אני לא יודעת מה לעשות

[ירח באמצע החודש]

אני לא יודעת מה לעשות

סתם, זה לא כזה קריטי. אבל אני אמורה מחר ליסוע לצפון לשלושה ימים. סתם לצאת קצת מכל החרא שמסביב... ואני לא יודעת. אני פוחדת שאסתבך שם עם האוכל, למרות שדברתי על כך עם הדיאטנית שלי והיא הדריכה אותי מה לעשות. אבל אני עדין פוחדת שאסתבך. אני מאד רוצה ליסוע והדיאטנית אמרה שזה מצוין ועד שפעם במאה שנה אני רוצה משהו שאהנה ממנו, שאני לא אוותר עליו. אולי גם זה חלק מהחשש מהנסיעה. כבר מליון זמן לא עשיתי בשביל עצמי משהו כיפי ומהנה... אולי אני חוששת מזה?!

 

[לב ומעיין]

בטח שזה קריטי

כל כך מגיע לך לחיות, להינות בשביל עצמך.... עם כל הקושי, זה הכי חשוב שבעולם! מאחלת לך מה זה שתיהני ותחזרי מהצפון עמוסת חוויות טובות.

 

[ירח באמצע החודש]

תודה

בכלל לא חשבתי שיגיבו להודעה הדבילית הזו... מבטיחה לך ולעצמי שאעשה חיים!!

 

[לב ומעיין]

זהו

שההודעה הזאת ממש לא דבילית. היא הרבה יותר חשובה בעיני מהודעות של כמה אכלתי וכמה שתיתי. זה בדיוק העניין, של לפרגן לעצמך ליהנות מהעולם, מעצמך, מהחיים. ומכאן, אוכל נראה כבר משהו שבא מאליו. קודם כל להרשות את הטוב שבא מבחוץ. להרשות לעצמך. לא לתעדף את הסבל כי הוא "חשוב, ושהחיים עצמם יהפכו לעניין שולי. זאת בכלל תפיסת עולם בשבילי, משהו שאני חותרת ושואפת אליו בעצמי, נאבקת בשבילו כל כך. נושא מרכזי בטיפול שלי ובגלל זה אני מגיבה כל כך בעוצמה להודעה שלך, כי היא יושבת על "אישיו" שלי. אני , למשל- לא מסוגלת לצאת לחופשות. לא יצאתי לנופש יותר משנה. כשהיה לי שבוע חופש מהעבודה הרגשתי סופר משוגעת ולא הצלחתי לעכל ולהכיל שגם אנשים "נורמליים" יוצאים לשבוע חופש פעם בשנה. אני יודעת שזאת שריטה שפוגעת בי, אני יודעת שאני חייבת לצאת לנופש, לצאת מהעיר לפחות ליומיים שלושה , אחרת אני אתמוטט- אבל פשוט לא יכולה!!!! אז באזישהו מקום, אני מפרגנת לך כל כך, בעיני היכולת להרשות לעצמך זה כוח גדול כל כך, זה מקום שבו את חזקה ממני, ואני כאילו "מבקשת" ממך, בבקשה, תוכיחי לך ולעצמך ולנו שאת יכולה. צאי לשם, תיהני, ואז אולי גם אני אתחזק ואאמין שזה אפשרי, כי לכל דבר שאדם עושה יש השפעה והשלכה על שאר העולם ("אפקט הפרפר"). סה"כ אפפחד הוא לא אי בודד ולא ספינה אובדת בחלל. ואני יודעת שאת אחד האנשים שמתמודדים עם מציאות הכי לא פשוטה, שחווים קיום כל כך כואב ומיוסר כמו שאני קוראת אותך, ואני כל כך מעריכה אותך על ההתמודדות שלך ועל הכוחות שלך, אין לך מושג עד כמה. (((((((((((((ירח)))))))))))))))

 

[נועה צמח]

ההודעה הזאת בכלל לא דבילית!!

כמו שכבר אמרתי לך- ממש שמחתי לראות ששיתפת את הדיאטנית בחששות שלך והיא עזרה לך להתמודד מולם. תהני מותק

 

[זאת ע ם התלתלים]

...

את רוצה לצאת, אמרת בעצמך אל תתני לאוכל לעצור בעדך! אולי כדאי שתכיני לעצמך דף עם השעות שאת אמורה לאכול בהן.. אני יודעת שלי זה עוזר כי כשאני מכינה את הדף אני בדרך כלל במצב שאני מבינה כמה זה כן חשוב לאכול בלי לדלג על ארוחות ואז, כמשגיע הרגע שאני צריכה לאכול, אני לא מדלגת כי אני יודעת שהצד הבריא שבי ידע שזה נכון ככה זה לא שההורים או הדיאטנית אמור לי, זה אני הבנתי והחלטתי כך, לכן זה מצליח מקווה מאוד שזה יעזור גם לך יכול להיות שאת גם חוששת מעצם היציאה אבל תחשבי שזה עומד להיות משהו נחמד וכייף.. תרשי לעצמך לשבור קצת את השגרה ותני לעצמך להנות

 

[lital172]

ירח

מקווה שתהני בימים האלה. תעשי לעצמך שקט בחופש הזה. תני לעצמך להנות ולשמוח. אל תחשבי על האוכל. יהיה בסדר. מקווה מאוד שתהני. שמחה שאת עושה משהו בשביל עצמך..כל הכבוד לך

 

[כוכב זוהר בשמים]

../images/Emo29.gif

מקווה שנסעת או שתיסעי וכן תהני, כי מגיע לך להנות ואני בטוחה שאם תעשי מבחינת האוכל מה שהדיאטנית שלך אמרה לך את תצליחי וגם תהני. מחכה לשמוע חוויות!!!

 

[נועה צמח]

אני באה איתך. מקובל?

אני אדאג לאוכל, את תדאגי לכייף [אני באמת זקוקה לחופש] ובנימה קצת יותר רצינית, אני לא יודעת מה איתך, אבל אותי עודד לקרוא שאת חוששת מהנסיעה הזאת מבחינת אוכל ושיתפת את הדיאטנית. זה הישג עצום. שיתפת בעל מקצוע בחששות שלך והדיאטנית בעצמה אמרה לך שזה יעשה לך טוב והיא הדריכה אותך מה לעשות.. אז תעלי חיוך על הפנים ויאללה, הצפון מחכה לך. לכי לקרוע לו תצורה ולהנות גם בשבילי [אני אגיע עם כל היחידה שלי לצפון עוד 20 יום]

 

[ירח באמצע החודש]

טריגר

הגעתי למלון.מקום נחמד. אני מרגישה מין רוגע ושלוה מקסימים כאלה. הרגשה שהבעיות לא תברחנה ואפשר לעזוב אותן לכמה זמן... אבל הבעיה עם האוכל הולכת כמו צל אחרי, איתי, אני לא מצליחה לברוח ממנה. החלטתי שאני מתעסקת כמה שפחות בנושא הזה. אבל אכלנו עכשיו וכולם התערבו לי באוכל. אל תאכלי, כן תאכלי וכו` זה לא מתוך רשעות. או שהן לא מבינות, או שהן דואגות. אבל לי זה גורם עוד יותר להתעסק עם האוכל. ועכשיו אני מרגישה כאילו מאה קילו אוכל נכנס לתוכי ואני כל כך רוצה להקיא... אבל לא! אני לא אקיא!! אני לא אקיא!! מקוה שלא יהרס לי החופש...

 

[לב ומעיין]

ירח

מותק... קודם כל תרגיעי.. אני יודעת שזה מעצבן נורא שנכנסים לך לאכול... לי אישית זה גורם לרצות לסגור את הפה ולא לפתוח אותו בכלל... אבל תתעלמי מהם, טוב. ותעשי חיים!

 

[כוכב זוהר בשמים]

ירח

קודם כל אני מאוד שמחה שנסעת ושבסדר לך ורגוע. מבחינת מה שאומרים לך, אז אין לי מושג עם מי נסעת, אבל אני בטוחה שזה גם מתוך דאגה וגם קצת מחוסר הבנה. פשוט תנסי להגיד להם שאת אוכלת מה שאת רוצה וצריכה ושלא יתערבו לך באוכל. מאחלת לך שתהני, המון המון