אני לא אוכל בדרך כלל גלידה

קלייטון.ש

Well-known member
ואולי בגלל זה נחרטה בזכרוני חוויית גלידה מלפני הרבה שנים.
כשגרתי בצפון נהגתי כל איזה זמן לנסוע לת"א לביקור מולדת, להסתובב קצת עם הנוסטלגיה, ולחזור הביתה.
פעם הגעתי לתחנת הרכבת סבידור, ואני רואה בלוח שהרכבת צפונה בדיוק יצאה, ויש עוד חצי שעה לבאה.
הלכתי לשבת באיזור הספסלים ושם יש גלידריה.
אני לא נמשך לדברים האלה, ידוע שזה נורא מזיק לדיאטה, ואני גם מינימליסט ולא אוכל דברים שאין להם מטרה תזונתית ישירה.
אז יושב ומסתכל, יושב ומסתכל, והזמן עובר ועובר, אני מסתכל על השעון ורואה שמאז שהתחלתי להסתכל על הגלידות עברו לא פחות משתי דקות שלמות.
ואני הייתי בטוח שעברו איזה עשרים.
אז אמרתי טוב נראה כמה זה עולה. מעיף מבט למחירון - הון תועפות. סכום עתק. מה פתאום להוציא כאלה כספים על סתם?
גם אין עלי סכומים כאלה, הנה, מכניס יד לכיס להוכיח שאין. לצערי היד מוצאת שם שטר של 20 ש"ח.
אני קם לגשת בשביל להגיד למוכרת שאני לא אוהב גלידה ולא רוצה גלידה ושתעזוב אותי בשקט.
במקום להגיד לה את זה אני שומע את עצמי אומר לה איזה כדורים לשים לי בגביע.
תשמעו, זה היה הדבר הכי טעים שאכלתי בחיי. אני זוכר את זה כחוויה מדהימה עד היום. חוויה מטפיזית. חיבור ישיר לאלוהים.
היה שם שוקולד, והיה כדור אדום והיה לבן אבל לא וניל.
עברתי בסבידור מאות פעמים מאז, ולא קניתי שוב גלידה אפילו פעם אחת.
כי אני בטוח שאת החוויה ההיא אי אפשר לשחזר.
 

סופהו 1

Active member
ואולי בגלל זה נחרטה בזכרוני חוויית גלידה מלפני הרבה שנים.
כשגרתי בצפון נהגתי כל איזה זמן לנסוע לת"א לביקור מולדת, להסתובב קצת עם הנוסטלגיה, ולחזור הביתה.
פעם הגעתי לתחנת הרכבת סבידור, ואני רואה בלוח שהרכבת צפונה בדיוק יצאה, ויש עוד חצי שעה לבאה.
הלכתי לשבת באיזור הספסלים ושם יש גלידריה.
אני לא נמשך לדברים האלה, ידוע שזה נורא מזיק לדיאטה, ואני גם מינימליסט ולא אוכל דברים שאין להם מטרה תזונתית ישירה.
אז יושב ומסתכל, יושב ומסתכל, והזמן עובר ועובר, אני מסתכל על השעון ורואה שמאז שהתחלתי להסתכל על הגלידות עברו לא פחות משתי דקות שלמות.
ואני הייתי בטוח שעברו איזה עשרים.
אז אמרתי טוב נראה כמה זה עולה. מעיף מבט למחירון - הון תועפות. סכום עתק. מה פתאום להוציא כאלה כספים על סתם?
גם אין עלי סכומים כאלה, הנה, מכניס יד לכיס להוכיח שאין. לצערי היד מוצאת שם שטר של 20 ש"ח.
אני קם לגשת בשביל להגיד למוכרת שאני לא אוהב גלידה ולא רוצה גלידה ושתעזוב אותי בשקט.
במקום להגיד לה את זה אני שומע את עצמי אומר לה איזה כדורים לשים לי בגביע.
תשמעו, זה היה הדבר הכי טעים שאכלתי בחיי. אני זוכר את זה כחוויה מדהימה עד היום. חוויה מטפיזית. חיבור ישיר לאלוהים.
היה שם שוקולד, והיה כדור אדום והיה לבן אבל לא וניל.
עברתי בסבידור מאות פעמים מאז, ולא קניתי שוב גלידה אפילו פעם אחת.
כי אני בטוח שאת החוויה ההיא אי אפשר לשחזר.
אני לא מאוהבי המתוק ושנים לא נגעתי בגלידה. בעיקר לא גלידת שוקולד.
ממש דקה פני שפרצה הקורונה לחיינו, הוצב שלט ענק המודיע על פתיחת גלדיריה במרחק דקותיים מביתי.
עבר זמן עד שנפתחה ולאור ההתלהבות שנרשמה בסביבה הקרובה, החלטתי לנסות.
מבחר טעמים עצום, גם גלידות לא חלביות טעימות (חשוב לקטנה שנמנעת מוצרי חלב מטעמי בריאות) בסכומי עתק (עשרים שח לא יספיקו).
אז מידי פעם כשהנכדים, או אורחים רמי מעלה אחרים מגיעים, גלידת שוקולד כהה-מריר-טעים מככבת בגביע ומטשטשת את הטעם המר של המחיר.

אגב, וזו לא דעתי הפרטית, גלידה אולי מזיקה לכיס, לא לדיאטה.
(תלוי כמובן כמה אוכלים).
תיהנה


גלידה.jpg
 

אבח"י

Well-known member
אני לא מאוהבי המתוק ושנים לא נגעתי בגלידה. בעיקר לא גלידת שוקולד.
ממש דקה פני שפרצה הקורונה לחיינו, הוצב שלט ענק המודיע על פתיחת גלדיריה במרחק דקותיים מביתי.
עבר זמן עד שנפתחה ולאור ההתלהבות שנרשמה בסביבה הקרובה, החלטתי לנסות.
מבחר טעמים עצום, גם גלידות לא חלביות טעימות (חשוב לקטנה שנמנעת מוצרי חלב מטעמי בריאות) בסכומי עתק (עשרים שח לא יספיקו).
אז מידי פעם כשהנכדים, או אורחים רמי מעלה אחרים מגיעים, גלידת שוקולד כהה-מריר-טעים מככבת בגביע ומטשטשת את הטעם המר של המחיר.

אגב, וזו לא דעתי הפרטית, גלידה אולי מזיקה לכיס, לא לדיאטה.
(תלוי כמובן כמה אוכלים).
תיהנה


צפה בקובץ המצורף 27439
נכון מאוד.
התזונאית הקלינית של ערוץ 103 וגם בעיתון [לא זוכר איזה, הדוקטורית זו שהופיעה עם מנחם השמן בערוץ 12] כתבה בתגובה למישהי, שגלידה איננה אסון כלכך גדול. כדור גלידה יכול להיות מנת ביניים [הרי מומלץ לאכול כל 3 שעות] בריאה להפליא.
 

צליליתה1

Active member
יש גלידה ויש גלידה
פה ושם נפתחות בעירי גלידריות משובחות ממש, המחירים בהתאם, אבל יש תמורה.
במרחק הליכה יש כמה גלידריות טובות , במרחק נסיעה, כמה טובות מאוד מאוד מאוד.
לטובת המבקרים בעירי ממליצה על זו

במקפיא יש לי כמה פושטיות, בן אנד ג׳ריס (לא אפול למלכודת הפוליטיקה), שרבט ורוד, בגלל הצבע, אבל זה רק לשעת חירום
הנמוכים מעדיפים גלידריה, בגלל החוויה. בכל אירוע כזה אני נורא מקנאה בהם: ההתרגשות וההנאה שלהם הרבה מעל ומעבר למה שהגלידה, אפילו המשובחת,באמת מציעה.
 

קלייטון.ש

Well-known member
במקפיא יש לי כמה פושטיות
בזמנו כשגרתי ברעננה קניתי פעם גלידה לשים במקפיא.
זו היתה דירה בשכירות, די עלובה (אתה גר ברעננה אחרי הכל), והמקרר בהתאם.
אז הוא לא הצליח לשמור את הגלידה בצורתה הגלידתית אפילו יום אחד.
זה גמל אותי מלשים גלידות במקפיא לכל החיים.
(תגידו לי מה אני עושה סיפור מפעם אחת שפריזר לא עובד לי? אני עושה סיפור מכל דבר. ככה זה.)
 

סופהו 1

Active member
בזמנו כשגרתי ברעננה קניתי פעם גלידה לשים במקפיא.
זו היתה דירה בשכירות, די עלובה (אתה גר ברעננה אחרי הכל), והמקרר בהתאם.
אז הוא לא הצליח לשמור את הגלידה בצורתה הגלידתית אפילו יום אחד.
זה גמל אותי מלשים גלידות במקפיא לכל החיים.
(תגידו לי מה אני עושה סיפור מפעם אחת שפריזר לא עובד לי? אני עושה סיפור מכל דבר. ככה זה.)
אני בכלל לא הבנתי מה הקשר לרעננה.
לא שיש לי סנטימנטים מיוחדים אליה, אבל דירה עלובה ומקרר בהתאם אתה יכול למצוא בכל מיני מקומות, לא?
מדוע היה חשוב להזכיר שזו רעננה, אחרי הכל?
 

קלייטון.ש

Well-known member
אני בכלל לא הבנתי מה הקשר לרעננה.
לא שיש לי סנטימנטים מיוחדים אליה, אבל דירה עלובה ומקרר בהתאם אתה יכול למצוא בכל מיני מקומות, לא?
מדוע היה חשוב להזכיר שזו רעננה, אחרי הכל?
זה נאמר באירוניה, שהרי רעננה היא פנינת השרון ועירו של המעמד הבינוני הגבוה. לא אמורים להיות בה מקררים עלובים. אבל יש. ודירות בהתאם.
לטובת רעננה אני אגיד שלא משנה איפה אתה בעיר, ולא משנה כמה חשוך מסביב, ולא משנה שבחיים לא היית ברחוב הזה, אתה תמיד יודע לאיזה כיוון ללכת בשביל להגיע לאחוזה. אין דבר כזה ללכת לאיבוד ברעננה. וגם זה נאמר באירוניה. זה לא דבר טוב בעיר שאי אפשר ללכת בה לאיבוד.
אני עברתי לרעננה בעקבות ההחלטה לעבור לצפון. באותו זמן היתה לי חברה (כמו ב"חבר" ולא כמו ב"בת זוג") לסבית, והחלטנו שנפרדים.
כלומר היא החליטה שנפרדים.
אמרתי לה שאם ככה אני חושב שאני אעבור לגור בצפון.
אומרת לי כמה צפון? שיכון למד? רמת אביב?
אמרתי לא, יותר צפון. שואלת יותר צפון מרמת אביב? אומר כן, לגמרי לגמרי בצפון. שואלת מה זאת אומרת. אמרתי לא יודע, כפר סבא, הרצליה, מה יש שם עוד.
וככה הגעתי לרעננה.
גרתי ברעננה שנתיים בדירה העלובה ההיא עם המקרר ההוא, ואז אמרתי נראה אולי נמשיך עוד צפונה. אני אמיץ, מוכן לקחת סיכון.
הסתכלתי במפה לראות מה יש עוד בכיוון. את נתניה אני לא אוהב, אז המשכתי לגלגל את המפה.
מסתבר שיש הרבה צפון בישראל. רוב ישראל היא בצפון.
ואז אמרתי בעצם נראה כמה אפשר ללכת צפונה. יש גבול - שם.
והשאר היסטוריה.
 

אבח"י

Well-known member
זה נאמר באירוניה, שהרי רעננה היא פנינת השרון ועירו של המעמד הבינוני הגבוה. לא אמורים להיות בה מקררים עלובים. אבל יש. ודירות בהתאם.
לטובת רעננה אני אגיד שלא משנה איפה אתה בעיר, ולא משנה כמה חשוך מסביב, ולא משנה שבחיים לא היית ברחוב הזה, אתה תמיד יודע לאיזה כיוון ללכת בשביל להגיע לאחוזה. אין דבר כזה ללכת לאיבוד ברעננה. וגם זה נאמר באירוניה. זה לא דבר טוב בעיר שאי אפשר ללכת בה לאיבוד.
אני עברתי לרעננה בעקבות ההחלטה לעבור לצפון. באותו זמן היתה לי חברה (כמו ב"חבר" ולא כמו ב"בת זוג") לסבית, והחלטנו שנפרדים.
כלומר היא החליטה שנפרדים.
אמרתי לה שאם ככה אני חושב שאני אעבור לגור בצפון.
אומרת לי כמה צפון? שיכון למד? רמת אביב?
אמרתי לא, יותר צפון. שואלת יותר צפון מרמת אביב? אומר כן, לגמרי לגמרי בצפון. שואלת מה זאת אומרת. אמרתי לא יודע, כפר סבא, הרצליה, מה יש שם עוד.
וככה הגעתי לרעננה.
גרתי ברעננה שנתיים בדירה העלובה ההיא עם המקרר ההוא, ואז אמרתי נראה אולי נמשיך עוד צפונה. אני אמיץ, מוכן לקחת סיכון.
הסתכלתי במפה לראות מה יש עוד בכיוון. את נתניה אני לא אוהב, אז המשכתי לגלגל את המפה.
מסתבר שיש הרבה צפון בישראל. רוב ישראל היא בצפון.
ואז אמרתי בעצם נראה כמה אפשר ללכת צפונה. יש גבול - שם.
והשאר היסטוריה.
פעם אחת הייתי בכפר סבא ואף פעם לא הייתי ברעננה. בנתניה הייתי פעמיים, פעם בדירה במגדל בגובה הארובה בחדרה, אז נכון גם בחדרה בחיים לא הייתי, אבל הייתי בחיפה, בעכו, בקרית שמונה [אוהב את קרית 8 מאוד ], בטבריה רק בטיול עם תלמידים, הזכירה לי את מאה שערים בירושלים - מסריחה ומלוכלכת כמו הגטו בפולניה.
 

סופהו 1

Active member
פעם אחת הייתי בכפר סבא ואף פעם לא הייתי ברעננה. בנתניה הייתי פעמיים, פעם בדירה במגדל בגובה הארובה בחדרה, אז נכון גם בחדרה בחיים לא הייתי, אבל הייתי בחיפה, בעכו, בקרית שמונה [אוהב את קרית 8 מאוד ], בטבריה רק בטיול עם תלמידים, הזכירה לי את מאה שערים בירושלים - מסריחה ומלוכלכת כמו הגטו בפולניה.
סע וטייל ברחבי ישראל
לכפר סבבא אני מגיעה כל שבוע, כמעט עיר שינה. חביבה.
לרעננה אני מגיעה מדי פעם, גם סוג של עיר שינה, אבל שומרת שבת.

בטבריה נעצרים רק כשנאלצים, כי יש תקלה ברכב. :cry:
בעכו יש מסלולי טיולים מעניינים, אבל רק בעיתות שלווה.
בחיפה הייתי רגע לפני שהחופשה הגדולה החלה. היה ממש נחמד.

מישהו אמר פעם שיש ערים שהאתר הכי נפלא בהן הוא כביש היציאה מהעיר..
הוא צדק.
 

shila777

Member
יש גלידה ויש גלידה
פה ושם נפתחות בעירי גלידריות משובחות ממש, המחירים בהתאם, אבל יש תמורה.
במרחק הליכה יש כמה גלידריות טובות , במרחק נסיעה, כמה טובות מאוד מאוד מאוד.
לטובת המבקרים בעירי ממליצה על זו

במקפיא יש לי כמה פושטיות, בן אנד ג׳ריס (לא אפול למלכודת הפוליטיקה), שרבט ורוד, בגלל הצבע, אבל זה רק לשעת חירום
הנמוכים מעדיפים גלידריה, בגלל החוויה. בכל אירוע כזה אני נורא מקנאה בהם: ההתרגשות וההנאה שלהם הרבה מעל ומעבר למה שהגלידה, אפילו המשובחת,באמת מציעה.
יש באיזור שלי-כמה גלידריות משובחות.לטעמי-כמובן.ואני מאלו שצורכות ללא לקטוז.
האלו המשובחות-יוצרות טעמים מענינים,רק מרכיבים טבעיים.תענוג!
וכדי שיהיה ברור:כל עונות השנה.אהבה זו הורשתי לנכדים.אז יחד-חוגגים!
 

shila777

Member
יש באיזור שלי-כמה גלידריות משובחות.לטעמי-כמובן.ואני מאלו שצורכות ללא לקטוז.
האלו המשובחות-יוצרות טעמים מענינים,רק מרכיבים טבעיים.תענוג!
וכדי שיהיה ברור:כל עונות השנה.אהבה זו הורשתי לנכדים.אז יחד-חוגגים!
ובעודי מקלידה-סיימתי סנקור (כמו של פעם) ,רק ללא לקטוז.פרווה.כן כן.טעים!
 

סופהו 1

Active member
צפת, צפת...
גם היא כבר לא מה שהיתה פעם.
ופעם, כשהיה לנו דוד בצפת (דמות מוכרת בין תלמידי העיר), בילינו שם הרבה.
(אריק מחקה החיות עדין חי ובקריית האמנים?)
 

שיח סלימאן

Well-known member
מנהל
צפת, צפת...
גם היא כבר לא מה שהיתה פעם.
ופעם, כשהיה לנו דוד בצפת (דמות מוכרת בין תלמידי העיר), בילינו שם הרבה.
(אריק מחקה החיות עדין חי ובקריית האמנים?)
באמת לא יודע אבל אחלא מוסיקה יש כאן עכשיו.

20210721_201112.jpg
 

קלייטון.ש

Well-known member
מי אמר צפת מי ?

בזה הרגע אני נמצא בה
לי יש רגשות טובים לצפת. כשהיינו ילדים סבתא היתה לוקחת אותנו בקייצים לחופשה של שבועיים ואפילו חודש שם.
היתה שוכרת חדר בבית כזה שהם השכירו חדרים לאורחים. אני זוכר שהיתה להם מין מרפסת וגדלו שם גפנים.
לגבי הגפנים אני בטח מתבלבל עם איזה סרט שראיתי אבל זה מה שאני זוכר.
היה שם גן גדול לא רחוק, נדמה לי "גן המצודה" או משהו כזה. היינו הולכים לשם כמעט כל יום.
סבתא היתה מתיישבת על איזה ספסל ומשחררת אותי, ואני הייתי עושה במשך שעות סיורים בכל הגן. היו בו פינות, ואיזו גבעה, וגם חורבות (זו כנראה המצודה).
חזרתי לצפת בבגרותי והלכתי לגן הזה. הוא נראה מוזנח ובעיקר הרבה יותר קטן ממה שזכרתי.
 

סופהו 1

Active member
לי יש רגשות טובים לצפת. כשהיינו ילדים סבתא היתה לוקחת אותנו בקייצים לחופשה של שבועיים ואפילו חודש שם.
היתה שוכרת חדר בבית כזה שהם השכירו חדרים לאורחים. אני זוכר שהיתה להם מין מרפסת וגדלו שם גפנים.
לגבי הגפנים אני בטח מתבלבל עם איזה סרט שראיתי אבל זה מה שאני זוכר.
היה שם גן גדול לא רחוק, נדמה לי "גן המצודה" או משהו כזה. היינו הולכים לשם כמעט כל יום.
סבתא היתה מתיישבת על איזה ספסל ומשחררת אותי, ואני הייתי עושה במשך שעות סיורים בכל הגן. היו בו פינות, ואיזו גבעה, וגם חורבות (זו כנראה המצודה).
חזרתי לצפת בבגרותי והלכתי לגן הזה. הוא נראה מוזנח ובעיקר הרבה יותר קטן ממה שזכרתי.
זה כנראה גן המצודה.
גם לי היתה אותה חוויה לא נעימה. זכרתי מקום קסום והתאכזבתי כשאחרי שנים חזרתי לשם עם ילדי.
צפת, שעם השנים דעכה בה התיירות, נראתה מוזנחת יותר וגם הגן הזה.

אפרופו גפנים- זה ממש לא סימן היכר. לדוד שלי שגר בדירת שיכון בכנען א', או ב' או מי זוכר איזה, ואח"כ בסוף העולם מעל לכביש היורד אל טבריה, היו בחצר גפנים עם ענבים נהדרים.
ואם חוויות, ה-חוויה שלי מצפת היתה גחליליות. הפעם הראשונה והיחידה שראיתי אותן (מכוערות ומדליקות) היתה שם בחצר, מתחת לגפן.
 

אבח"י

Well-known member
לי יש רגשות טובים לצפת. כשהיינו ילדים סבתא היתה לוקחת אותנו בקייצים לחופשה של שבועיים ואפילו חודש שם.
היתה שוכרת חדר בבית כזה שהם השכירו חדרים לאורחים. אני זוכר שהיתה להם מין מרפסת וגדלו שם גפנים.
לגבי הגפנים אני בטח מתבלבל עם איזה סרט שראיתי אבל זה מה שאני זוכר.
היה שם גן גדול לא רחוק, נדמה לי "גן המצודה" או משהו כזה. היינו הולכים לשם כמעט כל יום.
סבתא היתה מתיישבת על איזה ספסל ומשחררת אותי, ואני הייתי עושה במשך שעות סיורים בכל הגן. היו בו פינות, ואיזו גבעה, וגם חורבות (זו כנראה המצודה).
חזרתי לצפת בבגרותי והלכתי לגן הזה. הוא נראה מוזנח ובעיקר הרבה יותר קטן ממה שזכרתי.
אותי סבתא היתה לוקחת למכמורת
לא אשכח לעד את ה"שלווה" והחלב המתוק.
את חוף הים הנפלא
את ההתעוררות המינית הכי הכי ראשונה שם על חוף הים.
אבל זהו..
לתל אביב הגעתי בפעם הראשונה כשהייתי בצבא
בבאר שבע שירתִּי בזמן הצבא
ערד בדרך לאילת
ואילת עיר אהובה עליי במיוחד
ערי השטחים הכבושים: יריחו, חברון, שכם, רמאללה - בכולן הייתי יותר מפעם אחת בימי חיי.. אבל זו אופרה אחרת שלא תושר כאן [ולא, לא שב"כ ולא מוסד..]
ערי השרון, מה ל'שות, לא מענינות ממש, חוץ מאיקאה, גם בראשון
בית שאן גם אהובה עליי, שכחתי בגלל הבת השקרנית של השר עם הבדיחות
צפת - הייתי פעם אחת, נבוכותי מהאומללות, לא הצלחתי למצוא שורשים מיסטיים בה
עכו - דווקא מהערים המתוירות רבות על ידי ועל ידי בת זוגי - החל מפסטיבלי התיאטרון וכלה סתם בשביל הכיף.
אהה, ובאשר לירושלים - בעוד שבועיים נבקר בה במשך 4 ימים.
 
למעלה