , או "בו נדבר על זה בנחת" או "אני מבינה אותך" להיות אמפטית, רגישה, גם באמצע וויכוח סוער על משהו. ברוב הפעמים אני רק שומעת את הכל הז, ומתעלמת ממנו, לפעמים אני נותנת לו להשפיע עליי. קיבלת פה בשרשור המון עצות טובות באהבה אלה

 

[TheGreatNut]

מדהים...

"כשאנחנו נמצאים עם משהו הרבה זמן (בן זוג, אמא, בן משפחה) קורות כל מיני תופעות מעניינות, שבד"כ לא עולות עם רוב האנשים שאנו מכירים." תודה תודה תודה...

 

[מיכל הררי]

כיווני עבודה

* בדוק עם עצמך האם יש בה חלקים שמזכירים לך את עצמך בעבר. האם יש לה התנהגויות שכבר לא מתארות אותך, אבל תיארו אותך בעבר. או האם היא מדברת או עומדת או חושבת או מקרינה דברים שהקרנת בעבר. אם כן, חלק מהכעס עליה, זה פשוט ביטוי של חוסר קבלה של עצמך. היא מזכירה לך את החלקים שאתה לא אוהב ולא מקבל בעצמך. קבל את עצמך של העבר. ותוכל להתנקות כך מחלך מהכעס. * בכל אופן, זה עניין של קבלה עצמית. אנו לא מקבלים אדם אחר, כאשר אם היינו מתנהגים כמוהו לא היינו מקבלים את עצמנו. זאת אומרת, אם אתה מזהה שהחשיבה של אמא שלך היא ברמה X, וזה מעצבן אותך, אז זה אומר שאתה מקבל את עצמך רק עם חשיבה ברמה Y, ועם חשיבה ברמה X היית שונא את עצמך. נסה לקבל את עצמך יותר. ככל שתקבל את עצמך ללא תנאי, תוכל לקבל ביתר קלות את אמך. (לא להתעצבן ממנה.) * נסה לקבל את אמא שלך כמו שהיא. יכול להיות שאתה מזהה (אני ממציאה כמובן) שהיא יכולה לנוע טוב יותר, או שהחשיבה שלך יכולה להיות טובה יותר, או שהיא לא מחוברת למציאות כמו שאפשר, או לא יודעת מה..... זה נובע מתוך מקום של שליטה, מתוך מקום שכמו שהיא זה לא בסדר. ראה את החלק שרוצה לשנות אותה, ונסה לראות שהיא בסדר כמו שהיא. * ראה את הקליק הזה שהיא עושה. היא אדם תמים עומדת ומדברת. אתה אדם תמים פוגש אותה במרחב הביתי. היא אומרת לך משהו ו.....פלאאאאח! היא לחצה על כפתור. ראה את הכפתורים האלו, ראה היכן אתה הכי לחיץ, ראה מה מקפיץ אותך, התבונן, בשלווה, בעדינות ברכות על המנגנון הזה. רשמתי כמה כיווני עבודה. אם תרצה מידע להמשך תגיד לי

 

[TheGreatNut]

אגיד לך אם ארצה. תודה רבה ../images/Emo23.gif

 

[TheGreatNut]

אם אני מדמיין את עצמי...

כבעל תכונות וכישורים נמוכים ממה שיש לי באמת, אני מרגיש רחמים כלפי עצמי. מה את מייעצת לי לעשות?

 

[TheGreatNut]

אני מודע לכך שרחמים הם שיפוט...

לכל דבר.

 

[מיכל הררי]

אני לא כל כך בטוחה מה לייעץ לך לגבי

זה, אבל אני אנסה כמה הצעות (ואולי משהו יתאים): * להתבונן בזה שתחוש רחמים אם תהיה בעל תכונות וכישורים נמוכים ממה שיש לך כיום. להתבונן מבלי לשנות משהו. * להמשיך לנסות לקבל את עצמך ללא תנאי, גם אם לא היית בעל הכישורים המדהימים שיש לך כיום. * לשמוח על איך שאתה היום ולקבל את עצמך העברי. (של העבר הכוונה)

 

[זה קל זה פשוט]

לירן יקר ../images/Emo23.gif

מיכל הציגה פחות או יותר את הדברים שהתכוונתי להציע לך. רציתי להוסיף משהו קטן, דימוי קטן שאולי יעזור... אפשר להסתכל על אמא שלך כעל מראה ממש ממש משוכללת שניתנה לך ההזדמנות להיות במחיצתה. המראה המדהימה הזאת מראה לך בדיוק את הנקודות שכדאי לך לרפא אותן, מאירה בזרקורים רגשיים ואחרים את המקומות שכדאי לך להסתכל עליהן. איזה כלי מדהים, הא?

דלית

 

[מיכל הררי]

../images/Emo13.gif ../images/Emo42.gif

 

[TheGreatNut]

מראה מוזרה מאוד../images/Emo6.gif אך ללא ספק...

כלי מדהים. תודה רבה.

 

[mizimiau]

פשוט צא מהבית

לא קראתי את כל התגובות, אז ייתכן שמישהו העלה את זה כבר, אבל, ולאו דווקא בקטע של "לברוח", לפעמים זה פשוט הזמן. זה לא קשור בהכרח (למרות שבטוח יש הרבה דרכים) לעבודה פנימית - עוצמתית ככול שתהיה. אולי אתה פשוט לא רוצה לגור איתה יותר באותו בית? זה בכלל בחירה שלך לגור איתה או דבר שגדלת איתו?

 

[TheGreatNut]

טיול בעולם אכן קוסם בעיני גם...

מבחינת הקטע הזה.

שלא לדבר על זה שהוא קוסם בעיני מבחינת לטייל בעולם...

תודה.

 

[TheGreatNut]

בשמחה רבה אני כבר מציין...

שיש שיפור גדול. עשיתי כל מני שימושים עם חלק מהמידע (אולי אפילו עם כל המידע, לא בטוח) שנתנו לי פה. ראיתי תוצאות מיידיות. זה מדהים ממש! למעשה, ההודעה שהכי עזרה לי מכולן, להרגשתי, היא של אבי המקסים. המון תודה לכולכם. (וארה, אנחנו לא סיימנו בנושא זה... אני אתאם איתך כבר פגישה על השיטה המעניינת הזאת) כנראה שאפילו עצם הכתיבה על כך עזרה לי המון מבלי ששמתי לב לכך בכלל. למי שזה מעניין אותו, הדבר שהכי ניסיתי לעבוד איתו הוא לראות את חייה של אימא שלי מתוך צורת החשיבה שלה ותפיסתה את החיים, ולנסות לקבל את זה. להבין "שככה היא עובדת" וזה בסדר גמור. צעד ראשון בדרך...

תודה... ההענות שלכם חיממה לי את הלב.

 

[מיכל הררי]

איזה יופי!!!!