אני לא חברה שלך

[אורora]

אני לא חברה שלך

ובגירסה היותר קיצונית ,אני לא אוהבת אותך." ובגירסה העוד יותר קיצונית "את לא אוהבת אותי." או " זו לא מילה יפה שאמרת לי" או אם ( תעשי כך וכך ) אז אני אברח ואבכה את זה אני שומעת בערך 20 פעם כל יום. (ביום טוב) ולמה: 1. כי הערתי לה (כדרך אגב) לזוז כי היא מסתירה לתינוקי את הטלויזיה. 2. כי בריקוד משותף לא יכולתי להמשיך להסתובב כמו סביבון מפאת סחרחורת. 3. כי למרות שהיא עומדת על כסא היא לא מגיע לברז באמבטיה. ועוד סיבות דומות לאלו. מה זה? אף אחד לא סיפר לי על גיל 3 הנורא. ודרך אגב מה שהכי עוזר הוא : כל פעם שהאי מודיעה שהיא לא חברה שלי אני פונה לתינוקי ואומרת לו תינוקי אתה חבר שלי נכון ומייד הילדונת זועקת גם אני גם אני. ושאלת תרופות : אנחנו עם אוגמנטין ל 10 ימים והיא לא אוהבת. 3 פעמים מאבק שאפילו מגיע ללתת בכוח

. והיא ילדה שעד כה לקחה תרופות בלי בעיה. שוחד אני מנסה (סוכריות וכו) עוזר בקושי, יש עוד רעיונות?

 

[קַמִילִOn]

תשובה חלקית על השאלה האחרונה

בלבד (מקוצר זמן): לאחר בירור דומה עקב בעיה דומה, בושרתי שאנטיביוטיקה ניתן למהול עם מה שבא לך ולכן זה בדיוק מה שאעשה - וגם את רשאית, באותה הזדמנות

 

[קַמִילִOn]

ולגבי החלק הראשון (לא קראתי את

שאר התגובות מקוצר זמן): אצלנו זה יותר שאלה: "אמא, את חברה שלי?" מכיוון שברור שבגיל הזה זה "את לצידי/טובתי או לא" אני אומרת לו ש"בטח, אמא גם חברה וגם אמא"

וכך בא הכל על מקומו בשלום. ה"אני לא חברה שלך" זה איזה משפט מטומטם שהם לומדים בגן ומקבלים אותו על ימין ועל שמאל בגיל הזה מכל מיני ילדים כביטוי (זמני מאד) ל"לא בא לי עליך עכשיו"...

 

[דש1דש]

מוכר ../images/Emo3.gif

"אז אני לא אהיה חברה שלך" אומרת הגדולה בערך 3 פעמים ביום. "יהיה לי עצוב - אבל אתגבר" אני עונה. לרוב זה נגמר תוך כמה דקות - כי אני לא ושה מזה ענין. האוגמנטין זו גלולה או סירופ? לנו אין בעיות עם תרופות - נהפוך הוא - אז לא יודעת - אבל שוחד באוכל או משקה (בעיקר אם לא טעים) נשמע מאוד בגיוני. גם מתנה קטנה יכולה לעודד לקיחה (ואם את לא רוצה 3 מתנות ביום - שיטת הכוכבים - 3 כוכבים ביום - אם לא עשתה צרות בלקיחה יזכו אותה במתנה. ככה יהיה חבל לקלקל את הכוכב שכבר יש

 

[גשם111]

חכי חכי...

עוד 2 דקות הם בחזית מאוחדת נגדך: תינוקי, בוא לא נהיה חברים של אמא... ושלא תבני על הנאמנות שלו, עם האחות הגדולה הרבה יותר מסוכן להסתבך... בעניין התרופה, אולי לברר עם הרופא אם יש חלופה?

 

[יסמין@]

ואפשר לומר

אני לא מוכנה שתדברי אליי כך. או: זה לא מקובל עליי שתדברי אליי כך. וגם: אני באמת לא חברה שלך. אני אימא שלך.

 

[אורora]

אני לא חושבת שזה נכון

המושג "חברה שלך" מבטא משהו שונה בגיל הזה. מי שחבר שלי הוא בצד שלי הוא בעדי\ מי שאינו חבר שלי הוא נגדי. לא חושבת שנכון להגיד לילדה בת 3 שאני לא חברה שלה, זה עלבון ענק בעולם המושגים שלה.

 

[דש1דש]

כתבנו דומה ../images/Emo13.gif

 

[דש1דש]

אולי בדעת מיעוט אבל

יש לי

אישית

בעיה עם "אני לא חברה שלך, אני אמא שלך" מכמה סיבות - 1. אני כן רוצה ליהיות חברה שלה - עכשיו ובעוד כמה שנים אפילו יותר. גם אמא - אולי קודם כל אמא - אבל בהחלט גם חברה. מישהי שאפשר לספר לה גם דברים שלא היתי מספרת לאמא מיתולוגית 2. הם רואים את "חברה שלך" לא כמונו - חברה שלך מבחינתם זה המון דברים וזה הכלי שאנחנו נותנים להם ביד להבדלה ולמלחמה ("אם לא נעים לך עם XXX אז אל תיהיי חברה שלו") שעדיף על מכות ואלימות - אז מה פתאום עכשיו אנחנו מראותלהם שהכלי הזה לא תקף איתנו? אבל אולי זו רק אני.....

 

[תומילי]

חבר/ה לא יכול להיות הורה

לכל אחד מהם תפקיד שונה.

החבר/ה לא יכול להציב גבולות - הורה חייב.

עם חבר/ה אפשר לדבר על כל מיני דברים שעדיף שלא ידבר עם ההורים

השפה שהם משתמשים עם חברים "לא תמיד" לטעמי אבל אין לי בעיה שיהיה לו מקום לפורקן מילולי. איתי לא. (תלוי כמובן בהגדרה מה זה חבר/ה ובטוחה שיהיו כאן המון כאלה..) אני מאד אוהבת לעשות איתו שטויות וכו' אבל אני לא "חברה" שלו. אני אמא שלו וכל המשתמע מכך. אני תמיד בשבילו לתמיכה והגנה אך גם הצבת גבולות כמבוגר. מגיע גם גיל שהם|סהדגש| לא רוצים ומתביישים בנו אם אנחנו לא מתנהגים לפי הגיל הכרונולוגי שלנו ולא עושים את תפקידנו.

 

[תומילי]

הדגשה נגמרת אחרי *הם*

 

[אורora]

אני מסכימה איתך לחלוטין

אבל זכרי שמשמעות חברה בגיל 3 הוא שונה מהמשמעות בגיל 11. להגיד לילדה בת 3 אני לא חברה שלך זה להגיד לה אני שייכת למחנה שנגדך. ( מה שבא אחרי אני אמא שלך כבר לא משנה ). זה לא כמו להגיד זאת לילד גדול יותר

 

[תומילי]

אני יודעת

ואני כותבת מפרספקטיבה של גיל וזמן. בגילאים שלכם אתן תכתבו ותתדיינו אני אתן את דגשים של עוד X שנים.בגילאים שאני מדברת עליהם הגבול הוא דק דק..

אני גם מחנכת של בני תשחורת כך שאני מדברת לא רק על ילדי הפרטי.

 

[אורora]

אבל....

אני משערת שבן ה-11 לא אומר לך 20 פעם ביום "אני לא חבר שלך" (אני לפחות מקווה)

 

[תומילי]

לא ממש לא.

להפך הוא כל הזמן מבקש לומר לי כמה הוא אוהב אותי

 

[תומילי]

דרך אגב יקירתי...

עוד 4 חודשים בן 12.......WOW

 

[אורora]

פששש לא רחוק

היום שלבכור ילדי הפורום תהיה בר מצווה.

 

[catנוע]

אני מסכימה איתך לגמרי

וגם, אם אנחנו לא עושים את תפקידנו, אז זה לא רק שהם מתביישים אלא שהם אבודים, בעיקר בגיל הטיפש עשרה, ולמרות מה שהם משדרים כלפי חוץ. ורוצה גם להוסיף על מה שכבר ציינת, שחבר/ה זה גם מישהו שמספר דברים בחזרה, ואני לעולם לא אספר לה על הדייט שהיה לי, או על ריב עם חברה וכו', בטח לא כפי שאני מספרת לחברה, אולי (אם יווצר מצב) כדוגמה למשהו, ואז אני גם אעדן/אשנה פרטים. ולכן, איך אפשר להיות חבר/ה כשאין הדדיות? אני כן שואפת להיות אמא שאפשר לספר לה דברים, אני לא שואפת להיות חברה שלה.

 

[תומילי]

המשפט האחרון שלך כל כך

נכון. זאת גם השאיפה שלי. בנתיים זה עוד עובד אבל אני רואה כבר סדקים..

למשל את הרכילויות שלו עם "החברות" שלו הוא לא יספר לי...שאלתי ולא קיבלתי תשובה מספקת.

 

[אורora]

היא אמרה

אמא שאפשר לספר לה דברים לא את כל הדברים. לצפות שיספרו לנו הכל זה לא ראלי ומן הסתם לא יקרה. צריך לשאוף לכך שיספרו לנו הרבה