אני לא יודעת איך להתמודד איתה...

אני לא יודעת איך להתמודד איתה...

שלום, יש לי ילדה בת 12 וחצי (יש לי גם בן, בן 8). היא פרפקציוניסטית לגבי הכל. תלמידה מעולה, יפה, חתיכה, מקובלת בכיתה. הבעיה היא שהיא פרפקציוניסטית מדי באשר לאסתטיקה. היא לא אוהבת את הגוף שלה.. ברגע שיוצא לה פצעון הכי קטנטן בפנים, זה "סוף העולם" עבורה והיא מתחילה לבכות. היא לא הולכת לבית הספר פעם/פעמיים בשבועיים בגלל שהיא לא מוכנה שיראו אותה עם פצעון שפתאום צץ. היא לא מוכנה ללכת לחוג אליו היא רשומה, מאותה הסיבה. לפני כמה ימים, נאלצתי לשבת איתה ברכב, בחניון הבניין, כיוון שהגיעו שכנים והחנו גם והיא לא הייתה מוכנה שהם יראו אותה בלי איפור (שכנים מבוגרים שרואים אותה אולי פעם בשנה). היא קמה בכל בוקר ב 5:30 בבוקר, כדי למרוח קרם מטשטש על הפנים (העיסוק הזה לוקח לה שעה לפחות) ובכל בוקר שואלת אותי איך הפנים (לאחר האיפור). אני כמובן נותנת לה חיזוקים ואומרת לה שהיא יפהפייה וחתיכה אבל היא לא מסכימה איתי. יש לה טיול שנתי שאליו היא לא רוצה ללכת, כי "איך אני אקום בבוקר ואתאפר ליד החברות?" ומתרצת את אי רצונה ללכת לטיול כיוון שבהליכה מרובה, מתחיל לכאוב לה בצד (שאולי זה גם נכון). בעלי חושב להעניש אותה על הגישה הזו ולהחרים לה את הטלפון הנייד, אך אני חושבת שזו לא גישה נכונה. צריך לעזור לה בבעיה הזו ואשמח לדעת איך? תודה
 

sharpantie

New member
לא להעניש בשום אופן!!!

לילדה יש בעיה שאולי מחייבת טיפול. אני מציע לדבר עם היועצת בבית הספר.
אם זה מפריע לתפקוד התקין בבית ובבית הספר כדאי לבקש הפניה לשרות הפסיכולוגי חינוכי של העיריה.

מצד שני, זו יכולה להיות גם בעיה זמנית חולפת ולכן מומלץ יעוץ.
 

אופירA

New member
מנהל
צריך לעזור לה מאוד בבעיה הזו!

וגם לך, וגם לבעלך. הוא צריך ללמוד כמה דברים בנוגע לחינוך ילדים ולרגשות (מדובר פה בסבל של הבת, ולא בהתנהגות רעה ומתריסה...), ואת צריכה ללמוד כמה דברים בנוגע לגבולות ולמתן כוח וביטחון לילדייך. והילדה צריכה המון עזרה שתיתן לה כוח ושמחה וביטחון עצמי.
הבעיה לא נולדה היום, מבטיחה לך. היא נובעת מהיחסים שלכם במשך השנים, מול אופייה הפרפקציוניסטי הבסיסי של הבת. בעקבותיהם נוצרו אצלה פחדים שדורשים עזרה.
בקשו מיועצת ביה"ס לכוון אתכם לטיפול משפחתי, בו ההורים והבת הולכים לקבל ייעוץ פסיכולוגי והכוונה הורית ומשפחתית. הבעיה היא של כולם, לא רק של הבת הסובלת.
 
אני מאוד ממליץ לכם ובחום להעזר

בהרצאות של הרב אבנר קוואס - בנושא חינוך ילדים.
ללא קשר השייכות שלכם לדת, ההרצאות שלו פונות
לציבור הרגיל ולאו דווקא למגזרים מסויימים.
אתם ממש תרוויחו מכך, ממליץ בחום !
 

in bal1

Well-known member
אני לא יודעת איך להתמודד איתה...

שלום, יש לי ילדה בת 12 וחצי (יש לי גם בן, בן 8). היא פרפקציוניסטית לגבי הכל. תלמידה מעולה, יפה, חתיכה, מקובלת בכיתה. הבעיה היא שהיא פרפקציוניסטית מדי באשר לאסתטיקה. היא לא אוהבת את הגוף שלה.. ברגע שיוצא לה פצעון הכי קטנטן בפנים, זה "סוף העולם" עבורה והיא מתחילה לבכות. היא לא הולכת לבית הספר פעם/פעמיים בשבועיים בגלל שהיא לא מוכנה שיראו אותה עם פצעון שפתאום צץ. היא לא מוכנה ללכת לחוג אליו היא רשומה, מאותה הסיבה. לפני כמה ימים, נאלצתי לשבת איתה ברכב, בחניון הבניין, כיוון שהגיעו שכנים והחנו גם והיא לא הייתה מוכנה שהם יראו אותה בלי איפור (שכנים מבוגרים שרואים אותה אולי פעם בשנה). היא קמה בכל בוקר ב 5:30 בבוקר, כדי למרוח קרם מטשטש על הפנים (העיסוק הזה לוקח לה שעה לפחות) ובכל בוקר שואלת אותי איך הפנים (לאחר האיפור). אני כמובן נותנת לה חיזוקים ואומרת לה שהיא יפהפייה וחתיכה אבל היא לא מסכימה איתי. יש לה טיול שנתי שאליו היא לא רוצה ללכת, כי "איך אני אקום בבוקר ואתאפר ליד החברות?" ומתרצת את אי רצונה ללכת לטיול כיוון שבהליכה מרובה, מתחיל לכאוב לה בצד (שאולי זה גם נכון). בעלי חושב להעניש אותה על הגישה הזו ולהחרים לה את הטלפון הנייד, אך אני חושבת שזו לא גישה נכונה. צריך לעזור לה בבעיה הזו ואשמח לדעת איך? תודה
קודם כל רוצה להרגיע אותך שהרבה בנות מתנהגות ככה.גם הבת שלי הצעירה בגיל ההתבגרות התנהגה כך.הפתרון כרגע לדעתי זה לקחת אותה לרופא עור שיתן טיפול בפצע.כי כנראה שבהמשך ייצאו עוד פצעים.
 

pholetK

Member
ההרגשה שלה מובנת בקשר למראה, אבל כפי שעולה מתיאורך זה טיפה יותר. זה דור הטיקטוק, והרבה ממה שהן רואות כמודל לחיקוי קשור למראה חיצוני (חלק), ולפעמים זה נשאר רק שם. אז תשתמשי בהישגיה כדי להמשיך לתת לה פידבקים טובים, ושלא תזנח אותם לטובת המראה החיצוני שבין כה הולך להשתנות כשהיא תתבגר. הסברה נכונה, יכול לתת נחיתה רכה לבתך המקסימה.
 
למעלה